מחזיקים בתעודת סל? בקרוב היא תהפוך לקרן

רפורמת תעודות הסל תושלם עד סוף שנת 2018. מה זה אומר מבחינת המשקיעים? ואיך זה קשור לרצועת הביטחון?

ערן סוקול | (10)

רשות ניירות ערך הודיעה היום (ג') כי רפורמת תעודות הסל (תיקון 28) תושלם עד סוף שנת 2018. במסגרת הרפורמה, אשר רשות ניירות ערך יזמה וקידמה בתיאום עם מנהלי תעודות הסל ומנהלי קרנות הנאמנות, תעודות הסל יחדלו להתקיים ויהפכו לקרנות נאמנות מסוג "קרן סל" הכוללת חובת עשיית שוק ואפשרות לקביעת רצועת ביטחון אשר משמעותה כי מנהלי הקרנות ייהנו מרווחים שנוצרו במידה והקרן תכה את המדד וישלמו למחזיקים מכיסם במידה והקרן תשיג ביצועי חסר.

ברקע למהלך עומדת ההבנה כי צמיחתו המהירה של שוק תעודות הסל לשווי של כמאה מיליארד שקל, אשר הסיכון הגלום בפעילותן, לצד מערך התמריצים המובנה לנטילת סיכונים, עלולים  להביא לידי חדלות פירעון של תעודת סל, אשר עשויה לגרום לאובדן אמון הציבור במוצרים אלו ולפדיונות כבדים בשוק ההון אשר יובילו למפולת.

מה זה אומר מבחינת המשקיעים?

הרפורמה תיכנס לתוקף באופן מדורג בתחילת אוקטובר 2018 ותסתיים לקראת סוף השנה. במהלך תקופה זו יוסבו כ- 700 מוצרים – תעודות סל וקרנות מחקות – לקרנות סל, וזאת בעשר פעימות, שכל אחת מהן כוללת מוצרים המשתייכים לקבוצות סיווג דומות.

מבחינת המשקיעים לא נדרשת פעולה כלשהי - המשקיעים יקבלו הודעות בדבר השינויים הספציפיים הצפויים בתעודות הסל בהן הם מחזיקים, בבחינת מס' הנייר אשר צפוי להשתנות, שינוי הסטאטוס לקרן סל ושינויים במדיניות ההשקעה.

 

רצועת הביטחון 

במסגרת ההסדר החדש, המבנה המשפטי של תעודות הסל ישתנה מאגרת חוב, לקרן נאמנות. שינוי זה, שיתלווה אליו ביטול התחייבות תעודת הסל להשיג את תשואת הנכסים אחריהן היא עוקבת, יביא לנטרול הסיכון לו חשופה החברה המנפיקה את תעודת הסל של אי עמידה בתשואת נכס הבסיס. בנוסף, יתאפשר למנהלי קרנות הסל, ככל שירצו בכך, לספק למשקיעים מעין "רצועת ביטחון" בשיעור מוגבל.

רצועה זו תתבטא באפשרות לגבות, בנוסף לדמי הניהול הקבועים, דמי ניהול משתנים בשיעור מוגבל של 0.1%-0.3% בהתאם לסיווג הקרן. דמי ניהול אלה ישולמו למנהל התעודה מתוך התשואה העודפת מעבר לשינוי המדד אחריו התעודה עוקבת, ומצד שני ישולמו על ידי מנהל התעודה למחזיקים בה במקרה שהתעודה תשיג תשואת חסר עד לשיעור האמור. הפרשי העקיבה כאמור יוגדרו כסטייה המרבית, חיובית או שלילית, של שווי התעודה יחסית למדד אחריו היא עוקבת במשך פרק זמן של שנה קלנדרית.

כלומר, בניגוד לתעודות הסל אשר היו מחויבות להיצמד לנכס הבסיס באופן מדויק, קרנות הסל יוכלו לסטות עד 0.3%, כאשר במידה והסטייה תהיה גדולה יותר, מנהל הקרן יקבל או ישלם את ההפרש. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

העלויות הסמויות של תעודות הסל 

מהלך זה נותן גם מענה לסוגיית העלויות הסמויות הכרוכות בהשקעה בתעודות הסל, כאשר כיום מתאפשר למנהלי תעודות הסל לנצל את נכסי התעודות לצורך הפקת רווחים מהם המשקיעים לא נהנים, כגון רווחים מהשאלת ני"ע, שכן מנהלי תעודות הסל מחויבים לתשואת נכס הבסיס בלבד. במצב החדש, רווחים עודפים אשר יופקו מנכסי קרנות הסל  יזקפו לזכות המשקיעים. כלומר כתוצאה מהמעבר של תעודות הסל ממבנה משפטי של אגרת חוב למבנה משפטי של קרנות נאמנות, ייהנו מחזיקי התעודות מכל הפירות הנובעים מהשקעת נכסי הקרן.

 

הקטנה דרמטית בחסמי הכניסה לתחום

בעוד מנהלי תעודות הסל מחויבים להעמיד בטחונות בהיקף של כ-120 עד 150 מיליון שקל לצורך פעילותם, בעקבות הסרת הסיכון היציבותי מנהלי קרנות הסל לא יחוייבו בהעמדת בטחונות. כלומר תאפשר כניסתם של  מנהלי קרנות חדשים לשוק, אשר תגביר את התחרות בתחום זה, אשר כולל היום ארבעה שחקנים בלבד.

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "מדובר במהלך רב חשיבות לפיתוח שוק ההון ולהגברת אמון הציבור בו, אשר קודם תוך שיתוף פעולה עם השוק. "קרן סל", שהנה קרן נסחרת כמו מכשיר ה-ETF המשווק ונסחר בכל העולם בהצלחה רבה, הנה בשורה צרכנית שתעניק לציבור המשקיעים מוצר טוב יותר, שקוף יותר ובטוח יותר".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    זמבלה 02/05/2018 07:59
    הגב לתגובה זו
    1. קרן הסל לא תחוייב לעקוב אחר נכס הבסיס, אז במה בעצם משקיעים המשקיעים? 2. מנפיקי הקרנות לא יחויבו להעמיד בטחונות, פתח נוסף לחגיגות חדלות פירעון ו"תספורות"
  • 9.
    סימפל 01/05/2018 20:41
    הגב לתגובה זו
    ביטול התחייבות תעודת הסל להשיג את תשואת הנכסים אחריהן היא עוקבת. יתאפשר למנהלי קרנות הסל, ככל שירצו בכך, לספק למשקיעים מעין "רצועת ביטחון" בשיעור מוגבל. (כלומר המנהלים לא יספקו, כי לא מחייבים אותם, או שמצד שני, כן יספקו, כי ממילא הסיכוי להכות את המדד הוא נמוך, אז הם רק ירוויחו).
  • 8.
    שמואל 01/05/2018 17:42
    הגב לתגובה זו
    זה קשירת ידיים לציבור, בתעודות סל ניתן לסחור בתוך יומי וכך להגיב בזמן למה שקורה בשוק. קרן נאמנות ניתן לקנות או למקור רק פעם ביום (חוסר יכולת להגיב לשוק) . אז אל איזה פיתוח שוק ההון מדובר פה ? פשוט מצאו עוד נישה שאפשר לחלוב ממנה ....
  • 7.
    שמואל 01/05/2018 17:19
    הגב לתגובה זו
    של המשקיעים. מה לא ברור פה ?! מה יקרה עם תעודות ממונפות בחסר פי כמה? מעניין איך הנוסחה צריכה לעבוד. מישהוא יכול לענות ?
  • 6.
    לא נשקיע 01/05/2018 17:16
    הגב לתגובה זו
    לא רוצים לקנות פה מניות .
  • 5.
    שי 01/05/2018 16:18
    הגב לתגובה זו
    ספריידים (מרווח בין קונה למוכר שמצטטים תעודות הסל) המגיעים עד 1.5%, בזמן שבקרנות סל דומות בחו"ל הספרייד נמוך מ-0.1%. פשוט לא כדאי לקנות בארץ!! המחוקק לא קבע מקסימום לספריידים (לפחות לא אחד הגיוני), והם עושים מה שהם רוצים על חשבון המשקיעים. זהירות נדרשה, ולדעתי האישית בלבד עדיף להתרחק מתעודות בארץ ולרכוש בחול. בהצלחה
  • 4.
    גכד 01/05/2018 16:15
    הגב לתגובה זו
    דג
  • 3.
    מה? 01/05/2018 15:38
    הגב לתגובה זו
    יוסיפו עוד עמלת דמי ניהול. לא יתייחבו להשיג את התשואה של הנכסים שהסל עוקב וזה אמור להיות טוב לנו?
  • 2.
    מה עם תעודות ממונפות פי 3 ? (ל"ת)
    אבי 01/05/2018 15:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תעודת סל פי 3 ? (ל"ת)
    ומה עם 01/05/2018 14:00
    הגב לתגובה זו
בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל

קנו אלביט - "המניה תגיע ל-540 דולר", בנק אוף אמריקה משדרג המלצה

לאחרונה התחיל בנק אוף אמריקה לסקר את החברה עם מחיר יעד של 500 דולר וכעת הוא משדרג את מחיר היעד - פרמיה של 18% על מחיר השוק; "הצמיחה מולידה צמיחה"

רן קידר |

בנק אוף אמריקה שהתחיל ממש לאחרונה לכסות את אלביט מערכות משדרג את המלצתו. הוא העניק לפני מספר חודשים מחיר יעד של 500 דולר למניית החברה וכעת מחיר ה יעד עולה ל-540 דולר - מה שמבטא פרמייה של 18%.  בבנק ממליצים לקנות את המניה. האנליסטים  בראשם רונלד אפשטיין, מסבירים ש"החברה ממשיכה להפגין צמיחה חזקה בהכנסות, הרחבת מרווחים וביקוש מתמשך".

מגזר היבשה של אלביט צמח ב-45% בהשוואה לשנה שעברה, והאנליסטים מעלים את התחזית לכל השנה לצמיחה של 40%. "הצמיחה של מגזר היבשה ממשיכה לגמד את המגזרים האחרים", כותבים האנליסטים ועוברים להציג את העסקה בתחום האווירי עם אירבוס שלדעתם היא עסקה מאוד חשובה. אלביט זכתה בחוזה של 260 מיליון דולר מאיירבוס. המטרה להתקין מערכות הגנה עצמית במטוסי התובלה A400M של חיל האוויר הגרמני. שש שנים של עבודה מובטחת.

"אנחנו רואים בזה יתרון אסטרטגי", מסבירים האנליסטים. "חברות ביטחון עם נוכחות מקומית נוטות להרוויח יותר מההוצאות הביטחוניות הגלובליות הגוברות". לאלביט יש נוכחות מקומיות במדינות העיקריותש בהן היא פועלת. 

האנליסטים מדברים על כך שפנטגון צריך לחדש מלאי נשק בהיקף של 3.5 מיליארד דולר אחרי הסיוע הצבאי לישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים.  ומי תרוויח מזה? "הביקוש להחזרת מלאי נשק נותר איתן", כותבים האנליסטים שסבורים שזה מעיד על ביקושים בדרך. 

האנליסטים העלו את תחזית הרווח למניה ל-2025 ל-12.10 דולר (מ-11.35 דולר) - מדובר על מכפיל רווח "פשוט" של כ-40. גם 2026 ו-2027 קיבלו עדכון כלפי מעלה. מחיר היעד של 540 דולר נלקח ממכפיל EV/EBITDA של 23 על התחזיות ל-2026. זה גבוה מחברות הענק האמריקאיות אבל בקו עם חברות ביטחון בינוניות באירופה ובארה"ב.

"אנחנו רואים את ההערכה הזו כהוגנת", הם כותבים. מבחינתם המניה לא זולה, אבל שווה את המחיר.


אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלםאתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלם
ראיון

אתי אלישקוב: "ליברה לא חזירה", "צ'יק הוא הביט שלנו", "המימושים בענף - טבעיים"

מאחורי התוצאות הרבעוניות המעולות של ליברה "אין קסמים - יש עבודה קשה" מסבירה לנו המנכ"לית אתי אלישקוב; "השחיקה בפרמיות - יזומה" ליברה הוגנת ועדיין תחרותית; לא נבהלת מהמימושים בענף "טבעי להיפגש עם הכסף - הקונים מאמינים בענף"; היא גם מתייחסת ל'עד כמה הרבעון מייצג?' ו'איך משמרים ומשפרים את המספרים?' 

מנדי הניג |

אתי אלישקוב נכנסה לעולם הביטוח עם מטרה אחת: לשבור את התפיסה המסורתית של הענף ולהביא אותו לעידן דיגיטלי הרבה יותר שקוף ויעיל. ב־2017 היא הקימה את ליברה, חברה "רזה ודינמית" כמו שהיא אוהבת להגדיר אותה. 

בלי מערכים כבדים של גבייה ובקרה. חברה שמתבססת על אוטומציה וטכנולוגיה כדי לנהל את כל תהליכי ההצטרפות, התביעות והשירות העצמי ללקוחות. זה מאפשר לליברה להתחרות בענקיות הביטוח כשהיא ממוקדת בעיקר במגזרי ביטוחי הרכב. כשהחברות הוותיקות מנסות להתאים את עצמן לעידן הדיגיטלי, ליברה כבר "נולדה" ככה. התוצאות הרבעוניות האחרונות, עם זינוק ברווח הנקי ויחס חיתום מרשים של 76%, מוכיחות שהמודל של ליברה עובד.

אבל עדיין לא הכל וורוד, אפשר לראות שחיקה בפרמיות, יש יותר "ראשים" אבל עלות הפרמיה נשחקת. אלישקוב לא מנסה להסתיר את זה, להפך: היא מציינת כי זה מהלך יזום, חלק מאסטרטגיה שתבטיח תחרותיות ארוכת טווח ותשמור על הדרך את המיצוב של החברה ככזאת שמציעה מחירים הוגנים.

ההנפקה בבורסה בתל אביב ב-2021 סימנה את הכניסה של ליברה לליגה של החברות הציבוריות. ב-12 החודשים האחרונים המניה כמעט ושילשה את עצמה ושווי השוק של החברה מתקרב ל-700 מיליון שקל. ברבעון השני של 2025 רשמה ליברה עלייה של כ-14% בפרמיות ברוטו שהסתכמו בכ-208 מיליון שקל, והרווח הכולל קפץ ב-68% ל-35.1 מיליון שקל. גם בתשואה להון ליברה מציגה 67% במונחים שנתיים ובמקביל מכריזה על חלוקת דיבידנד של 10 מיליון שקל - לתוצאות הרבעון השני של ליברה.

בראיון לביזפורטל, אתי אלישקוב מנכ"לית ליברה פותחת את כל הקלפים. היא מסבירה על האסטרטגיה של החברה מאחורי השחיקה בפרמיות ומה הם עושים כדי לשמור על היתרון התחרותי מול הקולגות שלא יושבות בשקט וגם הן צועדות ומרחיבות את הדיגיטציה.