תלוש שכר (רוח אורנה בהר)
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)

שר העבודה אישר: שכר המינימום יעלה בחודש הבא; מתי תהיה העלאה נוספת?

מה השכר השעתי ומה שכר המינימום ביחס לשכר הממוצע?

עמית בר | (10)
נושאים בכתבה תלוש שכר

שכר המינימום יעלה באפריל. שר העבודה, יואב בן צור, חתם על צו שמעדכן את שכר המינימום בישראל, בהחלטה שתשפיע על מאות אלפי עובדים ברחבי המדינה. החל מה-1 באפריל 2025, שכר המינימום החודשי יעלה מ-5,880 שקלים ל-6,247 שקלים עבור משרה מלאה, המוגדרת כ-182 שעות עבודה בחודש. 

המשמעות היא ששכר המינימום השעתי יגדל מ-32.3 שקלים ל-34.32 שקלים – תוספת של כ-368 שקלים לחודש לעובד במשרה מלאה. השר בן צור הדגיש את חשיבות המהלך ואמר: "בתקופה של מלחמה ויוקר מחיה גואה, העלאת שכר המינימום היא לא רק צעד כלכלי, אלא מחויבות ערכית ומוסרית כלפי העובדים שמתאמצים מדי יום לפרנס את משפחותיהם בכבוד."

רקע להחלטה: מאבק מול האוצר

העלאת השכר לא הגיעה בקלות. בתחילת הדיונים על תקציב 2025, שהתקיימו בסוף 2024, פקידי האוצר תכננו להקפיא את העדכון השנתי של שכר המינימום כחלק ממדיניות של צמצום הוצאות בתקופת המשבר הכלכלי שנלווה למלחמה. ואולם, שר העבודה יואב בן צור, בסיועו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, ניהל מאבק נחוש מול האוצר והצליח לבטל את ההקפאה. "אני מודה לאריה דרעי על עמידתו האיתנה למען האוכלוסיות המוחלשות," אמר בן צור, "המאבק הזה הבטיח שמאות אלפי עובדים לא ייפגעו ויקבלו את התמיכה הראויה להם."

כיצד מחושב השכר החדש?

על פי חוק שכר המינימום בישראל, השכר מתעדכן מדי שנה ב-1 באפריל בהתאם לשיעור של 47.5% מהשכר הממוצע במשק, כפי שהוא נמדד בחודשים אוגוסט עד אוקטובר של השנה הקודמת. ב-2024,
השכר הממוצע במשק זינק ל-13,514 שקלים – עלייה של 5.1% לעומת 12,863 שקלים ב-2023. העלייה הזו בשכר הממוצע היא שמאפשרת את העדכון הנוכחי של שכר המינימום, שמשקף גידול של כ-6% לעומת השכר ב-2023.

השפעה על העובדים ואכיפת החוק

העלאת השכר נועדה להקל על העובדים בשכבות השכר הנמוכות, שמתמודדים עם עלייה מתמשכת ביוקר המחיה, במיוחד מאז תחילת המלחמה. מדובר בעיקר בעובדי קבלן, עובדים במגזר הקמעונאי, עובדי ניקיון, מאבטחים ועובדים בענפים נוספים שבהם שכר המינימום הוא הנורמה. משרד העבודה הבהיר כי תשלום נמוך מהשכר החדש ייחשב לעבירה פלילית ולהפרה מינהלית, והוא ייאכף בקפדנות על ידי היחידות הרלוונטיות במשרד. מעסיקים שיימצאו מפרים את החוק עלולים לעמוד בפני קנסות ואף הליכים משפטיים.

בן צור התייחס להחלטה כאל צעד ראשון במסגרת מדיניות רחבה יותר לחיזוק מעמדם של העובדים בישראל: "העלאת שכר המינימום היא בשורה של ממש עבור מאות אלפי משפחות שמתקשות לגמור את החודש. אני רואה בכך חלק ממשימתי להבטיח תנאי עבודה הוגנים ושכר ראוי לכל העובדים במדינה. אמשיך לפעול למען שיפור מעמדם הכלכלי של מיליוני עובדים בישראל, במיוחד בתקופה מאתגרת זו."

