ביום רביעי, שוב, מתווה הגז היה צפוי להגיע להצבעה בכנסת, ושוב - זה לא יקרה. בעקרון, אחרי ההצבעה, שר הכלכלה מר דרעי היה אמור לחתום על סעיף 52, אבל הוא מסרב לחתום. האופציה להמתין למינויו של הממונה על ההגבלים החדש תיקח זמן - זמן יקר. להערכתנו, ייתכן וישקלו להרחיב את הקואליציה ולהכניס את ישראל ביתנו, על מנת שהכנסת תאשר את העברת הסמכות לממשלה לחתום על סעיף 52, אך לאור האירועים האחרונים, ובזמן שקיים סיכון ממשי לעיכוב משמעותי בפיתוח לוויתן - המתווה הופך להיות תעודת ביטוח של המדינה נגד תביעה עתידית של נובל ודלק.   האופציה המרכזית כעת לפיתוח לוויתן הינה פיתוח מודולרי של המאגר. בשלב ראשון יפותח המאגר לשוק המקומי ולירדן, ובהמשך ייחתם הסכם ייצוא לטורקיה, או יוקם מתקן FLNG. המשמעות של פיתוח באופן זה הינה ירידה משמעותית בתזרים ובשווי מאגר לוויתן, כתלות בתכנית הפיתוח הסופית שתאושר. הירידות בבורסה של יחידות ההשתתפות של השותפויות במאגרי לוויתן ותמר מגיבות (לדעתנו) בצדק לתגלית ENI, ואף עלולות להמשיך ולרדת, מכיוון שהיא מחדדת את הסיכון הגבוה בפיתוח מאגר לוויתן וביכולת למסחר את הגז.

משק האנרגיה הישראלי תקוע כבר תשעה חודשים - מו"מ על המתווה, פרסום המתווה, שימוע ציבורי, פרסום מתווה סופי, אישור הממשלה - ועדיין המתווה תקוע. אז בזמן שישראל ממתינה לאחת ההחלטות הפוליטיות הגורליות בתחום הכלכלי, ומתחבטת במדיניות הרגולטורית הנכונה, והביקורת הציבורית בשיאה, העולם אינו עומד מלכת.והמפסידה מספר אחת צפויה להיות המדינה עצמה.

הסקטור במשבר עולמי שוק האנרגיה הבינלאומי חווה משבר חריג: מחירי הנפט/LNG בשפל וחברות האנרגיה הבינלאומית במשבר תזרימי קשה. הקושי להוציא לפועל השקעות בסדרי גודל של מאגר לוויתן עלה בצורה משמעותית. נוסיף לכך אי יציבות רגולטורית שנמשכת כבר 5 שנים, פוליטיקה מקומית וגיאופוליטיקה אזורית מורכבת וקיבלנו השקעה בסיכון "סופר" גבוה. מצרים חווה בשנים האחרונות משבר אנרגיה חריף ומתמודדת עם עודף ביקוש מקומי ושני מתקני הנזלה שעומדים ריקים, והיא מהווה כאלטרנטיבה עיקרית למסחור הגז הישראלי והקפריסאי. אך מצרים בראשות א-סיסי היא מצרים אחרת. יותר יציבה, מנוהלת טוב. מאז נובמבר 2013 (בחירת א-סיסי), א-סיסי פועל להחזרת השקעות של IOC’s לפיתוח שדות הגז, לרבות העלאת מחיר הגז מרמה של 2.65 דולרים ליחידת אנרגיה לכ-5.9 ד' ליחידה. והתוצאה מיידית - השקעות בסקטור האנרגיה (לא רק בתחום קידוחי הגז והנפט), הסתכמו בכ- 30 מיליארד דולרים. רק בתחילת 2015 הודיעה BP כי תשקיע כ-12 מיליארד דולרים בפיתוח שדות גז ונפט.

אתמול התבשרנו על תגלית הענק של ENI (במאגר Zohr). תגלית זו, למרות השלב המוקדם בה היא נמצאת, עשויה להיות תגלית ענקית של 20-40 TCF. להערכתנו, היא צפויה לשנות את פני שוק האנרגיה באגן הלבנט. בראש ובראשונה, היא מיועדת לסגירת עודף הביקוש בשוק המצרי. אך בהמשך, בין השנים 2020-2025, יחד עם תגליות נוספות שצפויות בעקבות חזרתן של ה-IOC's להשקעות במצרים, צפויה גם אספקת גז למתקני ההנזלה. ENI הודיעה כי תפעל לפיתוח מהיר של השדה תוך שימוש בתשתיות קיימות. המשמעות - תוך 4-5 שנים הגז יגיע לשוק (במקביל ללוחות זמנים של לוויתן) ושנתיים-שלוש אחרי תמר. לא פרק זמן מהותי, ולהערכתנו לא יהיה מספיק על מנת לגרום לחברות הבינלאומיות להעדיף את הגז הישראלי. נוסיף לכך את ההשקעות הדרושות בהקמת הצנרת מתמר ולוויתן (1 ו-2 מיליארד דולרים בהתאמה). מצרים תצטרך לקבל החלטה אסטרטגית האם היא חוזרת להיות יצואנית או לא - סביר להניח שכן. שוב, מכיוון שעוד חברות בינ"ל חזרו לפעילות אקספלורציה ופיתוח במצרים.  מזכרי ההבנות בסימן שאלה

• איתקה שבשליטת דלק השלימה את המיזוג עם ENI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

• תמר חתמה על מזכר הבנות לספק כ-70 BCM למתקן ההנזלה של UFG (ש-ENI נמנית מבעליו) בדמייטה למשך 15 שנים (עם אפשרות קיצור ל-10 שנים על כמות שנתית גבוהה יותר). אם יהיה עיכוב במתווה, או בהגעה של לוויתן לחוף, יהיה קשה לישראל להתיר ייצוא מהמאגר האסטרגטי שלה. אם בכל זאת ייחתם הסכם עם UFG, הוא יכול להיות במחיר נמוך יותר או בהיקף מצומצם יותר.

• לוויתן חתמה על מזכר הבנות לספק כ-BCM 105 למתקן ההנזלה של BG באידקו למשך 15 שנים (עם אפשרות לקיצור ל-10 שנים על כמות שנתית גבוהה יותר) - עסקה, שבלי קשר לתגלית ENI, מתנדנדת בגלל עסקת SHELL - BG. להערכתנו החלון של מצרים נסגר עבור לוויתן ו-ENI תשאף להקדים תזרים ולספק גם למתקני ההנזלה כמות מהותית.

• קפריסין (מאגר אפרודיטה) יצרה שת"פ אסטרטגי עם מצרים, ובוחנת כעת התכנות טכנו-כלכלית לבניית צנרת מקפריסין למצרים, על מנת לספק עודף ביקוש בשוק המצרי. קפריסין תאלץ לחפש שוק אחר למסחור הגז.

ביום רביעי – שוב, היה צפוי המתווה להגיע להצבעה בכנסת, ושוב, זה לא יקרה. בעקרון, אחרי ההצבעה, שר הכלכלה מר דרעי אמור היה לחתום על סעיף 52, אבל הוא מסרב לחתום. האופציה להמתין למינויו של הממונה על ההגבלים החדש תיקח זמן, זמן יקר.להערכתנו ייתכן וישקלו להרחיב את הקואליציה ולהכניס את ישראל ביתנו, על מנת שהכנסת תאשר את העברת הסמכות לממשלה לחתום על סעיף 52, אך לאור האירועים האחרונים ובזמן שקיים סיכון ממשי לעיכוב משמעותי בפיתוח לוויתן - המתווה הופך להיות תעודת ביטוח של המדינה נגד תביעה עתידית של נובל ודלק.   לסיכום: האופציה המרכזית כעת לפיתוח לוויתן הינה פיתוח מודולרי של המאגר, קרי בשלב ראשון יפותח המאגר לשוק המקומי ולירדן, ובהמשך ייחתם הסכם ייצוא לתורכיה, או יוקם מתקן FLNG. המשמעות של פיתוח באופן הזה – ירידה משמעותית בתזרים ובשווי מאגר לוויתן, כתלות בתכנית הפיתוח הסופית שתאושר.הירידות בבורסה של יחידות ההשתתפות של השותפויות במאגרי לוויתן ותמר מגיבות להערכתנו בצדק לתגלית ENI, ואף עלולות להמשיך ולרדת, מכיוון שהיא מחדדת את הסיכון הגבוה בפיתוח מאגר לוויתן וביכולת למסחר את הגז. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.