פקק בכביש 57
צילום: שלומי יוסף

כמה זמן אתם מבזבזים בפקקים?

כמה זמן לוקח להגיע מנתניה לתל אביב, איך הפקקים משפיעים על שוק המשרדים ואיך תל אביבים מגיעים למקום העבודה שלהם?

הרצי אהרון | (1)
נושאים בכתבה איילון

זמן ההגעה הממוצע לעבודה בישראל התארך משמעותית בשנים האחרונות, ועומד על כ-35 עד 40 דקות לכל כיוון, בעיקר בשל עבודות התשתית והעומסים הגוברים בכבישים ובתל אביב. עם זאת יש שונות גדולה בין העובדים כשחלק גדול מהם מגיע עד 20 דקות למקום העבודה. מדובר בעיקר בתושבי המרכז שעובדים במרכז. מנגד, מי שגר קצת רחוק מהמרכז מבלה בפקק מעל שעה ביום. מנתניה לתל אביב ובחזרה יכול גם לקחת שעתיים, אפילו מהרצליה וחזרה זה עניין של כשעה. אם אתם יוצאים מראשון לציון לתל אביב אתם קרוב לשעתיים על הכביש. זה תלוי כמובן בזמני הנסיעות, מי שיוצא לפני הפקקים וחוזר לפני הפקקים, זה ייקח לו כמובן פחות משמעותית, ועדיין רוב עמישראל מבלה מעל שעה בפקק.  

המציאות הזו משפיעה דרמטית על שוק התעסוקה, מחירי הנדל"ן למשרדים, איכות החיים של העובדים ואפילו על הפריון במשק. רוב הישראלים מגיעים לעבודה ברכב פרטי, בעוד רק כ-20% משתמשים בתחבורה ציבורית, אבל המספרים גדלים בהדרגה. במרכז, בעיקר בתל אביב מגיעים גם בתחבורה ציבורית ועל אופניים וקורקינטים. 


השפעת זמני הנסיעה לעבודה משפיעה על שוק המשרדים: בעוד שבתל אביב הביקוש לשטחי משרדים נותר גבוה עם מחירי שכירות יציבים, אזורים מחוץ לתל אביב מתמודדים עם ביקוש חלש וירידת מחירים משמעותית. חברות מחפשות מקומות שיאפשרו לעובדים שלהן הגעה מהירה ופשוטה, בין היתר באמצעות רכבות, רכבות קלות ואפילו שאטלים.

חברות שניסו להעביר את משרדיהן למקומות מרוחקים סבלו במקרים רבים מנטישה גבוהה של עובדים, בעיקר כאשר העובדים נאלצו להתמודד עם זמני נסיעה ארוכים משמעותית. מנגד, חברות שהצליחו להתמקם סמוך לתחבורה ציבורית טובה גילו שיפור משמעותי ביכולתן לגייס עובדים חדשים.


מעסיקים מתקשים למשוך עובדים למקומות שבהם התחבורה לא יעילה מספיק, וכך נוצרים עודפי שטחי תעסוקה רבים מחוץ למרכזים העירוניים, כאשר חברות גדולות ומובילות במשק מגלות נטייה ברורה להתמקם באזורים שבהם הגישה לעבודה קלה ופשוטה, ובעיקר סמוך לתחנות רכבת כבדות או קלות. לצד המגמה הזו יש מגמה ברורה משוק העבודה -  עבודה היברידית שבמקומות רבים היא כבר דרך חיים.


זמני ההגעה הממושכים יוצרים מעבר לתסכול, גם רצון לגור קרוב לעבודה. זה הסוד הידוע של תל אביב וזה יוצר מצב של מגורים צפופים, אבל היצע גבוה של הזדמנויות עבודה, בעוד תושבים באזורים מרוחקים יותר (ולא מדובר בפריפריה, אלא ערי המעגל השני) תקועים בפקק. 




תל אביבים מגיעים בתחבורה ציבורית ואופניים

מגורים בתל אביב יכולים לחסוך את הצורך ברכב. כמחצית מתושבי תל אביב מגיעים לעבודה עם רכב, כשרבים מגיעים לעבודה בתחבורה ציבורית או אופניים וקורקינטים. זה גם בזכות שבילי אופניים ונתיבי תחבורה ציבורית יחסית טובים. בערים הסמוכות זה עדיין לא מספיק טוב, אם כי הכוונה לייצר תשתית של תחבורה ציבורית ושבילי אופניים גם בערים האלו. 

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"


נסיעות ארוכות למקום העבודה פוגעות בפריון העבודה. עובדים מגיעים מאוחר יותר ויוצאים מוקדם יותר מהמשרד כדי להימנע מפקקים, ואף שמעסיקים רבים מעלימים עין מכך מתוך רצון לשמור על שביעות הרצון של העובדים, אין ספק כי התפוקה הכוללת יורדת באופן משמעותי.

הבעיה התחבורתית פוגעת גם בעובדים עצמם, כאשר עובדים רבים ויתרו על מקום עבודה בשל זמני נסיעה ארוכים. הדבר מצמצם את אפשרויות הקריירה ומחליש את כוח המיקוח שלהם מול מעסיקים.

עם זאת, חשוב לציין שהזמן בפקקים כבר אינו בהכרח זמן מבוזבז. ישראלים רבים מנצלים את זמני הנסיעה הארוכים לביצוע שיחות עבודה, האזנה לפודקאסטים, תכנון יומי והשלמת שיחות עם חברים ומשפחה. כך, באופן חלקי, זמני הפקקים הופכים לזמן עבודה נוסף, אם כי לא אידיאלי, ובוודאי לא תחליף לשיפור תשתיות התחבורה.


שאלות ותשובות בנושא פקקים וזמני נסיעה לעבודה:


כמה זמן לוקח להגיע בבוקר מנתניה לתל אביב? הזמן הממוצע הוא 45 דקות עד שעה בשעות השיא.

מהן השעות העמוסות ביותר בפקקים לכיוון תל אביב? השעות העמוסות הן בין 07:30 ל-09:30 בבוקר.

כמה זמן לוקח לחזור מתל אביב לראשון לציון בערב? בערב, הזמן הממוצע נע בין 40 דקות לשעה.

האם השימוש ברכבת חוסך זמן נסיעה משמעותי? לרוב כן, השימוש ברכבת יכול לחסוך כ-20 עד 30 דקות לעומת נסיעה ברכב פרטי בשעות השיא.

האם הפקקים משפיעים על החלטות לגבי מגורים? כן, אנשים רבים מעדיפים לגור קרוב למקומות עבודה כדי להימנע מפקקים.

איך פקקים משפיעים על פריון העבודה? פקקים מורידים את הפריון כי העובדים מגיעים עייפים ומתוסכלים, ובנוסף מאחרים ויוצאים מוקדם יותר.

כמה עולה דלק לנסיעה יומית מתל אביב לירושלים? העלות הממוצעת היא כ-40-50 שקלים ליום.

האם העבודה מהבית מקטינה את בעיית הפקקים? כן, עבודה מהבית מקטינה באופן משמעותי את העומס בכבישים.

האם הפקקים משפיעים על מחירי הדירות בערים? כן, ערים עם נגישות תחבורתית טובה נהנות ממחירי דירות גבוהים יותר.

כיצד משפיעות עבודות תשתית על הפקקים? הן מחריפות זמנית את הפקקים אך נועדו לשיפור המצב לטווח ארוך.

מה היתרון המרכזי של תחבורה ציבורית על פני רכב פרטי? פחות עומס בכבישים, עלויות נמוכות יותר ופחות זיהום אוויר.

האם עובדים מוכנים לוותר על שכר גבוה יותר כדי לחסוך זמן נסיעה? כן, רבים יעדיפו עבודה קרובה יותר גם בשכר נמוך במעט.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מהנדס תוכנה 11/04/2025 08:22
    הגב לתגובה זו
    כששאלתי אותם למה הם ענו לי כי לעובדים שם יש הטבתמס כלומר הם לוקחים חלק מהטבת המס של העובד לעצמם פלילי. מקווה שעובד לשעבר שם יתבע אותם תביעה ייצוגית. או שהמדינה תתערב.
הביאה את החשמל להמונים BYD Atto 3. צילום יואב פולסהביאה את החשמל להמונים BYD Atto 3. צילום יואב פולס

ניתוח - מעל 200,000 חשמליות נמכרו בישראל. BYD וטסלה מובילות

208,810 מכוניות חשמליות נמכרו בישראל מאז שנת 2011. עד שנת 2019 ההנעה החשמלית היתה קוריוז זניח. שנת 2020 בישרה ש'קורה משהו בשוק', ובשנת 2021 נפרץ הסכר. BYD, טסלה, ג'ילי, MG ויונדאי מובילות במספרים המוחלטים. מרצדס מובילה בפרימיום. 

יואב פולס |

ענף הרכב המקומי התנהל על מי מנוחות לאורך שנים רבות עם מנועי בנזין ודיזל, ואי שם גם היברידיות. בתחילת העשור השני של שנות ה – 2000 הגיחו לשוק המקומי מכוניות מוזרות ללא מנוע בעירה פנימית ונפתח עידן החשמליות בשוק המקומי.

