יובל פלג
צילום: יח"צ
דוחות

פולירם בדוח חלש: הרווח הנקי ירד ל-14 מיליון - המניה נופלת ב-11%

הרווח התפעולי צנח ב-26% ל-17.5 מיליון שקל; גם שיעור הרווח הגולמי קטן
דור עצמון | (1)

חברת פולירם פולירם -2.38% העוסקת בייצור ושיווק תרכובים תרמופלסטים המשמשים לתעשיית הפלסטיק, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי ולשנת 2022 כולה לפיהם ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-237.8 מיליון שקל לעומת 227.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 4.5%. בשנת 2022 כולה הסתכמו ההכנסות ב-1.1 מיליארד שקל לעומת הכנסות של 907 מיליון שקל ב-2021 - גידול של 21.7%.

הרווח הגולמי ברבעון הרביעי ירד והסתכם ב-38 מיליון שקל (כ-16% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 40.8 מיליון שקל ברבעון המקיל (כ-17.9% מההכנסות). בחברה אומרים כי הקיטון בשיעור הרווח הגולמי נובע בעיקר מעליית מחירי חומרי הגלם. הרווח התפעולי ירד גם הוא והסתכם ב-17.5 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 23.7 מיליון שקל ברבון המקביל - ירידה של 26.1%. לדברי פולירם הרווח התפעולי הושפע מגידול בהוצאות מכירה ושיווק והוצאות הנהלה וכלליות מאיחוד לראשונה של MCT, כמו גם מהוצאה אחרת בהיקף של 2.6 מיליון שקל בגין רכישת MCT.

הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-13.9 מיליון שקל והשנתי עלה ל-104.1 מיליון שקל, זאת לעומת רווח של 100 מיליון שקל ב-2021. לפי החברה, הגידול השנתי ברווח הנקי נובע מקיטון של כ-10 מיליון שקל בהוצאות המימון כתוצאה משינויי מטבע, וכן מקיטון של כ-3.8 מיליון שקל בהוצאות מיסים אשר קוזזו בגידול בהוצאות התפעוליות בגין רכישת MCT. ה-EBITDA בשנת 2022 הסתכם בכ-166 מיליון שקל, בדומה ל-EBITDA של כ-165.6 מיליון שקל בשנת 2021.

דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד של 12 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה נכון ל-31 בדצמבר 2022 הסתכם בכ-594 מיליון שקל, וזאת בהשוואה להון עצמי של 440 מיליון שקל בסוף שנת 2021.

יובל פלג, מנכ"ל פולירם: "אנו מסכמים שנה נוספת של צמיחה ומחזקים את פעילותנו העסקית בשווקי היעד המרכזיים של החברה, בארה"ב ובאירופה. פולירם מיישמת בהצלחה תוכנית אסטרטגית רב שנתית שנועדה למנף את יכולות החברה לטובת המשך צמיחה גלובאלית מהירה ורווחית, שתתבסס על הרחבת מערכי הייצור בכל אחד משווקי היעד בהם אנו פועלים, תוך הפחתת עלויות, קיצור זמני האספקה והגדלת נתח הלקוחות הישירים. שנת 2022 היוותה אבן דרך משמעותית בקידום תוכנית זו, כאשר במהלכה הרחבנו את מערך הייצור שלנו ב-6 קווים חדשים וחיזקנו את מערך השיווק והאספקה שלנו לשביעות רצונם המלאה של הלקוחות.

"פולירם סיימה את 2022 עם רווח נקי שחצה את רף ה-100 מיליון שקל, וזאת חרף הגידול בעלויות חומרי הגלם והתובלה, עליית הריבית וצמצום מלאים זמני מצד הלקוחות. במקביל להמשך יישום תוכנית העבודה, פולירם בוחנת כל העת גם אפשרויות והזדמנויות עסקיות לביצוע רכישות אסטרטגית. אנו ממשיכים לפעול ליצירת סינרגיות עם חברת MCT הגרמנית, אותה רכשנו לפני כשנה, לפתח את המפעל בארה"ב בתחומי הבונדירם והפוליטרון וכן מצפים להשלים כבר בחודש מרץ את קו הייצור עבור המוצרים התרמופלסטיים ההנדסיים בארה"ב.

"בהתייחס לפעילות המיחזור, פולירם הציבה את תחום המיחזור כמרכיב משמעותי בפעילות וכמנוע צמיחה, ואנו פועלים בהתמדה בשימוש בחומרים ממוחזרים באמצעות המפעלים באנגליה, בגרמניה ובישראל. מה שמאפשר לפולירם לשמור על מעמדה המוביל בתעשייה העולמית ואף לצמוח. הפעילות הישירה שלנו מול הלקוחות והאמון שרוחשים לקוחותינו למוצרי החברה באים לידי ביטוי גם בתוצאות 2022 ומאפשרים לנו להמשיך וליישם בהצלחה את תוכנית הצמיחה הרווחית שלנו, לחלק דיבידנד ולהשיא ערך לבעלי המניות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המוסדי 13/03/2023 13:03
    הגב לתגובה זו
    בכל הדוח שלהם, בשונה משנים קודמות, אין שום פירוט של הרבעון. גם כשרע צריך להיות שקופים!
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


גדעון תדמור - יור נאוויטס
צילום: שלומי יוסף
ראשוני

IBI בתחילת סיקור לנאוויטס: "אפסייד של 29%"

ב-IBI אומרים ששותפות הנפט והגז מתקדמת מ"עידן ההשקעה" ל"עידן התזרים"; הנכסים במפרץ מקסיקו ובאיי פוקלנד ויציבות במחירי הנפט תומכים בהמלצת "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 153.21 שקל - אפסייד של 29.4% - "להערכתנו, קבלת FID בסי ליון צפוי להעלות את שווי סי ליון במודל שלנו ביותר מכ-50% מהשווי הנוכחי"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נאוויטס

בית ההשקעות IBI בתחילת סיקור על שותפות הגז והנפט נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.84%   , עם המלצת "תשואת יתר" ומחיר יעד של 153.21 שקלים מה שמייצג פוטנציאל עלייה של 29.4% ממחיר הנעילה הקודם שעמד על 118.40 שקלים. האנליסט רועי שגייט, מומחה האנרגיה ב-IBI, מדגיש בסקירה את המעבר של החברה מעידן של השקעות כבדות לעידן תזרים מזומנים יציב, תוך הסתמכות על נכסים מוכחים במפרץ מקסיקו ובאיי פוקלנד. "שננדואה כבר מפיק ונמצא בתהליך רמפ-אפ כ-Hub תשתיתי שמחבר נכסים נוספים", כותב שביט, "ובכך מוריד עלות ליחידה, מייצב פלטו ומעלה את ה-EBITDA וה-FCF בשנים הקרובות".

בסקירה IBI גם מציינים את התשואה הפנומנלית שהשיגה המניה מאז ההפקה. נאוויטס, שהונפקה בתל אביב באוקטובר 2017, רשמה תשואה מצטברת של כ-1,585% - לעומת 174% במדד ת"א 125. ההצלחה נובעת מיכולת ביצוע גבוהה, זיהוי נכסים בעלי פוטנציאל, פיתוח בעלויות נמוכות, מימון ממוקד ותפעול יעיל המוביל להפקה. שווי השוק עומד על כ-13.7 מיליארד שקל.

באיבי אי מהוונים כיום את הפרויקט בשיעור היוון של 18% לפני קבלת החלטת ההשקעה הסופית בפרויקט (שצפויה בשבועות הקרובים), אבל שיעור זה צפוי לרדת עד לרמה של 13% עד תחילת ההפקה, מה שצפוי להגדיל את השווי של פרויקט סי ליון בכ-50%, ולהעלות בהתאם את מחיר היעד. "להערכתנו, קבלת FID בסי ליון צפוי להעלות את שווי סי ליון במודל שלנו ביותר מכ-50% מהשווי הנוכחי".

נזכיר כי רק לאחרונה חשפנו כאן כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך - נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה