נזיקין/הפרת חובת הפיקוח של המדינה על מרפאות פרטיות

@ חובת רישום של מרפאה פרטית מקימה חובת פיקוח של המדינה. על כן, למי שניזוק בגין אי-קיום חובת הפיקוח עשויה לקום עילת תביעה כנגד המדינה מכוח עוולת הפרת חובה חקוקה או מכוח עוולת הרשלנות@
עודד ארבל |

עובדות וטענות: בעקבות פרסומים באמצעי התקשורת פנה המשיב למכון "יונה" על מנת לקבל טיפול בהפרעה מינית ממנה סבל. במכון העניקו למשיב טיפול של מספר הזרקות סיליקון לאבר המין. כתוצאה מטיפול זה סבל המשיב מנמק נרחב ונוצר הצורך בהשתלת תותב. המשיב הגיש תביעה כנגד המכון, הרופא המטפל והמדינה. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה והטיל אחריות הן על המכון והן על משרד הבריאות (בשיעור של 30%) שלא עמד, כך בית המשפט, בחובת הפיקוח על המכון. הן המכון והן המדינה הגישו ערעור על פסק הדין. התקציר שלהלן יתמקד בערעור המדינה.

דיון משפטי:

כב' הש' א' ריבלין:

אין מחלוקת, כי מכון יונה הוא מכון פרטי, שאינו מצוי בשליטתה של המדינה. עם זאת, מכונים פרטיים אינם בהכרח פטורים מפיקוח של המדינה. בין היתר, קובעות תקנות בריאות העם (רישום מרפאות), תשמ"ז-1987 חובת רישום של מרפאות העוסקות בעניינים מסוימים ובכללם בכירורגיה קטנה. חובת הרישום מקימה חובת פיקוח של המדינה על ביצוע הרישום על כל המשתמע מכך. על כן, למי שניזוק בגין אי-קיום חובת הפיקוח עשויה לקום עילת תביעה מכוח עוולת הפרת חובה חקוקה או מכוח עוולת הרשלנות (סעיפים 35-34 לפקודה). יצויין, כי לקיום חובותיה של הרשות השלטונית חשיבות מיוחדת בתחום הרפואה, והדברים ברורים. למדינה תפקיד חיוני בהקשר זה, והדין מעגן את סמכויותיה ואת הכלים הנתונים בידה על-מנת שתוכל להבטיח כי תחום רגיש זה לא יוותר פרוץ באין משגיח וכי האזרחים לא יפלו קורבן לפעולות רפואיות – או המתחזות להיות כאלה – בלתי-מורשות ומשוחררות מכל פיקוח. הפיקוח של המדינה נועד לשמור גם – ואולי בעיקר – על אותם אנשים, ש"מפקירים עצמם" לטיפול רפואי כזה או אחר, בלי להקדים לכך בדיקות ובירורים באשר למהות הטיפול ולכישוריו של מבצעו. חולים אלה, סומכים על ההנחה כי הרשות פוקחת עיניה כדי להבטיח שהדברים הנגלים לעיניהם הם דברים כהווייתם: כי המכון הרפואי הוא מכון רפואי; כי רופאיו הם רופאים מורשים; וכי הטיפולים הניתנים במסגרתו הם טיפולים רפואיים ולא מעשים של אחיזת עיניים. במקרה הנדון עולה מחומר הראיות כי לאחר ביקורת שערכה במקום ובה התגלו שהמכון לא עומד בתנאי סף מינימאליים לביצוע הפעולות המבוצעות בו לפי הפרסומים בתקשורת, המדברים על פעולות כירורגיות משמעותיות שמבוצעות במכון, לא עשתה המדינה כמעט דבר, חוץ מפניה לרשות להגנת הצרכן והתריעה על הטעיית הציבור במסגרת פרסומי המכון. חובה היתה על המדינה לעשות יותר משעשתה. מכון פרטי המעיד על עצמו, בריש גלי, שהוא "המרכז הגדול בישראל לניתוחים פלסטיים וטיפולים אסתטיים", והמזמין את הציבור להעמיד עצמו בידי "גדולי המומחים", חייב לעמוד בעין הביקורת של המדינה. מקום בו לא קיים המכון את תנאי-הסף לביצוע פעולות אלה, מקום בו הוא לא הורשה לעסוק בפעילויות עליהן הוא מכריז מעל שלטי חוצות - חובה על המדינה להפעיל את כל הסמכויות המוקנות לה כדי למנוע ממנו להמשיך בפועלו. המדינה לא עשתה זאת ובכך התרשלה.

סוף דבר: על יסוד כל האמור, י דין ערעורה של המדינה להידחות.

הערעור נדחה

המערערים ישאו בהוצאות בסך 30,000 ש"ח

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר קליין
צילום: יחצ

"נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים

הכנסות המדינה זינקו ב-18%, הגירעון צנח ל-4.5%, והתקציב מאושר עם יעד של פחות מ-4%. עופר קליין מהראל: "השנה תסתיים בגירעון של פחות מ-5% - נמוך מכל התחזיות"

רן קידר |

נתוני ביצועי התקציב לנובמבר שפרסם משרד האוצר הפתיעו לטובה את האנליסטים והכלכלנים - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי מדובר בנתונים אומר טובים בהרבה מהציפיות "שמשנים את התמונה הכלכלית של ישראל.

"הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-43 מיליארד ש"ח (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), עלייה נומינלית של כ-18% לעומת נובמבר אשתקד, שהם כ-10% גידול ריאלי בניכוי שינויי חקיקה", מפרט קליין. "הן ההכנסות הישירות והן ההכנסות העקיפות היו גבוהות מהצפוי."

במקביל לזינוק בהכנסות, נרשמה ירידה דרמטית בהוצאות. "הוצאות הממשלה ירדו משמעותית בנובמבר ועמדו על כ-49 מיליארד ₪, עדיין רמה גבוהה אך הנמוכה ביותר מאז פברואר השנה", מציין קליין, "בעיקר בשל ירידה בהוצאות המנהליות ובהוצאות מערכת הביטחון."

מ-8.6% ל-4.5%: הגירעון צנח

השילוב של הכנסות גבוהות וירידה בהוצאות הוביל לתוצאה מפתיעה. "השילוב של הכנסות גבוהות לצד ירידה בהוצאות הוביל לירידה חדה מהצפוי בגירעון כאחוז מהתוצר לרמה של 4.5% ב-12 החודשים האחרונים עד נובמבר", כותב קליין. להזכיר: בספטמבר הגירעון הגיע לשיא של 8.6% מהתוצר.

"משמעות הדבר היא כי השנה תסתיים, ככל הנראה, בגירעון של פחות מ-5%", מסביר קליין. "אמנם בדצמבר צפויה עלייה עונתית חדה בהוצאות הממשלה שתגדיל את הגירעון, אך גם לאחריה הגירעון צפוי להיות נמוך מהתחזיות שפורסמו במהלך השנה, במיוחד לאחר העדכון כלפי מעלה שבוצע בעקבות מבצע 'עם כלביא'."