photos

ורדה אלשיך: "אלביט הדמיה מנסה לצוף - לא אדחוף לה את הראש מתחת למים"

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה בקשת פירוק. "אתם באמת חושבים שאתן לכם צו פירוק כשאנחנו באמצע הליך של הסדר חוב"
אבי שאולי | (4)

בית המשפט המחוזי בתל-אביב הושיט חבל הצלה זמני לחברת אלביט הדמיה, הנמצאת בשליטת מוטי זיסר. השופטת ורדה אלשיך דחתה את האפשרות של הליך פשיטת רגל ואמרה כי "אתם באמת חושבים שאתן לכם צו פירוק כשאנחנו באמצע הליך של הסדר חוב". כך נדחתה בקשת פירוק שהוגשה ע"י חלק מנושי החברה.

אלביט הדמיה נקלעה למשבר קשה והיא מנהלת מזה מספר חודשים מו"מ עם נושיה השונם להסדר חוב. השופטת אלשיך: "כשחברה מנסה לצוף לא אדחוף לה את הראש מתחת למים. יכול להיות שהציפה שלה זה רק כי נשאר קצת חמצן בבלון, אבל אני לא הולכת לקבור את החברה בשלב כל כך מקדמי."

השופטת נמצאת בשנת שבתון והגיעה במיחד לדיון בתיק. חלק מהדיונים בנושא של אלבט הדמיה ומוטי זיסר התנהל אצל השופט איתן אורנשטיין והשופטת העבירה ביקורת עדינה על דרכו: "חלילה לי לפגוע בשופט אורנשטיין, אך אצלי התיק לא היה מגיע לכאלה מימדים", אמרה והצביעה על התיק הורוד הענק המונח על שולחנה.

עוד אמרה השופטת אלשיך: "בתוך זמן לא ארוך נדע אם המו"מ להסדר חוב יצליח. לא יכולה להיות חיה כזאת פירוק - בזמן שחברה מנסה להגיע להסדר. אני מבינה שנמאס לנושים לחכות כשהם רואים ירידה בשווי החברה במהלך המו"מ להסדר חוב".

בא כוח הכנ"ר התנגד לפירוק והציע אספת נושים אחת לכל סדרות האג"ח: "הקרנות הזרות לא מנסות לקנות שליטה בחברה. לפי חוק ניירות ערך 25% במניות החברה היא שליטה, ושתי הקרנות בנפרד לא מגיעות לאחוז זה. הם גם הצהירו שאין הסכם שיתוף פעולה בניהן". הקרנות יורק ו-DK פרטנרס רכשו יותר מ-25% מסדרות האג"ח של אלביט הדמיה.

אלביט הדמיה חייבת 2.5 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח שלה והיא אינה מסוגלת להחזיר חובות בזמן. בעל השליטה, מוטי זיסר, מחזיק במניות אלביט הדמיה באמצעות חברת אירופה ישראל שגם היא מסובכת עד מעל הראש עם חוב ענק של1 מיליארד שקל לבנק הפועלים.

במסגרת המתווה האחרון להסדר חוב מציעה חברת אלביט הדמיה לנושיה הבלתי מובטחים 90% ממניות החברה ושתי סדרות אג"ח בהיקף 500 מיליון שקל - כל זאת תמורה מחיקת מלוא החוב הנוכחי, כאמור על סך 2.5 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בית המשפט 01/07/2013 15:10
    הגב לתגובה זו
    במצב הזה ,מחזיקי האגח יראו תשואה גבוהה שיהיה הסדר.
  • 3.
    שלי 01/07/2013 13:46
    הגב לתגובה זו
    איך בכלל רוצים להשאיר את זיסר כמנכל לאחר שכשל? ...חובות עצומים לא ישולמו לעולם. מי שהילווה לו כסף לא חי בטירה. לא עם בריכה ולא עם אולם ביליארד. אז איך זה שלמרות החובות עוד משאירים אותו במקום שכשל? הזוי.
  • 2.
    מחזיק אגח 01/07/2013 11:53
    הגב לתגובה זו
    יש מפה לאן לרדת?
  • 1.
    היא לא רוצה את התיק של דנקנר? (ל"ת)
    אחד 01/07/2013 11:16
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.