כסף נשרף
צילום: Photo by Jp Valery on Unsplash
עיתונות בודקת

זהירות: הסכנה שנמצאת באופציה של חברת שמיים

המקורבים שהשקיעו בהנפקה הרוויחו יותר מ-100% מעל המשקיעים, חלק ניכר מהתשואה מיוחסת לאופציה של החברה - שנסחרת במחיר כמעט כמו של המניה, ומשכך האפסייד שלה מוגבל - הדאונסייד מנגד, מאוד גבוה; האם זו הרצת הנפקה?
גלעד מנדל |

חברת שמיים -0.31%  העוסקת בפיתוח "פלטפורמה מבוססת AI להפקת לקחים ופיתוח תהליכי תדריך תחקיר" הונפקה לפני כחודש וחצי בבורסת תל אביב. ההנפקה של החברה, הייתה "מוצלחת". ובכן, מוצלחת למקורבים - שהרוויחו קרוב ל-140% מאז ההנפקה. המשקיעים שקנו את המניות לאחר יום המסחר הראשון, הרוויחו 25% - רווח יפה, אבל הבדל של שמיים וארץ בין המוסדיים שקיבלו את הסחורה, לבין המשקיעים שנכנסו.  

החברה נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-118 מיליון שקל, כאשר במסגרת ההנפקה הונפקו "חבילות" שכל אחת מהן הייתה מורכבת מ-100 מניות ומכ-73 אופציות. המניה נמצאת כעת באותו השער שבו נפתח המסחר - 1,800 אגורות, אז מנין נובע הרווח? הרווח נובע מהאופציה של החברה שהתנתקה מכל היגיון כלכלי. האופציה של החברה בעלת מחיר מימוש של כ-1,415 אגורות ומועד מימוש אחרון ב-01.06.2025. עד כה בסדר, אופציה ארוכה. אבל האופציה נסחרת כעת ב-1,718 אגורות, כמעט כמו המניה שנסחרת כאמור ב-1,800 אגורות! כלומר השווי הנאיבי שלה (שמחושב כמחיר מניה פחות מחיר מימוש) הוא 385 אגורות, היא אומנם ארוכה - אך המנוף שלה אפסי. המנוף בעצם אומר - בהנחה והמניה תעלה ב-X, בכמה תעלה האופציה? שכן אופציה נסחרת במטרה להגדיל את החשיפה למניה, להיות תנודתית יותר. ניתן דוגמה במספרים: אם המניה מזנקת עד מועד המימוש האחרון של האופציה בכ-50% ונהיית שווה 2,700 אגורות - השווי של האופציה יהיה 1,285 אגורות, ירידה של 25% מהשווי כיום - וזה כשהמניה זינקה. אם המניה תזנק בכ-150% ותהיה שווה 4,500 אגורות, האופציה תהיה שווה 3,085 אגורות - זינוק של 79%, עדיין פחות מהמניה. רק אם המניה תזנק במאות ואלפי אחוזים - האופציה תרוויח יותר, וגם זה - באופן מינורי יחסית. לעומת זאת, אם המניה תרד עד למועד המימוש האחרון בכ-20% ותהיה שווה 1,440 אגורות, האופציה תהיה שווה 25 אגורות - ירידה של יותר מ-98%. אם המניה תרד לדוגמה 30% - האופציה לא תהיה שווה כלום. אנחנו רואים פה את הדוגמה הטובה ביותר ל-"סוג של הרצת ההנפקות", עליה כבר כתבנו, רבים היו סקפטיים. אבל פה באופציה של שמיים, כמעט ואין מסחר לאחר ההנפקה - ולכן משקיעים לא מתוכחמים, שלא מבינים - קונים ורוכשים את האופציה במחשבה שהיא תוכל להשיג להם חשיפה למניה, כשבפועל היא חופשת אותם לסיכונים אדירים לצד אפסייד מינורי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: