ספי זינגר
צילום: עידן גרוס

רשות ני"ע הטילה עיצום כספי של כ-2.5 מיליון שקל על קלקן קפיטל בגין הפרות דיווח

הרשות הטילה את העיצום לאחר שגילתה טעויות בדיווח וביניהן - טעיות מהותיות בחשבונות עסקיים בידי בעל השליטה בחברה

הרצי אהרון | (1)

ועדת הקנסות של הרשות לניירות ערך הטילה לאחרונה עיצום כספי על חברת קלקן קפיטל לימיטד (שהינה חברה מחוקה ממסחר בבורסה)  בגין ארבע הפרות דיווח, ביניהן הפרה הנוגעת לקיומן של טעויות מהותיות המחייבות תיקון של דוחות כספיים. הסכום המדויק של העיצום הכספי הוא -  2,425,054 שקלים.


בעקבות הטעויות המהותיות, בוצעה הצגה מחדש (Restatement) של הדוחות הכספיים. מקורן של הטעויות המהותיות היה, בין היתר, בפעילות עסקית של החברה שבוצעה באמצעות חשבונות בנק עסקיים בבעלות בעל השליטה בחברה.


העיצום הוטל גם בגין איחור בהגשת הדוחות הכספיים לשנת 2023, איחור בהגשת דו"ח מיידי על טעות מהותית בדוחות כספיים ואי הגשת דו"ח רבעון ראשון לשנת 2024.


מדובר בעיצום כספי בסכום חסר תקדים שמוטל בהליך של עיצום כספי (להבדיל מהליך אכיפה מנהלית) אשר משקף את מדיניות ההחמרה של הרשות לניירות ערך. זה המקרה הראשון בו הרשות לניירות ערך עושה שימוש בכלי העיצום הכספי בקשר להפרה של טעות מהותית בדו"ח כספי המחייבת תיקון דוחות כספיים.


3 עיצומים כספיים נוספים

עיצום כספי בסכום של 81,600 שקלים הוטל על חברת נקסט ג'ן ביומד בע"מ, בגין הפרה של איחור בהגשת דוחות שנתיים לשנת 2023.


עיצום כספי בסכום של 20,280 שקלים הוטל על חברת הייקון מערכות בע"מ, בגין הפרה של איחור בדיווח על התקשרות מהותית ופרסום מידע לציבור שלא באמצעות דיווח במגנ"א.


עיצום כספי בסכום של 6,075 שקלים הוטל על מר אודי ידין, בעל עניין בחברת אפסלון ברנדס הולדינג בע"מ, בגין הפרה של איחור בדיווח לחברה על הפיכה לבעל עניין.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מוטב מאוחר מאשר לעולם לא אבל מה התועלת בעיצום גבוה ככל שיהיה כשהחברה כבר לא בארץ (ל"ת)
    אני רק שאלה 23/03/2025 17:47
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים