תגובות הסוחרים: לחץ כבד נרשם באג"חים של אידיבי פיתוח ואחזקות
(פורסם לראשונה: 10:25)
נושי אידיבי פיתוח הגיבו לביטול מתווה ההסדר שנערך בין בנק לאומי לחברות גנדן וטומהוק הפרטיות של דנקנר, והם הגישו היום (א') בקשה לבית המשפט המחוזי במטרה לכפות הסדר חוב בחברת האחזקות.
צעד זה עשוי לפגוע בבנקים ובנושים האחרים במעלה הפירמידה של דנקנר. בשעה זו אגרות החוב של הקבוצה הגיבו בלחץ מכירות כבד: אידיבי אחז אגח ד הארוכה צוללת 10.1%, אידיבי פת אגח ח הקצרה הגיבה להתפתחויות בצניחה של 6.5%.
אידיבי פיתוח הינה בעלת היקף חוב כולל של כ-6 מיליארד שקל, מתוכם 3.8 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח והיתרה הינה של בנקים וחברות ביטוח. עיקר המחלוקת שנסובה בין מחזיקי האג"ח לבין החברה, ששולטת ישירות ובאמצעות דיסקונט השקעות בחברות ציבוריות שונות במשק הישראלי, הוא לעניין כושרה של אידיבי פיתוח לשרת את חובותיה כלפי כלל מחזיקי האג"ח.
הצעד של נקיטה בהסדר חוב כפוי ללא הסכמת החברה ובעת שיש ברשותה מקורות לתשלום מהווה סעד נדיר, שספק אם יאושר ע"י ביהמ"ש. אולם, היה ובסופו של ההליך יאושר הסדר כפוי, הרי שמחזיקי האג"ח יקבלו את אידיבי פיתוח לידיהם, והנושים האחרים במעלה הפירמידה, אידיבי אחזקות, גנדן וטומהוק יישארו ללא נכסים לפירעון החוב.
התפנית הדרמטית שבמסגרתו בנק לאומי חזר בו ממתווה הסדר החוב שסוכם עם דנקנר, ככל הנראה לנוכח הלחץ והביקורת הציבורית, טרף את הקלפים מבחינת האחרון. היה והבנק בניהולו של רקפת רוסק-עמינח יממש את השיעבוד, דנקנר יאבד את השליטה בקבוצת אידיבי. אולם, היה והנכס העיקרי של אידיבי אחזקות, מניות אידיבי פיתוח, יעבור למחזיקי האג"ח, הרי שהסיכויים לקבל מזומנים כלשהם ממימוש השיעבוד יהיו אפסיים.
- 5.תשובה 21/04/2013 17:50הגב לתגובה זואף אחד לא פוצה פה ל-"תספורת" של הנ'ל.............. מדוע?????????????!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
- 4.המלש 21/04/2013 12:38הגב לתגובה זונוחי דנקנר אמרת שלא תעשה תספורות ולא תסרוקות ,אך סיכמת עם בעלי האגחים הסדר ארוך טווח שהוא שווה כמו תספורת. כמו שהסכימו בעלי האגחים בלית ברירה לפרוס את החוב, כך גם עם הבנקים תפרוס את החוב . הצבור לא מסכים לויתור על חלק מהחוב.אם אתה מאמין שאתה יכול להבריא את הקבוצה אז בלי מחיקות חוב לא לבנקים ולא לבעלי האגחים.צא בהצהרה כזאת והציבור יניח לנפשך לפעול כראוי.
- 3.ברוך 21/04/2013 11:54הגב לתגובה זואותנו לא צריך לעניין דבר מה קורא איתך אדון דנקנר גם שקורא למישהו אחר פנתר דנקנר אתה לא סופר אותו ממטר לכן כולם רוצים שלא ימחקו לך שקל את אף אחד לא צריך לעניין מה יהיה מעמדך אחר כך
- תשובה 21/04/2013 17:53הגב לתגובה זותשובה "הסתפר", ונחי לא.............
