זהירות: הסכנה שנמצאת באופציה של חברת שמיים
חברת שמיים -1.29% העוסקת בפיתוח "פלטפורמה מבוססת AI להפקת לקחים ופיתוח תהליכי תדריך תחקיר" הונפקה לפני כחודש וחצי בבורסת תל אביב. ההנפקה של החברה, הייתה "מוצלחת". ובכן, מוצלחת למקורבים - שהרוויחו קרוב ל-140% מאז ההנפקה. המשקיעים שקנו את המניות לאחר יום המסחר הראשון, הרוויחו 25% - רווח יפה, אבל הבדל של שמיים וארץ בין המוסדיים שקיבלו את הסחורה, לבין המשקיעים שנכנסו.
החברה נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-118 מיליון שקל, כאשר במסגרת ההנפקה הונפקו "חבילות" שכל אחת מהן הייתה מורכבת מ-100 מניות ומכ-73 אופציות. המניה נמצאת כעת באותו השער שבו נפתח המסחר - 1,800 אגורות, אז מנין נובע הרווח? הרווח נובע מהאופציה של החברה שהתנתקה מכל היגיון כלכלי. האופציה של החברה בעלת מחיר מימוש של כ-1,415 אגורות ומועד מימוש אחרון ב-01.06.2025. עד כה בסדר, אופציה ארוכה. אבל האופציה נסחרת כעת ב-1,718 אגורות, כמעט כמו המניה שנסחרת כאמור ב-1,800 אגורות! כלומר השווי הנאיבי שלה (שמחושב כמחיר מניה פחות מחיר מימוש) הוא 385 אגורות, היא אומנם ארוכה - אך המנוף שלה אפסי. המנוף בעצם אומר - בהנחה והמניה תעלה ב-X, בכמה תעלה האופציה? שכן אופציה נסחרת במטרה להגדיל את החשיפה למניה, להיות תנודתית יותר. ניתן דוגמה במספרים: אם המניה מזנקת עד מועד המימוש האחרון של האופציה בכ-50% ונהיית שווה 2,700 אגורות - השווי של האופציה יהיה 1,285 אגורות, ירידה של 25% מהשווי כיום - וזה כשהמניה זינקה. אם המניה תזנק בכ-150% ותהיה שווה 4,500 אגורות, האופציה תהיה שווה 3,085 אגורות - זינוק של 79%, עדיין פחות מהמניה. רק אם המניה תזנק במאות ואלפי אחוזים - האופציה תרוויח יותר, וגם זה - באופן מינורי יחסית. לעומת זאת, אם המניה תרד עד למועד המימוש האחרון בכ-20% ותהיה שווה 1,440 אגורות, האופציה תהיה שווה 25 אגורות - ירידה של יותר מ-98%. אם המניה תרד לדוגמה 30% - האופציה לא תהיה שווה כלום. אנחנו רואים פה את הדוגמה הטובה ביותר ל-"סוג של הרצת ההנפקות", עליה כבר כתבנו, רבים היו סקפטיים. אבל פה באופציה של שמיים, כמעט ואין מסחר לאחר ההנפקה - ולכן משקיעים לא מתוכחמים, שלא מבינים - קונים ורוכשים את האופציה במחשבה שהיא תוכל להשיג להם חשיפה למניה, כשבפועל היא חופשת אותם לסיכונים אדירים לצד אפסייד מינורי.

פרויקט Sea Lion יוצא לדרך: נאוויטס מאשרת FID לפיתוח בהיקף 1.8 מיליארד דולר
התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה יוצאת לפיתוח בהובלת נאוויטס פטרוליום (65%) המשמשת כמפעילת הפרויקט; תחילת הפקה צפויה ברבעון הראשון של 2028, חלקה של נאוויטס בעתודות: כ-220 מיליון חביות
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש 2.21% מודיעה כי קיבלה החלטת השקעה סופית בפרויקט הנפט Sea Lion באיי פוקלנד, התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה. החברה מחזיקה ב-65 אחוז מהפרויקט וגם משמשת כמפעילה, אחרי שקיבלה את אישור ממשלת פוקלנד לתכנית הפיתוח המפורטת ולצד חתימה על הסכם הגנת השקעות. במסגרת ההחלטה הוארך תוקף הרישיון ל-35 שנה, מה שמסמן את המעבר לשלב ביצוע מלא.
היקף הפיתוח לשלב א' עומד על כשני מיליארד דולר, מתוכם חלקה של נאוויטס הוא כ-1.17 מיליארד דולר. לפי הערכות החברה, העתודות (2P) הצפויות לה מהפרויקט יעמדו על כ-220 מיליון חביות נפט אקוויוולנטיות, כשהפקה ראשונה מתוכננת לרבעון הראשון של 2028. במקביל להסכם ההשקעה גובשה מסגרת מימון רחבה: כ-650 מיליון דולר יועמדו כהלוואות לטובת הפיתוח, ואילו ההון העצמי שנאוויטס צפויה להזרים יעמוד על כ-734 מיליון דולר, כולל רכיב הלוואה למימון חלקה של השותפה Rockhopper, שיוחזר בהמשך מהתזרים החופשי.
החברה כבר החלה להיערך תפעולית לשלב הפיתוח וחתמה על הסכמים משמעותיים, בהם חכירה והיערכות לשדרוג מתקן FPSO שיפעל באתר למשך עד 20 שנה. בנוסף נחתמו חוזים לקידוחים, לשירותי השלמות, לציוד תת-ימי, לצנרת ולמערכות תפעוליות נלוות, מה שמצביע על כניסה למתווה ביצוע מואץ לקראת 2027 ו-2028.
יו"ר נאוויטס, גדעון תדמור: "החלטת ה-FID בפרוייקט SEA LION מהווה הוכחה
נוספת ליצירתיות לנחישות של נאוויטס וליכולתה להפוך תגליות שטרם פותחו להצלחות יוצאות דופן. נאוויטס מובילה כעת את פרויקט SEA LION לפיתוח שצפוי לייצר ערך רב למשקיעים ולהביא בשורה גדולה של צמיחה ושגשוג כלכלי חסר תקדים לתושבי פוקלנד"
פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?
פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים
פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 1.37% רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161 מיליון שקל, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?
פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום המסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק, מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.
אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים.
הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית". אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות.
- פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט
- בדיסקאונט או בפרמיה? פינרג'י מגייסת 13.6 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי את Daroga Power?
כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.
