גיל בשן: "כישלון 'שמן' מעלה תהיות - קשה להבין בדיוק מה קרה שם"

אנליסט האנרגיה של IBI התייחס לדיווח של שמן אתמול. "רק לפני כחודש דווח על עובי שכבה של 68 מטר, והדבר מעלה תהיות"
חן דרסינובר | (10)

הדיווח המאכזב של שותפות 'שמן' תפס בהפתעה גמורה את מחזיקי מניות החברות החשופות לקידוח. רק בתחילת חודש ספטמבר דיווחה שמן נפט וגז על סימני נפט באיכות גבוהה ועובי שכבה המכילה סימני נפט של 68 מטר, והאופטימיות ביחס לקידוח 'ים 3' מול חופי אשדוד הייתה בשיאה. אתמול (א') בשעות אחר הצהריים נסתם הגולל על תקוות המשקיעים, כמו גם על הציפייה למצוא נפט בכמות מסחרית, לאחר שהקידוח נמצא יבש (dry hole).

Bizportal שוחח עם אנליסטים בניסיון לבחון האם כישלון קידוח 'ים 3' סותם את הגולל על ענף חיפושי הגז והנפט בישראל, כמו גם על השלכות הרוחב על שאר הרישיונות והמשך כדאיות הההשקעה בהן.

גיל בשן , אנליסט האנרגיה בבית ההשקעות IBI, התייחס לדיווח המאכזב של שותפות 'שמן'. לדבריו, "מדובר בתוצאות מאכזבות. הדיווח עצמו מפתיע מאוד ברמת הנחרצות של כישלון הקידוח. יש עדיין פרטים חסרים כדי להבין בדיוק מה קרה שם. רק לפני קצת יותר מחודש שמן דיווחה על עובי שכבה הנושאת סימני נפט של 68 מטר, ממנה לא הצליחו להפיק שום דבר, והדבר מעלה תהיות. התוצאות מעלות שאלות גם לגבי המשך חיפושי הגז והנפט בכל איזור המדף היבשתי".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    השואל 14/10/2013 22:34
    הגב לתגובה זו
    האם משהו יודע איזו בקרה נעשתה לפני פרסום הממצאים הקודמים? האם קבלו את הדיווח של המפעיל באופן אוטומטי או שהיו גורמים נוספים שבדקו-למשל גיאולוגים?
  • 9.
    המתורגמן 14/10/2013 22:22
    הגב לתגובה זו
    פער כה קיצוני בין הדיווח היום ובין 68 מטר נטו של נפט באיכות גבוהה...
  • 8.
    מן הישוב 14/10/2013 20:28
    הגב לתגובה זו
    כאן מיתגלית הניבזות שלהם, כאשר אנשים לוקחים סיכון ומאבדים את כספם הממשלה לא שותפה בהפסד אך כשיש תגליות משנים את ההסכמים מיד ולוקחים בכח את עיקר הרווח, האם זה צדק?
  • 7.
    רבותיי - יש את דניאל בקרוב (ל"ת)
    ממתיק סוד 14/10/2013 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מיידוף ופונזי,יכולים לקבל ייעוץ אצל אשכנזי ולוי. (ל"ת)
    אלי בובליל ר"ג 14/10/2013 12:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עופר 14/10/2013 10:55
    הגב לתגובה זו
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000791100 http://www.themarker.com/markets/1.1845074 http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3585234,00.html
  • 4.
    למה לקדוח אם אין שם נפט? סתם למחוק כסף של אנשים טובים? (ל"ת)
    ני 14/10/2013 10:51
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מבחן האמת של האנליסטים,לא לשתוק לבקש חקירה. הרבה סירחון (ל"ת)
    אלי בובליל ר"ג 14/10/2013 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שמיר 14/10/2013 10:40
    הגב לתגובה זו
    לא למכור לכרישים
  • 1.
    אבנר וישרמקו (ל"ת)
    לקנות 14/10/2013 10:21
    הגב לתגובה זו
אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 4.5%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.