תגובות הסוחרים: לחץ כבד נרשם באג"חים של אידיבי פיתוח ואחזקות
(פורסם לראשונה: 10:25)
נושי אידיבי פיתוח הגיבו לביטול מתווה ההסדר שנערך בין בנק לאומי לחברות גנדן וטומהוק הפרטיות של דנקנר, והם הגישו היום (א') בקשה לבית המשפט המחוזי במטרה לכפות הסדר חוב בחברת האחזקות.
צעד זה עשוי לפגוע בבנקים ובנושים האחרים במעלה הפירמידה של דנקנר. בשעה זו אגרות החוב של הקבוצה הגיבו בלחץ מכירות כבד: אידיבי אחז אגח ד הארוכה צוללת 10.1%, אידיבי פת אגח ח הקצרה הגיבה להתפתחויות בצניחה של 6.5%.
אידיבי פיתוח הינה בעלת היקף חוב כולל של כ-6 מיליארד שקל, מתוכם 3.8 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח והיתרה הינה של בנקים וחברות ביטוח. עיקר המחלוקת שנסובה בין מחזיקי האג"ח לבין החברה, ששולטת ישירות ובאמצעות דיסקונט השקעות בחברות ציבוריות שונות במשק הישראלי, הוא לעניין כושרה של אידיבי פיתוח לשרת את חובותיה כלפי כלל מחזיקי האג"ח.
הצעד של נקיטה בהסדר חוב כפוי ללא הסכמת החברה ובעת שיש ברשותה מקורות לתשלום מהווה סעד נדיר, שספק אם יאושר ע"י ביהמ"ש. אולם, היה ובסופו של ההליך יאושר הסדר כפוי, הרי שמחזיקי האג"ח יקבלו את אידיבי פיתוח לידיהם, והנושים האחרים במעלה הפירמידה, אידיבי אחזקות, גנדן וטומהוק יישארו ללא נכסים לפירעון החוב.
התפנית הדרמטית שבמסגרתו בנק לאומי חזר בו ממתווה הסדר החוב שסוכם עם דנקנר, ככל הנראה לנוכח הלחץ והביקורת הציבורית, טרף את הקלפים מבחינת האחרון. היה והבנק בניהולו של רקפת רוסק-עמינח יממש את השיעבוד, דנקנר יאבד את השליטה בקבוצת אידיבי. אולם, היה והנכס העיקרי של אידיבי אחזקות, מניות אידיבי פיתוח, יעבור למחזיקי האג"ח, הרי שהסיכויים לקבל מזומנים כלשהם ממימוש השיעבוד יהיו אפסיים.
- 5.תשובה 21/04/2013 17:50הגב לתגובה זואף אחד לא פוצה פה ל-"תספורת" של הנ'ל.............. מדוע?????????????!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
- 4.המלש 21/04/2013 12:38הגב לתגובה זונוחי דנקנר אמרת שלא תעשה תספורות ולא תסרוקות ,אך סיכמת עם בעלי האגחים הסדר ארוך טווח שהוא שווה כמו תספורת. כמו שהסכימו בעלי האגחים בלית ברירה לפרוס את החוב, כך גם עם הבנקים תפרוס את החוב . הצבור לא מסכים לויתור על חלק מהחוב.אם אתה מאמין שאתה יכול להבריא את הקבוצה אז בלי מחיקות חוב לא לבנקים ולא לבעלי האגחים.צא בהצהרה כזאת והציבור יניח לנפשך לפעול כראוי.
- 3.ברוך 21/04/2013 11:54הגב לתגובה זואותנו לא צריך לעניין דבר מה קורא איתך אדון דנקנר גם שקורא למישהו אחר פנתר דנקנר אתה לא סופר אותו ממטר לכן כולם רוצים שלא ימחקו לך שקל את אף אחד לא צריך לעניין מה יהיה מעמדך אחר כך
- תשובה 21/04/2013 17:53הגב לתגובה זותשובה "הסתפר", ונחי לא.............
- 2.ישששששששששש אלוהים רות סוף (ל"ת)שמחחחחח מאודדד 21/04/2013 10:44הגב לתגובה זו
- אתה שמח שאין לך עין העיקר שלו לא יהיו 2 עיניים? (ל"ת)שכל לא קונים במכלת 21/04/2013 11:32הגב לתגובה זו
- 1.בא 21/04/2013 10:41הגב לתגובה זוקוראים טיקון .
- תרשום כתובת אשלח לך טישו לנגב את הדמעות (ל"ת)מסכן 21/04/2013 11:33הגב לתגובה זו
- תשלח לדנקנר .טוב גם לדמעות ולזיעה . (ל"ת)בא 21/04/2013 12:02
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
