נזיקין/הפרת חובת הפיקוח של המדינה על מרפאות פרטיות
עובדות וטענות: בעקבות פרסומים באמצעי התקשורת פנה המשיב למכון "יונה" על מנת לקבל טיפול בהפרעה מינית ממנה סבל. במכון העניקו למשיב טיפול של מספר הזרקות סיליקון לאבר המין. כתוצאה מטיפול זה סבל המשיב מנמק נרחב ונוצר הצורך בהשתלת תותב. המשיב הגיש תביעה כנגד המכון, הרופא המטפל והמדינה. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה והטיל אחריות הן על המכון והן על משרד הבריאות (בשיעור של 30%) שלא עמד, כך בית המשפט, בחובת הפיקוח על המכון. הן המכון והן המדינה הגישו ערעור על פסק הדין. התקציר שלהלן יתמקד בערעור המדינה.
דיון משפטי:
כב' הש' א' ריבלין:
אין מחלוקת, כי מכון יונה הוא מכון פרטי, שאינו מצוי בשליטתה של המדינה. עם זאת, מכונים פרטיים אינם בהכרח פטורים מפיקוח של המדינה. בין היתר, קובעות תקנות בריאות העם (רישום מרפאות), תשמ"ז-1987 חובת רישום של מרפאות העוסקות בעניינים מסוימים ובכללם בכירורגיה קטנה. חובת הרישום מקימה חובת פיקוח של המדינה על ביצוע הרישום על כל המשתמע מכך. על כן, למי שניזוק בגין אי-קיום חובת הפיקוח עשויה לקום עילת תביעה מכוח עוולת הפרת חובה חקוקה או מכוח עוולת הרשלנות (סעיפים 35-34 לפקודה). יצויין, כי לקיום חובותיה של הרשות השלטונית חשיבות מיוחדת בתחום הרפואה, והדברים ברורים. למדינה תפקיד חיוני בהקשר זה, והדין מעגן את סמכויותיה ואת הכלים הנתונים בידה על-מנת שתוכל להבטיח כי תחום רגיש זה לא יוותר פרוץ באין משגיח וכי האזרחים לא יפלו קורבן לפעולות רפואיות – או המתחזות להיות כאלה – בלתי-מורשות ומשוחררות מכל פיקוח. הפיקוח של המדינה נועד לשמור גם – ואולי בעיקר – על אותם אנשים, ש"מפקירים עצמם" לטיפול רפואי כזה או אחר, בלי להקדים לכך בדיקות ובירורים באשר למהות הטיפול ולכישוריו של מבצעו. חולים אלה, סומכים על ההנחה כי הרשות פוקחת עיניה כדי להבטיח שהדברים הנגלים לעיניהם הם דברים כהווייתם: כי המכון הרפואי הוא מכון רפואי; כי רופאיו הם רופאים מורשים; וכי הטיפולים הניתנים במסגרתו הם טיפולים רפואיים ולא מעשים של אחיזת עיניים. במקרה הנדון עולה מחומר הראיות כי לאחר ביקורת שערכה במקום ובה התגלו שהמכון לא עומד בתנאי סף מינימאליים לביצוע הפעולות המבוצעות בו לפי הפרסומים בתקשורת, המדברים על פעולות כירורגיות משמעותיות שמבוצעות במכון, לא עשתה המדינה כמעט דבר, חוץ מפניה לרשות להגנת הצרכן והתריעה על הטעיית הציבור במסגרת פרסומי המכון. חובה היתה על המדינה לעשות יותר משעשתה. מכון פרטי המעיד על עצמו, בריש גלי, שהוא "המרכז הגדול בישראל לניתוחים פלסטיים וטיפולים אסתטיים", והמזמין את הציבור להעמיד עצמו בידי "גדולי המומחים", חייב לעמוד בעין הביקורת של המדינה. מקום בו לא קיים המכון את תנאי-הסף לביצוע פעולות אלה, מקום בו הוא לא הורשה לעסוק בפעילויות עליהן הוא מכריז מעל שלטי חוצות - חובה על המדינה להפעיל את כל הסמכויות המוקנות לה כדי למנוע ממנו להמשיך בפועלו. המדינה לא עשתה זאת ובכך התרשלה.
סוף דבר: על יסוד כל האמור, י דין ערעורה של המדינה להידחות.
הערעור נדחה
המערערים ישאו בהוצאות בסך 30,000 ש"ח
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")