ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי

מחזיקים בתעודת סל? בקרוב היא תהפוך לקרן

רפורמת תעודות הסל תושלם עד סוף שנת 2018. מה זה אומר מבחינת המשקיעים? ואיך זה קשור לרצועת הביטחון?

ערן סוקול | (10)

רשות ניירות ערך הודיעה היום (ג') כי רפורמת תעודות הסל (תיקון 28) תושלם עד סוף שנת 2018. במסגרת הרפורמה, אשר רשות ניירות ערך יזמה וקידמה בתיאום עם מנהלי תעודות הסל ומנהלי קרנות הנאמנות, תעודות הסל יחדלו להתקיים ויהפכו לקרנות נאמנות מסוג "קרן סל" הכוללת חובת עשיית שוק ואפשרות לקביעת רצועת ביטחון אשר משמעותה כי מנהלי הקרנות ייהנו מרווחים שנוצרו במידה והקרן תכה את המדד וישלמו למחזיקים מכיסם במידה והקרן תשיג ביצועי חסר.

ברקע למהלך עומדת ההבנה כי צמיחתו המהירה של שוק תעודות הסל לשווי של כמאה מיליארד שקל, אשר הסיכון הגלום בפעילותן, לצד מערך התמריצים המובנה לנטילת סיכונים, עלולים  להביא לידי חדלות פירעון של תעודת סל, אשר עשויה לגרום לאובדן אמון הציבור במוצרים אלו ולפדיונות כבדים בשוק ההון אשר יובילו למפולת.

מה זה אומר מבחינת המשקיעים?

הרפורמה תיכנס לתוקף באופן מדורג בתחילת אוקטובר 2018 ותסתיים לקראת סוף השנה. במהלך תקופה זו יוסבו כ- 700 מוצרים – תעודות סל וקרנות מחקות – לקרנות סל, וזאת בעשר פעימות, שכל אחת מהן כוללת מוצרים המשתייכים לקבוצות סיווג דומות.

מבחינת המשקיעים לא נדרשת פעולה כלשהי - המשקיעים יקבלו הודעות בדבר השינויים הספציפיים הצפויים בתעודות הסל בהן הם מחזיקים, בבחינת מס' הנייר אשר צפוי להשתנות, שינוי הסטאטוס לקרן סל ושינויים במדיניות ההשקעה.

 

רצועת הביטחון 

במסגרת ההסדר החדש, המבנה המשפטי של תעודות הסל ישתנה מאגרת חוב, לקרן נאמנות. שינוי זה, שיתלווה אליו ביטול התחייבות תעודת הסל להשיג את תשואת הנכסים אחריהן היא עוקבת, יביא לנטרול הסיכון לו חשופה החברה המנפיקה את תעודת הסל של אי עמידה בתשואת נכס הבסיס. בנוסף, יתאפשר למנהלי קרנות הסל, ככל שירצו בכך, לספק למשקיעים מעין "רצועת ביטחון" בשיעור מוגבל.

רצועה זו תתבטא באפשרות לגבות, בנוסף לדמי הניהול הקבועים, דמי ניהול משתנים בשיעור מוגבל של 0.1%-0.3% בהתאם לסיווג הקרן. דמי ניהול אלה ישולמו למנהל התעודה מתוך התשואה העודפת מעבר לשינוי המדד אחריו התעודה עוקבת, ומצד שני ישולמו על ידי מנהל התעודה למחזיקים בה במקרה שהתעודה תשיג תשואת חסר עד לשיעור האמור. הפרשי העקיבה כאמור יוגדרו כסטייה המרבית, חיובית או שלילית, של שווי התעודה יחסית למדד אחריו היא עוקבת במשך פרק זמן של שנה קלנדרית.

