גרטנר: ישראל במקום ה-7 בתחרות על IT מול השוק ההודי
חברת המחקר גרטנר מפרסמת היום ממצאים מעניינים ששופכים אור על הזירה הבינלאומית בתחום טכנולוגיית המידע ותהליכי מיקור החוץ הגלובליים שהיא עוברת. הודו, כך מוסרים בגרטנר, ממשיכה להוביל בתחום המיקור גלובלי, וארגונים צריכים לבחון היטב אפשרות זו בבואם לבחור ספקי מיקור חוץ ממדינות אחרות. אך ישראל מתברגת למקום ה-7 בעולם מבחינת גרטנר בגודל התחרות שהיא מהווה להודו. אפשר לראות את הנתון משני הצדדים: החיוב - אנחנו במקום גבוה, השלילה - הודו נותרת בהובלה.
אף על פי שיותר אפשרויות לקבלת שירותים חיצוניים הופכים לזמינים ברחבי העולם, הודו נותרה המובילה בשוק עם מירב המשאבים הנחוצים ומידה מספקת של תשתית טכנולוגית יציבה. בגרטנר צופים שבשנת 2007, סך כל ההוצאות על שירותי IT במיקור חוץ גלובלי יגיעו ל-50 מיליארד דולר.
למרות הדומיננטיות של הודו, בגרטנר ממליצים כי ארגונים המחפשים ספקי מיקור חוץ במדינות רחוקות, ישקלו אפשרויות נוספות במדינות אחרות ברחבי העולם. תמיכה ממשלתית חזקה בסין מכניסה אותה לתחרות, ובמקביל, במידה הולכת וגוברת מדינות אמריקה הלטינית כגון ברזיל ומקסיקו הופכות לאפשרויות אטרקטיביות.
במזרח אירופה, מומלץ לעקוב אחר המדינות צ'כיה, הונגריה, פולין ורוסיה. ישראל, כאמור, ממוקמת על פי גרטנר במקום השביעי בעולם ברשימת המדינות שמהוות תחרות להודו במיקור חוץ, אחרי אירלנד, הונגריה, צ'כיה, סין, קנדה וברזיל.
גרטנר ישראל התריעה בעבר בפני גורמים בממשלה ובכנסת על "זליגה של משרות", במיוחד בתחום התוכנה, לכיוון הודו ומזרח אירופה. ההערכה היא, כי מדובר בכ-3,500 משרות שהפסידה ישראל. עיקר הסיכון, על פי גרטנר, הנו בשכבת התכנות הבסיסית ושכבת הביניים (תכניתנים מנוסים, ראשי צוותים), בהן השוואת העלויות בין ישראל להודו ומזרח אירופה, מסתכמת לרוב במכפלה של 2-3 לטובת הודו. בגרטנר ישראל ממליצים לפתור את הבעיה באמצעות תמריצים במערכת המיסוי.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
