ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי

מחזיקים בתעודת סל? בקרוב היא תהפוך לקרן

רפורמת תעודות הסל תושלם עד סוף שנת 2018. מה זה אומר מבחינת המשקיעים? ואיך זה קשור לרצועת הביטחון?

ערן סוקול | (10)

רשות ניירות ערך הודיעה היום (ג') כי רפורמת תעודות הסל (תיקון 28) תושלם עד סוף שנת 2018. במסגרת הרפורמה, אשר רשות ניירות ערך יזמה וקידמה בתיאום עם מנהלי תעודות הסל ומנהלי קרנות הנאמנות, תעודות הסל יחדלו להתקיים ויהפכו לקרנות נאמנות מסוג "קרן סל" הכוללת חובת עשיית שוק ואפשרות לקביעת רצועת ביטחון אשר משמעותה כי מנהלי הקרנות ייהנו מרווחים שנוצרו במידה והקרן תכה את המדד וישלמו למחזיקים מכיסם במידה והקרן תשיג ביצועי חסר.

ברקע למהלך עומדת ההבנה כי צמיחתו המהירה של שוק תעודות הסל לשווי של כמאה מיליארד שקל, אשר הסיכון הגלום בפעילותן, לצד מערך התמריצים המובנה לנטילת סיכונים, עלולים  להביא לידי חדלות פירעון של תעודת סל, אשר עשויה לגרום לאובדן אמון הציבור במוצרים אלו ולפדיונות כבדים בשוק ההון אשר יובילו למפולת.

מה זה אומר מבחינת המשקיעים?

הרפורמה תיכנס לתוקף באופן מדורג בתחילת אוקטובר 2018 ותסתיים לקראת סוף השנה. במהלך תקופה זו יוסבו כ- 700 מוצרים – תעודות סל וקרנות מחקות – לקרנות סל, וזאת בעשר פעימות, שכל אחת מהן כוללת מוצרים המשתייכים לקבוצות סיווג דומות.

מבחינת המשקיעים לא נדרשת פעולה כלשהי - המשקיעים יקבלו הודעות בדבר השינויים הספציפיים הצפויים בתעודות הסל בהן הם מחזיקים, בבחינת מס' הנייר אשר צפוי להשתנות, שינוי הסטאטוס לקרן סל ושינויים במדיניות ההשקעה.

 

רצועת הביטחון 

במסגרת ההסדר החדש, המבנה המשפטי של תעודות הסל ישתנה מאגרת חוב, לקרן נאמנות. שינוי זה, שיתלווה אליו ביטול התחייבות תעודת הסל להשיג את תשואת הנכסים אחריהן היא עוקבת, יביא לנטרול הסיכון לו חשופה החברה המנפיקה את תעודת הסל של אי עמידה בתשואת נכס הבסיס. בנוסף, יתאפשר למנהלי קרנות הסל, ככל שירצו בכך, לספק למשקיעים מעין "רצועת ביטחון" בשיעור מוגבל.

רצועה זו תתבטא באפשרות לגבות, בנוסף לדמי הניהול הקבועים, דמי ניהול משתנים בשיעור מוגבל של 0.1%-0.3% בהתאם לסיווג הקרן. דמי ניהול אלה ישולמו למנהל התעודה מתוך התשואה העודפת מעבר לשינוי המדד אחריו התעודה עוקבת, ומצד שני ישולמו על ידי מנהל התעודה למחזיקים בה במקרה שהתעודה תשיג תשואת חסר עד לשיעור האמור. הפרשי העקיבה כאמור יוגדרו כסטייה המרבית, חיובית או שלילית, של שווי התעודה יחסית למדד אחריו היא עוקבת במשך פרק זמן של שנה קלנדרית.

כלומר, בניגוד לתעודות הסל אשר היו מחויבות להיצמד לנכס הבסיס באופן מדויק, קרנות הסל יוכלו לסטות עד 0.3%, כאשר במידה והסטייה תהיה גדולה יותר, מנהל הקרן יקבל או ישלם את ההפרש. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

העלויות הסמויות של תעודות הסל 

מהלך זה נותן גם מענה לסוגיית העלויות הסמויות הכרוכות בהשקעה בתעודות הסל, כאשר כיום מתאפשר למנהלי תעודות הסל לנצל את נכסי התעודות לצורך הפקת רווחים מהם המשקיעים לא נהנים, כגון רווחים מהשאלת ני"ע, שכן מנהלי תעודות הסל מחויבים לתשואת נכס הבסיס בלבד. במצב החדש, רווחים עודפים אשר יופקו מנכסי קרנות הסל  יזקפו לזכות המשקיעים. כלומר כתוצאה מהמעבר של תעודות הסל ממבנה משפטי של אגרת חוב למבנה משפטי של קרנות נאמנות, ייהנו מחזיקי התעודות מכל הפירות הנובעים מהשקעת נכסי הקרן.

 

הקטנה דרמטית בחסמי הכניסה לתחום

בעוד מנהלי תעודות הסל מחויבים להעמיד בטחונות בהיקף של כ-120 עד 150 מיליון שקל לצורך פעילותם, בעקבות הסרת הסיכון היציבותי מנהלי קרנות הסל לא יחוייבו בהעמדת בטחונות. כלומר תאפשר כניסתם של  מנהלי קרנות חדשים לשוק, אשר תגביר את התחרות בתחום זה, אשר כולל היום ארבעה שחקנים בלבד.

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "מדובר במהלך רב חשיבות לפיתוח שוק ההון ולהגברת אמון הציבור בו, אשר קודם תוך שיתוף פעולה עם השוק. "קרן סל", שהנה קרן נסחרת כמו מכשיר ה-ETF המשווק ונסחר בכל העולם בהצלחה רבה, הנה בשורה צרכנית שתעניק לציבור המשקיעים מוצר טוב יותר, שקוף יותר ובטוח יותר".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    זמבלה 02/05/2018 07:59
    הגב לתגובה זו
    1. קרן הסל לא תחוייב לעקוב אחר נכס הבסיס, אז במה בעצם משקיעים המשקיעים? 2. מנפיקי הקרנות לא יחויבו להעמיד בטחונות, פתח נוסף לחגיגות חדלות פירעון ו"תספורות"
  • 9.
    סימפל 01/05/2018 20:41
    הגב לתגובה זו
    ביטול התחייבות תעודת הסל להשיג את תשואת הנכסים אחריהן היא עוקבת. יתאפשר למנהלי קרנות הסל, ככל שירצו בכך, לספק למשקיעים מעין "רצועת ביטחון" בשיעור מוגבל. (כלומר המנהלים לא יספקו, כי לא מחייבים אותם, או שמצד שני, כן יספקו, כי ממילא הסיכוי להכות את המדד הוא נמוך, אז הם רק ירוויחו).
  • 8.
    שמואל 01/05/2018 17:42
    הגב לתגובה זו
    זה קשירת ידיים לציבור, בתעודות סל ניתן לסחור בתוך יומי וכך להגיב בזמן למה שקורה בשוק. קרן נאמנות ניתן לקנות או למקור רק פעם ביום (חוסר יכולת להגיב לשוק) . אז אל איזה פיתוח שוק ההון מדובר פה ? פשוט מצאו עוד נישה שאפשר לחלוב ממנה ....
  • 7.
    שמואל 01/05/2018 17:19
    הגב לתגובה זו
    של המשקיעים. מה לא ברור פה ?! מה יקרה עם תעודות ממונפות בחסר פי כמה? מעניין איך הנוסחה צריכה לעבוד. מישהוא יכול לענות ?
  • 6.
    לא נשקיע 01/05/2018 17:16
    הגב לתגובה זו
    לא רוצים לקנות פה מניות .
  • 5.
    שי 01/05/2018 16:18
    הגב לתגובה זו
    ספריידים (מרווח בין קונה למוכר שמצטטים תעודות הסל) המגיעים עד 1.5%, בזמן שבקרנות סל דומות בחו"ל הספרייד נמוך מ-0.1%. פשוט לא כדאי לקנות בארץ!! המחוקק לא קבע מקסימום לספריידים (לפחות לא אחד הגיוני), והם עושים מה שהם רוצים על חשבון המשקיעים. זהירות נדרשה, ולדעתי האישית בלבד עדיף להתרחק מתעודות בארץ ולרכוש בחול. בהצלחה
  • 4.
    גכד 01/05/2018 16:15
    הגב לתגובה זו
    דג
  • 3.
    מה? 01/05/2018 15:38
    הגב לתגובה זו
    יוסיפו עוד עמלת דמי ניהול. לא יתייחבו להשיג את התשואה של הנכסים שהסל עוקב וזה אמור להיות טוב לנו?
  • 2.
    מה עם תעודות ממונפות פי 3 ? (ל"ת)
    אבי 01/05/2018 15:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תעודת סל פי 3 ? (ל"ת)
    ומה עם 01/05/2018 14:00
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארפי אופטיקל נפלה 6.8%, אלרוב נדל״ן יורדת 5.8%, שוב אנרגיה התחזקה 3.3%; הבנקים והביטוחים טיפסו עד 1.7% - נעילה חיובית במדדים

נקטע רצף שלילי של 4 ימים בביטוחים, מגדל ומנורה בולטות לחיוב - ומה בדיסקונט חושבים על השוק לקראת 2026? מחזור המסחר נסגר על כ-4.1 מיליארד שקל.  מימושים אחרי מכירת בעלי עניין באר פי אופטיקל; חולשה בנדל"ן המניב לחצה על אלרוב; שוב אנרגיה נהנתה מסנטימנט חיובי בסקטור; הבנקים והביטוחים התחזקו על רקע התאוששות ענפית והמדדים סיימו עם נעילה חיובית.

מערכת ביזפורטל |


ת"א ביטוח קוטע היום רצף שלילי של 4 ימים בהם איבד במצטבר 11.3%. בולטות לחיוב מגדל ביטוח 4.49%  ו-מנורה מב החז . לא שבאמת צריכים למצוא תירוץ להתממשות של המדד שהצליח לזנק מתחילת השנה יותר מ-160%, הגיוני שסוף השנה מזמנת איתה מימושים כמו אולי זרים שגם יצאו מהמניות. הטון החריף של סמוטריץ' נגד הבנקים שאיים להכפיל את המיסוי במידה והם יגלגלו את המיסוי לצרכנים, הבהיל את השוק שהשליך מכך שהגישה כלפי חברות הביטוח, שגם הן נהנו מרווחיות חריגה, עשויה להיות דומה.



אלרון 4.05%   בעלייה אחרי שעדכנה על השקעה אסטרטגית בחברת אדיוניקס, לקראת סבב C, כחלק מהאסטרטגיה שלה להתמקד בהשקעות דיפ-טק ודיפנס בשלבי צמיחה מוקדמים. במסגרת המהלך יו"ר אלרון, ליסיה בכר מנוח, מצטרפת לדירקטוריון אדיוניקס, והחברה מציגה את ההשקעה כצעד שמטרתו להאיץ כניסה לשווקים ביטחוניים וחלליים, על רקע הביקוש לפתרונות סוללות מתקדמים ויישומים עתירי ביצועים.


אלרוב נדלן  ירדה היום כמעט 6%, על רקע החולשה בסקטור הנדל"ן המניב והרגישות הגבוהה של החברה לסביבת הריבית ולשוקי ההון. אלרוב מחזיקה פורטפוליו נכסי יוקרה בארץ ובאירופה, בעיקר בתחום המלונאות והמסחר, והמסחר במניה מושפע בתקופה האחרונה מהזהירות סביב מינוף, תמחור נכסים והיכולת לשפר תזרים בסביבה פיננסית פחות תומכת. הירידה היום משתלבת במגמה רחבה יותר של לחץ על מניות נדל"ן ממונפות, ולא באירוע נקודתי בחברה.


בדיסקונט די שליליים על השוק המקומי. אתם יכולים כמעט לקרוא לזה המלצת מכירה. הם חושבים שנגמר העידן של "שגר ושכח" בשנה הבאה צריכים להיות הרבה יותר סלקטיבים, אפילו אקטיביים עם הפעילות שלכם בשוק.  "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026" הנה רשימת ההמלצות שלהם ומחירי היעד -