חיסכון פנסיוני פנסיה גמל
צילום: Istock

מה עשו מנהלי התיקים בחודש ספטמבר?

בחודש החולף נרשמו עליות שערים במרבית המדדים המובילים, מנהלי התיקים קנו אג"ח קונצרני שקלי. התיקים האגרסיביים הגדילו נזילות ואילו הסולידיים הקטינו
ערן סוקול |

לאחר הירידות בשווקים בחודש אוגוסט, ספטמבר התאפיין בעליות שערים ומדדי המניות העיקריים בארץ עלו בצורה חדה - ת"א 35 עלה ב-3.4%, ת"א 125 עלה ב-3.5% ואילו מדדי המניות בארה"ב עלו אך בצורה מתונה יותר - נאסד"ק עלה ב-0.8% ו-S&P500 עלה ב-1.7%. גם מדדי האג"ח המקומיים רשמו חודש חיובי נוסף וירידת תשואות לרמות שפל. בדומה למדדי השוק, רוב התיקים סיימו בתשואה חיובית, וככל שהחשיפה למניות הייתה גבוהה יותר, כך גם התשואה.

התיקים המנוהלים בחשיפה מנייתית של עד 30%, המרכזים את מרבית כספי החוסכים (למעלה מ-50%) רשמו תשואה של כ-1.17% בחודש ספטמבר, התיקים בעלי חשיפה מנייתית של עד 20% רשמו תשואה של כ-0.85%, והתיקים המנוהלים בחשיפה מנייתית של עד 10% הציגו תשואה של כ-0.55%. בבחינת 12 החודשים האחרונים, תיקי השקעות בחשיפה מנייתית גבוהה (30%) שומרים על התשואות הגבוהות ביותר של כ-3.9%. 

מקור הנתונים: מדד מנהלי התיקים של קלי פרימיום

בחודש ספטמבר מנהלי התיקים קנו אג"ח קונצרני שקלי

על פי אומדנים שנערכו על ידי קלי פרימיום מקבוצת קלי אודות אפיקי התיקים המנוהלים הפופולאריים ביותר, אשר מרכזים את מרבית כספי החוסכים, השינויים המהותיים ביותר שביצעו מנהלי תיקי ההשקעות בעלי חשיפה של עד 30% למניות בחודש ספטמבר, היו הגדלת רכיב המזומן בכ-8.6% והגדלת רכיב האג"ח הקונצרני השקלי בכ-1.1%, מנגד להקטנת רכיב האג"ח הממשלתי השקלי בכ-3.1% והקטנת רכיב האג"ח הקונצרני הצמוד בכ-0.8%.

מקור הנתונים: מדד מנהלי התיקים של קלי פרימיום

על פי אומדני קלי פרימיום, השינויים המהותיים ביותר שביצעו מנהלי תיקי ההשקעות בעלי חשיפה של עד 20% למניות בחודש ספטמבר, היו הגדלת רכיב האג"ח הקונצרני השקלי בכ-2.1% והגדלת החשיפה למניות בארץ בכ-1.4%, כנגד הקטנת רכיב המזומן בכ-9.2% והקטנת החשיפה לאג"ח חו"ל בכ-1.9%.

מקור הנתונים: מדד מנהלי התיקים של קלי פרימיום

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הבהרה: חלק מהשינויים בשיעורי החשיפה לאפיקי ההשקעה השונים נובעים מתנודות בשוק, כלומר משינויים פאסיביים ולא בהכרח משינויים אקטיביים שבוצעו על ידי מנהלי התיקים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -0.46%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אודיוקודס מזנקת 10%, גילת מוסיפה 7.3%; מדד הביטוח מזנק 3.7% ומדד הבנקים מאבד 1.4%

אודיוקודס מזנקת אחרי שיחה אופטימית של המנכ״ל עם ביזפורטל: ״מחיר המניה יקפוץ ב-50%-100% בשנה שנתיים הקרובות״ - על השיפט שחברת התקשורת עושה ולאן היא צועדת; במקביל, הבנקים מתממשים אחרי ששר האוצר איים בהטלת מיסוי על הרווחים

מערכת ביזפורטל |

אודיוקודס, שבעבר נחשבה לשחקנית שעוסקת בעיקר בחומרה ותקשורת קולית לארגונים, עוברת בשנים האחרונות מהפך. החברה, שנולדה בעידן המרכזיות והטלפוניה, מנסה להפוך לשחקנית תוכנה ו-AI. היא רוצה לספק לא רק תשתית לתקשורת בשביל הארגונים, אלא גם כלים שמבינים את השיחות, מתמללים, מנתחים את התוכן ומחברים אותו ישירות לתהליכי העבודה של הארגון.  אודיוקודס 9.37%  דיווחה על הכנסות שעלו ב-2.2% ל-61.5 מיליון דולר, גם הרווח למניה עקף את הצפי הרווח הנקי עמד על 2.7 מיליון דולר והרווח למניה על בסיס Non-GAAP הגיע ל-0.17 דולר.

אבל לצד המספרים, בשוק יש גם ספקות. בעיקר סביב השאלה האם אודיוקודס תצליח לבדל את עצמה בעולם שבו פתרונות תמלול, סיכום ואוטומציה כבר הפכו למוצר שיש כמעט בכל פלטפורמה. מנכ"ל החברה, שבתאי אדלרסברג, דווקא משדר ביטחון מלא:  "אני מעריך שהמניה תעלה ב-50%-100%"  הוא אומר בראיון לביזפורטל. "המחיר בשוק דפוק, אבל הפוטנציאל עצום." - מנכ"ל אודיוקדס שולח אתכם לרכוש את המניה - הנה הסיבות


שר האוצר מפיל את מניות הבנקים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את מתווה התקציב לשנה הבאה והתמקד במסר חברתי: הפחתת מיסים לשכבות העובדות ומילואימניקים, לצד כוונה למיסוי גבוה יותר על גופים רווחיים, ובראשם הבנקים. לדבריו, “אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד רק כי הנגיד העלה ריבית”, תוך ביקורת חריפה על שולי הרווח של הבנקים ועל כך שבנק לאומי הגיע לשווי שוק של 100 מיליארד שקל “על חשבון הציבור”. סמוטריץ' הבטיח כי תקציב 2026 יכלול הורדת מס הכנסה לעידוד צמיחה, רפורמות ביוקר המחיה ובמשק החלב, והתייעלות בתקציב הביטחון, הכל תוך שמירה על המסגרות הפיסקליות. להרחבה "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

מדד הבנקים יורד כ-1.4%, ובכך לאומי לאומי -1.28%  מאבדת את התואר ״החברה הראשונה בבורסה בשווי של 100 מיליארד שקל״. מדד ת״א ביטוח נהנה מהיחסיות ומתחזק ב-3.7%.

במדדי הדגל נרשמת מגמה שלילית, שמתמתנת מעט - ת״א 35 מאבד 0.1% כשהבנקים מושכים אותו ללמטה בעוד הביטוח מושך מעלה, ת״א 90 בירידה של 0.4%.


האם אנחנו בעיצומו של גל פיטורים רחב בגלל ה-AI? אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה? "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל