משה ברקת
צילום: דוברות משרד האוצר

משה ברקת רוצה שחברות האשראי יתחרו בסוכני הביטוח - הגיוני?

ברקת: "אנחנו רואים הרבה מאוד כשלים, בעיקר בגלל מבנה תמריצים בעייתי"; בלשכת סוכני הביטוח טוענים מנגד שהמהלך ייפגע בציבור וכי חברות האשראי יירמסו את סוכני הביטוח. הדעות בקרב חברי הכנסת חלוקות
ערן סוקול |

ועדת הכספים הזמנית, בראשות ח"כ עודד פורר, קיימה דיון בנושא כוונת הממונה על שוק ההון להעניק רשות לחברות האשראי למכור מוצרי ביטוח ובעצם להיכנס לתחרות מול סוכני הביטוח. לדברי הממונה על שוק ההון קיימים כרגע הרבה מאוד כשלים, בעיקר בגלל מבנה תמריצים בעייתי; כאשר מנגד טוענים בלשכת סוכני הביטוח שהמהלך ייפגע בציבור וכי חברות האשראי יירמסו את סוכני הביטוח. הדעות בקרב חברי הכנסת חלוקות.

הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, משה ברקת הסביר כי נושא חברות האשראי נידון החל מאמצע שנה שעברה. "פנינו לרשות התחרות בעניין זה ואנחנו סומכים על הבחינה שביצעו. אני לא חושב שהנושא קשור לקורונה, ההשפעה היא זניחה לעניין זה בטווח הקצר מבחינת התחרות, ובטווח הארוך בחנה זאת רשות התחרות" אמר ברקת.

 

"השאלה היא כזו - האם אנשים צריכים יעוץ? כן. האם מקבלים מספיק? ממש לא. בהרבה מקרים לא מגיע להם היצע מלא מצד הסוכנים. מגיע לציבור להגביר את התחרות, הן בהיצע והן בעמלות, אנשים מגיעים לסוכן ולא יודעים שהוא מייצג רק גוף אחד או שניים, יש עסקאות שסוכנים לא מתניעים את הרכב בשבילן, אנשים עם הרבה עסקים מקבלים שירות ואחרים לא. יש דבר שחברת האשראי לא תוכל לעשות, וזה ללוות את הלקוח בתביעה, כמו שמלווים הסוכנים.

 

"לעניין השלכות כלכליות - רשות התחרות עשתה פה ניתוח, בצד של מבנה הסוכן, אנחנו רואים היום הרבה מאוד כשלים, בעיקר בגלל מבנה תמריצים בעייתי, כאשר הסוכן דואג למקסם את העמלה שלו, לפעמים על חשבון ביטוח טוב יותר, או מחיר טוב יותר. זו בעיה שמטילה צל טוב על סוכנים שעושים את השירות נאמנה.

 

"לחברות כרטיסי האשראי יש הרבה מאוד מידע, המטרה שלי שהמידע הזה ישרת את הציבור. שהחברות יוכלו לפעול רק כסוכנים אובייקטיבים, הם יצטרכו לעבוד עם הרבה מאוד יצרנים, ויקבלו אותה עמלה עם כולם. הכוונה שלי שכל הסוכנים יעבדו כך, למעט סוכן של תאגיד, שיגיד אני לא אובייקטיבי.

 

"אנחנו חושבים על שני הצדדים בצורה מאוד מאוזנת. הכוונה שלנו לתת לחברות יצרני האשראי להיכנס במוצרים הפשוטים יותר. במוצרים המורכבים יותר, עדיין יש יתרון רב לסוכנים", סיכם ברקת.

 

ליאור רוזנפלד, נשיא לשכת סוכני הביטוח הביע את התנגדותו וטען כי ראש רשות שוק ההון בחר לפתוח בהשתלחות נגד סוכני הביטוח. "מתי מר ברקת פגש מבוטח לאחרונה, מתי מיכל הלפרין נפגשה? מי שמשמש כשכפ"ץ של הציבור אלה סוכני הביטוח. פגשתי את רה"מ כאשר נהריה הוצפה, מי היה שם? סוכני הביטוח או אנשי האשראי? בחודש וחצי אנחנו עומדים מול הציבור שרוצה לפדות את כל החסכונות שלו, מי מונע מהם לפגוע בחסכונות? אנשי האוצר? רק אנשי הביטוח", אמר רוזנפלד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"מה זה מוצר פשוט? אדם שהרכב שלו הוצף בשני מטר, ועד היום לא קיבל פיצוי בביטוח ישיר, מול אחד שאחרי 3 שבועות קיבל פיצוי, זה מוצר פשוט?

 

"לעניין הקשר לקורונה – 13 אלף בעלי רישיונות ביטוח ו-60 אלף עובדים שלהם, כורעים תחת הנטל בתקופת משבר הקורונה, זה הזמן להכניס את הדחפורים האלה בדמות חברות האשראי? איפה הרגישות? איפה ההבנה של המשק? ראש רשות התחרות לא קראה לנו לשימוע, לא דיברה עם השחקנים האחרים בשוק. אנחנו יזמנו פגישה אחרי שהיא הוציא חוות דעת, ומה יש שם? נייר עם 8 משפטים. נגיש ערעור לבית הדין של רשות התחרות, אם נצטרך נגיע לבג"ץ. נעשתה פה רשלנות.

 

"מה יקרה מעכשיו? מבוטח שיבקש מסגרת אשראי או הלוואה, זה יהיה מותנה בעשיית ביטוח אצל אותה חברה. חברות האשראי שולטות בארנק הכלכלי שלנו, הן יודעות עלינו הכל, ובענף הביטוח הן יודעות מה שאף אחד לא יודע. הן יודעת שיש לנו ביטוח בחברת איקס, שאנחנו בתשלום ה-10 מתוך 12. למי יש עוד את המידע הזה? איך נותנים לחברות אשראי, ויש 3 כאלה בלבד, את הריכוזיות והכוח שאין לאף שחקן בשוק?"

 

"חברת מאקס רוצה להתחבר לחברת ביטוח ישיר, מי ייתן את המידע? המוקדן חסר הניסיון? שאין לו רישיון? אנחנו מפקירים את הציבור למוקדנים. גם רה"מ, גם שר האוצר, גם שר הכלכלה, הבטיחו לי שהם פונים לראש הרשות, ואומרים לו – תעצור", סיכם רוזנפלד.

 

הממונה על התחרות, מיכל הלפרין: "אין גילדה או קבוצה שאי פעם שמחה שפותחים את השוק שלה, בסופו של דבר אין פה סיפור תחרותי אמיתי שימנע את כניסת חברות כרטיסי האשראי, אנחנו צריכים לשקול את טובת המבוטח והצרכן, והיא שתהייה הרבה תחרות ומגוון של מוצרים. אם הסוכנים חושבים שהם מציעים שירות יותר טוב, והם יטפלו טוב יותר בתביעות, אז אין להם ממה לחשוש. אני חושבת שהמידע של חברות האשראי צריך להיות פתוח לכל, אנחנו מקדמים חוק של בנקאות פתוחה, שתהייה כניסה למידע של חברות האשראי והבנקים גם לחברות הביטוח וסוכני הביטוח, בהסכמת הצרכן כמובן. זה יפתח את השוק ליותר מוצרים ויותר תחרות, זה יועיל לצרכן ולמבוטח".

הדעות בקרב חברי הכנסת חלוקות 

מרבית חברי הכנסת הביעו תמיהה על כך שהמהלך מקודם דווקא כעת נוכח כך שגם סוכני הביטוח חשים את פגיעת משבר הקורונה, חלקם קראו לביטול הצעד ולבחינת צעדים אחרים להגברת התחרות, ואחרים קראו לבחינה מעמיקה יותר של הסוגיה וקבלת החלטה מושכלת במועד אחר.

