לאחר פקיעה חיובית: מדד ת"א 25 יורד ב-0.64%
הבורסה לני"ע בתל אביב עברה לירידות שערים בצהרי יום המסחר החותם של השבוע. זאת לאחר שפתחה היום את המסחר בעליות שערים, בעקבותיה של פקיעה חיובית: ת"א 25 עלה ב-0.6% לפקיעה ברמה של 697 נקודות.
היום נרשם המחזור הגדול ביותר בכל הזמנים בפקיעה: 1.4 מיליארד שקל. מניות הבנקים נסחרות במגמה מעורבת בשעות אלו של המסחר, מקשות על הבורסה לפתח את המומנטום החיובי שנרשם בפתיחה.
מדד תל אביב 25 נסחר בשעה זו בירידה של 0.64% לרמה של 688.37 נקודות. מדד ת"א 100 משיל 0.5% לרמה של 696.44נקודות. ומדד התל טק 15 יורד ב-0.65% לרמה של 395.97 נקודות.
מניית פועלים יורדת על רקע עזיבת הייפריון
קרן הייפריון הודיעה הבוקר כי היא מוכרת את מלוא אחזקות שלה במניית הבנק הגדול במדינה - בנק הפועלים. המכירה היא בהיקף של 412 מיליון שקל. מניית הפועלים יורדת ב-0.85%, במחזור גדול ביום של פקיעה - 179 מיליון שקל. הייפריון הולדינגס והייפריון הולדינגס 2 חתמו על הסכם עם UBS, לפיו מכרו לה את מלוא אחזקותיהם בהון המניות של הבנק - כ-28 מיליון מניות בשער של 15.25 שקל למניה.
מניות טבע נסחרות בעליה קלה של 0.07% תוך מחזור של 164 מיליון שקל. המשקיעים ממשיכים לפרגן על הרכישה, והחברה נהנת מעצם היותה החברה הגנרית הגדולה בעולם.
מניות חברת הסלולר הישראלית פרטנר מזנקות בצהרי יום המסחר ב-3.9% תוך מחזור של 60 מיליון שקל. ברקע, החברה דיווחה אתמול על תוצאותיה לרבעון השני, לפיהן נרשמה ירידה של 13% בשורת הרווחים. למרות זאת מדובר ברווח שהיה גבוה מהתחזיות של האנליסטים. עוד נתון מעודד הוא כי רווח ה-EBITDA שעלה ב-4.8% והסתכם בכ-420.8 מיליון שקל.
מניות בזק יורדות ב-2.04% במחזור של 127 מיליון שקל. ברקע, ביחידת המחקר של בנק הפועלים העריכו היום, כי החברה תציג אומנם גידול במכירות כתוצאה מאיחוד מלא של פלאפון ו-YES אך מצד שני תציג צמיחה אורגנית שלילית. נזכיר, שביום חמישי (ה-4 לאוגוסט) תפרסם בזק, את תוצאותיה הכספיים לרבעון השני של 2005.
מניות טאואר סמיקונדקטורס עולות ב-2.63%, לאחר שהודיעה אתמול, כי הגישה טיוטת תשקיף להנפקת זכויות לרכישת אג"ח להמרה, בעקבות ההסכם שנחתם עם הבנקים ב-24 ליולי. האפשרות להשתתף בהנפקה זו של 50 מיליון דולר תוצע לכל מי שיהיו בעלי המניות של החברה נכון ליום הקובע, שטרם נקבע.
מניות ברן קופצות ב-4.19% במחזור של 973 אלף שקל. ברקע, קבוצת ברן דווחה הבוקר לבורסה לני"ע בתל אביב, כי חברת הבת, אשר בשליטתה המלאה - ברן טלקום, הפעילה בארצות הברית, זכתה בפרוייקט שדרוג תשתיות תקשורת לרשת הדור השלישי בקליפורניה, ארה"ב.
מניות גיוון עולות ב-0.4% במחזור של מיליון שקל, לקראת דיווח החברה על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2005. החברה צפויה על פי ההערכות בשווקים להציג רווח של 8 סנט למניה, אל מול 3 סנט למניה ברבעו המקביל, שנה קודם לכן והכנסות של 22.1 מיליון דולר, לעומת הכנסות של 15.5 מיליון דולר לפני כשנה.
מניות כור נסחרות בצהרי היום בירידות של 1.12% במחזור של 58 מיליון שקל. זאת למרות שאי.סי.איי טלקום (סימול:ECIL) הנמצאת בשליטתה דיווחה הבוקר על תוצאותיה לרבעון השני. החברה רשמה בשורה התחתונה רווח נקי שהסתכם ב-15.6 מיליון דולר, או 13 סנט למניה בדילול מלא, לעומת הפסד נקי של 3.5 מיליון דולר או הפסד של 3 סנט למניה בעת המקבילה.
מניות בנק לאומי עולות ב-0.95%. הבוקר פורסם ב"מעריב", כי קבוצת משקיעים מסין מתעניינת ברכישת השליטה בבנק לאומי, עוד נמסר מהעיתון, כי בבעלות הקבוצה קרן השקעות גדולה בארה"ב.
מניות דיסקונט נופלות ב-2.4% במחזור של 53.8 מיליון שקל. ברקע פורסם הבוקר, כי הבונוס לעובדי הבנק על סך 250 מיליון שקל שהיה אמור להנתן בעקבות הפרטת הבנק - ידחה בשל העיכובים בהפרטה. עוד בקרב הבנקים: מניות בנק מזרחי עולות ב-0.44%, ומנגד, מניות הבינ"ל יורדות ב-0.5%.
מניות נכסים ובניין עולות ב-1.73%. החברה דיווחה הבוקר לבורסה לני"ע בתל אביב, כי היא מנהלת משא ומתן עם חברות אמריקניות העוסקות בתחום הבניה ומספר משקיעים נוספים, בנוגע להתקשרות החברה יחד עם אי.די.בי פיתוח, בעלת השליטה בחברה, ויחד עם חברות נוספות, בעסקה לייזום ופיתוח נכסי נדל"ן בארצות הברית.
איך אפשר לעשות סקירה בלי פרשת קלאב מרקט? ב"ידיעות אחרונות" פורסם הבוקר, כי שופרסל וקו אופ שוכרות שטחים של סניפי קלאב מרקט, בעיתון מוסיפים, כי מדובר בניסיון לעקוף את הממונה על ההגבלים מצד החברות. מניות שופרסל יורדות בשעות אלו ב-0.61%, ומניות הרבוע כחול נותרות אדישות לפרסומים.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.19% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית
תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל.
יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות.
אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות.
צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 - החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).
- מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.