העלאת שכר המינימום היא חלק ממגמה ארוכת טווח של התאמת השכר ליוקר המחיה ולשינויים בשוק העבודה. עם זאת, ישנם חששות בקרב כלכלנים כי העלאות תכופות בשכר המינימום עלולות להגביר את הלחץ על עסקים בעיקר קטנים, שמתקשים לעמוד בעלויות הגדלות. מנגד, תומכי המהלך טוענים כי שכר גבוה יותר יגביר את כוח הקנייה של העובדים, וכך יתרום לצמיחה כלכלית. כך או כך, העדכון הקרוב ממחיש את המחויבות הממשלתית לתמיכה בשכבות החלשות – לפחות בינתיים.

קיראו עוד ב"קריירה"

מתי תהיה ההעלאה הבאה?

על פי חוק שכר המינימום בישראל, השכר מתעדכן אחת לשנה ב-1 באפריל, כך שיהיה שווה לפחות ל-47.5% מהשכר הממוצע במשק, כפי שנמדד בחודשים אוגוסט עד אוקטובר של השנה הקודמת (במקרה זה, 2024). העדכון ל-6,247 שקלים באפריל 2025 מבוסס על השכר הממוצע שעלה ב-2024 ל-13,514 שקלים, כפי שצוין קודם. כלומר, כל עוד השכר הממוצע במשק ממשיך לעלות,
שכר המינימום צפוי להתעדכן בהתאם מדי שנה, אלא אם כן תהיה החלטה ממשלתית להקפיא את העדכון – כפי שקרה בעבר בתקופת הקורונה (2021-2022) או כפי שהוצע בתחילה בתקציב 2025 אך בוטל לאחר מאבק של שר העבודה יואב בן צור ויו"ר ש"ס אריה דרעי.

בעבר, היו דיונים על תוכניות מדורגות להעלאת שכר המינימום במספר פעימות. לדוגמה, ב-2021 נחתמה "עסקת חבילה" בין הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים, שתכננה להעלות את השכר בהדרגה עד 6,000 שקלים עד דצמבר 2025. תוכנית זו לא יושמה במלואה עקב חילוקי דעות ודחיות חקיקה, ובמקום זאת, המנגנון האוטומטי של ההצמדה לשכר הממוצע הוא זה שמניע את העליות מאז. העדכון הקרוב באפריל 2025 כבר עולה על היעד המקורי של אותה תוכנית (6,000 שקלים), מה שמראה שהשכר הממוצע במשק צמח מהר מהצפוי.

אין כרגע תוכנית פעימות ספציפית מעבר לעדכון השנתי הקבוע בחוק. עם זאת, אם השכר הממוצע ימשיך לעלות ב-2025, סביר שתהיה העלאה נוספת ב-1 באפריל 2026, בהתאם למנגנון ההצמדה. כל שינוי מעבר לכך – כמו תוכנית פעימות חדשה או העלאה יזומה מעל המנגנון האוטומטי – יהיה תלוי בהחלטות ממשלתיות עתידיות, שיושפעו מהמצב הכלכלי, לחצים פוליטיים ויוקר המחיה. כדאי לעקוב אחר הודעות רשמיות ממשרד העבודה או דיוני תקציב 2026 לקבלת מידע מעודכן יותר

