ארה״ב שוקלת הקלה בסנקציות על ונצואלה בכדי להרחיב את היצע הנפט
ונצואלה הייתה פעם יצרנית נפט עולמית גדולה אבל התפוקה קרסה בשנים האחרונות. כעת, על רקע היצע הנפט הנמוך בעקבות הסנקציות על רוסיה, ארה״ב מנסה להקל על הסנקציות של משתתף חדש-ישן בשוק הנפט.
מחירי הנפט בדרך לשבוע הטוב ביותר שלהם מאז פלישת רוסיה לאוקראינה בתחילת מרץ. הם רושמים עליה של 10ֿ% וכעת הם עומדים על 87 דולר לחבית מסוג WTI. המרכיב הגדול לעלייה היה קיצוץ התפוקה של קרטל אופ״ק ב-2 מיליון חביות ליום על רקע הביקוש הדועך לנפט בעקבות החשש ממיתון. והעלייה הזאת מגיעה על אף כאמור ההערכות כי ארה״ב תקל את הסנקציות על ונצואלה, מה שיגדיל את היצע הנפט ויגרום לירידת מחירו.
ארה"ב מתוך חלק ההקלות בסנקציות, מתכוננת לאפשר לשברון CHEVRON CORP לחדש את שאיבת הנפט מונצואלה.
אנליסטים ב-Capital Economics העריכו שהחלטת אופ״ק תביא להפחתה של כמיליון חביות ביום מהאספקה העולמית ונתנו תחזית שמחירי הנפט בסוף השנה יעמדו על 100 דולר לחבית מסוג ברנט ו-92 דולר לחבית מסוג WTI.
קיצוץ ייצור הנפט במדינות אופ״ק, בשילוב עם הסנקציות על ייבוא גז מרוסיה ועתודות הנפט הנמוכות במדינות ה-OECD, צפויות לייצר מחסור ועשויות להצית מחדש את שוק האנרגיה. זאת על אף הצפי להאטה בקצב הצמיחה בכלכלות כמו סין, ועל אף הצפי לחולשה בביקושים בעקבות התחזקות הדולר.
- אמצעי התקשורת ששינה את פני המסחר הגלובלי ומה קרה היום לפני 56 שנה
- מי הבאה בתור אחרי שארה"ב חתמה על הסכם סחר עם יפן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ההשקעות האמריקאי גולדמן זאקס GOLDMAN SACHS מעריך כי מחירי הנפט צפויים לזנק ל-125 דולר לחבית ב-2023, זאת חרף ההסכם האחרון של מדינות ה-G7 לקבוע תקרת מחירים על הנפט הרוסי. בנק ההשקעות הזהיר כי כל תקרת מחירים תהיה "דובית בתיאוריה אך שורית בפועל" עבור מחירי הנפט בגלל שמוסקבה עשויה להגיב על ידי קיצוץ ביצוא לאותן מדינות.
דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם
אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.
המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.
במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל.
ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה.
- גוש הרוב מתחזק בדוראד: לוזון-אלומי משנה את מאזן הכוחות
- הפניקס ולוזון מעמיקים את ההחזקה בדוראד - ואדלטק מאבדת את יכולת הבלימה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.
עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית
מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פורסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי
גז טבעי
עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פורסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.
בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.
פורסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".
- עמק המעיינות ובית שאן מתחברים לגז הטבעי
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"
בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".
