גרטנר: ישראל במקום ה-7 בתחרות על IT מול השוק ההודי
חברת המחקר גרטנר מפרסמת היום ממצאים מעניינים ששופכים אור על הזירה הבינלאומית בתחום טכנולוגיית המידע ותהליכי מיקור החוץ הגלובליים שהיא עוברת. הודו, כך מוסרים בגרטנר, ממשיכה להוביל בתחום המיקור גלובלי, וארגונים צריכים לבחון היטב אפשרות זו בבואם לבחור ספקי מיקור חוץ ממדינות אחרות. אך ישראל מתברגת למקום ה-7 בעולם מבחינת גרטנר בגודל התחרות שהיא מהווה להודו. אפשר לראות את הנתון משני הצדדים: החיוב - אנחנו במקום גבוה, השלילה - הודו נותרת בהובלה.
אף על פי שיותר אפשרויות לקבלת שירותים חיצוניים הופכים לזמינים ברחבי העולם, הודו נותרה המובילה בשוק עם מירב המשאבים הנחוצים ומידה מספקת של תשתית טכנולוגית יציבה. בגרטנר צופים שבשנת 2007, סך כל ההוצאות על שירותי IT במיקור חוץ גלובלי יגיעו ל-50 מיליארד דולר.
למרות הדומיננטיות של הודו, בגרטנר ממליצים כי ארגונים המחפשים ספקי מיקור חוץ במדינות רחוקות, ישקלו אפשרויות נוספות במדינות אחרות ברחבי העולם. תמיכה ממשלתית חזקה בסין מכניסה אותה לתחרות, ובמקביל, במידה הולכת וגוברת מדינות אמריקה הלטינית כגון ברזיל ומקסיקו הופכות לאפשרויות אטרקטיביות.
במזרח אירופה, מומלץ לעקוב אחר המדינות צ'כיה, הונגריה, פולין ורוסיה. ישראל, כאמור, ממוקמת על פי גרטנר במקום השביעי בעולם ברשימת המדינות שמהוות תחרות להודו במיקור חוץ, אחרי אירלנד, הונגריה, צ'כיה, סין, קנדה וברזיל.
גרטנר ישראל התריעה בעבר בפני גורמים בממשלה ובכנסת על "זליגה של משרות", במיוחד בתחום התוכנה, לכיוון הודו ומזרח אירופה. ההערכה היא, כי מדובר בכ-3,500 משרות שהפסידה ישראל. עיקר הסיכון, על פי גרטנר, הנו בשכבת התכנות הבסיסית ושכבת הביניים (תכניתנים מנוסים, ראשי צוותים), בהן השוואת העלויות בין ישראל להודו ומזרח אירופה, מסתכמת לרוב במכפלה של 2-3 לטובת הודו. בגרטנר ישראל ממליצים לפתור את הבעיה באמצעות תמריצים במערכת המיסוי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
