איתקה שבשליטת דלק השלימה את המיזוג עם ENI
בהמשך לדיווחים של קבוצת דלק דלק קבוצה -2.32% מוקדם יותר השנה, החברה הודיעה כי השלימה את העסקה למיזוג הנכסים של איתקה שבבעלותה עם ענקית האנרגיה האיטלקית ENI. בחודש אפריל 2024, עדכנה איתקה כי חתמה על הסכם מחייב לביצוע עסקה אסטרטגית לצירוף עסקים, עם חברת האנרגיה הבינלאומית ENI, בקשר עם מרבית נכסיה המפיקים של ENI בים הצפוני האנגלי לתוך איתקה, בתמורה להקצאת מניות באיתקה.
היום, לאחר השלמת העסקה, קבוצת דלק ממשיכה להיות בעלת השליטה באיתקה עם החזקות של כ-52.2% מהחברה הממוזגת, ו-ENI מחזיקה בכ-37.2% מהחברה הממוזגת (שיעור ההחזקות האמור הינו בכפוף למימוש האופציה שיש בידי קבוצת דלק לרכישת מניות נוספות מ-ENI), כאשר יתרת ההחזקות באיתקה בשיעור של 10.6% מוחזקת בידי הציבור.
להערכת איתקה, העסקה צפויה לייצר תזרים מזומנים משמעותי בחברה, עם יעד לחלוקות דיבידנד של איתקה, בהיקף של עד 500 מיליון דולר בכל אחת מהשנים 2024 ו-2025. סוכנות הדירוג פיץ', ציינה בהודעתה מלפני ימים אחדים כי השלמת העסקה צפויה להביא להעלאת דירוג האשראי של איתקה. כחלק מהשלמת העסקה, מינויו של לוצ'יאנו ואסקז כמנכ"ל איתקה החדש יהפוך לרשמי, וזאת לצד כניסתו של יניב פרידמן לתפקיד יו"ר איתקה מוקדם יותר השנה.
סך ההפסדים הצבורים לצורכי מס של הגוף הממוזג יעמוד על כ- 6 מיליארד דולר. לאחר השלמת העסקה איתקה הופכת להיות המפעיל העצמאי השני בגודלו בים הצפוני ובנוסף השלמת העסקה צפויה להביא להעלאת דירוג האשראי של איתקה.
"השלמת עסקת המיזוג עם ENI מסמנת אבן דרך אסטרטגית חשובה באיתקה, המבססת את מעמדה של איתקה כחברת אנרגיה מובילה ומציבה אותה כמפעיל העצמאי השני בגודלו בים הצפוני", מסר עידן וולס, מנכ"ל קבוצת דלק. "עסקה זו משקפת אמון משמעותי באיכות נכסי איתקה ובפוטנציאל הצמיחה העתידי שלה. אנו מאמינים שמהלך אסטרטגי זה, המשלב בין הנכסים האיכותיים של שתי החברות, והסינרגיה התפעולית ביניהן, צפוי להוביל לגידול משמעותי בתזרים המזומנים וביכולת ההפקה, תוך יצירת פלטפורמה איתנה לצמיחה והתרחבות בשנים הקרובות בים הצפוני ומחוצה לו".
עידן וולס; מנכ"ל קבוצת דלק; קרדיט: שלומי יוסף
ברבעון השני של השנה הכנסות הקבוצה עמדו על כ-2.5 מיליארד שקל, לעומת הכנסות של כ-3 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הסתכם בכ-382 מיליון שקל, לעומת 406 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
ההון העצמי של הקבוצה נכון לסוף הרבעון השני הסתכם לכ-10 מיליארד שקל, לעומת כ-9.5 מיליארד שקל נכון לסוף 2023, והחוב הפיננסי נטו של הקבוצה הסתכם בכ-2.9 מיליארד שקל, לעומת כ-3.1 מיליארד שקל נכון לסוף הרבעון הראשון. נכון לתום הרבעון השני, לקבוצה יתרת מזומנים והשקעות לזמן קצר בסך של כ-3.4 מיליארד שקל (במאוחד), המורכבים בעיקר מיתרות בסך של כמיליארד שקל בקבוצה (לרבות חברות המטה), כ-1.1 מיליארד שקל באיתקה וכ-1.1 מיליארד שקל בניו-מד אנרג'י. בנוסף, בחודש יוני אישר דירקטוריון החברה תוכנית לרכישה עצמית של מניות החברה בהיקף של עד 200 מיליון שקל, וזאת עד לסוף שנת 2024. נכון למועד פרסום הדוחות יישמה החברה כ-25% מתוכנית הרכישה העצמית האמורה.
מניית קבוצת דלק נסחרת לפי שווי של 7.76 מיליארד שקל אחרי ירידה של 1.5% מתחילת השנה ושל 19% בשנה האחרונה.
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
הפיקוח על הבנקים בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.
