בעולם: המתיחות בטורקיה הפילה את הבורסה ב-6%
שווקי טורקיה מגיבים הבוקר בירידות חדות למתיחות במדינה בין החילונים ובתוכם הצבא, למוסלמים בהובלת חברי המפלגה האיסלאמית שמנסים בתקופה האחרונה להריץ את עבדאללה גול המועמד מטעמם לנשיאות במדינה.
המשבר המתמשך הוביל את הלירה הטורקית לירידה של כ-2.5% המשקפת למטבע שפל חדש, הנמוך מזה 11 חודשים, ונסחרת בשעה זו בשער של 1.37 לדולר. מאז תחילת השנה הצליחה הלירה הטורקית לטפס כ-5.4% ומדד ה-benchmark National 100 הוסיף 20% עד לירידות של היום.
נציין, כי עיקר לחצי המכירות הגיעו דווקא מהמקומיים ולא מהזרים המשקיעים בטורקיה. על פי בנקים זרים, המכירות של מניות היום מבוצעות בידי מקומיים למודי ניסיון מפעמים קודמות בהם הצבא הדיח את הממשלה. לעומתם, הזרים מחכים ומקווים שהסיטואציה של ההפיכה הצבאית בתאילנד, שעוררה בהלה אך בסופה התייצבות, תחזור גם בתורכיה.
כאמור, ברקע עומדים נסיונות החילונים לסכל את עלייתה של המפלגה האיסלאמית לשלטון. בצד מאבקם של החילונים ניצבת תמיכתם המובהקת של מנהיגי הצבא אשר שיגרו ביום שישי האחרון מברק למפלגה האיסלאמית בו הבהירו חד משמעית כי לא יאפשרו השתלטות של גורמים איסלאמים על המדינה ולא יהססו לנקוט בפעולה בכדי לעצור את המגמה.
נזכיר, כי ביום שישי, הצליח הפרלמנט הטורקי לסכל את מינויו של המועמד לנשיאות מטעם מפלגת השלטון האיסלאמית, עבדאללה גול בסיבוב הראשון של הבחירות. גול זכה ב-357 קולות - עשרה פחות מהדרוש על פי חוק, ועל כן יתמודד שוב בסיבוב השני של הבחירות, שייערך ביום רביעי. עם זאת, האופוזיציה במדינה עתרה לבית משפט בדרישה להורות על ביטולו של הסיבוב הנוכחי. זאת, משום שלטענתה מספר המצביעים היה קטן משני שליש מהצירים, כמתחייב על פי חוק.
בנוסף, ביום שישי האחרון צעדו בהפגנת מחאה כמיליון חילונים ברחובות איסטנבול וקראו להתפטרותה של הממשלה. התאחדות התעשיינים במדינה, קראה לממשלה להכריז באופן מיידי על הקדמת הבחירות.
"אנחנו רואים היום תגובה קיצונית של המשקיעים המקומיים למתרחש במדינה", אמר בוריס סוזין מנהל בבנק -Akbank. "מדובר בדילמה דמוקרטית של טורקיה, תגובת החדה של המשקיעים הגיע כיוון שהם לא ציפו לכך", הוסף סוזין.
מפלגות האופוזיציה והקבוצות העסקיות הגדולות במדינה קראו היום להקדמת הבחירות. גורמים עסקיים מסרו היון כי המצב במדינה עשוי להעיב על המגעים המתקיימים עם האיחוד האירופי שהובילו את השקעות הזרים במדינה לשיא של 19.8 מיליארד דולר בשנה החולפת.
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