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אנונימי 25/03/2025 16:03
    הגב לתגובה זו
    במגזר הציבורי אתם פוגעים אתם לוקחים 860 שקלים בחודש אז מה הרווח פה
  • לוקחים אותו סכום ממי שמרוויח 30 אלך ו 8 אלף (ל"ת)
    Mtlk 26/03/2025 19:43
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בנימין דניאל 25/03/2025 08:49
    הגב לתגובה זו
    מה זה עליה משמעותית!! חברי הכנסת האוכלי חינם מקבלים הרבה יותר ו אפילו לא עובדים %1 מה שהעובד שעובד על שכר המינימום עושה!! תתביישו לכם!
  • 5.
    אנונימי 24/03/2025 22:11
    הגב לתגובה זו
    העלאת שכר מינימום מעלה אינפלציה עליית מחירים.
  • 4.
    עכשיו יפטרו עוד מלא עובדי שכר מינימום ויחליפו ברובוטים טעות. (ל"ת)
    אנונימי 24/03/2025 21:37
    הגב לתגובה זו
  • אתה בטח מודאג מאוד לרווחת עובדי שכר מינימום! כל הכבוד! מסכנים יפטרו אותם מה הם יעשו (ל"ת)
    אנונימי 25/03/2025 18:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 24/03/2025 19:40
    הגב לתגובה זו
    ולהצמיד אליו כל שנה את שכר המינימום יתעסקו בלהוריד את יוקר המחיה ההצמדות האלה מתדלקות אינפלציה ולא פותרות את הבעיה אלא מחריפות אותה. המטרה היא שאדם יוכל להתקיים משכר מינימום כולל שכר דירה והוצאות מחייה נוספות ורחמנא לצלן אפילו לחסוך מעט. רק טיפול עמוק ביוקר המחיה יעשה זאת לא הצמדות גורפות.
  • סווינגר 24/03/2025 20:26
    הגב לתגובה זו
    במרדף תמידי ולשכוח לחיות וחלילה לחשוב.יוקר המחייה הוא לשרות המדינה כנגד הנתין הכאילו אזרח.בהצלחה לנשארים.
  • 2.
    יהוושוילי 24/03/2025 18:52
    הגב לתגובה זו
    המשק בדרך למיתון
  • 1.
    לחברי הכנסת והשרים מעלים באלפי שקלים כל מספר חודשים ולקטנים בדיחה (ל"ת)
    אנונימי 24/03/2025 18:50
    הגב לתגובה זו
מפוטר מחברה טכנולוגית, קרדיט: גרוקמפוטר מחברה טכנולוגית, קרדיט: גרוק

ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?

הדס ברטל |

חברות טק ענקיות כבר החלו להודיע על פיטורים של אלפי עובדים, והן השתמשו ב-AI כתירוץ, או כסיבה לפיטורים. בהודעות הרשמיות נאמר כי הבינה המלאכותית יכולה לעשות את העבודה באופן מהיר יותר וזול יותר, למרות שיש מי שמפקפק בכך, ברור לכול כי ל-AI יהיה אימפקט משמעותי על עולם העבודה וכי הוא כבר מייתר מקצועות, משרות וכך גם אלפי עובדים בתעשיות מגוונות. כאשר גם תחומי עבודה שכביכול לא קשורים לעולם הטכנולוגיה מתחילים להיות מושפעים ממהפכה התעשייתי הרביעית, השאלה היא לא רק מי ייפגע, אלא גם מי יוכל לשרוד, לעבור שינוי ולהתפתח. המוקד אינו רק "האם יוחלף התפקיד שלי?", אלא "איך ייראה התפקיד שלי בעשור הקרוב?". בהסתמך על מחקרים, ניתוחים והצהרות חברות גדולות וכן מתוך פרשנות רחבה של שוק העבודה: קיימות שתי אפשרויות מרכזיות, האחת היא הסתגלות והתאמה, השנייה היא סיכון ממשי לפיטורים ועלייה בשיעור האבטלה, במיוחד אם השוק לא יתאזן בזמן.

דוגמה למי שמתכונן למהפכה ומנסה להוביל אותה במקום להיות מובל על ידה. דאג מקמילון, מנכ"ל ענקית הקמעונאות וולמארט, הבהיר השבוע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "בינה מלאכותית תשנה כל עבודה. פשוטו כמשמעו". לדבריו, השפעת הטכנולוגיה תהיה מקיפה, וחלק מהמשרות ייעלמו, בעוד אחרות יעברו שינוי משמעותי או ייווצרו מחדש.