 

ח"כ מיקי זוהר: "אני מבטיח שאם תקום ממשלה, לא יהיה מצב שחברות האשראי ישווקו פוליסות ביטוח. החדשות הפחות טובות הן שההתנהגות של הממונה על הביטוח מזכירה לי את ההתנהגות של דורית סלינגר, והיא לא הייתה מעלה בדעתה להביא החלטה כזו מטורפת. המשמעות היא שאתה הולך לפתוח עוד 100 אלף סוכנויות ביטוח בישראל. כי חברות האשראי יכולה להגיע לכל אחד ואחת מאתנו. בצעד הזה, תוך פרק זמן לא ארוך, המחירים יעלו. לכן אני מציע לבחון את העניין מחדש להבין את ההשלכות ולבטל את הגזרה הזו מעל סוכני הביטוח".

 

ח"כ אורית פרקש הכהן: "תחרות טובה לציבור. צריך לוודא שהיא מתרחשת בצורה ראויה. תחום הביטוח משפיע על יוקר המחייה על כל האזרחים והדברים הנכונים שבעתיים בימי הקורונה. צריך שהמצפן הראשי שלנו יהיה מה טוב לציבור הרחב. רשות התחרות הכינה את חוות הדעת שלה לגבי חברה אחת, אני מבקשת שהרשות תכין תרחישים לעניין כל החברות, לא כל חברות האשראי זהות. המסר שלי שתחרות מערערת איזונים של שנים, תחום הביטוח הוא תחום שנוגע בכיסים העמוקים שפוגעים ביוקר המחייה, אך צריך לעשות זאת בצורה ראויה".

 

ח"כ מירב כהן: "יש כאן רצון אמתי לקיים תחרות. היו לי מלחמות רבות מול חברות האשראי אבל תחרות זה דבר חשוב, יש בעיות בתחום של סוכני הביטוח, יש כאלה שעושים את עבדות בצורה נאמנה ולעיתים יש ניגודי עניינים. יש בעיה בואו לא נסתיר אותה. אין ספק שצריך לעשות איזונים, צריך לעשות הכשרה. הדבר הכי חשוב שהיו סוכנים אובייקטיבים, חייבים שחקנים אובייקטיבים, זה שאדם ניגש ליועץ ואין לו מושג אם הוא מוליך אותו שולל זו הבעיה הכי גדולה בתחום. השירות זה הדבר הכי חשוב שאפשר לתת לאזרחים".

 

רועי כהן, ארגון להב: "רואים שזה תחרות לא הוגנת ולא שווה. למה חברות האשראי לא מתאגדות ומקימות חברות ביטוח ומתמודדות בצורה הוגנת? שהן יעשו זאת, הן ייקחו פרנסה של 30 אלף סוכני ביטוח. מה שקורה כאן כרגע זה ניסיון לקחת מעצמאים את הפרנסה, אנחנו לא ניתן לזה יד".

 

ח"כ מיכאל מלכיאלי: "כשאנחנו לוקחים את הסוכנים, שהם אלפים, שעושים עבודה קשה מאוד ועמידים אותה מול חברות ענק, שלהן יש מידע וכסף לפרסום, זה לתת לעצמאי להיאבק מול העסקים הגדולים. זה לא נקרא תחרות לדעתי, אני חושב שכן צריך לחשוב על הצעד הזה עוד פעם".

 

ח"כ מיכאל ביטון: "הדיון הזה מיותר היום, האזרחים צריכים אשראי לקורונה. כשאתה חושף את הפרטים של אנשים זה פוגע במוחלשים הכי הרבה, כי הם יראו אם יש להם הלוואות וכו'. אני לא בעד בלעדיות לסוכני ביטוח אבל אני נגד שינוי מערכתי שימחק את התחרות".

