photos

ורדה אלשיך: "אלביט הדמיה מנסה לצוף - לא אדחוף לה את הראש מתחת למים"

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה בקשת פירוק. "אתם באמת חושבים שאתן לכם צו פירוק כשאנחנו באמצע הליך של הסדר חוב"
אבי שאולי | (4)

בית המשפט המחוזי בתל-אביב הושיט חבל הצלה זמני לחברת אלביט הדמיה, הנמצאת בשליטת מוטי זיסר. השופטת ורדה אלשיך דחתה את האפשרות של הליך פשיטת רגל ואמרה כי "אתם באמת חושבים שאתן לכם צו פירוק כשאנחנו באמצע הליך של הסדר חוב". כך נדחתה בקשת פירוק שהוגשה ע"י חלק מנושי החברה.

אלביט הדמיה נקלעה למשבר קשה והיא מנהלת מזה מספר חודשים מו"מ עם נושיה השונם להסדר חוב. השופטת אלשיך: "כשחברה מנסה לצוף לא אדחוף לה את הראש מתחת למים. יכול להיות שהציפה שלה זה רק כי נשאר קצת חמצן בבלון, אבל אני לא הולכת לקבור את החברה בשלב כל כך מקדמי."

השופטת נמצאת בשנת שבתון והגיעה במיחד לדיון בתיק. חלק מהדיונים בנושא של אלבט הדמיה ומוטי זיסר התנהל אצל השופט איתן אורנשטיין והשופטת העבירה ביקורת עדינה על דרכו: "חלילה לי לפגוע בשופט אורנשטיין, אך אצלי התיק לא היה מגיע לכאלה מימדים", אמרה והצביעה על התיק הורוד הענק המונח על שולחנה.

עוד אמרה השופטת אלשיך: "בתוך זמן לא ארוך נדע אם המו"מ להסדר חוב יצליח. לא יכולה להיות חיה כזאת פירוק - בזמן שחברה מנסה להגיע להסדר. אני מבינה שנמאס לנושים לחכות כשהם רואים ירידה בשווי החברה במהלך המו"מ להסדר חוב".

בא כוח הכנ"ר התנגד לפירוק והציע אספת נושים אחת לכל סדרות האג"ח: "הקרנות הזרות לא מנסות לקנות שליטה בחברה. לפי חוק ניירות ערך 25% במניות החברה היא שליטה, ושתי הקרנות בנפרד לא מגיעות לאחוז זה. הם גם הצהירו שאין הסכם שיתוף פעולה בניהן". הקרנות יורק ו-DK פרטנרס רכשו יותר מ-25% מסדרות האג"ח של אלביט הדמיה.

אלביט הדמיה חייבת 2.5 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח שלה והיא אינה מסוגלת להחזיר חובות בזמן. בעל השליטה, מוטי זיסר, מחזיק במניות אלביט הדמיה באמצעות חברת אירופה ישראל שגם היא מסובכת עד מעל הראש עם חוב ענק של1 מיליארד שקל לבנק הפועלים.

במסגרת המתווה האחרון להסדר חוב מציעה חברת אלביט הדמיה לנושיה הבלתי מובטחים 90% ממניות החברה ושתי סדרות אג"ח בהיקף 500 מיליון שקל - כל זאת תמורה מחיקת מלוא החוב הנוכחי, כאמור על סך 2.5 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בית המשפט 01/07/2013 15:10
    הגב לתגובה זו
    במצב הזה ,מחזיקי האגח יראו תשואה גבוהה שיהיה הסדר.
  • 3.
    שלי 01/07/2013 13:46
    הגב לתגובה זו
    איך בכלל רוצים להשאיר את זיסר כמנכל לאחר שכשל? ...חובות עצומים לא ישולמו לעולם. מי שהילווה לו כסף לא חי בטירה. לא עם בריכה ולא עם אולם ביליארד. אז איך זה שלמרות החובות עוד משאירים אותו במקום שכשל? הזוי.
  • 2.
    מחזיק אגח 01/07/2013 11:53
    הגב לתגובה זו
    יש מפה לאן לרדת?
  • 1.
    היא לא רוצה את התיק של דנקנר? (ל"ת)
    אחד 01/07/2013 11:16
    הגב לתגובה זו
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?