בתגובה לחשיפת Bizportal: "במידה ושטרי ההון יומרו במחצית שוויים, טאואר צפויה לזנק"
"פתרון 'בעיית שטרי ההון' של טאואר במידה ויוביל להמרתם במחצית שוויים, עשוי להוביל לטיפוס של עשרות אחוזים במחיר המניה שכן ביצועי החברה טובים יותר בשנים האחרונות ביחס לתחזיות", כך כתבו היום (א') בדש ברוקראז'.
התייחסות בית ההשקעות מגיעה בהמשך ל
"לא ניכנס כרגע לכל פרטי שטרי ההון, אולם נזכיר כי הגענו למחיר יעד של 1.8 דולר בהנחה של דילול מלא כתוצאה מהמרת השטרות למניות; נציין כי לצד התקדמות חיובית כמו רכישת מפעלים בקליפורניה וביפן והגדלת ההכנסות במזרח, על המניה מעיבים כל העת חששות מדילול מאסיבי בהון החברה כתוצאה מהמרה אפשרית של מכשיר פיננסי בשם 'שטרי הון' (Capital Note) שהונפק לבנקים (לאומי ופועלים) ולחברה לישראל לפני מספר שנים כאשר עתיד החברה עוד היה לוט בערפל", כך כתב ערן יעקובי, סמנכ"ל מחקר בדש ברוקראז'.
- 16.המניה הזו הייתה ונשארה (ל"ת)פחחחחחחחחחחחחחחחחחחח 25/03/2012 15:51הגב לתגובה זו
- אלי 25/03/2012 18:39הגב לתגובה זופיספתה בשערים יותר נמוכים ליקנות יפח אחד
- 15.הוא רומז שטאואר שווה 2.5-3$ (ל"ת)טאואר 25/03/2012 15:23הגב לתגובה זו
- 14.אלי 25/03/2012 15:07הגב לתגובה זויהיה פה הסכם והמניה טטוס אחרי כל ירידה מגיעה גם העליה !וברגע שתיפטר הבעיה של שיטרי ההון המניה תעלה לשערים גבוהים קדימה טאואר !
- 13.משקיע כבד 25/03/2012 15:00הגב לתגובה זולכולם
- 12.אחד שמבין 25/03/2012 14:34הגב לתגובה זוהמניה תזנק.אגב , אם אריסון תוותר על מניותיה בבנק אז פועלים תזנק עוד יותר.
- 11.תיספורת 50% לבנקים אין חיה כזו רק לאזרחים . (ל"ת)שגיא 25/03/2012 14:23הגב לתגובה זו
- ערן 25/03/2012 14:45הגב לתגובה זושטרי ההון נתנו בשווי נמוך בהרבה בעבר כשמצב החברה היה קשה מאוד. הבנקים ירוויחו סכומי עתק (שהם אפילו לא דמיינו שיגיעו לכך) ממימוש ב-50% משווים כיום. העיקר הבכיינות.
- 10.מי שמוכר בזמן כזה שיעבור לתחום אחר אסור לשח (ל"ת)720 -920 25/03/2012 13:50הגב לתגובה זו
- 9.אחד שבפנים 25/03/2012 13:45הגב לתגובה זותפסיקו להמליץ לאחרים ותאספו סחורה מי שמבין הניר עף ל720
- 8.בשורות טובות תעבירי תמיד (ל"ת)איציק_ 25/03/2012 13:32הגב לתגובה זו
- 7.שישקו 25/03/2012 13:15הגב לתגובה זוזה רק ירית פתיחה למו" מ ותו לא הבנק יבקש דולר וקצת אחרת מיתחת לדולר המניה תימחק מהנסד" ק
- ברוך 25/03/2012 14:57הגב לתגובה זוההתייחסות שלהם לזה כחוב אבוד. מה שיקבלו עכשיו ילך ישר לרווח נקי. לכן יתפשרו מאד על הסכום.
- 6.היזדמנות אחרונה לעלות (ל"ת)אופיר 25/03/2012 13:10הגב לתגובה זו
- 5.יוסי 25/03/2012 13:06הגב לתגובה זובעיית שטרי ההון צפי לפתרון מהיר יהיה הסכם עם הבנקים,הזדמנות לקנות עכשו במחיר מצחיק ,תסיים עוד היום בעליה הזדמנות בלתי חוזרת שער יעד התחלתי 1.5$
- 4.מהם סטטיסטיקות ההצלחה של האנליסט הזה? (ל"ת)טאוארר 25/03/2012 13:06הגב לתגובה זו
- 3.פחח... אם היא לא תמחק קודם לכן מהנאסדאק (ל"ת)מקורב 25/03/2012 13:04הגב לתגובה זו
- 2.תזנק השנה עוד לשערים 700-900 (ל"ת)טאואר 25/03/2012 12:55הגב לתגובה זו
- 1.משה 25/03/2012 12:50הגב לתגובה זולמה אף אחד לא מסקר את המניה הזו באופן מסודר בארץ?

פימי מנפיקה את עמל לפי שווי של 2.7-3 מיליארד שקל
דליה קורקין המנכ"לית "שווה" קרוב ל-600 מיליון שקל, פימי שילשה את השווי בתוך 3.5 שנים; מגדל ופועלים אקוויטי גם הצטרפו לחגיגה עם רווח של קרוב ל-100%
קבוצת עמל ומעבר המובילה בישראל בשירותי סיעוד ביתי, טיפול במתמודדי נפש, טיפול באוכלוסיות מיוחדות והפעלת בתי אבות סיעודיים, שבבעלות קרן פימי (49.5%), דליה קורקין (14.4%), פועלים אקוויטי (20%) ומגדל (16.1%) יוצאת להנפקה בבורסה בתל אביב לפי שווי מוערך של כ-2.7-3 מיליארד שקל (לפני הכסף).
הקבוצה מציגה גידול בכל הפרמטרים, מרחיבה פעילותה לתחומים חדשים ופועלת בשוקי יעד בעלי צמיחה משמעותית. בשנים עשר החודשים שהסתיימו ביוני 2025, הקבוצה הציגה מחזור של כ-2.2 מיליארד שקל ורווח נקי בסך של כ- 139 מיליון שקל. בשנים עשר החודשים האחרונים הרווח התפעולי של הקבוצה עמד על כ- 200 מיליון שקל.
הקבוצה חילקה בשלוש השנים האחרונות דיבידנדים בסך של כ-300 מיליון שקל.
עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל. בשנת 2022 נרכשה ע"י קרן פימי,כשמאז שוויה עולה יותר מפי 2.5. הקבוצה מעסיקה היום כ- 29 אלף עובדים.
- חוזה של 1.2 מיליארד דולר למנועי בית שמש - הגדול בתולדות החברה
- פייטון השלימה את רכישת SI Manufacturing תמורת כ-10 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקבוצה פועלת בארבעה מגזרי פעילות מרכזיים:
· סיעוד ביתי – מתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים ברחבי ישראל.

הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק -4.67% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.34% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.