 

ח"כ אחמד טיבי: "אני תומך בעקרון של תחרותיות אבל לא שגוף גדול ייכנס בתחרות עם גוף קטן וירסק אותו, אני חושב שהתזמון לא ראוי. ראוי להתרכז במתן אשראי לאזרח הפשוט שנפגע ממשבר הקורונה וזה לא מה שקורה בעקבות הבירוקרטיה דרך משרד האוצר. רבים מסוכני הביטוח ייפגעו בהמשך הדרך כי חברות האשראי הן הרבה יותר חזקות מאשר סוכני הביטוח, אני רוצה לשמור על סוכני הביטוח במגזר הערבי שעלולים להתרסק".

 

ח"כ ניר ברקת: "זה לא הזמן, צריך לבדוק את הטענות של האנשים, כדי להבין מה יגרום כן לתחרות הוגנת. שר האוצר בדרך החוצה, צריכה לקום ממשלה, נבדוק את העניין יותר לעומק, נצטרך חכות עם המהלך כמה חודשים".

 

אורי אלון, משנה למנכ"ל ישראכרט: "אנחנו לא גוף דורסני ואנחנו בעד התחרות. בואו לא נשכח שהרבה מאוד סוכני ביטוח עובדים תחת החברות הגדלות לכן הם לא קוזקים נגזלים. אף אחד לא ייתן לנו לעשות מה שאנחנו רוצים, אנחנו תחת פיקוח, נשתמש במידע בצורה מושכלת, תחרות תעזור לצרכנים".

 

ח"כ מיכל שיר: "אין קשר בין חברות האשראי לסוכנות הביטוח. אם רוצים לייצר תחרות יש מספיק דרכים אינטליגנטיות מבלי לדרוס ענף שלם".

 

ח"כ קטי שטרית: "אני מצטרפת לעניין הדחייה. תמוה בעיני שהנושא הגיע בעת הזו. קשה לי עם בעיית המידע שיש לחברות האשראי. קשה לי עם נושא חברות הביטוח. הייתי מציעה שנשאיר את המצב כמו שהוא".

 

ח"כ קרן ברק: "לא יכול להיות שזה יגיע בעת הזו. יש ציבור של סוכני ביטוח הנחשבים לעסקים קטנים, צריך להשיג את המתווה הנכון. יש את הצד השני של המבוטחים, אני יכולה לבחור אצל מי אני רוצה ביטוח, אצל מי אקבל את השירות הכי טוב. אני ביקשתי דבר אחד, לטפל בגילדה של ביטוח הרכב, לא יכול להיות שאם יש לך שתי תביעות בשנתיים אף חברת ביטוח לא מבטחת אותך".

 

הממונה על שוק ההון, ברקת: "יש סיבה מדוע המחוקק נתן את הסמכות בסוף לרגולטור וצריך לכבד את זה. תחרות צריכה להיות הוגנת וזה מה שאנחנו עושים, להגיד שמה שאנחנו עושים זה מחטף, זה שערורייה. מינואר 19 יש בקשה רשמית שלנו, פנינו בצורה מסודרת לרשות התחרות ביקשנו את דעתה. כמה חודשים אני רודף אחרי לשכת סוכני הביטוח, הם מספרים תירוצים שהם לא מנהלים ישיבות כאלה בזום. אנחנו פועלים בצורה מאוזנת, צריך לדאוג שהתחרות הזו תהיה לה מטרה לשרת את הצרכן. אנחנו בעד סוכן אובייקטיבי למען עם ישראל, בואו נתן לעם ישראל את הייעוץ שהוא צריך. זה יביא להורדת עמלות ויותר תחרות אצל חברות הביטוח. אנחנו ניזהר על המידע, נתגבר על היתרון הזה. בנושא הפרטיות, ראשית זה מגיע בהסכמת הלקוח, שנית אסור לעשות התניית שירות, אני לא סומך על רצונם הטוב של חברות האשראי, נדרוש מהם להיות סוכנים אובייקטיבים ושלא יעבדו עם יצרן אחד או שניים. נעשה מה שעשינו בבנקים. האוכלוסייה רוצה מגע ישיר וקידמה וטכנולוגיה".

 

בתום הדיון קראה הוועדה לממונה לדחות לעת עתה את הצעד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.