השקעה משקיע
צילום: John Schnobrich on Unsplash
עיתונות בודקת

יותר מקורבים מהמקורבים; המתנה שקיבלו ירון יעקובי וזאב ברונפלד מנור

המשקיעים הפסידו יותר מ-30% מאז ההנפקה, המקורבים הרוויחו מעל ל-40% וירון יעקובי וזאב ברונפלד הרוויחו אפילו יותר בעסקה שהוסתרה במחשכי התשקיף
גלעד מנדל | (4)
נושאים בכתבה עיתונות בודקת

על תופעת הנפקות המקורבים כבר הרחבנו בכמה וכמה הזדמנויות. בקליפת אגוז - החתמים בהנפקות בוחרים את הגופים המוסדיים שהם רוצים לספק להם "סחורה". מנגד,  הציבור לא מקבל כמעט סחורה והמחיר של המקורבים ברוב המוחלט של המקרים הרבה יותר נמוך מהמחיר של בעלי המניות מהציבור.

יש גם להדגיש, שזה שונה מהנפקה פרטית כי בהנפקה פרטית המשקיעים מקבלים חסימה ולכן ההנחה שלהם "מתקזזת" במרבית המקרים עם החסימה. לעומת זאת, בהנפקות המקורבים בהנפקה ציבורית במסגרת תיקון לסעיף החסימה שהוציאה הרשות לני"ע - אין חסימה. לא שזה מונע בחלק מהמקרים מהם לא למכור, באופן שגורם לזינוקים במחיר המניה כפי שקרה בחברת טראקנט וכפי שקרה באופציה של חברת שמיים שמחוסר היצע הגיעה לשווי מנותק מכל הגיון כלכלי.

בחברת נור -2.2%  קרה מקרה דומה; המקורבים הרוויחו 40%, המשקיעים מן השורה הפסידו מעל 30%. אבל בחברת נור זכינו לראות תופעה נוספת, לראות בפעולה את האנשים שמקורבים יותר מהמקורבים. נור עוסקת בפיתוח של דיו מבוסס מים והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-189 מיליון שקל. היא הונפקה למקורבים לפי שווי שוק של 135 מיליון שקל.

ירון יעקובי וזאב ברונפלד, ששמם עלה לכותרות כאשר לקחו חלק בשלל חברות חלום שנכנסו לבורסה - כדוגמת אלקטריאון 3.65% , אקסיליון -1.48% , אוגווינד -1.57% ועוד (מניות חלום שבינתיים איבדו את המומנטום בשוק) - חתמו עם החברה על הסכם השקעה לפני המיזוג במסגרתו הם יקבלו מניות במחיר שמקבלים המקורבים ועוד אופציה על כל מניה בחינם עם מחיר מימוש של מחיר המניה שקיבלו המקורבים ולתקופה של 4 שנים. זוהי אופציה ששווה המון.

כלומר אם נצייר תמונת מצב: המשקיעים הרגילים מופסדים, המקורבים מורווחים וירון יעקובי וזאב ברונפלד מורווחים המון.

מילא אם הם היו משקיעים לפני ההנפקה, אז היה אפשר לומר שהם לקחו סיכון, זיהו ראשונים וכו'. אבל הם משקיעים בחברה את סכום ההשקעה, שעומד על 8 מיליון שקל רק במידה וההנפקה מצליחה! הרשות צריכה להתערב. במידה וההנפקה לא מצליחה אז או שלוקחים להם את כספי המקדמה שהפקידו או שהם ישלמו את ה-8 מיליון שקל בהנחה של 20% על הגיוס הבא שיהיה לחברה, עדיין מורווחים. בכל מקרה, לא יכול להיות שדבר כזה כתוב במחשכי התשקיף ולא בריש גלי, בצורה שכל הציבור וכל משקיע בהנפקה ידע.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    היכן רשות ני"ע? 21/07/2021 12:29
    הגב לתגובה זו
    את השטיקים האלה צריך לעצור.
  • 3.
    איתן 21/07/2021 07:14
    הגב לתגובה זו
    שילך להם לתרופות
  • 2.
    זה מה שיודעים לעשות 20/07/2021 21:47
    הגב לתגובה זו
    זה מה שיודעים לעשות
  • 1.
    ירון 20/07/2021 17:24
    הגב לתגובה זו
    את עבודתם נאמנה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: