ורדה אלשיך: "אלביט הדמיה מנסה לצוף - לא אדחוף לה את הראש מתחת למים"
בית המשפט המחוזי בתל-אביב הושיט חבל הצלה זמני לחברת אלביט הדמיה, הנמצאת בשליטת מוטי זיסר. השופטת ורדה אלשיך דחתה את האפשרות של הליך פשיטת רגל ואמרה כי "אתם באמת חושבים שאתן לכם צו פירוק כשאנחנו באמצע הליך של הסדר חוב". כך נדחתה בקשת פירוק שהוגשה ע"י חלק מנושי החברה.
אלביט הדמיה נקלעה למשבר קשה והיא מנהלת מזה מספר חודשים מו"מ עם נושיה השונם להסדר חוב. השופטת אלשיך: "כשחברה מנסה לצוף לא אדחוף לה את הראש מתחת למים. יכול להיות שהציפה שלה זה רק כי נשאר קצת חמצן בבלון, אבל אני לא הולכת לקבור את החברה בשלב כל כך מקדמי."
השופטת נמצאת בשנת שבתון והגיעה במיחד לדיון בתיק. חלק מהדיונים בנושא של אלבט הדמיה ומוטי זיסר התנהל אצל השופט איתן אורנשטיין והשופטת העבירה ביקורת עדינה על דרכו: "חלילה לי לפגוע בשופט אורנשטיין, אך אצלי התיק לא היה מגיע לכאלה מימדים", אמרה והצביעה על התיק הורוד הענק המונח על שולחנה.
עוד אמרה השופטת אלשיך: "בתוך זמן לא ארוך נדע אם המו"מ להסדר חוב יצליח. לא יכולה להיות חיה כזאת פירוק - בזמן שחברה מנסה להגיע להסדר. אני מבינה שנמאס לנושים לחכות כשהם רואים ירידה בשווי החברה במהלך המו"מ להסדר חוב".
- לאחר יום תנודתי במיוחד ביבשת, סגירה מעורבת באירופה
- למה הפאונד מגיב בראלי גדול, ולמה הבורסה בלונדון צוללת? הכלכלנים מסבירים ומספקים תחזיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בא כוח הכנ"ר התנגד לפירוק והציע אספת נושים אחת לכל סדרות האג"ח: "הקרנות הזרות לא מנסות לקנות שליטה בחברה. לפי חוק ניירות ערך 25% במניות החברה היא שליטה, ושתי הקרנות בנפרד לא מגיעות לאחוז זה. הם גם הצהירו שאין הסכם שיתוף פעולה בניהן". הקרנות יורק ו-DK פרטנרס רכשו יותר מ-25% מסדרות האג"ח של אלביט הדמיה.
אלביט הדמיה חייבת 2.5 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח שלה והיא אינה מסוגלת להחזיר חובות בזמן. בעל השליטה, מוטי זיסר, מחזיק במניות אלביט הדמיה באמצעות חברת אירופה ישראל שגם היא מסובכת עד מעל הראש עם חוב ענק של1 מיליארד שקל לבנק הפועלים.
במסגרת המתווה האחרון להסדר חוב מציעה חברת אלביט הדמיה לנושיה הבלתי מובטחים 90% ממניות החברה ושתי סדרות אג"ח בהיקף 500 מיליון שקל - כל זאת תמורה מחיקת מלוא החוב הנוכחי, כאמור על סך 2.5 מיליארד שקל.
- 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
- 4.בית המשפט 01/07/2013 15:10הגב לתגובה זובמצב הזה ,מחזיקי האגח יראו תשואה גבוהה שיהיה הסדר.
- 3.שלי 01/07/2013 13:46הגב לתגובה זואיך בכלל רוצים להשאיר את זיסר כמנכל לאחר שכשל? ...חובות עצומים לא ישולמו לעולם. מי שהילווה לו כסף לא חי בטירה. לא עם בריכה ולא עם אולם ביליארד. אז איך זה שלמרות החובות עוד משאירים אותו במקום שכשל? הזוי.
- 2.מחזיק אגח 01/07/2013 11:53הגב לתגובה זויש מפה לאן לרדת?
- 1.היא לא רוצה את התיק של דנקנר? (ל"ת)אחד 01/07/2013 11:16הגב לתגובה זו

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
