מגמה ירוקה: "המבחן הראשון של משה כחלון: הציבור או יצחק תשובה?"

מגמה ירוקה: "אנו קוראים לששר האוצר הבא של ישראל להביע עמדה ברורה לטובת הציבור -  קרא למחיר מקסימום 3 דולר 
אבי שאולי | (20)
נושאים בכתבה יצחק תשובה

יום כדור הארץ המציין מודעות להגנת הסביבה של כדור הארץ חל היום בישראל בסדרה של אירועים שונים. פעילי "מגמה ירוקה" ו"ישראל 2050" יפגינו היום בצהרים בצומת הרחובות קפלן ובגין בתל-אביב (קריית הממשלה). לטענתם "מועד סיום הרכבת הממשלה מתקרב ואיתו גם ההחלטה על אחד הנושאים החשובים ביותר במדינת ישראל".

ברקע נזכיר שהממונה על הגבלים עסקיים, פרופ' דויד גילה, ובכירים במשרד האוצר מנהלים בימים אלו משא ומתן לגבי שבירת מונופול הגז שצברו החברות: דלק ונובל אנרג'י. השתיים מחזיקות ב"תמר" וב"לוויתן".

מגמה ירוקה: "ראש הממשלה פועל לקידום 'חוק הפרויקטים הלאומיים'. חוק זה יאפשר לממשלה לעקוף רגולטורים בסוגיות בעלות משמעות אדירה. למה כל כך דחוף לנתניהו לקדם זאת עכשיו?".

במגמה ירוקה מבקשים להזכיר את הקשר של משה כחלון לאיש העסקים קובי מימון, בעל השליטה בישראמקו יהש -2.26% , השותפה במאגר תמר, ואת המימון של יצחק תשובה ל"מכללת נתניה", שגם אליה היה קשור משה כחלון.

מגמה ירוקה: "הציבור חייב להשמיע את קולו! אנו קוראים למשה כחלון: הבע עמדה ברורה לטובת הציבור! קרא למחיר מקסימום 3 דולר (למיליון BTU) על הגז הטבעי!".

השנה יום כדור הארץ הבינלאומי התנגש עם יום הזיכרון ולכן החליטו ארגוני הסביבה, לדחות את מועדו ולציין אותו ב-26.4. אירועים סביבתיים יתקיימו ברחבי הארץ לאורך כל השבוע.

הזיהום בחיפה נמשך - מה הקשר לתחלואת הסרטן הגבוהה באזור

אלה נווה, אפידמיולוגית סביבתית, מרכזת קבוצת "אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות" וחנה קופרמן יו"ר "הפורום הישראלי לשמירה על החופים": "המחקרים החדשים ביותר, שרובם התפרסמו בשלוש השנים האחרונותמצביעים בבירור על קשר בין חשיפה למזהמים ספציפיים המאפיינים את התעשייה הפטרוכימית שנמדדים במפרץ חיפה ברמות גבוהות ואף חריגות, ובין יותר תחלואת סרטן בילדים, ספציפית למשל בלוקמיה[4-6]. אפילו מוכר בספרות, כי השינוי הראשון שצריך לקרות בדרך ללוקמיה בילדים, קורה עוד ברחם!

 

