תגובות הסוחרים: לחץ כבד נרשם באג"חים של אידיבי פיתוח ואחזקות
(פורסם לראשונה: 10:25)
נושי אידיבי פיתוח הגיבו לביטול מתווה ההסדר שנערך בין בנק לאומי לחברות גנדן וטומהוק הפרטיות של דנקנר, והם הגישו היום (א') בקשה לבית המשפט המחוזי במטרה לכפות הסדר חוב בחברת האחזקות.
צעד זה עשוי לפגוע בבנקים ובנושים האחרים במעלה הפירמידה של דנקנר. בשעה זו אגרות החוב של הקבוצה הגיבו בלחץ מכירות כבד: אידיבי אחז אגח ד הארוכה צוללת 10.1%, אידיבי פת אגח ח הקצרה הגיבה להתפתחויות בצניחה של 6.5%.
אידיבי פיתוח הינה בעלת היקף חוב כולל של כ-6 מיליארד שקל, מתוכם 3.8 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח והיתרה הינה של בנקים וחברות ביטוח. עיקר המחלוקת שנסובה בין מחזיקי האג"ח לבין החברה, ששולטת ישירות ובאמצעות דיסקונט השקעות בחברות ציבוריות שונות במשק הישראלי, הוא לעניין כושרה של אידיבי פיתוח לשרת את חובותיה כלפי כלל מחזיקי האג"ח.
הצעד של נקיטה בהסדר חוב כפוי ללא הסכמת החברה ובעת שיש ברשותה מקורות לתשלום מהווה סעד נדיר, שספק אם יאושר ע"י ביהמ"ש. אולם, היה ובסופו של ההליך יאושר הסדר כפוי, הרי שמחזיקי האג"ח יקבלו את אידיבי פיתוח לידיהם, והנושים האחרים במעלה הפירמידה, אידיבי אחזקות, גנדן וטומהוק יישארו ללא נכסים לפירעון החוב.
התפנית הדרמטית שבמסגרתו בנק לאומי חזר בו ממתווה הסדר החוב שסוכם עם דנקנר, ככל הנראה לנוכח הלחץ והביקורת הציבורית, טרף את הקלפים מבחינת האחרון. היה והבנק בניהולו של רקפת רוסק-עמינח יממש את השיעבוד, דנקנר יאבד את השליטה בקבוצת אידיבי. אולם, היה והנכס העיקרי של אידיבי אחזקות, מניות אידיבי פיתוח, יעבור למחזיקי האג"ח, הרי שהסיכויים לקבל מזומנים כלשהם ממימוש השיעבוד יהיו אפסיים.
- 5.תשובה 21/04/2013 17:50הגב לתגובה זואף אחד לא פוצה פה ל-"תספורת" של הנ'ל.............. מדוע?????????????!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
- 4.המלש 21/04/2013 12:38הגב לתגובה זונוחי דנקנר אמרת שלא תעשה תספורות ולא תסרוקות ,אך סיכמת עם בעלי האגחים הסדר ארוך טווח שהוא שווה כמו תספורת. כמו שהסכימו בעלי האגחים בלית ברירה לפרוס את החוב, כך גם עם הבנקים תפרוס את החוב . הצבור לא מסכים לויתור על חלק מהחוב.אם אתה מאמין שאתה יכול להבריא את הקבוצה אז בלי מחיקות חוב לא לבנקים ולא לבעלי האגחים.צא בהצהרה כזאת והציבור יניח לנפשך לפעול כראוי.
- 3.ברוך 21/04/2013 11:54הגב לתגובה זואותנו לא צריך לעניין דבר מה קורא איתך אדון דנקנר גם שקורא למישהו אחר פנתר דנקנר אתה לא סופר אותו ממטר לכן כולם רוצים שלא ימחקו לך שקל את אף אחד לא צריך לעניין מה יהיה מעמדך אחר כך
- תשובה 21/04/2013 17:53הגב לתגובה זותשובה "הסתפר", ונחי לא.............
- 2.ישששששששששש אלוהים רות סוף (ל"ת)שמחחחחח מאודדד 21/04/2013 10:44הגב לתגובה זו
- אתה שמח שאין לך עין העיקר שלו לא יהיו 2 עיניים? (ל"ת)שכל לא קונים במכלת 21/04/2013 11:32הגב לתגובה זו
- 1.בא 21/04/2013 10:41הגב לתגובה זוקוראים טיקון .
- תרשום כתובת אשלח לך טישו לנגב את הדמעות (ל"ת)מסכן 21/04/2013 11:33הגב לתגובה זו
- תשלח לדנקנר .טוב גם לדמעות ולזיעה . (ל"ת)בא 21/04/2013 12:02
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
