חניון אוטומטי של יוניטרוניקס
צילום: יח"צ

לקראת הפיצול, משקל מניית יוניטרוניקס במדדים יתאפס ביום חמישי

קרנות הסל יאלצו למכור את המניה בשלב הנעילה ביום חמישי ולרכוש כנגד את שאר המניות במדדים. במועד ההחזרה צפויה השפעה מתונה יותר
ערן סוקול |

לקראת הפיצול הצפוי של יוניטרוניקס 0%  הנהלת הבורסה לני"ע הודיעה אתמול בערב על איפוס משקל המניה במדדים בסוף יום המסחר שיחול ביום חמישי הקרוב, ה-7 במרץ. טרם נמסרה הודעה על מועד החזרת משקל המניה למדדים, אולם בבורסה מציינים כי מגבלת המשקל תוחזר לערכה המקורי לאחר השלמת הליך הפיצול.

נוכח איפוס משקל המניה במדדים, יאלצו קרנות הסל ומוצרי המדדים למכור את המניה בשלב הנעילה ביום חמישי ולרכוש כנגד את שאר המניות במדדים בה כלולה יוניטרוניקס: ת"א צמיחה, ת"א טכנולוגיה, ת"א טק-עילית, ת"א גלובל בלוטק, ת"א תעשייה ות"א AllShare.

עם החזרת מניית החברה המפוצלת למדדים (במועד שטרם נקבע), יבוצע שוב על ידי מוצרי המדדים תהליך הפוך, של רכישת המניה כנגד מכירת שאר המניות במדדים, אולם ההשפעה הפעם צפויה להיות מתונה יותר בשל חיתוך שווי השוק של יוניטרוניקס בכ-52.8% כחלק מהליך פיצול החברה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאיר שמיר מבטח שמיר
צילום: מבטח שמיר

מאיר שמיר עשה פי 8 על ההשקעה בלנדבאזז; עכשיו ה-IPO

מבטח שמיר של מאיר שמיר השקיעה 34 מיליון שקל וצפויה אחרי ה-IPO להיות עם החזקה של 280-300 מיליון שקל. רווח פוטנציאלי של כ-260 מיליון שקל, מתוכו כ-130 מיליון שקל אמור להירשם בהמשך

רן קידר |

מבטח שמיר החזקות מבטח שמיר 0.48%  היא אחת מחברות ההחזקה הוותיקות והטובות בבורסה בת"א. היא מייצרת תשואות עודפות על פני זמן כשהשווי הנוכחי שלה מסתכם ב-2.5 מיליארד שקל, אחרי מהלך של פי 5 ב-5 השנים האחרונות. בראש החברה עומד מאיר שמיר שבכלל התחיל בתחום הביטוח והפך את החברה מסוג של סוכנות ביטוח לחברת החזקות עפ פעילות רחבה בתחום האשראי החוץ בנקאי דרך מניף, פעילות בנדל"ן דרך שורה של חברות, פעילות באנרגיה דרך החזקה בתחנות כוח והחזקה גם במניות טכנולוגיה.

על פני השנים שמיר ידע לקנות נמוך ולמכור יקר, כשאת עסקת החלומות הוא עשה בתנובה - רכישה יחד עם אייפקס את השליטה ומכירה תוך כמה שנים בשווי כפול. מבטח השקיעה כ-600 מיליון שקל ונפגשה עם כ-1.2 מיליארד שקל, כשמאז ההצלחה הגדולה היתה במניף שהונפקה בבורסה לפני כארבע שנים ומאז שינק שוויה יותר מפי 2 לשווי של כ-1.25 מיליארד שקל. החזקתה של מבטח מסתכמת בכ-600 מיליון שקל, כשהיא גם נהנתה מדיבידנדים שוטפים. 

בעשור האחרון הקבוצה משקיעה הרבה בתחנות כוח שהפכו למרכיב הגדול בסל השקעות שלה. זה תחום שדורש סבלנות, ולשמיר יש סבלנות. לפני כשש שנים נכנסה הקבוצה לשותפות בתחנת אלון תבור והיא רכשה מאז נתח במספר תחנות  עם תפוקה כוללת שמועכת בכ-1,800 מגוואט. כמו כן, החברה מקימה את תחנת קסם בעלות של מעל 4 מיליארד שקל. גם את תחום האנרגיה ידע שמיר לתרגם לרווחים כשהכניס את כלל להשקעה בתחום לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל. 

ואחרי תנובה, מימון חוץ בנקאי ואנרגיה, מגיע תורה של הטכנולוגיה. חברת הפינטק לנדבאזז (Lendbuzz), שהוקמה על ידי הישראלים אמיתי קלמר וד"ר דן רביב, ומספקת ניתוח פיננסי טכנולוגי מבוסס AI של לווים בעיקר לסוכניות רכב, מתקדמת צעד משמעותי בדרך להפיכתה לציבורית בוול סטריט. מבטח השקיעה בה 34 מיליון שקל כשההשקעה רשומה בספרים ב-166 מיליון שקל.

לנדבאזז נערכת לגיוס לפי שווי של 1.3-1.5 מיליארד דולר ומבטח מחזיקה בדילול כ-6.6% ממנה. ההחזקה צפויה להיות אחרי ההנפקה בשווי של 280-300 מיליון שקל וזו הצפת ערך מרשימה. פי 8 עד אפילו פי 10 תוך כ-5 שנים. 

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

קמטק קופצת 4.5%, נאייקס יורדת 6%; פתיחה שלילית בבורסה

פתיחה שלילית בבורסה למרות ארביטרז' חיובי, כאשר המתיחות הגיאופוליטית משפיעה על הבורסה; וגם - מה צפוי במדד המחירים שיתפרסם ביום שני?

מערכת ביזפורטל |

פתיחה שלילית בבורסה למרות ארביטרז' חיובי, כאשר המתיחות הגיאופוליטית משפיעה על הבורסה. מדד ת"א 35 יורד 0.3% ומדד ת"א 90 יורד 0.3% גם כן.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים נסחר ללא שינוי משמעותי, מדד הביטוח יורד 0.3%, מדד הנדל"ן יורד 0.2% ומדד הנפט והגז מאבד 0.6%


ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד יש השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט. הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט צפוי לעלות בין 0.5% ל-0.7% - להרחבה: מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?


מאירועי הסופ"ש שאי אפשר להתעלם מהם, אפילו אם ההקשר הכלכלי עדיין לא ברור, היא עצרת האו"ם שיזמו צרפת וסעודיה כדי לנסות לפתור את "הסכסוך" הישראלי-פלסטיני. במהלך העצרת גובשה "הצהרת ניו-יורק" שמניחה את היסודות למדינה פלסטינית עצמאית. 142 מדינות הצביעו בעד מול 10 נגד ו-12 שנמנעו. בין המצביעות בעד אפשר היה לראות מדינות שנתפסו אצלינו כידידות חמות, הודו או רומניה ואחרות שברגע האמת הלכו עם הקו הבינלאומי במשהו שמרגיש כמו "סכין בגב". העצרת כללה גם גינויים לארגון הטרור חמאס ושורת האשמות על ישראל על עקירת אזרחים, תקיפות על מרכזי אוכלוסין ועוד. אנחנו בעיצומו של 'צונאמי מדיני', ההשלכות הכלכליות עדיין לא נראות לעין, אבל אם המגמה תחריף זה יכול להיות להפוך למשקולת על המדינה ועל הכלכלה.