דומיין דה נט תציע לישראלים רישום אתרים בסיומת EU

לדברי יואב קרן מנכ"ל Domain The Net הרשם המורשה של האיחוד האירופאי: שם דומיין בסיומת EU מיועד לחברות הפונות לאחוד האירופי ולא בא להתחרות בסיומת CO.IL
חזי שטרנליכט |

חברת Domain The Net, שהיא אחד הרשמים המורשים של ארגון האינטרנט העולמי (ICANN) והרשם הרשמי של האיחוד האירופי משיקה היום בישראל את סיומת הדומיין EU. החברה תאפשר לגופים ישראלים לבצע רישום דומיינים עם הסיומת הסיומת EU.

אירוע ההשקה נערך הבוקר ע"י חברת Domain The Net והתקיים במעמד ראש משלחת הנציבות האירופית בישראל, השגריר רמירו סיבריאן-אוזל.

לדברי השגריר רמירו סיבריאן-אוזל "פתיחת תהליך הרישום של שמות דומיין בסיומת EU באינטרנט, הינה סופו של תהליך בן מספר שנים שהוביל האיחוד האירופי, כאשר אחת ממטרותיו היא לסייע לחברות וארגונים מכל העולם, בעלי קשרים עסקיים וכלכליים באיחוד, להשתלב בפעילותם במדינות האיחוד האירופי.

בהתייחסו לקשרי הסחר בין ישראל לאיחוד האירופי אמר השגריר רמירו סיבריאן-אוזל כי "האיחוד האירופי שהתל"ג שלו הוא הגדול בעולם, הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל וכ-30% מהיצוא הישראלי מיועדים לאיחוד".

לדברי יואב קרן מנכ"ל Domain The Net הרשם המורשה של האיחוד האירופאי: "שם דומיין בסיומת EU מיועד לחברות הפונות לאחוד האירופי. רישום שם דומיין בסיומת זו אינו בא להחליף את שמות האתרים הקיימים (למשל בסיומת co.il או com). חברות שיש להן עניין לחדור לשוק האירופי יוכלו לעשות שימוש בשם דומיין בסיומת EU, על מנת להציג נוכחות באינטרנט בשוק האירופי ועל מנת ליצור תדמית מקצועית של ארגון המשתייך לאחוד האירופי.

תהליך הרישום המוקדם המתחיל היום כולל שני מסלולי הרשמה. מסלול רגיל לקראת הרישום המלא (Live) בעלות של 15 אירו בלבד, ומסלול ה-Sunrise, המיועד לחברות בעלות זכויות בשמות מסחריים במדינות האיחוד האירופי ואשר עלות הגשת הבקשות המיוחדות לרישום במסגרתו הינה עד 150 אירו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".