איתקה שבשליטת דלק השלימה את המיזוג עם ENI
בהמשך לדיווחים של קבוצת דלק דלק קבוצה -1.31% מוקדם יותר השנה, החברה הודיעה כי השלימה את העסקה למיזוג הנכסים של איתקה שבבעלותה עם ענקית האנרגיה האיטלקית ENI. בחודש אפריל 2024, עדכנה איתקה כי חתמה על הסכם מחייב לביצוע עסקה אסטרטגית לצירוף עסקים, עם חברת האנרגיה הבינלאומית ENI, בקשר עם מרבית נכסיה המפיקים של ENI בים הצפוני האנגלי לתוך איתקה, בתמורה להקצאת מניות באיתקה.
היום, לאחר השלמת העסקה, קבוצת דלק ממשיכה להיות בעלת השליטה באיתקה עם החזקות של כ-52.2% מהחברה הממוזגת, ו-ENI מחזיקה בכ-37.2% מהחברה הממוזגת (שיעור ההחזקות האמור הינו בכפוף למימוש האופציה שיש בידי קבוצת דלק לרכישת מניות נוספות מ-ENI), כאשר יתרת ההחזקות באיתקה בשיעור של 10.6% מוחזקת בידי הציבור.
להערכת איתקה, העסקה צפויה לייצר תזרים מזומנים משמעותי בחברה, עם יעד לחלוקות דיבידנד של איתקה, בהיקף של עד 500 מיליון דולר בכל אחת מהשנים 2024 ו-2025. סוכנות הדירוג פיץ', ציינה בהודעתה מלפני ימים אחדים כי השלמת העסקה צפויה להביא להעלאת דירוג האשראי של איתקה. כחלק מהשלמת העסקה, מינויו של לוצ'יאנו ואסקז כמנכ"ל איתקה החדש יהפוך לרשמי, וזאת לצד כניסתו של יניב פרידמן לתפקיד יו"ר איתקה מוקדם יותר השנה.
סך ההפסדים הצבורים לצורכי מס של הגוף הממוזג יעמוד על כ- 6 מיליארד דולר. לאחר השלמת העסקה איתקה הופכת להיות המפעיל העצמאי השני בגודלו בים הצפוני ובנוסף השלמת העסקה צפויה להביא להעלאת דירוג האשראי של איתקה.
"השלמת עסקת המיזוג עם ENI מסמנת אבן דרך אסטרטגית חשובה באיתקה, המבססת את מעמדה של איתקה כחברת אנרגיה מובילה ומציבה אותה כמפעיל העצמאי השני בגודלו בים הצפוני", מסר עידן וולס, מנכ"ל קבוצת דלק. "עסקה זו משקפת אמון משמעותי באיכות נכסי איתקה ובפוטנציאל הצמיחה העתידי שלה. אנו מאמינים שמהלך אסטרטגי זה, המשלב בין הנכסים האיכותיים של שתי החברות, והסינרגיה התפעולית ביניהן, צפוי להוביל לגידול משמעותי בתזרים המזומנים וביכולת ההפקה, תוך יצירת פלטפורמה איתנה לצמיחה והתרחבות בשנים הקרובות בים הצפוני ומחוצה לו".
עידן וולס; מנכ"ל קבוצת דלק; קרדיט: שלומי יוסף
ברבעון השני של השנה הכנסות הקבוצה עמדו על כ-2.5 מיליארד שקל, לעומת הכנסות של כ-3 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הסתכם בכ-382 מיליון שקל, לעומת 406 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
ההון העצמי של הקבוצה נכון לסוף הרבעון השני הסתכם לכ-10 מיליארד שקל, לעומת כ-9.5 מיליארד שקל נכון לסוף 2023, והחוב הפיננסי נטו של הקבוצה הסתכם בכ-2.9 מיליארד שקל, לעומת כ-3.1 מיליארד שקל נכון לסוף הרבעון הראשון. נכון לתום הרבעון השני, לקבוצה יתרת מזומנים והשקעות לזמן קצר בסך של כ-3.4 מיליארד שקל (במאוחד), המורכבים בעיקר מיתרות בסך של כמיליארד שקל בקבוצה (לרבות חברות המטה), כ-1.1 מיליארד שקל באיתקה וכ-1.1 מיליארד שקל בניו-מד אנרג'י. בנוסף, בחודש יוני אישר דירקטוריון החברה תוכנית לרכישה עצמית של מניות החברה בהיקף של עד 200 מיליון שקל, וזאת עד לסוף שנת 2024. נכון למועד פרסום הדוחות יישמה החברה כ-25% מתוכנית הרכישה העצמית האמורה.
מניית קבוצת דלק נסחרת לפי שווי של 7.76 מיליארד שקל אחרי ירידה של 1.5% מתחילת השנה ושל 19% בשנה האחרונה.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
