גרטנר: ישראל במקום ה-7 בתחרות על IT מול השוק ההודי
חברת המחקר גרטנר מפרסמת היום ממצאים מעניינים ששופכים אור על הזירה הבינלאומית בתחום טכנולוגיית המידע ותהליכי מיקור החוץ הגלובליים שהיא עוברת. הודו, כך מוסרים בגרטנר, ממשיכה להוביל בתחום המיקור גלובלי, וארגונים צריכים לבחון היטב אפשרות זו בבואם לבחור ספקי מיקור חוץ ממדינות אחרות. אך ישראל מתברגת למקום ה-7 בעולם מבחינת גרטנר בגודל התחרות שהיא מהווה להודו. אפשר לראות את הנתון משני הצדדים: החיוב - אנחנו במקום גבוה, השלילה - הודו נותרת בהובלה.
אף על פי שיותר אפשרויות לקבלת שירותים חיצוניים הופכים לזמינים ברחבי העולם, הודו נותרה המובילה בשוק עם מירב המשאבים הנחוצים ומידה מספקת של תשתית טכנולוגית יציבה. בגרטנר צופים שבשנת 2007, סך כל ההוצאות על שירותי IT במיקור חוץ גלובלי יגיעו ל-50 מיליארד דולר.
למרות הדומיננטיות של הודו, בגרטנר ממליצים כי ארגונים המחפשים ספקי מיקור חוץ במדינות רחוקות, ישקלו אפשרויות נוספות במדינות אחרות ברחבי העולם. תמיכה ממשלתית חזקה בסין מכניסה אותה לתחרות, ובמקביל, במידה הולכת וגוברת מדינות אמריקה הלטינית כגון ברזיל ומקסיקו הופכות לאפשרויות אטרקטיביות.
במזרח אירופה, מומלץ לעקוב אחר המדינות צ'כיה, הונגריה, פולין ורוסיה. ישראל, כאמור, ממוקמת על פי גרטנר במקום השביעי בעולם ברשימת המדינות שמהוות תחרות להודו במיקור חוץ, אחרי אירלנד, הונגריה, צ'כיה, סין, קנדה וברזיל.
גרטנר ישראל התריעה בעבר בפני גורמים בממשלה ובכנסת על "זליגה של משרות", במיוחד בתחום התוכנה, לכיוון הודו ומזרח אירופה. ההערכה היא, כי מדובר בכ-3,500 משרות שהפסידה ישראל. עיקר הסיכון, על פי גרטנר, הנו בשכבת התכנות הבסיסית ושכבת הביניים (תכניתנים מנוסים, ראשי צוותים), בהן השוואת העלויות בין ישראל להודו ומזרח אירופה, מסתכמת לרוב במכפלה של 2-3 לטובת הודו. בגרטנר ישראל ממליצים לפתור את הבעיה באמצעות תמריצים במערכת המיסוי.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