- 2.ישששששששששש אלוהים רות סוף (ל"ת)שמחחחחח מאודדד 21/04/2013 10:44הגב לתגובה זו
- אתה שמח שאין לך עין העיקר שלו לא יהיו 2 עיניים? (ל"ת)שכל לא קונים במכלת 21/04/2013 11:32הגב לתגובה זו
- 1.בא 21/04/2013 10:41הגב לתגובה זוקוראים טיקון .
- תרשום כתובת אשלח לך טישו לנגב את הדמעות (ל"ת)מסכן 21/04/2013 11:33הגב לתגובה זו
- תשלח לדנקנר .טוב גם לדמעות ולזיעה . (ל"ת)בא 21/04/2013 12:02
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהמדדים פותחים ביציבות; נייס מוסיפה 1.2%, אורמת יורדת 1.4%
תזכורת: מינואר המסחר בבורסה בת"א יהיה משני עד שישי - הנה שעות המסחר, מה השינוי זה אמור לעשות ולמה הוא עלול דווקא להזיק?
אחד האירועים של השבוע שישפיע גם על הזווית המקומית היא החלטת הריבית בארה"ב שתיערך מחר ב-21:00 בערב. השווקים הפיננסיים רשמו הישג מרשים, אולי אפילו מפתיע בעוצמתו: תנועת V מלאה וחדה מאז הירידות
של נובמבר, שמביאה את המדדים המובילים להתייצב כעת מעט מתחת לרמות שיא כל הזמנים. התאוששות זו אינה רק טכנית; היא משקפת את החוסן הפסיכולוגי של המשקיעים ואת האמונה העיקשת בנרטיב "הנחיתה הרכה". עם זאת, בימים האחרונים השוק שב לדשדש מעט, כשהוא לוקח אוויר לקראת החלטת
הריבית הגורלית בהמשך השבוע. ועדת השוק הפתוח (FOMC) מתכנסת לישיבתה האחרונה והדרמטית לשנת 2025 בימי שלישי-רביעי, ותפרסם את החלטתה ביום רביעי בערב – החלטה שתקבע את הטון לשבועות האחרונים של 2025 ולפתיחת שנת 2026.
השבועות שחלפו מאז ההחלטה הקודמת היו תנודתיים מאוד מבחינת ציפיות השוק. ראינו את מדדי הסבירות להורדת ריבית עולים ויורדים בעשרות אחוזים, לעיתים בהפרש של ימים ספורים, בתגובה לכל שבב מידע או התבטאות של
חבר פד'. אולם בישורת האחרונה לקראת ההחלטה, הקונצנזוס התקבע: השוק מצפה להורדת ריבית נוספת בפגישה השבוע, הורדה שככל הנראה תתרחש. אמנם הקונצנזוס מעט נמוך יותר מפעמים קודמות (קצת מתחת ל-90%), אך הוא עדיין כמעט מוחלט. חשוב להבין את הדינמיקה שבין הפד' לשוק: לעיתים
נדירות ביותר הבנק המרכזי בוחר להצביע בניגוד לקונצנזוס כה מובהק ברגע האחרון, ולו רק כדי למנוע זעזוע מיותר במערכת הפיננסית. לכן, נראה שהורדת ריבית של רבע אחוז בפגישה הקרובה היא כמעט עובדה מוגמרת. השאלה האמיתית, אם כן, איננה "האם הריבית תרד", אלא מה יאמר הפד'
לגבי העתיד, וכיצד הוא רואה את הסיכונים בטווח הבינוני - לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
אחרי קצת פחות מחצי שנה בתפקיד, עמית בירק - זה שאמר לנו בראיון "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס אקוואריוס מנוע 1.94% . לבירק היו כנראה כוונות טובות, הוא באמת הגיע עם רצון “להציל” את החברה, חברה שבתוך 4 שנים מחקה 97% מערכה בבורסה. הוא השיק תוכנית התייעלות אגרסיבית, קיווה לגייס 10 מיליון דולר וסמך על המענק מממשלת גרמניה שאולי יעזור לאקוואריוס להתניע מחדש "הפעם נבחן בתוצאות, לא בהבטחות; זו לא אותה אקוואריוס - קיצצנו, התייעלנו, ואנחנו יוצאים לפיילוט בארה"ב" הוא אמר לנו. הכותרת הבומבסטית של אותו ראיון הייתה אווקאריוס 2.0.
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת.
