ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי

מחזיקים בתעודת סל? בקרוב היא תהפוך לקרן

רפורמת תעודות הסל תושלם עד סוף שנת 2018. מה זה אומר מבחינת המשקיעים? ואיך זה קשור לרצועת הביטחון?

ערן סוקול | (10)

רשות ניירות ערך הודיעה היום (ג') כי רפורמת תעודות הסל (תיקון 28) תושלם עד סוף שנת 2018. במסגרת הרפורמה, אשר רשות ניירות ערך יזמה וקידמה בתיאום עם מנהלי תעודות הסל ומנהלי קרנות הנאמנות, תעודות הסל יחדלו להתקיים ויהפכו לקרנות נאמנות מסוג "קרן סל" הכוללת חובת עשיית שוק ואפשרות לקביעת רצועת ביטחון אשר משמעותה כי מנהלי הקרנות ייהנו מרווחים שנוצרו במידה והקרן תכה את המדד וישלמו למחזיקים מכיסם במידה והקרן תשיג ביצועי חסר.

ברקע למהלך עומדת ההבנה כי צמיחתו המהירה של שוק תעודות הסל לשווי של כמאה מיליארד שקל, אשר הסיכון הגלום בפעילותן, לצד מערך התמריצים המובנה לנטילת סיכונים, עלולים  להביא לידי חדלות פירעון של תעודת סל, אשר עשויה לגרום לאובדן אמון הציבור במוצרים אלו ולפדיונות כבדים בשוק ההון אשר יובילו למפולת.

מה זה אומר מבחינת המשקיעים?

הרפורמה תיכנס לתוקף באופן מדורג בתחילת אוקטובר 2018 ותסתיים לקראת סוף השנה. במהלך תקופה זו יוסבו כ- 700 מוצרים – תעודות סל וקרנות מחקות – לקרנות סל, וזאת בעשר פעימות, שכל אחת מהן כוללת מוצרים המשתייכים לקבוצות סיווג דומות.

מבחינת המשקיעים לא נדרשת פעולה כלשהי - המשקיעים יקבלו הודעות בדבר השינויים הספציפיים הצפויים בתעודות הסל בהן הם מחזיקים, בבחינת מס' הנייר אשר צפוי להשתנות, שינוי הסטאטוס לקרן סל ושינויים במדיניות ההשקעה.

 

רצועת הביטחון 

במסגרת ההסדר החדש, המבנה המשפטי של תעודות הסל ישתנה מאגרת חוב, לקרן נאמנות. שינוי זה, שיתלווה אליו ביטול התחייבות תעודת הסל להשיג את תשואת הנכסים אחריהן היא עוקבת, יביא לנטרול הסיכון לו חשופה החברה המנפיקה את תעודת הסל של אי עמידה בתשואת נכס הבסיס. בנוסף, יתאפשר למנהלי קרנות הסל, ככל שירצו בכך, לספק למשקיעים מעין "רצועת ביטחון" בשיעור מוגבל.

רצועה זו תתבטא באפשרות לגבות, בנוסף לדמי הניהול הקבועים, דמי ניהול משתנים בשיעור מוגבל של 0.1%-0.3% בהתאם לסיווג הקרן. דמי ניהול אלה ישולמו למנהל התעודה מתוך התשואה העודפת מעבר לשינוי המדד אחריו התעודה עוקבת, ומצד שני ישולמו על ידי מנהל התעודה למחזיקים בה במקרה שהתעודה תשיג תשואת חסר עד לשיעור האמור. הפרשי העקיבה כאמור יוגדרו כסטייה המרבית, חיובית או שלילית, של שווי התעודה יחסית למדד אחריו היא עוקבת במשך פרק זמן של שנה קלנדרית.

