אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור מחדשת את המתקן בניר עוז - מגייסת 66 מיליון שקל

חברת הקנאביס והפארמה מגייסת עד 66 מיליון שקל לטובת שיקום והרחבת המתקן בניר עוז, שנהרס ב-7.10 ואז הפך למתקן צבאי; הגיוס עשוי לגדול ל-107 מיליון שקל; המניה מזנקת 
חיים בן הקון |

אינטרקיור  אינטרקיור -0.13% חברת קנאביס המחזיקה בפורטפוליו של חברות פארמה, ומניותיה נסחרות בנאסד״ק ובתל אביב, מגייסת 66 מיליון שקל לטובת שיקום מתקן החברה בניר עוז שניזוק ביום ה-7.10, עם אפשרות לגיוס של עד 107 מיליון שקל. מניית החברה מזנקת בעקבות הדיווח.

מניית אינטרקיור קיבלה הערכת שיווי שמרנית לאורך המלחמה, מאז נודע כי המתקן המרכזי שלה בדרום הארץ נפגע קשות. החל מה-7.10 ועד הראשון בינואר 2024 ירדה מניית החברה בכ-27%. לחברה יש תוכניות לצמיחה בארץ ובחו״ל, והסביבה הרגולטורית מאפשרת צמיחה שכזו, בעקבות רפורמות קנאביס שנכנסו לתוקף בגרמניה באפריל 2023, ובארץ באוגוסט של אותה שנה. בנוסף, אנליסטים מעריכים כי המלחמה תזניק את הביקושים לקנאביס רפואי בארץ. כל אלו תומכים בעליה במחיר המניה. 

מניית אינטרקיור מזנקת בגלל החזרה לשגרה של חממת הגידול והעיבוד בניר עוז וכוונת החברה להכפיל את הפעילות במתקנים אלו.

אינטרקיור נסחרת במכפיל 1 על ההכנסות השנתיות שלה, ובמכפיל המתקרב ל-40 על הרווח הנקי לפי קצב הרווח השנתי של החציון הראשון של השנה, שמסתכם בכ-8 מיליון שקל לשנה. אם נשווה את מחיר המניה כיום לביצועי החברה בשנת 2022, בה הרווח הנקי השנתי הסתכם בכ-44 מיליון שקל, אז המכפיל הוא בערך 7. ואם לא די בכך, אז בכוונת החברה להכפיל את מתקן הייצור בניר עוז וכפועל יוצא להכפיל את כושר הייצור שלה מזה שהיה ערב המלחמה. 

מצדו השני של המטבע חשוב לזכור כי צמצום פעילותה של החברה לאורך תקופת המלחמה נתן הזדמנות למתחרות לתפוס את מקומה בשוק. לכן, יהיה על אינטרקיור למנף את הסביבה הרגולטורית המתפתחת יחד עם העליה בביקושים וגם את השותפויות בכדי לחזור לצמיחה בת-קיימא.

 

הגיוס כולל השקעה של בעלי מניות בחברה, בהם מנכ"ל החברה, מר אלכסנדר רבינוביץ, וכן שני בעלי מניות, מר ירון יעקובי ומר צחי חג'ג', אשר לאחר הגיוס, יחזיק כל אחד מהם ביותר מ-5% מהון המניות של החברה.

המניות, האופציות וההלוואה יחד יזרימו לחברה 107 מיליון שקל

המשקיעים רכשו מניות של החברה בדרך של הנפקה פרטית. במסגרת ההנפקה הפרטית, אינטרקיור תנפיק למשקיעים מניות רגילות של החברה, במחיר רכישה של 4.83 שקל לכל מניה רגילה, המהווה דיסקאונט של 19% למחיר מניות אינטרקיור, וכן אופציות לרכישה של מניות נוספות של החברה במחיר מימוש של 5.7 שקל, המשקף דיסקאונט של 5%. ההנפקה עשויה לגדול לסכום כולל של כ-77 מיליון שקל במקרה של מימוש מלא של האופציות.

כל הניירות שהונפקו יהיו חסומים למסחר לפי כללי הנאסד"ק. התמורה עבור הניירות שהוקצו נקבעה באמצעות משא־ומתן בין החברה לבין המשקיעים, בהתבסס על מחיר המניה ביום הקובע. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

בנוסף, קיבלה החברה התחייבות מאחד הבנקים בישראל להעמיד לה הלוואה בסך 30 מיליון שקל לתקופה של עד 24 חודשים.

