חיסכון פנסיוני פנסיה גמל
צילום: Istock

מה עשו מנהלי התיקים בחודש ספטמבר?

בחודש החולף נרשמו עליות שערים במרבית המדדים המובילים, מנהלי התיקים קנו אג"ח קונצרני שקלי. התיקים האגרסיביים הגדילו נזילות ואילו הסולידיים הקטינו
ערן סוקול |

לאחר הירידות בשווקים בחודש אוגוסט, ספטמבר התאפיין בעליות שערים ומדדי המניות העיקריים בארץ עלו בצורה חדה - ת"א 35 עלה ב-3.4%, ת"א 125 עלה ב-3.5% ואילו מדדי המניות בארה"ב עלו אך בצורה מתונה יותר - נאסד"ק עלה ב-0.8% ו-S&P500 עלה ב-1.7%. גם מדדי האג"ח המקומיים רשמו חודש חיובי נוסף וירידת תשואות לרמות שפל. בדומה למדדי השוק, רוב התיקים סיימו בתשואה חיובית, וככל שהחשיפה למניות הייתה גבוהה יותר, כך גם התשואה.

התיקים המנוהלים בחשיפה מנייתית של עד 30%, המרכזים את מרבית כספי החוסכים (למעלה מ-50%) רשמו תשואה של כ-1.17% בחודש ספטמבר, התיקים בעלי חשיפה מנייתית של עד 20% רשמו תשואה של כ-0.85%, והתיקים המנוהלים בחשיפה מנייתית של עד 10% הציגו תשואה של כ-0.55%. בבחינת 12 החודשים האחרונים, תיקי השקעות בחשיפה מנייתית גבוהה (30%) שומרים על התשואות הגבוהות ביותר של כ-3.9%. 

מקור הנתונים: מדד מנהלי התיקים של קלי פרימיום

בחודש ספטמבר מנהלי התיקים קנו אג"ח קונצרני שקלי

על פי אומדנים שנערכו על ידי קלי פרימיום מקבוצת קלי אודות אפיקי התיקים המנוהלים הפופולאריים ביותר, אשר מרכזים את מרבית כספי החוסכים, השינויים המהותיים ביותר שביצעו מנהלי תיקי ההשקעות בעלי חשיפה של עד 30% למניות בחודש ספטמבר, היו הגדלת רכיב המזומן בכ-8.6% והגדלת רכיב האג"ח הקונצרני השקלי בכ-1.1%, מנגד להקטנת רכיב האג"ח הממשלתי השקלי בכ-3.1% והקטנת רכיב האג"ח הקונצרני הצמוד בכ-0.8%.

מקור הנתונים: מדד מנהלי התיקים של קלי פרימיום

על פי אומדני קלי פרימיום, השינויים המהותיים ביותר שביצעו מנהלי תיקי ההשקעות בעלי חשיפה של עד 20% למניות בחודש ספטמבר, היו הגדלת רכיב האג"ח הקונצרני השקלי בכ-2.1% והגדלת החשיפה למניות בארץ בכ-1.4%, כנגד הקטנת רכיב המזומן בכ-9.2% והקטנת החשיפה לאג"ח חו"ל בכ-1.9%.

מקור הנתונים: מדד מנהלי התיקים של קלי פרימיום

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הבהרה: חלק מהשינויים בשיעורי החשיפה לאפיקי ההשקעה השונים נובעים מתנודות בשוק, כלומר משינויים פאסיביים ולא בהכרח משינויים אקטיביים שבוצעו על ידי מנהלי התיקים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה

אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר

מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים  מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?