כלומר, בניגוד לתעודות הסל אשר היו מחויבות להיצמד לנכס הבסיס באופן מדויק, קרנות הסל יוכלו לסטות עד 0.3%, כאשר במידה והסטייה תהיה גדולה יותר, מנהל הקרן יקבל או ישלם את ההפרש. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

העלויות הסמויות של תעודות הסל 

מהלך זה נותן גם מענה לסוגיית העלויות הסמויות הכרוכות בהשקעה בתעודות הסל, כאשר כיום מתאפשר למנהלי תעודות הסל לנצל את נכסי התעודות לצורך הפקת רווחים מהם המשקיעים לא נהנים, כגון רווחים מהשאלת ני"ע, שכן מנהלי תעודות הסל מחויבים לתשואת נכס הבסיס בלבד. במצב החדש, רווחים עודפים אשר יופקו מנכסי קרנות הסל  יזקפו לזכות המשקיעים. כלומר כתוצאה מהמעבר של תעודות הסל ממבנה משפטי של אגרת חוב למבנה משפטי של קרנות נאמנות, ייהנו מחזיקי התעודות מכל הפירות הנובעים מהשקעת נכסי הקרן.

 

הקטנה דרמטית בחסמי הכניסה לתחום

בעוד מנהלי תעודות הסל מחויבים להעמיד בטחונות בהיקף של כ-120 עד 150 מיליון שקל לצורך פעילותם, בעקבות הסרת הסיכון היציבותי מנהלי קרנות הסל לא יחוייבו בהעמדת בטחונות. כלומר תאפשר כניסתם של  מנהלי קרנות חדשים לשוק, אשר תגביר את התחרות בתחום זה, אשר כולל היום ארבעה שחקנים בלבד.

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "מדובר במהלך רב חשיבות לפיתוח שוק ההון ולהגברת אמון הציבור בו, אשר קודם תוך שיתוף פעולה עם השוק. "קרן סל", שהנה קרן נסחרת כמו מכשיר ה-ETF המשווק ונסחר בכל העולם בהצלחה רבה, הנה בשורה צרכנית שתעניק לציבור המשקיעים מוצר טוב יותר, שקוף יותר ובטוח יותר".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    זמבלה 02/05/2018 07:59
    הגב לתגובה זו
    1. קרן הסל לא תחוייב לעקוב אחר נכס הבסיס, אז במה בעצם משקיעים המשקיעים? 2. מנפיקי הקרנות לא יחויבו להעמיד בטחונות, פתח נוסף לחגיגות חדלות פירעון ו"תספורות"
  • 9.
    סימפל 01/05/2018 20:41
    הגב לתגובה זו
    ביטול התחייבות תעודת הסל להשיג את תשואת הנכסים אחריהן היא עוקבת. יתאפשר למנהלי קרנות הסל, ככל שירצו בכך, לספק למשקיעים מעין "רצועת ביטחון" בשיעור מוגבל. (כלומר המנהלים לא יספקו, כי לא מחייבים אותם, או שמצד שני, כן יספקו, כי ממילא הסיכוי להכות את המדד הוא נמוך, אז הם רק ירוויחו).
  • 8.
    שמואל 01/05/2018 17:42
    הגב לתגובה זו
    זה קשירת ידיים לציבור, בתעודות סל ניתן לסחור בתוך יומי וכך להגיב בזמן למה שקורה בשוק. קרן נאמנות ניתן לקנות או למקור רק פעם ביום (חוסר יכולת להגיב לשוק) . אז אל איזה פיתוח שוק ההון מדובר פה ? פשוט מצאו עוד נישה שאפשר לחלוב ממנה ....
  • 7.
    שמואל 01/05/2018 17:19
    הגב לתגובה זו
    של המשקיעים. מה לא ברור פה ?! מה יקרה עם תעודות ממונפות בחסר פי כמה? מעניין איך הנוסחה צריכה לעבוד. מישהוא יכול לענות ?
  • 6.
    לא נשקיע 01/05/2018 17:16
    הגב לתגובה זו
    לא רוצים לקנות פה מניות .
  • 5.
    שי 01/05/2018 16:18
    הגב לתגובה זו
    ספריידים (מרווח בין קונה למוכר שמצטטים תעודות הסל) המגיעים עד 1.5%, בזמן שבקרנות סל דומות בחו"ל הספרייד נמוך מ-0.1%. פשוט לא כדאי לקנות בארץ!! המחוקק לא קבע מקסימום לספריידים (לפחות לא אחד הגיוני), והם עושים מה שהם רוצים על חשבון המשקיעים. זהירות נדרשה, ולדעתי האישית בלבד עדיף להתרחק מתעודות בארץ ולרכוש בחול. בהצלחה
  • 4.
    גכד 01/05/2018 16:15
    הגב לתגובה זו
    דג
  • 3.
    מה? 01/05/2018 15:38
    הגב לתגובה זו
    יוסיפו עוד עמלת דמי ניהול. לא יתייחבו להשיג את התשואה של הנכסים שהסל עוקב וזה אמור להיות טוב לנו?
  • 2.
    מה עם תעודות ממונפות פי 3 ? (ל"ת)
    אבי 01/05/2018 15:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תעודת סל פי 3 ? (ל"ת)
    ומה עם 01/05/2018 14:00
    הגב לתגובה זו
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ריטיילורס מזנקת 10%, שניב ב-9%; המדדים בירוק: ת"א 35 מוסיף 1.4%, ת"א 90 2.1%

דיווחים כי משפחת ברנט המחזיקה בשניב במגעים למכירת חלק מהאחזקות בפרמיה; ג'ין טכנולוגיות נכנסת לתעשיות הביטחוניות עם פרויקט AI לחברה ביטחונית מקומית; נקסט ויז'ן ממשיכה במומנטום של ההזמנות ומודיעה על הזמנה נוספת של 22.1 מיליון דולר; יוטרון עם חניון אוטונמי חדש בלוס אנג'לס

מערכת ביזפורטל |


2025 הייתה שנה חריגה בשוק. עכשיו השאלה הגדולה היא האם להקטין חשיפה או להוריד? אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק.

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע - "בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026



שניב שניב 8.73%   קופצת. דיווחים כי משפחת ברנט, שמחזיקה בשליטה בחברה הנייר, מנהלת מגעים למכירת חלק מהאחזקות לפי שווי של כ-450 מיליון שקל, גבוה משווי השוק הנוכחי שעומד על כ-390 מיליון שקל. בשלב הזה לא ברור אם מדובר במכירת שליטה, כלומר העברת ניהול החברה לגורם חדש, או במכירת נתח חלקי למשקיע מוסדי. שניב פועלת בעיקר בייצור מוצרי נייר וטואלטיקה, עם פעילות רחבה גם במוצרי ניקיון, קוסמטיקה ונדל"ן מניב. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 החברה הציגה עלייה של 9% במכירות ל-708 מיליון שקל, לצד שחיקה קלה ברווחיות הגולמית, אבל הרווח הנקי עלה כמעט ב-19% והסתכם ב-20.4 מיליון שקל. משניב נמסר לבורסה: "בהמשך לפרסומים בתקשורת בדבר מו"מ למכירת השליטה בחברה, מבקשת החברה להבהיר כי בעלי השליטה בחברה כמו גם החברה מקבלים מעת לעת פניות מגופים מוסדיים למכירה ו/או השקעה בחברה. עם זאת יובהר כי בשלב זה אין הצעה קונקרטית לעסקה כלשהי. אם וככל שתחול התפתחות בנושא, תדווח החברה כנדרש על פי דין".


סוף השנה הוא גם נקודת זמן שבה רשות המסים מבצעת בדיקות ומנסה להרחיב את גביית המס וכך יש לא מעט חברות שמקבלות שומות. ניו-מד אנרג'י ניו-מד אנרג יהש 1.5%  , השותפה המרכזית במאגר הגז לוויתן, קיבלה דרישה לתשלום מס נוסף בהיקף של כ־198 מיליון דולר בגין שנות המס 2019-2020. לפי עמדת רשות המסים, ההכנסה החייבת של ניו-מד גבוהה במאות מיליוני דולרים מהסכומים שעליהם דיווחה בדוחות, פער שמוביל לשומת מס משמעותית ומכניס את החברה לעימות חשבונאי ומשפטי מול המדינה.