מאז ועד עתה למעלה מ 200,000 כלי רכב חשמליים עלו על כבישי ישראל. המספר אמנם לא מרשים מול כ 4.0 מיליון כלי רכב בישראל, אולם בשנים האחרונות כלי הרכב החשמליים הלכו ותפסו נפח משמעותי מכלל מכירות כלי הרכב החדשים, אירוע שגרם לנו לפנות לידיד המדור מר צבי תמרי ולבקש ממנו נתונים מתוך מאגרי המידע של משרד התחבורה.

את ההיסטוריה המודרנית של כלי הרכב החשמליים בישראל ניתן לחלק לשלוש תקופות עיקריות.

תקופה ראשונה

תקופה ראשונה בין השנים 2011-2016 לה ניתן לקרוא 'בטר פלייס וחברים' שלצד דגמי הרנו פלואנס ZE נרשמו בארץ מכוניות חשמליות בודדות והמספרים היו בספרה אחת או שתי ספרות, ולא קרוב ל 100.


שנהכמות
2011        5
2012        45
2013        60
2014        19
2015        0
2016        5



משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "נצעיד את ישראל לעשרת המדינות המובילות בבטיחות בדרכים"

משרד התחבורה השיק את התוכנית הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים לשנים 2025-2030, עם יעד שאפתני להפחתת מספר ההרוגים בכבישים ב-50% בתוך עשור

רן קידר |

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בראשות שרת התחבורה מירי רגב, ובהובלת מנכ"ל המשרד, משה בן זקן, פתח את שבוע הבטיחות בדרכים 2025 בכנס חירום לאומי ראשון מסוגו בישראל. גולת הכותרת של הכנס, שאורגן בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), היא התכנית הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים לשנים 2025-2030, שנועדה לשנות מן היסוד את מגמת הבטיחות בכבישי ישראל. 

על פי משרד התחבורה, ההישג הנדרש הוא צמצום מספר ההרוגים בכבישים ב-50% בתוך עשור וב-25% כבר בתוך חמש שנים. במשרד התחבורה וברלב"ד משוכנעים כי מדובר ביעד ריאלי, הניתן להשגה באמצעות שילוב בין תשתיות מתקדמות, אכיפה חכמה, חינוך והסברה. מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן, פתח את הכנס ואמר: "היום אנחנו מסמנים שלב חדש של מעבר מדיבור לעשייה. אנחנו כאן לא רק כי לדבר על שינוי אלא כדי להוביל שינוי". בן זקן הדגיש כי מדובר ברגע משמעותי במאבק הלאומי בתאונות הדרכים: "זהו כנס היסטורי שבו לראשונה מתכנסים סביב שולחן אחד כל הגורמים העוסקים בבטיחות בדרכים במטרה אחת משותפת - להציל חיים". 

המנכ"ל הצהיר כי מדינת ישראל מתייחסת לנושא כיעד לאומי מהמעלה הראשונה: "מדינת ישראל רואה בבטיחות בדרכים מטרה לאומית ממדרגה ראשונה", אמר, והוסיף כי "לא מדובר בעוד תחום עבודה אלא במחויבות לחיים עצמם." בכנס השתתפו בכירים ממשרדי הממשלה, משטרת ישראל, הרשויות המקומיות, נציגי האקדמיה, חברות התחבורה הציבורית, גופי טכנולוגיה בתחום התחבורה החכמה וארגוני מתנדבים הפועלים למען בטיחות בדרכים. 

הנחת היסוד של כלל גורמי המקצוע שהשתתפו בכנס הייתה כי טעויות אנוש בכביש הן בלתי נמנעות, אך התוצאה שלהן אינה גזירת גורל, וניתן למנוע אותה באמצעות שילוב של תשתיות בטוחות, אכיפה יעילה, חינוך, הדרכה וטכנולוגיות מתקדמות. המנכ"ל בן זקן סיכם את דבריו באמירה ברורה וחדה: "כל מוות על הכביש הוא מוות מיותר. המשוואה פשוטה: אכיפה פלוס ענישה שווה הרתעה שמצילה חיים". 

בסיום דבריו הציב בן זקן יעד שאפתני במיוחד: "המטרה היא להביא את ישראל להיות בין 10 המדינות המובילות בעולם בבטיחות בדרכים" והדגיש כי מדובר ביעד שהוא בהחלט בר השגה. לדברי גורמים במשרד, התכנית החדשה כוללת השקעה חסרת תקדים בתשתיות בטיחות, שדרוג צירי תחבורה אדומים, הגברת האכיפה המשטרתית נגד עבירות מסכנות חיים, קידום תחבורה ציבורית בטוחה ונגישה, והטמעת טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי מוקדם של סיכונים בכבישים.