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    דני 26/04/2015 18:39
    הגב לתגובה זו
    דייויד גילה מוכשר בטירוף. הצליח תוך חודשים לחסל סקטור שלם. עם הקמת הממשלה החדשה יפטרו מהנטל הזה.
  • 15.
    רועי 26/04/2015 11:54
    הגב לתגובה זו
    למה לא? למה לא, אני שואל?
  • 14.
    אלישבע 26/04/2015 10:43
    הגב לתגובה זו
    הבולשביקית?
  • 13.
    עוז לישראל 26/04/2015 10:42
    הגב לתגובה זו
    בישראל, שבמו אומץ ליבם הביאו את ישראל אל סף השגשוג, אבל ההצלחה מוציאה לרחוב את הקנאה והטפילות ואת הקבוצות המעוניינות בהרס מדינת ישראל
  • 12.
    המאמינה 26/04/2015 09:44
    הגב לתגובה זו
    באמת נמאס כבר,, והעיקר לא לפחד!!! לא מוכרת עוד יהיו בשורות טובות אם ירצה השם ועצת השם היא תקום!!!
  • 11.
    חבורת טמבלים שמזיקים לכלכת ישראל במיליארדים (ל"ת)
    הרצל 26/04/2015 09:32
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    פרס 26/04/2015 09:23
    הגב לתגובה זו
    כל פעם שיש כתבה על הגז, מתחילות התגובות השקופות של היחצנים ששכרו חברות הגז, למשל תגובות 1 עד 5. מה שמעניין זה השטחיות והגסות של אותם יחצנים שאינם בוחלים בשפה נמוכה, ניבולי פה , ביטויים דמגוגיים ( "קומוניזם" "שוק חופשי") ועילגות שמעידה על רמתם של העוסקים בתחום . מעניין שחברות הגז מעסיקות יחצנים בעלי רמה נמוכה כזו. ואולי הם פשוט בחרו בהצעה הזולה ביותר...
  • ארליך 26/04/2015 10:38
    הגב לתגובה זו
    מתחילים לחתור תחת קיומה של ישראל חופשית בת חורין ומשגשגת
  • לארליך, תמציא טיעון אחר, אני אדם פרטי. (ל"ת)
    פרס 26/04/2015 11:13
  • 9.
    כול הכבוד לתשובה חשמל זול (ל"ת)
    בוב 26/04/2015 09:06
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אבי 26/04/2015 08:33
    הגב לתגובה זו
    ברגע שהסכים ליותר מ18 שרים הוא כבר איבד את כל מצביעיו מהשמאל וזאת עוד לפני שנכנס לתפקידו
  • 7.
    ee 26/04/2015 08:29
    הגב לתגובה זו
    כל אפס זורק מספרים. אם הגז ישאר באדמה. תבחר איזה מחיר שתרצה.
  • 6.
    רועי 26/04/2015 08:24
    הגב לתגובה זו
    לכו ובידקו כמה תגמולים קיבלה המדינה וזו רק ההתחלה.
  • 5.
    דיוד גילה 26/04/2015 08:18
    הגב לתגובה זו
    והאנרגיה אז הוא פעל לקדם את עצמו. אין שום מונופול בינכה החוזים צמודים למחירי הנפט איפה פה המונופול ? גם יש פיקוח על המחירים? אין מונופול יש רק תסמונת הקנאה וההרס. ריטלין יעזור להם או ריספרדל
  • 4.
    מגמת הרס 26/04/2015 08:16
    הגב לתגובה זו
    במדינה יורתר חכם מהם והוא יודע לעשות כסף. לא יניחו לו עד שהוא יהרס ויצטרף למעגל העוני. אז מה אם כחלון מכיר מישהו? פתאום זה חשוב לכם? לכו לאוניברסיטאות ותראו מי מתקבל להיות בסגל כולם יודעים שבמכון ויצמן רק בנים של מתקבלים כנ"ל בשאר האוניברסיטאות. כנ"ל בבתי משפט במשרדי ממשלה מי שמקורב מקבל פתאום אכפת למגמה הירוקה? השוק צריך להיות חופשי ואף אחד לא צריך להתערב והגז שייך למי שמצא אותו ולא למדינה שלא עשתה כלום ואפילו בזבזה כספי ציבור לחיפושי גז ונכשלה. גרמה למשקיעים לסכן את כספם ועכשיו רוצה לחגוג כשמצאו. שמגמה ירוקה תלך לחפש בעצמה גז ותמכור בשקל. כחלון צריך להתעלם מהם
  • 3.
    ממתי ירוקים מתערבים בכסף? הם הרי ירוקים? נקיים עלאק?! (ל"ת)
    מיכה 26/04/2015 08:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מבין 100 26/04/2015 08:09
    הגב לתגובה זו
    מספיק נזק עשיתם למדינה . נזק של עשרות מלירדי שקלים עד כה. עכשיו זה הזמן לפתח ומיד!!! את ליויתן לכל יום איחור נוסף ממשיך את המחדל. שלום ולא להתראות לך וליחימוביץ עוכרי העם המסווה
  • 1.
    גד 26/04/2015 07:50
    הגב לתגובה זו
    כשפועלים גרם לאוב דן 20 מיליארד שח בהעדר החיבור הצפוני לגז תמר. מה עוד יעוללו למדינה המסכנה הזאת ?!
  • 20 מיליארד בסיבוב ה1! תוסיף עוד 25 מיליארד דולר בשני (ל"ת)
    הרצל 26/04/2015 09:33
    הגב לתגובה זו
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.