כסף נשרף
צילום: Photo by Jp Valery on Unsplash
עיתונות בודקת

זהירות: הסכנה שנמצאת באופציה של חברת שמיים

המקורבים שהשקיעו בהנפקה הרוויחו יותר מ-100% מעל המשקיעים, חלק ניכר מהתשואה מיוחסת לאופציה של החברה - שנסחרת במחיר כמעט כמו של המניה, ומשכך האפסייד שלה מוגבל - הדאונסייד מנגד, מאוד גבוה; האם זו הרצת הנפקה?
גלעד מנדל |

חברת שמיים -3.95%  העוסקת בפיתוח "פלטפורמה מבוססת AI להפקת לקחים ופיתוח תהליכי תדריך תחקיר" הונפקה לפני כחודש וחצי בבורסת תל אביב. ההנפקה של החברה, הייתה "מוצלחת". ובכן, מוצלחת למקורבים - שהרוויחו קרוב ל-140% מאז ההנפקה. המשקיעים שקנו את המניות לאחר יום המסחר הראשון, הרוויחו 25% - רווח יפה, אבל הבדל של שמיים וארץ בין המוסדיים שקיבלו את הסחורה, לבין המשקיעים שנכנסו.  

החברה נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-118 מיליון שקל, כאשר במסגרת ההנפקה הונפקו "חבילות" שכל אחת מהן הייתה מורכבת מ-100 מניות ומכ-73 אופציות. המניה נמצאת כעת באותו השער שבו נפתח המסחר - 1,800 אגורות, אז מנין נובע הרווח? הרווח נובע מהאופציה של החברה שהתנתקה מכל היגיון כלכלי. האופציה של החברה בעלת מחיר מימוש של כ-1,415 אגורות ומועד מימוש אחרון ב-01.06.2025. עד כה בסדר, אופציה ארוכה. אבל האופציה נסחרת כעת ב-1,718 אגורות, כמעט כמו המניה שנסחרת כאמור ב-1,800 אגורות! כלומר השווי הנאיבי שלה (שמחושב כמחיר מניה פחות מחיר מימוש) הוא 385 אגורות, היא אומנם ארוכה - אך המנוף שלה אפסי. המנוף בעצם אומר - בהנחה והמניה תעלה ב-X, בכמה תעלה האופציה? שכן אופציה נסחרת במטרה להגדיל את החשיפה למניה, להיות תנודתית יותר. ניתן דוגמה במספרים: אם המניה מזנקת עד מועד המימוש האחרון של האופציה בכ-50% ונהיית שווה 2,700 אגורות - השווי של האופציה יהיה 1,285 אגורות, ירידה של 25% מהשווי כיום - וזה כשהמניה זינקה. אם המניה תזנק בכ-150% ותהיה שווה 4,500 אגורות, האופציה תהיה שווה 3,085 אגורות - זינוק של 79%, עדיין פחות מהמניה. רק אם המניה תזנק במאות ואלפי אחוזים - האופציה תרוויח יותר, וגם זה - באופן מינורי יחסית. לעומת זאת, אם המניה תרד עד למועד המימוש האחרון בכ-20% ותהיה שווה 1,440 אגורות, האופציה תהיה שווה 25 אגורות - ירידה של יותר מ-98%. אם המניה תרד לדוגמה 30% - האופציה לא תהיה שווה כלום. אנחנו רואים פה את הדוגמה הטובה ביותר ל-"סוג של הרצת ההנפקות", עליה כבר כתבנו, רבים היו סקפטיים. אבל פה באופציה של שמיים, כמעט ואין מסחר לאחר ההנפקה - ולכן משקיעים לא מתוכחמים, שלא מבינים - קונים ורוכשים את האופציה במחשבה שהיא תוכל להשיג להם חשיפה למניה, כשבפועל היא חופשת אותם לסיכונים אדירים לצד אפסייד מינורי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?