הרגע המרכזי השבוע בשווקים הפיננסים - נראה תנודה?
ימי סוף אוגוסט בדרך כלל שקטים מאוד בשווקים הפיננסים. פעילים רבים נמצאים כעת בחופשות קיץ והשוק נוטה להיות מנומנם, וכך לדוגמה מחזור המסחר הבוקר בבורסה בטוקיו היה נמוך ב-30% מהמחזור הממוצע בחודש האחרון. ביום שישי האחרון מחזור המסחר בבורסות אירופה היה נמוך ב-18% מהממוצע, ובוול סטריט המחזור הסתכם ב-5.7 מיליארד מניות בלבד, נמוך ב-17% מהממוצע בשלושת החודשים האחרונים. דווקא בשל המחזורים הדלילים כ"כ, ייתכן שאירוע שיתקבל כהפתעה - עשוי לגרור תנודה חזקה.
האירוע המרכזי השבוע הוא ללא ספק נאומה של נגידת הפד' ג'נט יילן, אותו תישא בסימפוזיון הכלכלי השנתי של הפד' בג'קסון הול ביום שישי בשעה 17:00 (שעון ישראל). בימים האחרונים התקבלו מספר איתותים מצד בכירים בפד' שטענו כי האפשרות של העלאת ריבית השנה לחלוטין נמצאת על הפרק. אתמול היה זה סגן ראש הפד', סטנלי פישר, שאמר בנאומו בקולורדו שהכלכלה האמריקנית כבר קרובה מאוד ליעדי הפד' - והצמיחה צפויה לצבור תאוצה. "בהסתכלות קדימה אני צופה שקצב הצמיחה יצבור תאוצה ברבעונים הקרובים כאשר היקף ההשקעות יתאושש מהרמה הנמוכה אליה הגיע באופן מפתיע והשפעת ההתחזקות האחרונה של הדולר תפחת", כך אמר פישר שנמנע מלהתייחס מפורשות לעניין הריבית, אבל ללא ספק הכין את הקרקע.
כעת עיני המשקיעים מסביב לעולם נשואות לדבריה של יילן בג'קסון הול, ומדובר באירוע שבו באופן מסורתי הפד' נוטה לשחרר הצהרות משמעותיות בנוגע למדיניות העתידית. מספיק אם יילן תאשר את דבריו של פישר כדי לתת למשקיעים את האיתות לכך שהעלאת ריבית נוספת הולכת ומתקרבת. הסוחרים נותנים כעת סבירות של 22% בלבד לאפשרות של העלאת ריבית ב-21 בספטמבר. זו אמנם עלייה ביחס לשבוע קודם, אז ההסתברות עמדה על 16% בלבד, אך עדיין ברור שהשוק לא מתמחר כעת העלאת ריבית בספטמבר. כלומר אם יילן תאותת באופן ברור שהעלאת הריבית קרובה מאוד - השווקים צפויים להגיב.
נציין כי עד סוף השנה יש עוד שלושה עדכוני ריבית (ספטמבר, נובמבר ודצמבר) והסבירות להעלאת ריבית (אחת) לפי בורסת החוזים בשיקגו עומדת על 51%. או במילים אחרות, אי הוודאות נמצאת בשיאה - לכן כולם מחכים ליילן. לסיום נזכיר כי בחודש דצמבר האחרון העלה הפד' את הריבית ל-0.25%-0.5% כאשר תחזיותיו היו לארבע העלאות ריבית נוספות במהלך 2016. מאז דחה שוב ושוב הפד' את העלאת הריבית בטענות כאלו ואחרות, בעיקר חיצוניות (חשש להאטה חריפה בסין, ואז אירוע הברקזיט).
- עומד למבחן: האם השקל יחזור להפתיע?
- הדקו חגורות: דו"ח התעסוקה ילחץ על החלטת הפד' להעלות את הריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 5.דוד 22/08/2016 14:04הגב לתגובה זומגמתי
- 4.אמיר 22/08/2016 13:52הגב לתגובה זומי שבאמת רוצה לעשות משהו , הוא עושה , לא מדבר . פד לא באמת רוצה לעלות ריבית , כי כלכלת ארה״ב עדיין שברירית , ובנקל יכולה לעבור למיתון . אך פד לקראת בחירות רוצה לעודד שווקים , לכן מוציא כל מיני סיפורי סרק או לפי פולקלור- מושך באף .
- 3.מגיב 22/08/2016 11:06הגב לתגובה זוהודעה מאוד דרמתית מסרתם. זה הולך כך: אני אמרתי לו ואז הוא אמר לי, כי הוא אמר ואז כשהיא תומר, הבורסה תגיב. היי, חבריי, הבורסה מגיבה כל יום!
- 2.רק למעלה 22/08/2016 11:00הגב לתגובה זואיזה תנודה .תבינו 0 ריבית כסף מדפיסים, אל איזה תנודה אתם מדברים. רק למעלה
- 1.כל שבוע אתם מחפשים משהו דרמטי ולא מוצאים. (ל"ת)מני 22/08/2016 10:59הגב לתגובה זו
- דוד 22/08/2016 14:06הגב לתגובה זוזה הלחם שלהם! פושט!
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
