אלקטריאון
צילום: אלקטריאון

חוזר לסיבוב נוסף: ירון יעקובי קונה מניות אלקטריאון ב-42.5 מיליון שקל

לכאורה הרכישה מתבצעת באפסייד משמעותי - אבל שימו לב לשורות הקטנות: הוא מקבל בנוסף גם אפשרות לפי 2 אופציות במחיר שאינו מהווה אפסייד כלל; בין השורות מסתתרת הודעה שהחברה גם בוחנת מיזוג עם SPAC בוול סטריט
נתנאל אריאל | (15)

אחרי שכבר עשה את הסיבוב שלו על חברת החלום אלקטריאון 2.89% , שמפתחת כבישים המטעינים רכבים בעת הנסיעה עליהם, ירון יעקובי חוזר לחברה. הוא הכניס אותה בדלת האחורית דרך מיזוג לשלד, גרם מיליונים ואז מכר את המניות שלו. כעת, החברה מדווחת כי הוא ירכוש 200 אלף מניות מחברת הון הטבע, המחזיקה ב-11.2% ממניות החברה, בשווי של 42.5 מיליון שקל. 

לכאורה, ניתן לחשוב שהוא רוכש את המניות במחיר של 212.5 שקל למניה, כלומר כאילו מדובר באפסייד משמעותי של יותר מ-35% על שער הבסיס שעמד הבוקר על 156.8 שקלים למניה. אתם יודעים, הבעת אמון וכאלה.

אבל רק לכאורה. בפועל, הוא מקבל אופציות לרכוש במשך 90 יום יותר מפי 2 מניות מאלה שהוא רוכש (444,184 אופציות) במחיר מימוש של 162.9 שקלים. כלומר - ממש לא מדובר כאן על איזה אפסייד גדול. אבל בהחלט נוצר כאן תעתוע למשקיעים, שחושבים שהוא נכנס באפסייד גבוה והמניה אכן מזנקת כעת במסחר ב-12%. כדאי לשים לב שהון הטבע מתחייבת לא למכור מניות נוספות או לבצע חלוקה בעין בתקופה הזו. 

אבל מעבר לכך - בהנחה שהוא יממש את האופציה לרכישת המניות ממנה, הון הטבע גם מתחייבת שלא לבצע הקטנת פוזיציה (דיספוזיציה) ביתרת המניות שלה במשך 18 חודשים, או מועד הרישום למסחר (המוקדם מביניהם) אם החברה תלך למיזוג על חברת ספאק בחו"ל, והנה ככה בדרך אגב גילינו שהחברה מתכננת להנפיק בוול סטריט. אלא של-SPAC יצא בתקופה האחרונה שם לא כל כך טוב בשוק, כאשר החברות שהתמזגו עם חברות ספאק נפלו בעשרות אחוזים מאז החלו להיסחר (ספאק- חברות עם מזומנים ללא פעילות שמוקמות כדי להתמזג עם חברות ולהיכנס לבורסה בדלת האחורית).

יצוין כי בינתיים אלקטריאון ממשיכה למכור חלומות, כשהמודל הכלכלי של החברה לא ממש ברור: כדי להפוך את החברה לכדאית צריך למעשה להחליף את כל תשתיות הכבישים, שכן הרכבים אמורים להיטען דרך חיבור אלחוטי הנטען באמצעות המערכת שתהיה פרוסה מתחת לכבישים.

לצורך המחשה, אלקטריאון דיווחה בשבוע שעבר כי אוטובוס חשמלי נטען שלה יחל לפעול במסגרת פרויקט מבחן בעיר ויסבי באי גוטלנד בשבדיה, כאשר האוטובוס ייטען לאורך מקטע כביש של 1.6 קילומטר, בכביש שמחבר בין שדה התעופה לעיר. אז ייתכן שזה יעבוד - אבל עלויות החלפת התשתיות הן גדולות מאוד והשאלה אם זה בכלל כלכלי. חברות חלום יכולות להצליח, השאלה אם אלקטריאון תהיה חברת חלום כזו.

