בעולם: המתיחות בטורקיה הפילה את הבורסה ב-6%

הלירה הטורקית צנחה לשפל של 11 חודשים. מאבק החילונים נגד המפלגה האיסלאמית הפתיע את המשקיעים הזרים, אך עדיין עיקר משיכות הכספים מבוצעת על ידי משקיעים מקומיים
דותן לוי |

שווקי טורקיה מגיבים הבוקר בירידות חדות למתיחות במדינה בין החילונים ובתוכם הצבא, למוסלמים בהובלת חברי המפלגה האיסלאמית שמנסים בתקופה האחרונה להריץ את עבדאללה גול המועמד מטעמם לנשיאות במדינה.

המשבר המתמשך הוביל את הלירה הטורקית לירידה של כ-2.5% המשקפת למטבע שפל חדש, הנמוך מזה 11 חודשים, ונסחרת בשעה זו בשער של 1.37 לדולר. מאז תחילת השנה הצליחה הלירה הטורקית לטפס כ-5.4% ומדד ה-benchmark National 100 הוסיף 20% עד לירידות של היום.

נציין, כי עיקר לחצי המכירות הגיעו דווקא מהמקומיים ולא מהזרים המשקיעים בטורקיה. על פי בנקים זרים, המכירות של מניות היום מבוצעות בידי מקומיים למודי ניסיון מפעמים קודמות בהם הצבא הדיח את הממשלה. לעומתם, הזרים מחכים ומקווים שהסיטואציה של ההפיכה הצבאית בתאילנד, שעוררה בהלה אך בסופה התייצבות, תחזור גם בתורכיה.

כאמור, ברקע עומדים נסיונות החילונים לסכל את עלייתה של המפלגה האיסלאמית לשלטון. בצד מאבקם של החילונים ניצבת תמיכתם המובהקת של מנהיגי הצבא אשר שיגרו ביום שישי האחרון מברק למפלגה האיסלאמית בו הבהירו חד משמעית כי לא יאפשרו השתלטות של גורמים איסלאמים על המדינה ולא יהססו לנקוט בפעולה בכדי לעצור את המגמה.

נזכיר, כי ביום שישי, הצליח הפרלמנט הטורקי לסכל את מינויו של המועמד לנשיאות מטעם מפלגת השלטון האיסלאמית, עבדאללה גול בסיבוב הראשון של הבחירות. גול זכה ב-357 קולות - עשרה פחות מהדרוש על פי חוק, ועל כן יתמודד שוב בסיבוב השני של הבחירות, שייערך ביום רביעי. עם זאת, האופוזיציה במדינה עתרה לבית משפט בדרישה להורות על ביטולו של הסיבוב הנוכחי. זאת, משום שלטענתה מספר המצביעים היה קטן משני שליש מהצירים, כמתחייב על פי חוק.

בנוסף, ביום שישי האחרון צעדו בהפגנת מחאה כמיליון חילונים ברחובות איסטנבול וקראו להתפטרותה של הממשלה. התאחדות התעשיינים במדינה, קראה לממשלה להכריז באופן מיידי על הקדמת הבחירות.

"אנחנו רואים היום תגובה קיצונית של המשקיעים המקומיים למתרחש במדינה", אמר בוריס סוזין מנהל בבנק -Akbank. "מדובר בדילמה דמוקרטית של טורקיה, תגובת החדה של המשקיעים הגיע כיוון שהם לא ציפו לכך", הוסף סוזין.

מפלגות האופוזיציה והקבוצות העסקיות הגדולות במדינה קראו היום להקדמת הבחירות. גורמים עסקיים מסרו היון כי המצב במדינה עשוי להעיב על המגעים המתקיימים עם האיחוד האירופי שהובילו את השקעות הזרים במדינה לשיא של 19.8 מיליארד דולר בשנה החולפת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

טובי שמלצר, מבעלי שלמה ביטוח, צילום: עזרא לויטובי שמלצר, מבעלי שלמה ביטוח, צילום: עזרא לוי

הראלי בביטוח החזיר את משפחת שמלצר לשולחן ההנפקות

ארבע שנים אחרי ביטול המהלך, שלמה ביטוח מגישה טיוטת תשקיף ראשונה לקראת הנפקה לציבור; השוק השתנה, התמחורים עלו, אבל המחלוקת מול המוסדיים עוד לפניה

מנדי הניג |

משפחת שמלצר חוזרת לשוק ההון. שלמה עסקי ביטוח, זרוע הביטוח של קבוצת שלמה החזקות, הגישה אתמול בלילה טיוטת תשקיף ראשונה לרשות ניירות ערך ולבורסה בתל אביב, כחלק מהיערכות אפשרית להנפקת מניות לציבור. כמובן שבשלב זה זהו צעד ראשוני, בלי התחייבות לביצוע ההנפקה בפועל, אבל כזה שמאותת שהמשפחה מזהה חלון הזדמנויות חדש, אחרי שנה חזקה במיוחד למניות הביטוח. שנה שבה מדד ת"א ביטוח טס 152%, ליברה קפצה 197%, איילון 120% ואפילו הראל הגדולה עשתה 92%. גם מכפילי ההון של החברות התרחבו והם נעים בין 1.7 למגדל לבין 2.7 בהפניקס, מרמות של 1.2-1.5 בעבר שאליהן היינו רגילים.

שלמה עסקי ביטוח היא חברה בת בבעלות מלאה של שלמה החזקות, והיא מחזיקה בכ-98.5% ממניות ש. שלמה חברה לביטוח, לצד בעלות מלאה על סוכנות הביטוח ש.פ. שווקים פיננסיים. שלמה ביטוח עצמה כבר נחשבת תאגיד מדווח, אחרי שהנפיקה בעבר סדרות אג"ח, אבל המניות נותרו כמעט כולן בידי המשפחה.

את המהלך מוביל טובי שמלצר, מבעלי החברה ומשנה למנכ"ל, לצד המנכ"ל דורון גינת. בשלב הזה לא פורסמו פרטים על היקף ההנפקה או מבנה העסקה, והחברה מדגישה כי כל החלטה תלויה באישורים רגולטוריים ובהחלטות האורגנים המוסמכים.

מאחורי ההנעה למהלך עומדת גם התמונה העסקית. בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה רשמה שלמה ביטוח רווח כולל של 130 מיליון שקל, ואפשר להניח שהיא תסיים את השנה ברווח של כ-160 מיליון שקל, בהנחה שקצב הרווח הנוכחי יישמר. ההון העצמי של החברה עמד בסוף ספטמבר על כ-584 מיליון שקל כך שאם נניח מכפיל הון של סביב ה-2.5 המחיר לפי הענף אמור להיות על סביב ה-1.4 מיליארד שקל אבל ניתן להניח מנסיון העבר ששמלעצר יבקשו יותר.