גרטנר: ישראל במקום ה-7 בתחרות על IT מול השוק ההודי

הודו שהיא מעצמת מיקור החוץ בטכנולוגית מידע בימים אלה חווה תחרות גוברת מצד משקים מתעוררים. ישראל מדורגת במקום גבוה, אך עדיין השוק ההודי מגביר תאוצה
חזי שטרנליכט |

חברת המחקר גרטנר מפרסמת היום ממצאים מעניינים ששופכים אור על הזירה הבינלאומית בתחום טכנולוגיית המידע ותהליכי מיקור החוץ הגלובליים שהיא עוברת. הודו, כך מוסרים בגרטנר, ממשיכה להוביל בתחום המיקור גלובלי, וארגונים צריכים לבחון היטב אפשרות זו בבואם לבחור ספקי מיקור חוץ ממדינות אחרות. אך ישראל מתברגת למקום ה-7 בעולם מבחינת גרטנר בגודל התחרות שהיא מהווה להודו. אפשר לראות את הנתון משני הצדדים: החיוב - אנחנו במקום גבוה, השלילה - הודו נותרת בהובלה.

אף על פי שיותר אפשרויות לקבלת שירותים חיצוניים הופכים לזמינים ברחבי העולם, הודו נותרה המובילה בשוק עם מירב המשאבים הנחוצים ומידה מספקת של תשתית טכנולוגית יציבה. בגרטנר צופים שבשנת 2007, סך כל ההוצאות על שירותי IT במיקור חוץ גלובלי יגיעו ל-50 מיליארד דולר.

למרות הדומיננטיות של הודו, בגרטנר ממליצים כי ארגונים המחפשים ספקי מיקור חוץ במדינות רחוקות, ישקלו אפשרויות נוספות במדינות אחרות ברחבי העולם. תמיכה ממשלתית חזקה בסין מכניסה אותה לתחרות, ובמקביל, במידה הולכת וגוברת מדינות אמריקה הלטינית כגון ברזיל ומקסיקו הופכות לאפשרויות אטרקטיביות.

במזרח אירופה, מומלץ לעקוב אחר המדינות צ'כיה, הונגריה, פולין ורוסיה. ישראל, כאמור, ממוקמת על פי גרטנר במקום השביעי בעולם ברשימת המדינות שמהוות תחרות להודו במיקור חוץ, אחרי אירלנד, הונגריה, צ'כיה, סין, קנדה וברזיל.

גרטנר ישראל התריעה בעבר בפני גורמים בממשלה ובכנסת על "זליגה של משרות", במיוחד בתחום התוכנה, לכיוון הודו ומזרח אירופה. ההערכה היא, כי מדובר בכ-3,500 משרות שהפסידה ישראל. עיקר הסיכון, על פי גרטנר, הנו בשכבת התכנות הבסיסית ושכבת הביניים (תכניתנים מנוסים, ראשי צוותים), בהן השוואת העלויות בין ישראל להודו ומזרח אירופה, מסתכמת לרוב במכפלה של 2-3 לטובת הודו. בגרטנר ישראל ממליצים לפתור את הבעיה באמצעות תמריצים במערכת המיסוי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.