רוסיה וסין משתפות פעולה בתחום ה-AI, האם זה איום על ארה"ב?
מה היכולות של הרוסים ב-AI, למה סין רוצה שיתוף פעולה עם רוסיה והאם זו רק תחרות טכנולוגית עסקית או הרבה יותר מזה?
המרוץ העולמי לפיתוח בינה מלאכותית הוא כבר מזמן לא רק תחרות טכנולוגית – הוא הפך למלחמה
שקטה על שליטה כלכלית, צבאית ואסטרטגית, שבה המנצח עשוי לעצב את העולם לעשורים קדימה. ארצות הברית, שמובילה כעת את התחום, ניצבת מול אתגר חדש ומשמעותי: שיתוף פעולה מתהדק בין רוסיה לסין בתחום ה-AI, שצובר תאוצה בחודשים האחרונים. הברית הזו מעלה שאלות קשות על עתיד
ההובלה האמריקאית. וושינגטון שופכת מאות מיליארדים על תשתיות ענק כמו פרויקט "סטארגייט", אך, סין ורוסיה בונות יחד טכנולוגיות זולות ויעילות שיכולות להיות המודל המנצח. זהו סיפור של חדשנות תחת לחץ, תחרות
עולמית עזה, שליטה ביכולות העתיד והרבה מאוד כסף על השולחן.
הברית הטכנולוגית: מה מביאות רוסיה וסין לשולחן?
סין מגיעה עם מאגרי נתונים עצומים ויכולות מתקדמות ב-AI, כמו אלגוריתמים שיכולים לפענח הכל משווקים פיננסיים ועד תנועות אנושיות. רוסיה, לעומת זאת, תורמת מוחות מבריקים במתמטיקה, מדעי הסייבר ותכנות – אנשים שיודעים לבנות קוד חזק ויצירתי גם כשהמשאבים מוגבלים. הבנק הגדול ביותר ברוסיה, סברבנק, לקח את השותפות הזו צעד קדימה ב-2025 כשחתם על הסכם עם חברות סיניות לפיתוח טכנולוגיות AI. המטרה? להתגבר על הסנקציות המערביות שהאטו את רוסיה מאז 2022 ולמצוא פתרונות זולים שישאירו אותה במשחק.
לסינים יש כבר שחקנים חזקים בשטח. DeepSeek, סטארט-אפ מהיר וחדשני, זעזע את העולם כשהשיק מערכת AI עוצמתית בעלות מגוחכת לעומת המתחרים האמריקאים – חישובים של מיליוני דולרים בודדים לעומת מאות מיליונים של OpenAI. עליבאבא, ענקית הטכנולוגיה, מפתחת מודלים כמו Qwen, שמתחרים ביכולות של מערכות מערביות ומשתלבים כבר עכשיו במוצרים כמו אייפונים סיניים. באידו, שמתמקדת בחיפוש ובינה מלאכותית, ממשיכה לדחוף קדימה עם מערכות כמו Ernie Bot, שמספקות תשובות מהירות ומדויקות לשאלות מורכבות. כל אלה נשענים על נתונים עצומים מהשוק הסיני – מיליארדי משתמשים שמזינים את המכונה.
רוסיה, לעומת זאת, נמצאת צעד מאחור במונחי תשתיות, אבל לא במוחות. יש להם את GigaChat, צ’אט AI שפיתח סברבנק ב-2023, שנועד להתחרות במודלים כמו ChatGPT. הוא לא מהפכני כמו DeepSeek, אבל חזק במיוחד בתחומים כמו בנקאות ומשימות מדעיות. ההשקעה הרוסית ב-AI מוערכת בעשרות מיליארדי רובלים בשנים האחרונות, עם דגש על שימושים צבאיים ואזרחיים כאחד. הם גם שחררו את Kandinsky, כלי ליצירת תמונות מבוסס AI, שמראה שהם לא מפחדים להתנסות. הבעיה? סנקציות מגבילות את הגישה שלהם לשבבים מתקדמים, מה שדוחף אותם לשיתוף פעולה עם סין כדי לעקוף את המכשולים.
- לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
- פגישה בבייג'ין: שי ג'ינפינג ופוטין מחזקים את הברית האסטרטגית בין סין לרוסיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למי זה עוזר יותר: רוסיה או סין?
