שחף שרגר מנכל הייפר גלובל
צילום: ענת קזולה
דוחות

הייפר גלובל: ירידה בפרמטרים העיקריים; ירידה של 6% ברווח הנקי

חיים בן הקון | (1)

חברת הייפר גלובל, המתמחה בתכנון ואספקת פתרונות מחשוב לחברות טכנולוגיה המפתחות מוצרים מבוססי מחשוב בארץ ובעולם, הכניסה ברבעון הראשון כ-80.4 מיליון דולר, תוצאה דומה אל מול הרבעון המקביל שהיה בסך של כ- 85.8 מיליון דולר וזאת למרות שהרבעון המקביל, כלל 2 עסקאות חד פעמיות חריגות בתחום ה- AI. הרווח הנקי ברבעון הסתכם ל-4.7 מיליון דולר לעומת כ- 5 מיליון דולר אשתקד.


הכנסות מגזר פעילות ארה"ב הסתכמו ברבעון בכ-25 מיליון דולר לעומת כ-35.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות נבעה בעיקר מעסקה משמעותית ברבעון המקביל לאספקת מערכות מיחשוב בתחום ה-AI ללקוח בארה"ב. הכנסות מגזר פעילות אירופה (אחר) צמחו בכ- 46% והסתכמו ברבעון בכ- 3.5 מיליון דולר לעומת כ- 2.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בהכנסות המגזר נבעה בעיקר מתחילת אספקות ציוד בפרויקט ארוך טווח של החברה בשווייץ.


 הרווח הגולמי ברבעון הסתכם בכ- 12.6 מיליון דולר לעומת כ-13.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הגולמי נבעה כאמור מהקיטון במחזור ההכנסות ומשינוי בתמהיל העסקאות.

    

הרווח התפעולי ברבעון הסתכם לכ-6.7 מיליון דולר לעומת כ-7.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי של מגזר פעילות ישראל הסתכם ברבעון בכ- 4.7 מיליון דולר לעומת כ- 4.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי של מגזר פעילות ארה"ב הסתכם ברבעון בכ-1.9 מיליון דולר לעומת כ- 3.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נובע בעיקר מהקיטון במכירות המגזר וכן מירידה ברווחיות הגולמית בגין שינוי בתמהיל ההכנסות לעומת הרבעון המקביל. הרווח התפעולי של מגזר פעילות אירופה הסתכם ברבעון בכ- 0.1 מיליון דולר לעומת הפסד של כ- 0.3 מיליון דולר.


הרווח הנקי ברבעון הסתכם לכ-4.7 מיליון דולר לעומת כ- 5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח ברבעון הושפע בין היתר מקיטון של כ- 0.4 מיליון דולר בהוצאות המימון נטו וקיטון של כ- 0.4 מיליון דולר במיסים על הכנסה.


החברה מכריזה על חלוקת דיבידנד בסך כ- 1.4 מיליון דולר לאחר תאריך המאזן, דיווחה החברה כי התקבלה הזמנה מחייבת מלקוח חדש בתחום הביטחוני אשר צפויה להסתכם לסכום של מעל ל- 11 מיליון דולר


שחף שרגר, מנכ"ל הייפר גלובל מסר: "שנת 2025 נפתחה עם רבעון בו נרשמו הכנסות גבוהות בהיקף של כ- 80 מיליון דולר אשר הושפעו, בין היתר, מעסקאות חד פעמיות שלא אפיינו את הרבעונים האחרונים וזאת בעוד שברבעון המקביל אשתקד נכללו שתי עסקאות חד פעמיות לאספקת מערכות לתחום ה- AI הן במגזר ישראל והן במגזר ארה"ב. לאור המצב הגיאופוליטי המורכב והאתגרים הביטחוניים הגוברים בעולם ובישראל, המשכנו לראות התחזקות משמעותית בפעילותנו מול המגזר הביטחוני, שהתבטאה בזכייה בפרויקטים חדשים משמעותיים. באפריל 2025 דיווחנו כי התקבלה הזמנה מחייבת מלקוח חדש בתחום הביטחוני אשר צפויה להסתכם לסכום של מעל ל- 11 מיליון דולר. פעילותנו בסקטור הביטחוני מאפשרת לנו לספק ללקוחותינו ערך מוסף גבוה, תוך מתן מענה לצרכים טקטיים מורכבים וייחודיים באמצעות פיתוח עצמי של פתרונות מחשוב חדשניים. בתקופה הקרובה נמשיך להשקיע באיתור הזדמנויות להתרחבות לא אורגניות בטריטוריות מחוץ לישראל ובמיקוד מיוחד בתחום הביטחוני".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מניית הייפר גלובל עלתה החודש בכ-10% כשהיא סוגרת פער שלילי שפתחה מתחילת השנה. מתחילת שנה עלתה מניית הייפר בכ-1% וב-12 החודישם האחרונים ירדה המניה בכ-1.3%. המניה נסחרת לפי שיווי של 800 מיליון שקל במכפיל 14

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קובי1 17/05/2025 21:57
    הגב לתגובה זו
    רבעון חלש ובלי מידע על צבר הזמנות.
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.