ברבעון השני החברה דיווחה על העמקת ההפסד ל-9.4 מיליון שקל לעומת 1.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הסיבה לכך היא עלייה בהוצאות המחקר והפיתוח שכמעט הוכפלו מ-5.4 מיליון שקל ל-9.6 מיליון שקל. גם ההפסד התפעולי קפץ מרמה של 1.2 מיליון שקל לפני שנה ל-11 מיליון שקל בתקופת הדוח. הוצאות שיווק והנהלה וכלליות הוכפלו ויותר מ-1.6 מיליון שקל ל-3.7 מיליון שקל

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אלקטריאון נסחרת לפי שווי של 1.52 מיליארד שקל (לפני הזינוק הבוקר) אחרי ירידה של יותר מ-40% מתחילת השנה. לפני כשנה, כשעוד נסחרה לפי שווי של 2.7 מיליארד שקל כתבנו באתר על הערכת השווי המנותקת מהתוצאות. אלקטריאון היא חברת חלום שבונה על סיכוי גדול עם המעבר לתחבורה נקייה יותר - כפי שמצוין בדוח הנוכחי עם התייחסויות למצב החקיקה הן בארץ והן בחו"ל.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    דודאברהםandjelכהן 25/10/2021 07:46
    הגב לתגובה זו
    אתה מנסה ליצור מניפולציות ולעצב דעת משקיעים , shane on you יש קרמה והיא שבה אל העושה , חוק ניוטון השלישי אינו מוכר לך כי אולי תמיד היית פרובוקטור, .
  • 13.
    מי שלא רוצה שלא יקנה (ל"ת)
    דן 24/10/2021 17:46
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    yanivm 24/10/2021 16:16
    הגב לתגובה זו
    כל האתרים האחרים מפרגים רק ביז לא אל תקנו נתעשר לבד
  • 11.
    כל הכבוד לביזפורטל 24/10/2021 13:22
    הגב לתגובה זו
    כשיבוא יום הדין והוא יבוא, לא יגיען לגיהנום
  • 10.
    זה עצוב ומצחיק 24/10/2021 13:20
    הגב לתגובה זו
    בלי הכנסות כמעט רוצה כעת להתמזג עם ספאק. אלא שזה סוף העונה בספאקים
  • 9.
    אהבתי את הכותרת 24/10/2021 13:08
    הגב לתגובה זו
    לא כותבים ככה על עזריאלי או צ׳ק פוינט. מספיק לקרוא את הכותרת ומבינים מה חושב על החברה, הקונה והמוכר
  • שמעון לביא 24/10/2021 17:31
    הגב לתגובה זו
    אבל אין סיבה לכתוב ככה על עזריאלי ולא על צ'ק פוינט ולכן לא כותבים ככה. מה אתה רוצה מהם? שירקדו לצלילי החליל והחלום של אלקטריאון?
  • 8.
    מהנדס חשמל 24/10/2021 12:58
    הגב לתגובה זו
    אבל בטוח שמהנדסים יפה את המניה זה ייגמר בבכי מישהו כאן יאכל אותה חזק
  • 7.
    dw 24/10/2021 12:41
    הגב לתגובה זו
    מסכים לגמרי שמדובר בנייר חלום אבל... לאחרונה הודיעו על התקנת תשתית טעינה חשמלית אלחוטית במסופי אוטובוסים. מתחילים עם סבידור ת"א ויהיו עוד. זה דווקא משהו שיותר מקושר לשטח ומה שאותי יותר מעניין אצלם.
  • 6.
    אחת שיודעת 24/10/2021 12:32
    הגב לתגובה זו
    שעומדות מאחורי החברה הזו ובהתנהלות שלה כולל בעניין הזה. חובה להיזהר מאוד כאן
  • 5.
    ויש מי ש"קונה" זאת. יש מי שמפמפם תוך יחצנות רבה. (ל"ת)
    אלון 24/10/2021 12:20
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אלקטרון 24/10/2021 12:05
    הגב לתגובה זו
    שומר נפשו וכספו…
  • 3.
    יעקובי 24/10/2021 11:20
    הגב לתגובה זו
    איזה שטויות - זו אופציית PUT שהיתה להון הטבע עוד מדצמבר שנה שעברה והם נתנו לו הנחה ! הוא התחייב לקנות ב250 ההנחה זה כנראה כי הם רוצים להנזיל עוד סחורה
  • 2.
    אנונימי 24/10/2021 11:19
    הגב לתגובה זו
    מה יש לחפש במנייה פח אשפה כזו.אני לא מביןןןןןןןן פשוט הרצה תהיו זהירים לא להיות אלו שמכבים את האור
  • 1.
    תמרונים ויחסי ציבור 24/10/2021 11:10
    הגב לתגובה זו
    כעת בעצם הוא קונה באפ ושומר לעצמן הזכות ל״פיצוי״ לקנות בדאון. ומינוי ריבלין הדביק וחסר המושג, וראיונות לעיתון ומה שעשו עם דן. אבל הכביש בשוודיה? שקט ודממה.
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.