הגיוס - ״הבעת אמון משמעותית מצד משקיעים מהשורה הראשונה״

 

"השקעה זו הינה אבן דרך משמעותית עבור אינטרקיור, ומספקת את המימון הדרוש להשלמת שיקום המתקן בניר עוז וחזרה למגמת הצמיחה הרווחית אותה הצגנו טרום המלחמה" מסר אלכסנדר רבינוביץ', מנכ"ל אינטרקיור.

"מתקן הקנאביס המרכזי של החברה בניר עוז, ניזוק באופן משמעותי ב-7.10, שימש לאחר מכן בסיס צבאי, הושבת ופגע בחברה וביכולת הייצור. גיוס זה, לאחר תקופה מאתגרת בשיקום המתקן תוך עיכוב בקבלת המקדמות מקרן הפיצויים, מהווה הבעת אמון משמעותית מצד משקיעים מהשורה הראשונה בישראל ויאפשר לנו להשלים את תהליכי השיקום במהרה. הגיוס מחזק את מעמדנו המוביל בישראל ויאיץ את פעילותינו הבינלאומית בשווקים המרכזיים, תוך דגש על אירופה וגרמניה בפרט. אנו מייחלים לסיום מהיר של המלחמה ולשובם של כלל החטופים, וביניהם עובדינו, שותפינו וחברינו מהעוטף, לבתיהם בשלום. אנו בטוחים ביכולתנו לתרום באופן משמעותי למאמצי השיקום של האזור לאחר המלחמה תוך חזרה לצמיחה ורווחיות כבר במהלך שנת 2025."

כספי הפיצויים מהמדינה מתעכבים - הגיוס נועד להאיץ את השיקום

 

על פי החוק, בשל מיקומו של המתקן הדרומי בקיבוץ ניר עוז, זכאית החברה לפיצוי מלא בגין כל הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לה כתוצאה ממתקפת הטרור והמלחמה בעזה. עד כה, קיבלה החברה תשלומים מקדמיים בסך עשרות מיליוני שקלים מהרשויות בישראל כחלק מהפיצוי, תשלומים אלה, מייצגים רק חלק קטן מהנזקים הכוללים של החברה, סייעו בשלביה הראשונים של עבודות השיקום.

עם זאת, בהתחשב בהתארכות המלחמה ובעובדה כי המקדמה המשמעותית האחרונה התקבלה רק באפריל 2024, המימון הנוכחי יאפשר לחברה להאיץ את מאמצי השיקום והחידוש ללא עיכובים נוספים. החברה מצפה כי גיוס זה יאפשר לחברה לחזור לשיעורי הצמיחה והרווחיות שהציגה לפני המלחמה, כבר במהלך שנת 2025. כמו כן, החברה מצפה לקבל פיציים מלאים בגין נזקי המלחמה ופועלת בשיתוף פעולה עם יועציה המקצועיים והרשויות.

 

בנוסף, בשיתוף פעולה עם "מנהלת תקומה" וגורמים נוספים בישראל, החברה פועלת להרחיב ולפתח את המתקן בניר עוז מיד עם סיום המלחמה כחלק ממאמצי השיקום והתקומה של ישובי העוטף. הרחבה זו תואמת את אסטרטגיית הצמיחה הגלובלית של אינטרקיור, הכוללת הכפלת כושר הייצור בישראל והרחבת מגוון המוצרים האיכותיים, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, בדגש על השווקים המתפתחים לרבות גרמניה, בריטניה, אוסטרליה ועוד.

המלחמה פגעה בהכנסות וברווח של אינטרקיור

אינטרקיור מדווחת על בסיס חצי-שנתי. בחציון השני של השנה דיווחה החברה על הכנסות של 125 מיליון שקל, לעומת 208 מיליון שקל בחציון המקביל. הירידה ככל הנראה נגרמה בעקבות הפגיעה שנגרמה למתקן החברה בניר עוז. ההפסד הכולל הסתכם בכ-6 אלף שקל בחציון, לעומת רווח של 3.8 מיליון שקל בחציון במקביל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

בנקים
צילום: אילוסטרציה
ניתוח Bizportal

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?

אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ריבית

למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים, שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.

בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.

צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים. 

בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.

אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.