שחף שרגר מנכל הייפר גלובל
צילום: ענת קזולה
דוחות

דוחות פושרים להייפר ברבעון הרביעי: ירידה של 10% בהכנסות

ההכנסות ב-2024 ירדו בכ-4%, אבל הרווח הנקי עלה ב-10.5% והסתכם ב-15.8 מיליון דולר, בערך כ-57.6 מיליון שקל; המניה נסחרת במכפיל 14

רוי שיינמן |

חברת פתרונות המחשוב הייפר גלובל הייפר גלובל 1.61%   מדווחת על ירידה של 10% בהכנסות ברבעון הרביעי שהסתכמו ב-64.5 מיליון דולר לעומת 71.6 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2023. הרווח הנקי ברבעון ירד ב-18% והסתכם ב-4.1 מיליון דולר לעומת 5 מיליון דולר ברבעון המקביל.


הרווח הגולמי ברבעון הסתכם בכ-11.9 מיליון דולר לעומת כ-13.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. החברה ציינה כי הקיטון ברווח הגולמי נובע משינוי בתמהיל ההכנסות אל מול התקופה המקבילה בה בוצעו מספר עסקאות בשיעורי רווחיות גבוהים מהרגיל. הרווח התפעולי ברבעון הסתכם לכ-6.2 מיליון דולר לעומת כ-7.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.


הכנסות מגזר פעילות ישראל הסתכמו ברבעון בכ-39.7 מיליון דולר לעומת כ-48.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. החברה ציינה כי הירידה בהכנסות נובעת ברובה מרישום חשבונאי חריג ברבעון הנוכחי של עסקה בעלת מאפיינים מיוחדים שתוצאותיה נרשמו ברווח הגולמי (בנטו) בלבד, חלף רישום של ההכנסות ועלות המכירות (בברוטו), וכן כתוצאה מהכרה של יתרת ההכנסות מהפרויקט AI המשמעותי, שהושלם ברבעון המקביל אשתקד.


הכנסות מגזר פעילות ארה"ב צמחו בכ- 9% והסתכמו ברבעון בכ-22.8 מיליון דולר לעומת כ- 20.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות מגזר פעילות אירופה (אחר) צמחו בכ- 9.3% והסתכמו ברבעון בכ-4.8 מיליון דולר לעומת כ-4.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, גידול שנובע בעיקר מצמיחה של הפעילות בגרמניה.


התוצאות ל-2024

הכנסות החברה בשנת 2024 הסתכמו לכ-273.7 מיליון דולר, לעומת כ-285.6 מיליון דולר ב-2023. הרווח הנקי בשנת 2024 גדל בכ-10.7% והסתכם לכ-15.8 מיליון דולר לעומת כ-14.3 מיליון דולר ב-2023.


הרווח הגולמי בשנת 2024 הסתכם בכ-47.6 מיליון דולר לעומת כ-48 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2023. הרווח התפעולי בשנת 2024 גדל בכ- 3% והסתכם לכ-24.8 מיליון דולר לעומת כ-24 מיליון דולר ב-2023. 


הכנסות מגזר פעילות ישראל הסתכמו בכ- 166.2 מיליון דולר לעומת כ- 195.5 מיליון דולר ב-2023. החברה ציינה כי הירידה בהכנסות המגזר נובעת מפרויקט משמעותי בהיקף של כ-35 מיליון דולר אשר סופק בשנת 2023. הכנסות מגזר פעילות ארה"ב צמחו בכ-20.4% והסתכמו בכ-99.1 מיליון דולר לעומת כ- 82.3 מיליון דולר ב-2023. הכנסות מגזר פעילות אירופה (אחר) צמחו בכ- 29.8% והסתכמו בכ-16.3 מיליון דולר לעומת כ-12.6 מיליון ב-2023.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


"שנת 2024 התאפיינה בהשפעות חיצוניות משמעותיות כגון: שלהי משבר הרכיבים הגלובלי, המלחמה בישראל והמשך החולשה בחלק מהשווקים בהם פועלים לקוחותינו הגלובליים, כגון תחום ה- Semiconductors, עם זאת הציגה החברה שיפור במדדים התפעוליים והפיננסים וגידול של למעלה מ 10% ברווח הנקי אל מול אשתקד", מסר שחף שרגר, מנכ"ל הייפר גלובל. "בנוסף, הצגנו צמיחה משמעותית במגזר ארה"ב בו כמעט חזרנו לרמות שיא בהכנסות וזאת תוך תרומה חלקית בלבד של הלקוח המוביל במגזר זה. במהלך שנת 2024, חווינו התחזקות משמעותית בפעילותנו מול המגזר הביטחוני (בישראל ומחוצה לה), שהתבטאה בזכייה בפרויקטים חדשים, גידול בצבר ההזמנות ועלייה ניכרת בהכנסות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.