דומיין דה נט תציע לישראלים רישום אתרים בסיומת EU
חברת Domain The Net, שהיא אחד הרשמים המורשים של ארגון האינטרנט העולמי (ICANN) והרשם הרשמי של האיחוד האירופי משיקה היום בישראל את סיומת הדומיין EU. החברה תאפשר לגופים ישראלים לבצע רישום דומיינים עם הסיומת הסיומת EU.
אירוע ההשקה נערך הבוקר ע"י חברת Domain The Net והתקיים במעמד ראש משלחת הנציבות האירופית בישראל, השגריר רמירו סיבריאן-אוזל.
לדברי השגריר רמירו סיבריאן-אוזל "פתיחת תהליך הרישום של שמות דומיין בסיומת EU באינטרנט, הינה סופו של תהליך בן מספר שנים שהוביל האיחוד האירופי, כאשר אחת ממטרותיו היא לסייע לחברות וארגונים מכל העולם, בעלי קשרים עסקיים וכלכליים באיחוד, להשתלב בפעילותם במדינות האיחוד האירופי.
בהתייחסו לקשרי הסחר בין ישראל לאיחוד האירופי אמר השגריר רמירו סיבריאן-אוזל כי "האיחוד האירופי שהתל"ג שלו הוא הגדול בעולם, הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל וכ-30% מהיצוא הישראלי מיועדים לאיחוד".
לדברי יואב קרן מנכ"ל Domain The Net הרשם המורשה של האיחוד האירופאי: "שם דומיין בסיומת EU מיועד לחברות הפונות לאחוד האירופי. רישום שם דומיין בסיומת זו אינו בא להחליף את שמות האתרים הקיימים (למשל בסיומת co.il או com). חברות שיש להן עניין לחדור לשוק האירופי יוכלו לעשות שימוש בשם דומיין בסיומת EU, על מנת להציג נוכחות באינטרנט בשוק האירופי ועל מנת ליצור תדמית מקצועית של ארגון המשתייך לאחוד האירופי.
תהליך הרישום המוקדם המתחיל היום כולל שני מסלולי הרשמה. מסלול רגיל לקראת הרישום המלא (Live) בעלות של 15 אירו בלבד, ומסלול ה-Sunrise, המיועד לחברות בעלות זכויות בשמות מסחריים במדינות האיחוד האירופי ואשר עלות הגשת הבקשות המיוחדות לרישום במסגרתו הינה עד 150 אירו.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
