כנס Bizportal בורסהגרף: לאן הולך השוק?
כנס Bizportal בורסהגרף בנושא הניתוח הטכני, נערך אתמול (ג') במכללת מגמות. בכנס נאמו מספר נואמים אשר הציגו את השימוש היומיומי בשיטת הניתוח הטכני, לחיזוי מגמות ונקודות כניסה, בתחומי העיסוק המרכזיים שלהם. בין הנואמים בלטו אייל גורביץ', מנתח טכני ומנכ"ל חברת בורסהגרף, מר אסא ששון, מנכ"ל מגדל קרנות נאמנות ודרור זקש, מנהל חדר עסקאות בבנק הבינלאומי הראשון.
שיטת הניתוח הטכני לחיזוי תנודות ומגמות בשווקים קיימת למעשה עוד מימיה הראשונים של הבורסה לניירות ערך בארה"ב. השיטה תפסה תאוצה בעשור האחרון עם השתכללות מערכות המחשוב אשר אפשרו חישובים מורכבים יותר וניתוח נתונים בזמן אמת. הכנס אתמול נועד לתת לקהל טעימה קטנה של שיטת החיזוי הטכנית.
בין הנואמים היותר צבעוניים בלט נפתלי מנדלוביץ', נשיא מכללת מגמות. הוא החל את נאומו בסקירת ציפיותיו מהשוק לזמן הקצר ולזמן הארוך. בניגוד לשאר הנואמים הציג נפתלי נקודת מבט פונדמנטליסטית הנשענת בעיקר על צומת הדרכים הייחודי בה נמצאת מדינת ישראל.
לדברי מנדלוביץ', "מה שיקרה מעכשיו ועד יום שני הבא יקבע את גורלה של הבורסה לשנה הבאה" הוא המשיך ואמר "אתמול ראינו את הציבור מחליט על מחאה קולנית ומשלים עם התהליך, ולכן לדעתי הכיוון יהיה חד ואלים כלפי מעלה".
הדברים של נפתלי, על אף קיצוניותם, ייתכן והיו נשארים אי שם ברקע ומתערבבים עם שאר האינפורמציה שהועברה באותו ערב לולא הייתה מגיעה סקירת השוק שאחריה, של המנתח הטכני אייל גורביץ'.
הניתוח שאותו הציג גורביץ', הנשען על תבניות סטטיסטיות, זיהוי מגמות ונקודות תמיכה, נתן חיזוי הפוך מזה של מנדלוביץ'. הוא טען, בנוגע למצב בו נמצאת הבורסה עכשיו, כי "כשרמת השפל זהה לקודמתה הקונים הופכים להיות יותר דיפנסיביים" ובמילים פשוטות יותר, נקודת השפל האחרונה במדד המעו"ף הוציאה את המדד ממגמת העלייה ארוכת הטווח בה היה לפניה. "כדי שנחזור לעליות על המחזורים להתרחב כאשר רמת 690 הנקודות תשבר כלפי מעלה".
המסקנה המתבקשת משני הניתוחים של גורביץ' ומנדלוביץ' אינה סתירה של שיטות הניתוח, עד כמה שיהיו שונות. הניתוח הטכני אותו הציג גורביץ' לא שלל את עמדתו של מנדלוביץ' אלא השלים אותה, הכניס לפרופורציה מילים והכרזות וכימת אותם למספרים הניתנים להבנה, מהם ניתן לבנות שיטת מסחר.
הרושם הכללי שהתקבל בכנס היה רציני מאוד. הנואמים היו ענייניים וסקרו את השווקים כל אחד מנקודת מבטו. נקודות שבירה קטנות נצפו פה ושם כאשר הנואמים שכחו לרגע שהם נמצאים מול קהל בתולי בתחום הטכני והחלו מדברים במונחים המתאימים יותר לשיעור בנושא אופציות לתלמידי תואר שני במנהל עסקים. לזכות מכללת מגמות וחברת בורסהגרף ייאמר כי הארגון הלוגיסטי לצד נאומים ענייניים יצרו תחושה כללית של עניין ורצינות.
מאת: יניב לפן.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
