עדות נוספת למצבו של מעריב: כבר יותר מחודשיים שלא שילם עבור 'גלובס הבוקר'
מעריב התחייב לשלם מדי חודש 110 אלף שקלים (כ-130 אלף שקלים כולל מע"מ) לגלובס תמורת הפקת גלובס הבוקר, אולם בחודשיים האחרונים לא עמד בהסכם, ועד כה צבר המו"ל שלמה בן-צבי חוב של כמעט 1.4 מיליון שקלים, עדות נוספת למצבו הקשה של העיתון. זו גם הסיבה שמספר גיליונות של 'גלובס הבוקר' לא הודפסו בשבועיים האחרונים.
בעקבות חובות מעריב, הגיש גלובס בשבוע שעבר תביעה בסך של כמעט 1.4 מיליון שקל, על חובות עבור התוכן ועבור הדפסת 'גלובס הבוקר' ו' דיוקן ', שהדפסתו החלה בתחילת 2011.
בתביעה שהוגשה באמצעות בעלי כוחם של 'גלובס' ודפוס כספים מבית גלובס, טענו עורכי הדין יורם מושקט ואוריין אשכולי ממשרד עו"ד משוקט ושות', כי מעריב-מקור ראשון לא עמדה בהסכמי התוכן וההדפסה, ולכן העמידו את התביעה על 1.382 מיליון שקלים.
מכתב התביעה עולים נתונים מעניינים, על פיהם בחוזה שנחתם בין הצדדים ב-17 בדצמבר 2012, נקבע כי גלובס יפיק למעריב את 'גלובס הבוקר', ויעניק לו רישיון לא בלעדי לשימוש בתכני גלובס במסגרת ערוץ העסקים של NRG, תמורת 110 אלף שקלים בחודש בצירוף מע"מ. יש לציין כי על פי הערכות, עלות הפקת 'מעריב עסקים' עמדה על כ-200 אלף שקלים בחודש, כך שבן-צבי אמור היה לחסוך באמצעות המהלך כמיליון שקלים בשנה.
לידיעת הפרילנסרים של מעריב, תנאי התשלום עבור השירות של גלובס הם שוטף פלוס 15, טובים הרבה יותר מאלו שקיבלו הפרילנסרים, שלאחרונה גם לא קיבלו כלל את שכרם.
החוזה בין הצדדים בסוף דצמבר נחתם לתקופה של 18 חודשים, אולם מאפשר לכל אחד מן הצדדים לסיימו לאחר 9 חודשים, וזאת בתנאי שהודיע על כך מראש בכתב 3 חודשים לפני כן. במידה של הפרה יסודית של ההסכם שלא תוקנה, ניתן לסיים את החוזה תוך 7 עד 14 ימים.
עבור עבודות הדפוס של 'גלובס הבוקר' ו'דיוקן', צבר מעריב חוב בסך 1.123 מיליון שקלים, ואילו בגין אי העמידה בהסכם על התוכן עבור 'גלובס הבוקר', החוב עומד על 258 אלף שקלים.
- הפריים טיים בשליטת קשת, והפעם עם "ארץ נהדרת"
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הכוכב הבא בראש הפריים טיים
בתביעה גם נחשפים הסכומים שמשלם מעריב לדפוס כספים עבור ההדפסה. במסגרת ההסכם עולה כי מעריב משלם כ-20 אלף שקלים עבור 24 אלף עותקים לכל גיליון עם 48 עמודים, ועד כ-24 אלף שקלים ל-24 אלף עותקים של גיליון עם 64 עמודים. על כך יש לצרף כירכיה שעולה 35 שקלים לכל 1,000 עותקים, ובסך הכל עוד 840 שקלים ל-24 אלף עותקים, עליהם יש להוסיף מע"מ. בהסכם זה התשלום הוא שוטף פלוס 90.
להסכם מצורף סעיף סודיות בו התחייבו הצדדים לשמור "בסודיות גמורה וימנעו מלגלות ו/או להראות ו/או להעביר בכל דרך שהיא לכל צד שלישי במישרין ו/או בעקיפים, בין בעצמם ובין על ידי אחרים, לרבות כל מי מטעמם כל מידע מקצועי מסחרי או אחר אשר אינו נחלת הכלל ונוגע למשנהו...".
- 3.יש! מעריב לקראת חיסול. עכשיו הארץ! (ל"ת)גידי 07/07/2013 20:15הגב לתגובה זו
- 2.משה 07/07/2013 15:50הגב לתגובה זושלמה בן צבי, אדריכל 'קבורת החמור' של מעריב - כשאתה 'מוכר' את העצמאות של העיתון שלך כדי לחסוך בשכר עובדים, אתה הופך את העיתון שלך לשבוי בידי אחרים. כך לאורך זמן אתה מאבד את הזכות להתקיים !
- 1.אייל 07/07/2013 14:50הגב לתגובה זובן צבי, ככה מתנהלים?
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
