הנחה במס לתושבי גבול רצועת עזה וישובים נוספים

ביום 21.6.2005 התקבל בקריאה שניה ושלישית החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 146), התשס"ה-2005 (להלן - החוק). החוק מתקן את סעיף 11 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה), שענינו הטבות מס ביישובים.
עו"ד לילך דניאל |

הנחות במס לתושבי גבול רצועת עזה

החוק מתקן את סעיף 11(ב) לפקודה, כך שתושבי הישובים המפורטים להלן, המצויים בטווח של 7 ק"מ מגבול רצועת עזה, שהיו במשך כל שנת המס תושבי אותם יישובים, זכאים לזיכוי ממס באותה שנה, בשיעור של 13% מהכנסתם החייבת מיגיעה אישית, עד לסכום של 129,840 ₪ בשנה.

להלן רשימת הישובים:

אבשלום, אור הנר, איבים, מועצה אזורית אילות, ארז, בארי, בית שאן, גבים, גברעם, דקל, זיקים, זמרת, חולית, חצור הגלילית, יבול, יד מרדכי, יכיני, ישע, יתד, כיסופים, כפר מימון, כפר עזה, כרמיה, כרם שלום, מבטחים, מגן, מפלסים, נחל עוז, ניר יצחק, ניר עוז, ניר עם, נירים, נתיב העשרה, סופה, סעד, עין הבשור, עין השלשה, עלומים, עמיעוז, מועצה אזורית ערבה תיכונה, ערד, פרי גן, רעים, שדה אברהם, שובה, שוקדה, תושיה, תלמי יוסף, תקומה.

הנחה ממס לחיילי צה"ל הזכאים לתוספת פעילות רמה א' – העלאת התקרה

החוק מתקן את סעיף 11(ג) לפקודה, העוסק בהטבת מס לחיילי צה"ל הנהנים מתוספת פעילות רמה א'.

עד כה נקבעה בסעיף זה תקרת ההכנסה שבשלה ינתן הזיכוי ממס, בהתאם להכנסה הנקובה בסעיף 121(א)(1) לפקודה. בעקבות הרפורמה במס שנקבעה בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002 ותיקונים שונים שנעשו לאחריה, פחתה התקרה הקבועה בסעיף 121(א)(1) לפקודה בכ-40,000 ₪.

בחוק תוקן סעיף 11(ג) לפקודה, כך שיפנה לתקרת ההכנסה הקבועה בסעיף 11(ב)(3) רישה לפקודה (129,840 ₪ בשנת 2005), שבו קבועה תקרת ההכנסה לגבי הטבה לתושבי יישובים שאינם בגבול הצפון.

תחילה

תחילתו של החוק ביום 1.1.2005 והוא יחול לגבי הכנסה שהופקה או שנצמחה בשנת המס 2005 ואילך.

החוק טרם פורסם ברשומות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).