פקק בכביש 57
צילום: שלומי יוסף

כמה זמן אתם מבזבזים בפקקים?

כמה זמן לוקח להגיע מנתניה לתל אביב, איך הפקקים משפיעים על שוק המשרדים ואיך תל אביבים מגיעים למקום העבודה שלהם?

הרצי אהרון | (1)
נושאים בכתבה איילון

זמן ההגעה הממוצע לעבודה בישראל התארך משמעותית בשנים האחרונות, ועומד על כ-35 עד 40 דקות לכל כיוון, בעיקר בשל עבודות התשתית והעומסים הגוברים בכבישים ובתל אביב. עם זאת יש שונות גדולה בין העובדים כשחלק גדול מהם מגיע עד 20 דקות למקום העבודה. מדובר בעיקר בתושבי המרכז שעובדים במרכז. מנגד, מי שגר קצת רחוק מהמרכז מבלה בפקק מעל שעה ביום. מנתניה לתל אביב ובחזרה יכול גם לקחת שעתיים, אפילו מהרצליה וחזרה זה עניין של כשעה. אם אתם יוצאים מראשון לציון לתל אביב אתם קרוב לשעתיים על הכביש. זה תלוי כמובן בזמני הנסיעות, מי שיוצא לפני הפקקים וחוזר לפני הפקקים, זה ייקח לו כמובן פחות משמעותית, ועדיין רוב עמישראל מבלה מעל שעה בפקק.  

המציאות הזו משפיעה דרמטית על שוק התעסוקה, מחירי הנדל"ן למשרדים, איכות החיים של העובדים ואפילו על הפריון במשק. רוב הישראלים מגיעים לעבודה ברכב פרטי, בעוד רק כ-20% משתמשים בתחבורה ציבורית, אבל המספרים גדלים בהדרגה. במרכז, בעיקר בתל אביב מגיעים גם בתחבורה ציבורית ועל אופניים וקורקינטים. 


השפעת זמני הנסיעה לעבודה משפיעה על שוק המשרדים: בעוד שבתל אביב הביקוש לשטחי משרדים נותר גבוה עם מחירי שכירות יציבים, אזורים מחוץ לתל אביב מתמודדים עם ביקוש חלש וירידת מחירים משמעותית. חברות מחפשות מקומות שיאפשרו לעובדים שלהן הגעה מהירה ופשוטה, בין היתר באמצעות רכבות, רכבות קלות ואפילו שאטלים.

חברות שניסו להעביר את משרדיהן למקומות מרוחקים סבלו במקרים רבים מנטישה גבוהה של עובדים, בעיקר כאשר העובדים נאלצו להתמודד עם זמני נסיעה ארוכים משמעותית. מנגד, חברות שהצליחו להתמקם סמוך לתחבורה ציבורית טובה גילו שיפור משמעותי ביכולתן לגייס עובדים חדשים.


מעסיקים מתקשים למשוך עובדים למקומות שבהם התחבורה לא יעילה מספיק, וכך נוצרים עודפי שטחי תעסוקה רבים מחוץ למרכזים העירוניים, כאשר חברות גדולות ומובילות במשק מגלות נטייה ברורה להתמקם באזורים שבהם הגישה לעבודה קלה ופשוטה, ובעיקר סמוך לתחנות רכבת כבדות או קלות. לצד המגמה הזו יש מגמה ברורה משוק העבודה -  עבודה היברידית שבמקומות רבים היא כבר דרך חיים.


זמני ההגעה הממושכים יוצרים מעבר לתסכול, גם רצון לגור קרוב לעבודה. זה הסוד הידוע של תל אביב וזה יוצר מצב של מגורים צפופים, אבל היצע גבוה של הזדמנויות עבודה, בעוד תושבים באזורים מרוחקים יותר (ולא מדובר בפריפריה, אלא ערי המעגל השני) תקועים בפקק. 




תל אביבים מגיעים בתחבורה ציבורית ואופניים

מגורים בתל אביב יכולים לחסוך את הצורך ברכב. כמחצית מתושבי תל אביב מגיעים לעבודה עם רכב, כשרבים מגיעים לעבודה בתחבורה ציבורית או אופניים וקורקינטים. זה גם בזכות שבילי אופניים ונתיבי תחבורה ציבורית יחסית טובים. בערים הסמוכות זה עדיין לא מספיק טוב, אם כי הכוונה לייצר תשתית של תחבורה ציבורית ושבילי אופניים גם בערים האלו. 

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"


נסיעות ארוכות למקום העבודה פוגעות בפריון העבודה. עובדים מגיעים מאוחר יותר ויוצאים מוקדם יותר מהמשרד כדי להימנע מפקקים, ואף שמעסיקים רבים מעלימים עין מכך מתוך רצון לשמור על שביעות הרצון של העובדים, אין ספק כי התפוקה הכוללת יורדת באופן משמעותי.

הבעיה התחבורתית פוגעת גם בעובדים עצמם, כאשר עובדים רבים ויתרו על מקום עבודה בשל זמני נסיעה ארוכים. הדבר מצמצם את אפשרויות הקריירה ומחליש את כוח המיקוח שלהם מול מעסיקים.

עם זאת, חשוב לציין שהזמן בפקקים כבר אינו בהכרח זמן מבוזבז. ישראלים רבים מנצלים את זמני הנסיעה הארוכים לביצוע שיחות עבודה, האזנה לפודקאסטים, תכנון יומי והשלמת שיחות עם חברים ומשפחה. כך, באופן חלקי, זמני הפקקים הופכים לזמן עבודה נוסף, אם כי לא אידיאלי, ובוודאי לא תחליף לשיפור תשתיות התחבורה.


שאלות ותשובות בנושא פקקים וזמני נסיעה לעבודה:


כמה זמן לוקח להגיע בבוקר מנתניה לתל אביב? הזמן הממוצע הוא 45 דקות עד שעה בשעות השיא.

מהן השעות העמוסות ביותר בפקקים לכיוון תל אביב? השעות העמוסות הן בין 07:30 ל-09:30 בבוקר.

כמה זמן לוקח לחזור מתל אביב לראשון לציון בערב? בערב, הזמן הממוצע נע בין 40 דקות לשעה.

האם השימוש ברכבת חוסך זמן נסיעה משמעותי? לרוב כן, השימוש ברכבת יכול לחסוך כ-20 עד 30 דקות לעומת נסיעה ברכב פרטי בשעות השיא.

האם הפקקים משפיעים על החלטות לגבי מגורים? כן, אנשים רבים מעדיפים לגור קרוב למקומות עבודה כדי להימנע מפקקים.

איך פקקים משפיעים על פריון העבודה? פקקים מורידים את הפריון כי העובדים מגיעים עייפים ומתוסכלים, ובנוסף מאחרים ויוצאים מוקדם יותר.

כמה עולה דלק לנסיעה יומית מתל אביב לירושלים? העלות הממוצעת היא כ-40-50 שקלים ליום.

האם העבודה מהבית מקטינה את בעיית הפקקים? כן, עבודה מהבית מקטינה באופן משמעותי את העומס בכבישים.

האם הפקקים משפיעים על מחירי הדירות בערים? כן, ערים עם נגישות תחבורתית טובה נהנות ממחירי דירות גבוהים יותר.

כיצד משפיעות עבודות תשתית על הפקקים? הן מחריפות זמנית את הפקקים אך נועדו לשיפור המצב לטווח ארוך.

מה היתרון המרכזי של תחבורה ציבורית על פני רכב פרטי? פחות עומס בכבישים, עלויות נמוכות יותר ופחות זיהום אוויר.

האם עובדים מוכנים לוותר על שכר גבוה יותר כדי לחסוך זמן נסיעה? כן, רבים יעדיפו עבודה קרובה יותר גם בשכר נמוך במעט.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מהנדס תוכנה 11/04/2025 08:22
    הגב לתגובה זו
    כששאלתי אותם למה הם ענו לי כי לעובדים שם יש הטבתמס כלומר הם לוקחים חלק מהטבת המס של העובד לעצמם פלילי. מקווה שעובד לשעבר שם יתבע אותם תביעה ייצוגית. או שהמדינה תתערב.
סוזוקי סוויפט ידנית. חמודה אך יקרה באופן מופרז. צילום יואב פולססוזוקי סוויפט ידנית. חמודה אך יקרה באופן מופרז. צילום יואב פולס

סוזוקי סוויפט ידנית - חמודה עם מחיר מופרז

הסוזוקי סוויפט בגירסתה הידנית היא מכונית שלא ניתן להתייחס אליה ללא עננת המחיר הרובצת עליה, עם תמחור מוגזם גם של הדגם הידני וגם של הדגם האוטומטי. 

אהבנו: זריזות, גיר ידני, התנהגות כביש

פחות אהבנו: מחיר, בטיחות, מחיר, נוחות, מחיר

הערה: המחיר כל-כך מופרז שאנחנו מתקשים למצוא הצדקה לרכוש אותה בהינתן האלטרנטיבות המודרניות בשוק. 

ציון מסכם 3.6 בסולם פולס. 

יואב פולס |

לסוזוקי סוויפט מעמד אלמותי בשוק הישראלי. הסוויפט הראשונות נמכרו בישראל עוד בתחילת שנות ה – 80' ובמהרה ביססו תדמית של אמינות מוחלטת עם תמורה מצוינת לכסף. גירסאות ידניות ואוטומטיות, מזגן מקורי מצוין, מי צריך יותר. לא נדיר לראות איזו סוויפט ישנה נוסעת עם בעלים שנשבע שלא ימכור אותה לעולם.

נריץ מהר את הזמן ואנחנו בשנת 2025 עם סוזוקי סוויפט ובמיוחד עם הדגם הידני, ויש לנו תובנות נחרצות.  

 

תעודת חובה            
קטגוריה                סופר-מיני
מימדים (מטר)            אורך 3.86 /רוחב 1.735 /גובה 1.485 /בסיס גלגלים 2.45
מספר מושבים                חמישה
הנעה ותיבת הילוכים         1.2 ליטר היברידי קל, ידני, הנעה קדמית
הספק ומומנט                  82 כ"ס, 11 קג"מ
נפח מיכל דלק                     37 ליטר
צריכת דלק (משולב)            22.2 ק"מ לליטר. WLTP
בטיחות                ציון איבזור בטיחות 5, שלושה כוכבים EuroNcap
מחיר                    120 אש"ח לידני, 130.0 אש"ח לאוטומטי

עיצוב חיצוני ופנימי

העיצוב של הסוויפט העדכנית נעוץ עמוק בסוויפט של 2004, שהציגה עיצוב צעיר ורענן. העדכונים השונים שעבר העיצוב החיצוני רק פגעו במקור המקסים. הסוויפט לא דומה לאף רכב אחר על הכביש כשהחזית מזכירה גור מעולמות בעלי החיים עם יחידות תאורה גדולות, אבל ממש גדולות, גריל אובאלי גדול וסמל סוזוקי גדול במרכז. מכסה המנוע יושב 'מעל' המרכב כשהקו התחתון שהוא מתווה ממשיך דרך הדלתות עד יחידות התאורה האחוריות. רכב המבחן צוייד באביזרי אפטרמרקט מיותרים גודמת פסי ניקל בתחתית הרכב ומגיני רוח בחלק העליון של החלונות. לטעמי רק פוגע עוד יותר העיצוב המכוניות. גם מאחור יחידות התאורה גדולות, משולבות לד, ומרגישות לי כמשהו מתאמץ מדי כדי להיות מודרני.

פנים הרכב מסגיר מעט את גילו, עם זאת הוא שימושי ויעיל. לוח מחוונים מסורתי, לא צג, עם מד מהירות גדול מימין ומד סל"ד גדול משמאל. ביניהם צג LCD בגודל ''4.2 עם תצוגה משתנה. במרכז הדשבורד מזדקר מסך מולטימדיה בגודל ''9.0 עם קישוריות אלחוטית לאנדרואיד אוטו ואפל קארפליי. מתחתיו שני פתחי מיזוג עם כיוונון ידני, ופאנל מתגים לשליטה על המזגן. בין הנהג לנוסע מוט הילוכים ידני בעל חמישה הילוכים.

דגם קונספט של מכונית הפורמולה 1 2026 של אודי (מלפנים), על רקע מכוניות מרוצים של המותג. קרדיט: אודידגם קונספט של מכונית הפורמולה 1 2026 של אודי (מלפנים), על רקע מכוניות מרוצים של המותג. קרדיט: אודי

לאחר שמרצדס פורמולה 1 הגיעה לשווי 6 מיליארד דולר, אודי חוזרת לזירה אחרי 87 שנים

לאחר התרסקות הרווח התפעולי של החברה, רכשה אודי את קבוצת סאובר, שעל בסיסה הוקמה פעילות הפורמולה 1, ובכך חוזרת לאליפות לאחר היעדרות של 87 שנה; היעד: להתמודד על האליפות עד 2030

יעקב צלאל |

אודי, יצרנית מכוניות הפרימיום הגרמנית, הנמנית על קבוצת פולקסווגן, ערכה החודש אירוע תקשורתי לרגל הצטרפות המותג לזירת הפורמולה 1 החל בעונת 2026. באירוע החגיגי הוצג העבר הספורטיבי המפואר של המותג, שהחל בעידן הנאצי עם מכוניות המרוצים של אוטו יוניון, ובמהלכו הציבו ראשי אודי מטרה למנהלי הקבוצה, התמודדות על אליפות העולם בפורמולה 1 ב-2030, העונה החמישית להשתתפות הקבוצה בסבב.

אמנם, הטקס היה חגיגי, אבל ספק אם לאודי, בדומה לשאר תעשיית הרכב הגרמנית, יש מה לחגוג בימים אלה. בשנתיים האחרונות התרסקו הביצועים הכספיים של אודי, ואם בעבר מרווח הרווח התפעולי היה בין 13% ל-15% הרי שבשנתיים האחרונות הוא הצטמק בכ-10 נקודות ויותר. לא בדיוק רקע מזהיר להצטרף לתחרות בזבוז הכסף המכונה פורמולה 1. אולם ההחלטה להצטרף לסבב, התקבלה בימים העליזים, כאשר הרווחים והמרווחים היו גבוהים והשוק הסיני הניב הכנסות ורווחים כמעט ללא מאמץ.

לפי הערכות שונות, אודי רכשה את קבוצת סאובר, שעל בסיסה מוקמת פעילות הפורמולה 1, תמורת 600 מיליון אירו, סכום לא גבוה בהתחשב בהערכות השווי האחרונות של קבוצות הפורמולה 1, אולם סכום לא נמוך כאשר סוכמה העסקה, לפני שלוש שנים. בשנים אלה ערכן של קבוצות הפורמולה 1 התפוצץ.

באותו היום שבו הציגה אודי את מכונית הפורמולה 1 באירוע במינכן, התפרסם שטוטו וולף, הבוס של קבוצת הפורמולה 1 מרצדס-AMG, ובעל שליש ממניות מרצדס-בנץ גרנד פרי., החברה שבבעלותה קבוצת הפורמולה 1, מעוניין למכור חלק מאחזקותיו בחברה, 5% ממניות החברה, לפי שווי שוק של 6 מיליארד דולר. השבוע, נערך הגרנד פרי של לאס ווגאס, ובו בזמן, אושר שהעסקה אכן יוצאת אל הפועל (אם כי הסכומים הכספיים לא פורסמו רשמית). וולף מכר 15% ממניות החברה שבבעלותו, Motorsport Investment , שאחזקתה העיקרית היא 33.3% ממניות מרצדס-בנץ גרנד פרי תמורת לפי הערכות 300 מיליון דולר. הרוכש הוא ג׳ורג׳ קורץ, המייסד והמנכ"ל של קראודסטרייק, חברת הסייבר האמריקנית, שמאז 2019 היא גם ספונסורית של קבוצת הפורמולה 1. קורץ רכש מניות בעסק שרווחיו בשנה האחרונה רשמו שיא. בהזדמנות הרכישה קורץ גם התמנה ל-"יועץ טכנולוגי" של מרצדס.

מהדו״ח הכספי לשנת 2024 של מרצדס-בנץ גרנד פרי עולה שהרווחיות שלה זינקה בחדות. ההכנסות הסתכמו ב-636 מיליון פאונד, גידול בשיעור 17%; הרווח התפעולי עמד על 160 מיליון פאונד (41%+), מרווח 25% (עליה של 4 נקודות). ףרווח הנקי הסתכם ב-120 מיליון פאונד (44%+), מרווח 19% (עליה של 4 נקודות). אלו מרווחים שבמרצדס או באודי רק יכולים לחלום עליהם. החברה גם הכריזה על דיבידנד בסך 125 מיליון פאונד.