הצהרתו מגיעה על רקע שורה של צעדים שמובילים מנהלים בכירים בחברות ענק כמו אמזון, ג'נרל מוטורס, פורד ו-JP מורגן, שהחלו להתריע בפני עובדים על הצורך להיערך לעולם עבודה חדש. וולמארט, שמעסיקה מעל 2.1 מיליון עובדים ברחבי העולם, כבר פועלת להתאים את מבנה כוח האדם לשינויים המהירים, גם אם בשלב זה גודלו צפוי להישאר יציב. לטענת החברה, תפקידים מסוימים יצומצמו, אחרים ייווצרו מחדש. אחד התפקידים החדשים שהושקו לאחרונה הוא "בונה סוכני בינה מלאכותית" שהם עובדים האחראים על פיתוח כלים שמבוססים על בינה מלאכותית וישמשו את צוותי הסחר.

במקביל, וולמארט בונה מערך רחב של הכשרות מחדש לעובדים שנדרש מהם לעבור הסבה או לפתח מיומנויות חדשות. ההשקעה בגיוון תפקידי שירות לקוחות, שליחויות, טכנאות ותחזוקה ממשיכה, כשמנגד תפקידים בתחום הרכש, ניתוח נתונים שגרתי או שירות לקוחות טלפוני נמצאים תחת בחינה מחודשת ובחלק מהמקרים לקראת שינוי עמוק.

לדבריו של מקמילון, השינוי לא צפוי להיות מידי אלא הדרגתי. אבל הארגון כבר נערך לרגע שבו רוב ממשקי התמיכה, מערכות הספקה והזמנות, יתבססו על סוכני בינה מלאכותית.

עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

העובדים הכי טכנולוגיים דווקא לא ממהרים לתת לבינה המלאכותית לעשות הכול

מהנדסי בינה מלאכותית ואנשי פיתוח מעדיפים לכתוב מיילים ידנית, לרשום הערות במחברת ולהימנע מכלי תיאום פגישות אוטומטיים. מתברר שלא הכול צריך להיעשות עם רובוט

עמית בר |

אנשי ה-AI לא בהכרח נותנים ל-AI לנהל להם את היום - בתוך עולם העבודה החדש, שבו בינה מלאכותית משתלבת בכל תחום, דווקא מי שמפתחים את הכלים הללו בוחרים לעיתים קרובות לעשות דברים בדרך הישנה. הם כותבים מיילים בעצמם, מנהלים לוחות שנה ידנית, ולעיתים אפילו רושמים סיכומים בכתב יד.

מפתחי למידת מכונה מספרים כי הם מסרבים לתת ל-AI לנסח מיילים מההתחלה, רק לאחר טיוטה ידנית היא משתמשת בכלים כמו Copilot לעריכה. אותו דפוס חוזר גם בתיאום פגישות: רבים מעדיפים לרשום ידנית או אפילו להתקשר כדי לוודא שהפרטים נקלטו היטב.

דוח של מכון מקינזי מעריך שטכנולוגיה קיימת יכולה להחליף 57% משעות העבודה, אך מדגיש שזו רק אפשרות טכנית, בפועל אנשים וארגונים בוחרים מה באמת להעביר למכונה. בחברות רבות מעכבים אוטומציה כדי שעובדים חדשים ילמדו קודם את היסודות בעצמם.

יד כותבת, מוח חושב

חוקרת AI במיקרוסופט מתעדת פגישות בהקלדה אישית במקום להשתמש בסיכום אוטומטי, ויועץ שיווק פותח כל מצגת בכתב יד על נייר לפני שהוא עובר לדיגיטל. כתיבה ידנית, לדבריהם, משפרת זיכרון, יוצרת סדר מחשבתי ומשדרת נוכחות והקשבה אמיתית.

דווקא מי שבונה את הכלים מכיר אותם הכי טוב יודע מתי עדיף להישאר אנושי. בינה מלאכותית היא פטיש חזק מאוד, אבל לדבריהם לא כל דבר הוא מסמר.