כלומר, בניגוד לתעודות הסל אשר היו מחויבות להיצמד לנכס הבסיס באופן מדויק, קרנות הסל יוכלו לסטות עד 0.3%, כאשר במידה והסטייה תהיה גדולה יותר, מנהל הקרן יקבל או ישלם את ההפרש. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

העלויות הסמויות של תעודות הסל 

מהלך זה נותן גם מענה לסוגיית העלויות הסמויות הכרוכות בהשקעה בתעודות הסל, כאשר כיום מתאפשר למנהלי תעודות הסל לנצל את נכסי התעודות לצורך הפקת רווחים מהם המשקיעים לא נהנים, כגון רווחים מהשאלת ני"ע, שכן מנהלי תעודות הסל מחויבים לתשואת נכס הבסיס בלבד. במצב החדש, רווחים עודפים אשר יופקו מנכסי קרנות הסל  יזקפו לזכות המשקיעים. כלומר כתוצאה מהמעבר של תעודות הסל ממבנה משפטי של אגרת חוב למבנה משפטי של קרנות נאמנות, ייהנו מחזיקי התעודות מכל הפירות הנובעים מהשקעת נכסי הקרן.

 

הקטנה דרמטית בחסמי הכניסה לתחום

בעוד מנהלי תעודות הסל מחויבים להעמיד בטחונות בהיקף של כ-120 עד 150 מיליון שקל לצורך פעילותם, בעקבות הסרת הסיכון היציבותי מנהלי קרנות הסל לא יחוייבו בהעמדת בטחונות. כלומר תאפשר כניסתם של  מנהלי קרנות חדשים לשוק, אשר תגביר את התחרות בתחום זה, אשר כולל היום ארבעה שחקנים בלבד.

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "מדובר במהלך רב חשיבות לפיתוח שוק ההון ולהגברת אמון הציבור בו, אשר קודם תוך שיתוף פעולה עם השוק. "קרן סל", שהנה קרן נסחרת כמו מכשיר ה-ETF המשווק ונסחר בכל העולם בהצלחה רבה, הנה בשורה צרכנית שתעניק לציבור המשקיעים מוצר טוב יותר, שקוף יותר ובטוח יותר".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    זמבלה 02/05/2018 07:59
    הגב לתגובה זו
    1. קרן הסל לא תחוייב לעקוב אחר נכס הבסיס, אז במה בעצם משקיעים המשקיעים? 2. מנפיקי הקרנות לא יחויבו להעמיד בטחונות, פתח נוסף לחגיגות חדלות פירעון ו"תספורות"
  • 9.
    סימפל 01/05/2018 20:41
    הגב לתגובה זו
    ביטול התחייבות תעודת הסל להשיג את תשואת הנכסים אחריהן היא עוקבת. יתאפשר למנהלי קרנות הסל, ככל שירצו בכך, לספק למשקיעים מעין "רצועת ביטחון" בשיעור מוגבל. (כלומר המנהלים לא יספקו, כי לא מחייבים אותם, או שמצד שני, כן יספקו, כי ממילא הסיכוי להכות את המדד הוא נמוך, אז הם רק ירוויחו).
  • 8.
    שמואל 01/05/2018 17:42
    הגב לתגובה זו
    זה קשירת ידיים לציבור, בתעודות סל ניתן לסחור בתוך יומי וכך להגיב בזמן למה שקורה בשוק. קרן נאמנות ניתן לקנות או למקור רק פעם ביום (חוסר יכולת להגיב לשוק) . אז אל איזה פיתוח שוק ההון מדובר פה ? פשוט מצאו עוד נישה שאפשר לחלוב ממנה ....
  • 7.
    שמואל 01/05/2018 17:19
    הגב לתגובה זו
    של המשקיעים. מה לא ברור פה ?! מה יקרה עם תעודות ממונפות בחסר פי כמה? מעניין איך הנוסחה צריכה לעבוד. מישהוא יכול לענות ?
  • 6.
    לא נשקיע 01/05/2018 17:16
    הגב לתגובה זו
    לא רוצים לקנות פה מניות .
  • 5.
    שי 01/05/2018 16:18
    הגב לתגובה זו
    ספריידים (מרווח בין קונה למוכר שמצטטים תעודות הסל) המגיעים עד 1.5%, בזמן שבקרנות סל דומות בחו"ל הספרייד נמוך מ-0.1%. פשוט לא כדאי לקנות בארץ!! המחוקק לא קבע מקסימום לספריידים (לפחות לא אחד הגיוני), והם עושים מה שהם רוצים על חשבון המשקיעים. זהירות נדרשה, ולדעתי האישית בלבד עדיף להתרחק מתעודות בארץ ולרכוש בחול. בהצלחה
  • 4.
    גכד 01/05/2018 16:15
    הגב לתגובה זו
    דג
  • 3.
    מה? 01/05/2018 15:38
    הגב לתגובה זו
    יוסיפו עוד עמלת דמי ניהול. לא יתייחבו להשיג את התשואה של הנכסים שהסל עוקב וזה אמור להיות טוב לנו?
  • 2.
    מה עם תעודות ממונפות פי 3 ? (ל"ת)
    אבי 01/05/2018 15:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תעודת סל פי 3 ? (ל"ת)
    ומה עם 01/05/2018 14:00
    הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?

האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?

מנדי הניג |

האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?

האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק. 

"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".

רבעון חזק שעלה על התחזיות

עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.

הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.

צביקה שכטרמן, מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל. קרדיט: דרור גילצביקה שכטרמן, מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל. קרדיט: דרור גיל
דוחות

מספנות ישראל עם עלייה של 22% בהכנסות, אך ירידה ברווח התפעולי

הכנסות מספנות ישראל עלו ל-424 מיליון שקל ברבעון השלישי; פרויקט הממגורות עבר לשלב ההרצות וצבר ההזמנות הגיע לשיא של 2.5 מיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה מספנות ישראל

תעשיות מספנות ישראל פרסמה את תוצאות הרבעון השלישי לשנת 2025 ומציגה שיפור משמעותי בהיקפי הפעילות לצד חזרה לשגרה ברוב מגזריה. הכנסות הקבוצה צמחו ב-22% לכ-424.5 מיליון שקל, לעומת כ-348.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA עלה ל-47.8 מיליון שקל, עם צמיחה של כ-7%.

לצד אלה, החברה מדווחת כי פרויקט הממגורות, מהלך תשתיתי רחב־ההיקף בנמל מספנות ישראל, נכנס ברבעון לשלב ההרצות וצפוי להתחיל לפעול מסחרית עם השלמתו.

העלייה בהכנסות נרשמה חרף תנודתיות מתמשכת בענף הבנייה וחרף הצורך של החברה להגדיל רכישות מלט מיוון וממצרים בעקבות מגבלות היצוא מטורקיה.

המגזרים השונים

מגזר חומרי הבנייה ממשיך להיות מנוע צמיחה מרכזי. ההכנסות ברבעון השלישי עלו לכ-272 מיליון שקל, גידול של כ-15.2% לעומת הרבעון המקביל. הגידול נובע מהרחבת הפעילות, עלייה בביקושים והמשך צמיחה במותג הפרטי CIMENT. החברה מציינת כי מדובר בקצב מכירות שנתי של למעלה ממיליארד שקל, המהווה שיא של כשלוש שנים. הרווחיות ירדה מעט (10% לעומת 11% אשתקד) בשל התייקרות חומרי גלם ועלויות הובלה.

במגזר הנמל נרשמה עלייה של כ-12% בהכנסות ל-48 מיליון שקל. החזרה לפעילות מלאה נבעה בין היתר מהשבת רציף נוסף למסלול תפעולי, לאחר שבמהלך השנה התפוסה שלו הוקצתה לעבודות במספנה. עם זאת, הרווחיות נשחקה ל-21% לעומת 26% ברבעון המקביל, בשל עלייה בהפרשות לארנונה. 

במקביל, החברה מעדכנת כי פרויקט הממגורות צפוי להיכנס לפעילות מסחרית בקרוב. לאחר הפעלתו, הוא יאפשר לנמל לפרוק גרעינים ומוצרי גרעינים בקצב מהיר במיוחד ולחדור לתחומי פעילות נוספים.