מחזיקים בתעודת סל? בקרוב היא תהפוך לקרן
רפורמת תעודות הסל תושלם עד סוף שנת 2018. מה זה אומר מבחינת המשקיעים? ואיך זה קשור לרצועת הביטחון?
רשות ניירות ערך הודיעה היום (ג') כי רפורמת תעודות הסל (תיקון 28) תושלם עד סוף שנת 2018. במסגרת הרפורמה, אשר רשות ניירות ערך יזמה וקידמה בתיאום עם מנהלי תעודות הסל ומנהלי קרנות הנאמנות, תעודות הסל יחדלו להתקיים ויהפכו לקרנות נאמנות מסוג "קרן סל" הכוללת חובת עשיית שוק ואפשרות לקביעת רצועת ביטחון אשר משמעותה כי מנהלי הקרנות ייהנו מרווחים שנוצרו במידה והקרן תכה את המדד וישלמו למחזיקים מכיסם במידה והקרן תשיג ביצועי חסר.
ברקע למהלך עומדת ההבנה כי צמיחתו המהירה של שוק תעודות הסל לשווי של כמאה מיליארד שקל, אשר הסיכון הגלום בפעילותן, לצד מערך התמריצים המובנה לנטילת סיכונים, עלולים להביא לידי חדלות פירעון של תעודת סל, אשר עשויה לגרום לאובדן אמון הציבור במוצרים אלו ולפדיונות כבדים בשוק ההון אשר יובילו למפולת.
מה זה אומר מבחינת המשקיעים?
הרפורמה תיכנס לתוקף באופן מדורג בתחילת אוקטובר 2018 ותסתיים לקראת סוף השנה. במהלך תקופה זו יוסבו כ- 700 מוצרים – תעודות סל וקרנות מחקות – לקרנות סל, וזאת בעשר פעימות, שכל אחת מהן כוללת מוצרים המשתייכים לקבוצות סיווג דומות.
מבחינת המשקיעים לא נדרשת פעולה כלשהי - המשקיעים יקבלו הודעות בדבר השינויים הספציפיים הצפויים בתעודות הסל בהן הם מחזיקים, בבחינת מס' הנייר אשר צפוי להשתנות, שינוי הסטאטוס לקרן סל ושינויים במדיניות ההשקעה.
- יו"ר הרשות לני"ע, ענת גואטה, מסיימת את תפקידה ובינתיים אין מחליף
- מחליף לענת גואטה: המשנה ליועמ"ש בדרך לתפקיד יו"ר רשות ני"ע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רצועת הביטחון
במסגרת ההסדר החדש, המבנה המשפטי של תעודות הסל ישתנה מאגרת חוב, לקרן נאמנות. שינוי זה, שיתלווה אליו ביטול התחייבות תעודת הסל להשיג את תשואת הנכסים אחריהן היא עוקבת, יביא לנטרול הסיכון לו חשופה החברה המנפיקה את תעודת הסל של אי עמידה בתשואת נכס הבסיס. בנוסף, יתאפשר למנהלי קרנות הסל, ככל שירצו בכך, לספק למשקיעים מעין "רצועת ביטחון" בשיעור מוגבל.
רצועה זו תתבטא באפשרות לגבות, בנוסף לדמי הניהול הקבועים, דמי ניהול משתנים בשיעור מוגבל של 0.1%-0.3% בהתאם לסיווג הקרן. דמי ניהול אלה ישולמו למנהל התעודה מתוך התשואה העודפת מעבר לשינוי המדד אחריו התעודה עוקבת, ומצד שני ישולמו על ידי מנהל התעודה למחזיקים בה במקרה שהתעודה תשיג תשואת חסר עד לשיעור האמור. הפרשי העקיבה כאמור יוגדרו כסטייה המרבית, חיובית או שלילית, של שווי התעודה יחסית למדד אחריו היא עוקבת במשך פרק זמן של שנה קלנדרית.
כלומר, בניגוד לתעודות הסל אשר היו מחויבות להיצמד לנכס הבסיס באופן מדויק, קרנות הסל יוכלו לסטות עד 0.3%, כאשר במידה והסטייה תהיה גדולה יותר, מנהל הקרן יקבל או ישלם את ההפרש.
- מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
העלויות הסמויות של תעודות הסל
מהלך זה נותן גם מענה לסוגיית העלויות הסמויות הכרוכות בהשקעה בתעודות הסל, כאשר כיום מתאפשר למנהלי תעודות הסל לנצל את נכסי התעודות לצורך הפקת רווחים מהם המשקיעים לא נהנים, כגון רווחים מהשאלת ני"ע, שכן מנהלי תעודות הסל מחויבים לתשואת נכס הבסיס בלבד. במצב החדש, רווחים עודפים אשר יופקו מנכסי קרנות הסל יזקפו לזכות המשקיעים. כלומר כתוצאה מהמעבר של תעודות הסל ממבנה משפטי של אגרת חוב למבנה משפטי של קרנות נאמנות, ייהנו מחזיקי התעודות מכל הפירות הנובעים מהשקעת נכסי הקרן.
הקטנה דרמטית בחסמי הכניסה לתחום
בעוד מנהלי תעודות הסל מחויבים להעמיד בטחונות בהיקף של כ-120 עד 150 מיליון שקל לצורך פעילותם, בעקבות הסרת הסיכון היציבותי מנהלי קרנות הסל לא יחוייבו בהעמדת בטחונות. כלומר תאפשר כניסתם של מנהלי קרנות חדשים לשוק, אשר תגביר את התחרות בתחום זה, אשר כולל היום ארבעה שחקנים בלבד.
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "מדובר במהלך רב חשיבות לפיתוח שוק ההון ולהגברת אמון הציבור בו, אשר קודם תוך שיתוף פעולה עם השוק. "קרן סל", שהנה קרן נסחרת כמו מכשיר ה-ETF המשווק ונסחר בכל העולם בהצלחה רבה, הנה בשורה צרכנית שתעניק לציבור המשקיעים מוצר טוב יותר, שקוף יותר ובטוח יותר".
- 10.זמבלה 02/05/2018 07:59הגב לתגובה זו1. קרן הסל לא תחוייב לעקוב אחר נכס הבסיס, אז במה בעצם משקיעים המשקיעים? 2. מנפיקי הקרנות לא יחויבו להעמיד בטחונות, פתח נוסף לחגיגות חדלות פירעון ו"תספורות"
- 9.סימפל 01/05/2018 20:41הגב לתגובה זוביטול התחייבות תעודת הסל להשיג את תשואת הנכסים אחריהן היא עוקבת. יתאפשר למנהלי קרנות הסל, ככל שירצו בכך, לספק למשקיעים מעין "רצועת ביטחון" בשיעור מוגבל. (כלומר המנהלים לא יספקו, כי לא מחייבים אותם, או שמצד שני, כן יספקו, כי ממילא הסיכוי להכות את המדד הוא נמוך, אז הם רק ירוויחו).
- 8.שמואל 01/05/2018 17:42הגב לתגובה זוזה קשירת ידיים לציבור, בתעודות סל ניתן לסחור בתוך יומי וכך להגיב בזמן למה שקורה בשוק. קרן נאמנות ניתן לקנות או למקור רק פעם ביום (חוסר יכולת להגיב לשוק) . אז אל איזה פיתוח שוק ההון מדובר פה ? פשוט מצאו עוד נישה שאפשר לחלוב ממנה ....
- 7.שמואל 01/05/2018 17:19הגב לתגובה זושל המשקיעים. מה לא ברור פה ?! מה יקרה עם תעודות ממונפות בחסר פי כמה? מעניין איך הנוסחה צריכה לעבוד. מישהוא יכול לענות ?
- 6.לא נשקיע 01/05/2018 17:16הגב לתגובה זולא רוצים לקנות פה מניות .
- 5.שי 01/05/2018 16:18הגב לתגובה זוספריידים (מרווח בין קונה למוכר שמצטטים תעודות הסל) המגיעים עד 1.5%, בזמן שבקרנות סל דומות בחו"ל הספרייד נמוך מ-0.1%. פשוט לא כדאי לקנות בארץ!! המחוקק לא קבע מקסימום לספריידים (לפחות לא אחד הגיוני), והם עושים מה שהם רוצים על חשבון המשקיעים. זהירות נדרשה, ולדעתי האישית בלבד עדיף להתרחק מתעודות בארץ ולרכוש בחול. בהצלחה
- 4.גכד 01/05/2018 16:15הגב לתגובה זודג
- 3.מה? 01/05/2018 15:38הגב לתגובה זויוסיפו עוד עמלת דמי ניהול. לא יתייחבו להשיג את התשואה של הנכסים שהסל עוקב וזה אמור להיות טוב לנו?
- 2.מה עם תעודות ממונפות פי 3 ? (ל"ת)אבי 01/05/2018 15:04הגב לתגובה זו
- 1.תעודת סל פי 3 ? (ל"ת)ומה עם 01/05/2018 14:00הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
