הנחה במס לתושבי גבול רצועת עזה וישובים נוספים

ביום 21.6.2005 התקבל בקריאה שניה ושלישית החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 146), התשס"ה-2005 (להלן - החוק). החוק מתקן את סעיף 11 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה), שענינו הטבות מס ביישובים.
עו"ד לילך דניאל |

הנחות במס לתושבי גבול רצועת עזה

החוק מתקן את סעיף 11(ב) לפקודה, כך שתושבי הישובים המפורטים להלן, המצויים בטווח של 7 ק"מ מגבול רצועת עזה, שהיו במשך כל שנת המס תושבי אותם יישובים, זכאים לזיכוי ממס באותה שנה, בשיעור של 13% מהכנסתם החייבת מיגיעה אישית, עד לסכום של 129,840 ₪ בשנה.

להלן רשימת הישובים:

אבשלום, אור הנר, איבים, מועצה אזורית אילות, ארז, בארי, בית שאן, גבים, גברעם, דקל, זיקים, זמרת, חולית, חצור הגלילית, יבול, יד מרדכי, יכיני, ישע, יתד, כיסופים, כפר מימון, כפר עזה, כרמיה, כרם שלום, מבטחים, מגן, מפלסים, נחל עוז, ניר יצחק, ניר עוז, ניר עם, נירים, נתיב העשרה, סופה, סעד, עין הבשור, עין השלשה, עלומים, עמיעוז, מועצה אזורית ערבה תיכונה, ערד, פרי גן, רעים, שדה אברהם, שובה, שוקדה, תושיה, תלמי יוסף, תקומה.

הנחה ממס לחיילי צה"ל הזכאים לתוספת פעילות רמה א' – העלאת התקרה

החוק מתקן את סעיף 11(ג) לפקודה, העוסק בהטבת מס לחיילי צה"ל הנהנים מתוספת פעילות רמה א'.

עד כה נקבעה בסעיף זה תקרת ההכנסה שבשלה ינתן הזיכוי ממס, בהתאם להכנסה הנקובה בסעיף 121(א)(1) לפקודה. בעקבות הרפורמה במס שנקבעה בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002 ותיקונים שונים שנעשו לאחריה, פחתה התקרה הקבועה בסעיף 121(א)(1) לפקודה בכ-40,000 ₪.

בחוק תוקן סעיף 11(ג) לפקודה, כך שיפנה לתקרת ההכנסה הקבועה בסעיף 11(ב)(3) רישה לפקודה (129,840 ₪ בשנת 2005), שבו קבועה תקרת ההכנסה לגבי הטבה לתושבי יישובים שאינם בגבול הצפון.

תחילה

תחילתו של החוק ביום 1.1.2005 והוא יחול לגבי הכנסה שהופקה או שנצמחה בשנת המס 2005 ואילך.

החוק טרם פורסם ברשומות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".