בריטניה בדרך לבחירות בזק: מה ההשלכות מבחינת השווקים? הכלכלנים מנתחים
ההצהרה הדרמטית היום (ג') של ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, בנוגע לרצונה לקיים בחירות בזק בממלכה כבר ב-8 ביוני הביאו לתגובה חריפה במדד הפוטסי הבריטי שצולל כעת 2.2%(!!) ורושם בכך את הירידה החדה מאז 'הברקזיט'. מנגד הפאונד הבריטי מזנק 1.8% מול הדולר לשיא מתחילת השנה.
מיי אמרה בהצהרתה כי "יש צורך באחדות בווסטמינסטר, אך במקום זאת ישנו פילוג" ובכך הבהירה כי הקרע בפרלמנט פוגע ביכולתה של הממשלה הנוכחית לקיים משא ומתן מסודר ויציב עם מדינות הגוש בנוגע לעזיבת הממלכה את האיחוד האירופי. נזכיר כי לפני שלושה שבועות הפעילה מיי את סעיף 50 שמתחיל את תהליך ההיפרדות של בריטניה מהאיחוד באופן מעשי.
בתוך כך, עולות שאלות רבות בנוגע ליציבותו של הגוש לאור המצב החדש, שמתווסף לאי הוודאות הגבוהה ביבשת ברקע לבחירות הקרבות לנשיאות צרפת כבר בשבוע הבא. התייחסויות האנליסטים לפניכם.
אלכס זבז'ינסקי, מיטב דש: "לאירועים הגאופוליטיים הידועים שמגבירים אי הוודאות בשווקים התווסף אירוע לא צפוי נוסף. כעת לבחירות הצפויות בצרפת וגרמניה ולמתחים בין ארה"ב לרוסיה ולצפון קוריאה התווספו גם הבחירות המפתיעות בבריטניה בחודש יוני. לפי הסקרים הנוכחיים, השלטון של ראש ממשלת בריטניה צפוי להתחזק כתוצאה מהבחירות, אך מרגע ההכרזה על הבחירות החדשות הסיכויים להפתעות ולשינויים בדעת הקהל עולים. בכל מקרה, מדובר באירוע שספק אם ייצא ממנו משהו טוב."
- לאחר יום תנודתי במיוחד ביבשת, סגירה מעורבת באירופה
- אירופה: הדאקס טיפס 0.9%, מצב התעשייה ביבשת ריכז עניין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אם כתוצאה מהבחירות השלטון של ראש הממשלה טרזה מי ייחלש, זה יגביר חוסר הוודאות שנובע מהמו"מ על הברקזיט. אולם, גם אם שלטונה יתחזק, הדבר עשוי להקשיח עמדות של ממשלת בריטניה כלפי האיחוד האירופאי ושוב להגביר המתחים הקיימים. ההכרזה על הבחירות בבריטניה מעידה שהבריטים מתכוננים למו"מ קשה. כלכלת בריטניה צפויה להיפגע מהברקזיט והבחירות לא יסייעו לשפר את המצב. גם לאירופה לא מדובר בבשורה חיובית כי כתוצאה מהבחירות הם עלולים למצוא מולם פרטנר בעל עמדות קשוחות יותר ובלתי מתפשרות."
ליאור פאוסט, לאומי שוקי הון: "היום באחת ורבע הכריזה ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי על בחירות בזק שיתקיימו ב-8 ליוני. ההודעה המפתיעה, נמסרה באורח דרמטי מדלת ביתה בדאונינג 10, ונועדה ככל הנראה לחזק את הבסיס הפוליטי שלה לקראת דיוני הברקזיט".
"מיי הדגישה כי בכוונתה לכהן עד 2020 אם תזכה באמון מחודש, וכי לדעתה הפרלמנט צריך לאחד את השורות לקראת המהלך שלפיה הוא בלתי הפיך. השוק רואה במהלך הזה דבר חיובי – בעיקר בגלל שהוא דווקא עשוי להוסיף יציבות פוליטית ולשפר את סיכוייה של בריטניה לצאת לדיונים המאתגרים מול האיחוד כשהיא חזקה יותר. הרוב הדחוק של מיי אינו מאפשר לה כנראה לקיים במלואו את המנדט עליו היא חתומה".
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
"בריטניה כבר הוכיחה ביוני 2016 שהיא מובילה קו חדש ונועז בעולם. כעת מיי מעוניינת לנצל את הסחף העולמי שהמהלך הזה יצר. הבריטים אינם נבוכים עוד להיות בדלנים, אולי אף להיפך, ומיי מריחה ניצחון חד יותר שיאפשר לה לקיים דיון מעמדת כוח. הכוח הזה מתורגם באופן מיידי לחוזקו של הפאונד, שעלה בכאחוז וחצי לאחר ההודעה. בטווח הקצר קיבלנו עוד מוקד של אי וודאות: הבחירות בגרמניה, צרפת ועכשיו בבריטניה, ימשיכו להריץ את השווקים למקלטים הבטוחים של הזהב, הפרנק השוויצרי, היין, וכן, גם השקל".
- 1.john 18/04/2017 16:54הגב לתגובה זוהרגתם אותי מצחוק... "הבחירות בגרמניה, צרפת ועכשיו בבריטניה, ימשיכו להריץ את השווקים למקלטים הבטוחים של הזהב, הפרנק השוויצרי, היין, וכן, גם השקל" ..... חחחחחחחחחח.... השקל? אתם שפויים?
- אהרון 18/04/2017 20:19הגב לתגובה זומי זה הכתב נדב לוי כנראה שהוא הבן דוד של דפנה מאור כתבת בדה מרקר שאין לה מושג בכלכלה ונותנים לה משום מה במה

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.