פולירם בדוח חלש: הרווח הנקי ירד ל-14 מיליון - המניה נופלת ב-11%
חברת פולירם פולירם 0% העוסקת בייצור ושיווק תרכובים תרמופלסטים המשמשים לתעשיית הפלסטיק, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי ולשנת 2022 כולה לפיהם ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-237.8 מיליון שקל לעומת 227.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 4.5%. בשנת 2022 כולה הסתכמו ההכנסות ב-1.1 מיליארד שקל לעומת הכנסות של 907 מיליון שקל ב-2021 - גידול של 21.7%.
הרווח הגולמי ברבעון הרביעי ירד והסתכם ב-38 מיליון שקל (כ-16% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 40.8 מיליון שקל ברבעון המקיל (כ-17.9% מההכנסות). בחברה אומרים כי הקיטון בשיעור הרווח הגולמי נובע בעיקר מעליית מחירי חומרי הגלם. הרווח התפעולי ירד גם הוא והסתכם ב-17.5 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 23.7 מיליון שקל ברבון המקביל - ירידה של 26.1%. לדברי פולירם הרווח התפעולי הושפע מגידול בהוצאות מכירה ושיווק והוצאות הנהלה וכלליות מאיחוד לראשונה של MCT, כמו גם מהוצאה אחרת בהיקף של 2.6 מיליון שקל בגין רכישת MCT.
הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-13.9 מיליון שקל והשנתי עלה ל-104.1 מיליון שקל, זאת לעומת רווח של 100 מיליון שקל ב-2021. לפי החברה, הגידול השנתי ברווח הנקי נובע מקיטון של כ-10 מיליון שקל בהוצאות המימון כתוצאה משינויי מטבע, וכן מקיטון של כ-3.8 מיליון שקל בהוצאות מיסים אשר קוזזו בגידול בהוצאות התפעוליות בגין רכישת MCT. ה-EBITDA בשנת 2022 הסתכם בכ-166 מיליון שקל, בדומה ל-EBITDA של כ-165.6 מיליון שקל בשנת 2021.
דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד של 12 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה נכון ל-31 בדצמבר 2022 הסתכם בכ-594 מיליון שקל, וזאת בהשוואה להון עצמי של 440 מיליון שקל בסוף שנת 2021.
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- ההכנסות זינקו, אבל הרווח הנקי של קליל נשחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יובל פלג, מנכ"ל פולירם: "אנו מסכמים שנה נוספת של צמיחה ומחזקים את פעילותנו העסקית בשווקי היעד המרכזיים של החברה, בארה"ב ובאירופה. פולירם מיישמת בהצלחה תוכנית אסטרטגית רב שנתית שנועדה למנף את יכולות החברה לטובת המשך צמיחה גלובאלית מהירה ורווחית, שתתבסס על הרחבת מערכי הייצור בכל אחד משווקי היעד בהם אנו פועלים, תוך הפחתת עלויות, קיצור זמני האספקה והגדלת נתח הלקוחות הישירים. שנת 2022 היוותה אבן דרך משמעותית בקידום תוכנית זו, כאשר במהלכה הרחבנו את מערך הייצור שלנו ב-6 קווים חדשים וחיזקנו את מערך השיווק והאספקה שלנו לשביעות רצונם המלאה של הלקוחות.
"פולירם סיימה את 2022 עם רווח נקי שחצה את רף ה-100 מיליון שקל, וזאת חרף הגידול בעלויות חומרי הגלם והתובלה, עליית הריבית וצמצום מלאים זמני מצד הלקוחות. במקביל להמשך יישום תוכנית העבודה, פולירם בוחנת כל העת גם אפשרויות והזדמנויות עסקיות לביצוע רכישות אסטרטגית. אנו ממשיכים לפעול ליצירת סינרגיות עם חברת MCT הגרמנית, אותה רכשנו לפני כשנה, לפתח את המפעל בארה"ב בתחומי הבונדירם והפוליטרון וכן מצפים להשלים כבר בחודש מרץ את קו הייצור עבור המוצרים התרמופלסטיים ההנדסיים בארה"ב.
"בהתייחס לפעילות המיחזור, פולירם הציבה את תחום המיחזור כמרכיב משמעותי בפעילות וכמנוע צמיחה, ואנו פועלים בהתמדה בשימוש בחומרים ממוחזרים באמצעות המפעלים באנגליה, בגרמניה ובישראל. מה שמאפשר לפולירם לשמור על מעמדה המוביל בתעשייה העולמית ואף לצמוח. הפעילות הישירה שלנו מול הלקוחות והאמון שרוחשים לקוחותינו למוצרי החברה באים לידי ביטוי גם בתוצאות 2022 ומאפשרים לנו להמשיך וליישם בהצלחה את תוכנית הצמיחה הרווחית שלנו, לחלק דיבידנד ולהשיא ערך לבעלי המניות".
- 1.המוסדי 13/03/2023 13:03הגב לתגובה זובכל הדוח שלהם, בשונה משנים קודמות, אין שום פירוט של הרבעון. גם כשרע צריך להיות שקופים!
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 11%, פלסאנמור 9%; ת"א ביטוח קופץ 2.4% - מגמה חיובית בת"א
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
