שבבים
צילום: Istock

מציון תצא בשורת השבבים; או איך ההייטק מציל אותנו שוב...

ענקיות הטק מעמיקות את תחום המחקר והפיתוח של המוליכים למחצה בישראל, כשההייטק צפוי למשוך אותנו מחוץ לבוץ הקורונה. ובמה דומה המחסור בכוח האדם בישראל למחסור העולמי בשבבים?

ארז ליבנה | (9)

על רקע המחסור העולמי בתעשיית המוליכים השבבים, ענקיות התחום מעמיקות את חטיבות הפיתוח והמחקר בתחום בישראל. לאחרונה פורסם כי גוגל ופייסבוק יעמיקו וירחיבו את חטיבת פיתוח שבבים בישראל, אחרי שמרבית השחקניות הגדולות בעולם, בהן אינטל (INTC), מיקרוסופט (MSFT), אמזון (AMZN), אנבידיה (NVDA) ואפילו אפל (AAPL) כולן מפתחות שבבים פה בארץ למגוון שירותים שהן מעניקות. במקביל, ענקיות הטק מרחיבות כאן את פעילות המו"פ. 

 

הבשורות הטובות הן שצפוי בום של פיתוח, כשחברות הטכנולוגיה רק הולכות ומעמיקות את נוכחותן בארץ הקודש. בשורה טובה נוספת היא לעובדים, מאחר והחברות מחפשות כוח אדם איכותי ומוכנות לשלם עבור השירותים שלהם לא מעט. מה זה לא מעט? השכר בתחום הפיתוח בשבבים נע בין 25 אלף שקל למתחילים ועד 60-70 אלף שקל למשרות פיתוח עם ניסיון משמעותי. במילים אחרות, ייווצר כאן ביקוש לאלפי משרות בשכר ממוצע של כ-30-40 אלף שקל. הגידול בפעילות הזו מעיד על היתרונות של ההייטק הישראלי ועל התפיסה שלנו בעיני מעצמות הטק -  רוצים אותנו, מעריכים אותנו ומוכנים לשלם על זה.

השכר של עובדי ההייטק בארץ היה עד לפני כמה שנים טובות נמוך מזה של עובדים בארה"ב. זה השתנה - בגלל השחיקה בדולר (התחזקות השקל) העובד הישראלי כבר עולה לא פחות מהמקביל האמריקאי והוא יקר יותר מעובד בהודו ובסין. ובכל זאת - ענקיות הטק מקימות ומרחיבות כאן את מרכזי הפיתוח. הסיבה היא היכולת של העובד הישראלי, ומבחן התוצאה. חלק חשוב מהפיתוח העולמי בתעשיית השבבים מגיע מישראל. יש לנו שם מאוד טוב ביכולת הפיתוח בתחום ויש לנו הוכחות - אינטל חייבת למרכז המו"פ המקומי את הפיתוחים המרכזיים שלה בשנים האחרונות. גם לחלק מהמוצרים המרתקים של אפל יש "מוח ישראלי". 

מלחמה על עובדים קיימים

הביקוש הגדול הצפוי לעובדים מנוסים בתחום אומנם נפגש עם היצע שהולך וגדל - כמות עובדי ההייטק הולכת וגדלה במקביל לגידול במקצועות הטכנולוגיה, ועדיין - צפוי ביקוש כזה שיביא למלחמה על "טאלנטים". זה טוב לעובדים, זה טוב למשק.  

הגידול בעובדים בתחום תורם למעגלים נוספים שמספקים שירותים להייטק, כך שהתרומה האפקטיבית למשק גדולה עוד יותר. הזיקה של השוק הישראלי לטכנולוגיה וההישענות על ההייטק כמנוע הצמיחה של המשק, מתבררים כמשתלמים בתקופת משבר הקורונה ולאחריו. הטכנולוגיה צוברת תאוצה ומרימה את הפעילות בתחום - גם בארץ. נראה שמשבר הקורונה כולו, הולך לחזק מאוד חוד החנית של הכלכלה הישראלית, את הקטר שיוציא את ישראל כולה מבוץ הקורונה.

 

הקטר הטכנולוגי שועט גם בוול סטריט ובעיקר בנאסד"ק - המרכזת את מניות הטכנולוגיה. 30 חברות ישראליות צפויות להנפיק בשווי מצרפי של למעלה מ-100 מיליארד דולר במהלך השנה כשהישראליות בוול סטריט עושות חיל ושוות בחישוב מצרפי קרוב ל-200 מיליארד דולר וביניהן חברות מובילות כמו צ'קפוינט (CHKP), סייברארק (CYBR), וויקס (WIX), למונייד (LMND), פייבר (FVRR), אלביט מערכות (ESLT) ועוד. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    תעשיית השובבים 15/04/2021 22:54
    הגב לתגובה זו
    כנל לגבי בזן כשיש ידיעה או חשש לגבי הנפט היא יורדת וכשיש ידיעה טובה היא גם יורדת טאואר צריכה להגיע ל 14000 ובזן 110
  • 8.
    דגן 05/04/2021 10:45
    הגב לתגובה זו
    .
  • 7.
    הנסיך חמסה ומלכה נור 05/04/2021 06:37
    הגב לתגובה זו
    וחמאס שבבים ירש
  • 6.
    רפי 05/04/2021 05:10
    הגב לתגובה זו
    בסוף ציינתם מס' חברות שעשו בשנה האחרונה הנפקות (למונייד, פייבר וכו'), מדוע לא רשמתם את התשואה שלהם?(לא מההנפקה שרק המוסדיים משתתפים בה, אלא מנמסחר לסוחר "רגיל"?)
  • 5.
    עמיקם 04/04/2021 23:27
    הגב לתגובה זו
    למה הם מחרבנים במכנסיים מרוב פחד על המהנדסים שלהם חחחח!! עוד שניה באים גוגל/אמזון/פייסבוק למהנדסי חומרה של אינטל עם הצעה למשכורת משולשת ומנקים לה את כל המשרד ממהנדסים!!!! חחחח!!!!11
  • 4.
    דין חב"ד עולמי נשורת ? 70 שנה שבתה ארצו קדוש (ל"ת)
    ישות מפוררת 04/04/2021 22:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משטר לבן מושחת ארור ימחה מן השמיים (ל"ת)
    ישות מפוררת 04/04/2021 22:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ישות מפוררת 04/04/2021 22:42
    הגב לתגובה זו
    ומן השמיים
  • 1.
    מיעוט לבן שליט ערב רב מרקש ? וערבים כחול אש על שפת הים (ל"ת)
    ישות מפוררת 04/04/2021 22:42
    הגב לתגובה זו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.