השותפות הזו נראית כמו חבל הצלה לרוסיה יותר מאשר לסין. לסין יש כבר חברות כמו DeepSeek שמובילות ביעילות, וענקיות כמו עליבאבא ובאידו ששופכות משאבים על AI. מה שחסר לה? שבבים מתקדמים וגישה לשווקים חדשים. רוסיה לא ממש פותרת את בעיית השבבים, אבל היא פותחת דלתות – שווקים במזרח התיכון, אפריקה ומדינות ברית המועצות לשעבר שבהן למוסקבה יש השפעה. זה כמו שותף שמביא קשרים במקום כסף.
לרוסיה, לעומת זאת, השותפות הזו היא חמצן. הסנקציות חנקו את הגישה שלהם לטכנולוגיה מערבית, והשותפות עם סין נותנת להם גישה לנתונים, לידע ולפתרונות זולים יותר. GigaChat, למשל, נבדק מול DeepSeek והראה תוצאות מרשימות במשימות מסוימות, אבל הוא עדיין נשען על שיתוף פעולה עם סין כדי להתקדם. זו סימביוזה שבה סין מובילה את המירוץ, ורוסיה לומדת לרוץ מהר יותר.
מלחמת השבבים והחדשנות
המירוץ ל-AI קשור קשר הדוק למלחמת השבבים. ארה"ב מנסה לחנוק את התקדמות סין עם מגבלות על ייצוא שבבים מתקדמים, אבל DeepSeek הוכיחה שאפשר לבנות משהו חזק גם עם פחות – כמו להכין ארוחת ערב משובחת עם סיר ישן אבל חכם. כשהשיקה את המערכת שלה בינואר 2025, שווי השוק של אנבידיה צנח ב-600 מיליארד דולר ביום אחד – זעזוע שמראה כמה השוק רגיש להתקדמות סינית. אבל אנבידיה התאוששה מהר, והמנכ"ל שלה, ג'נסן הואנג אפילו זרק מילה טובה לדיפסיק והזמין את המנהל שלה להציג בכנס GTC של אנבידיה.
- כשהענן עולה לחלל: המרוץ החדש של מאסק ובזוס שעשוי לשנות את עולם הבינה המלאכותית
- אחרי ביקור המנכ"ל: פאלו אלטו במגעים לרכישת KOI ב-350-400 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- פרופ' שעשוע (שוב) מוכר חלום; בחזרה לאקזיט של מובילאיי ועל...
רוסיה, לעומת זאת, לא משחקת בשוק השבבים – היא תלויה בסין ובפתרונות מקומיים מוגבלים. ההתקדמות שלה ב-AI נשענת על מה שהיא יכולה לסחוט מהטכנולוגיה שכבר יש לה, ופה השותפות עם סין נכנסת לתמונה. יחד, הן יכולות לייצר מערכות שמאתגרות את ההשקעות העצומות של המערב.
ארה"ב - השקעה ענקית, אבל האם היא יעילה?
ארה"ב לא יושבת בשקט. פרויקט "סטארגייט" – 500 מיליארד דולר לתשתיות AI – אמור לשמור על היתרון האמריקאי. יש גם הקלות רגולטוריות שדוחפות חדשנות, אבל יש מי שטוען שזה יותר מדי – DeepSeek מראה שאפשר להגיע רחוק גם בלי לשפוך מיליארדים. במקביל, הממשל חוסם את DeepSeek ממכשירים ממשלתיים ומדינות כמו טקסס וניו יורק מצטרפות לאיסורים, כמו שומרים שמנסים לעצור גל שכבר התחיל להתפשט.
השיתוף בין רוסיה לסין הוא יותר מסתם עסקה – הוא אתגר ישיר לארה"ב. סין מביאה יעילות וחדשנות עם שחקנים כמו DeepSeek, עליבאבא ובאידו, בעוד רוסיה מוסיפה מומחיות וגישה לשווקים. GigaChat ו-Kandinsky מראים שהרוסים לא נשארים מאחור, אבל הם עדיין תלויים בסין כדי לעמוד בקצב. ארה"ב מובילה בכוח חישוב וטכנולוגיה, אבל הברית הזו מוכיחה שהמירוץ לא נגמר ושהוא יכול להשתנות מהר מאוד. לארה"ב יש יתרון אחד בולט - השחקניות המובילות - ענקיות הטק הן חברות אמריקאיות, אבל מה אם כולן נשבו בקונספציה לא נכונה ופיתחו מודלים לא יעילים? מה אם הן שפכו כסף גדול, אבל השיטה שלהן לא נכונה? ענקיות הטק החליטו לאמן ולעבד כמויות אדירות של חומר לפני שמקבלים תשובה-פלו מהצ'אט. המטרה להגיע לצ'אט כמה שיותר חכם ומדויק. המודלים הסינים אמרו משהו אחר - במקום לבדוק כמות אדירה של מקורות, נבדוק את האיכותיים שבהם. ככה נריץ פחות כוח מיחשובי, נהיה יעילים יותר ובמבחן העלות תועלת ננצח. דיפסיק יכול להיות הוכחהה לכך שהם צודקים, אבל הטענה היא שבשלב השני של הלמידה, מה שמכונה הלמידה העמוקה ומתן ניתוחים למשתמשים, היכולות של הצ'אטים האמריקאיים מובילים בכמה רמות כי שם צריך יכולת בדיקה של מאגר כמה שיותר גדול.
זה עולם משתנה. אנחנו לא יודעים איך זה יתפתח, אבל העובדה שרוסיה וסין משתפות פעולה היא לא חדשה טובה לארה"ב. זאת תחרות ואפילו מלחמה שמתחת לפני השטח, וארה"ב חייבת לשמור על היתרון הטכנולוגי שלה. חיבור בין שתי המדינות האלו עשוי לסגור את הפער.
- 2.אנונימי 20/03/2025 13:01הגב לתגובה זולא צריך להפריע לרוסים ולסינים לרכוש שבבים מתקדמים מתוצרת המערב מיד שניה.
- 1.וטראמפ עוזר לפוטין להחלץ ממלחמת אוקראינה שרוסיה בעצמה החלה וגרמה להרס עצום בחיי אדם ורכוש. (ל"ת)אנונימי 19/03/2025 19:34הגב לתגובה זו

כשהענן עולה לחלל: המרוץ החדש של מאסק ובזוס שעשוי לשנות את עולם הבינה המלאכותית
החלל תמיד היה זירת תחרות בין מעצמות ואנשי חזון, אבל המרוץ הנוכחי שונה מכל מה שראינו. אילון מאסק וג'ף בזוס, שני המיליארדרים שכבר שינו את תעשיית החלל, מתמקדים כעת ביעד חדש: להעביר את מרכזי הנתונים העצומים אל מעל לעננים. מדובר בפרויקט שנשמע כמו מדע בדיוני, אבל הוא כבר בשלבי פיתוח, ועשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים על מחשוב, אנרגיה ובינה מלאכותית
בלו אוריג'ין, חברת החלל שבשליטת ג'ף בזוס, פועלת בשנה האחרונה לפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו הקמת מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ, המיועדים בראש ובראשונה לאימון מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית. במקביל, ספייס אקס של אילון מאסק בוחנת שימוש בלווייני סטארלינק
מהדור הבא כתשתית מבוזרת של כוח מחשוב, שתפעל כמעין רשת של מרכזי נתונים בחלל. השאלה היא לא רק מי יגיע ראשון, אלא האם הרעיון הזה בכלל בר ביצוע, ומה המחיר – הן הטכנולוגי והן האנושי.
למה בכלל לשלוח מחשבים לחלל?
הרעיון נשמע מופרך במבט ראשון. למה לקחת משהו שעובד היטב על הקרקע ולשלוח אותו למקום שהגישה אליו כרוכה במיליוני דולרים? התשובה טמונה בבעיה אחת גדולה: אנרגיה. מרכזי נתונים מודרניים, במיוחד אלה שמריצים מודלים של בינה מלאכותית, בולעים כמויות מטורפות של חשמל. אימון מודל AI מתקדם אחד יכול לדרוש חשמל שמספיק לכמה עיירות שלמות למשך חודשים. המחשבים האלה גם מפיקים חום רב, שדורש מערכות קירור ענקיות שצורכות עוד אנרגיה.
בחלל, המשוואה משתנה לחלוטין. השמש זורחת כמעט ללא הפסקה, והאנרגיה הסולארית זמינה בשפע. אין צורך במערכות קירור כי החום מתפזר אל החלל הקר. בנוסף, אין צורך בתשתיות ענק של חוות שרתים קרקעיות שצורכות קרקע ומשאבים. זה נשמע מושלם, אבל על מנת להגשים את החזון הזה נדרשים פתרונות לאתגרים הנדסיים מורכבים במיוחד.
כדי להגיע להיקף מחשוב המקביל למרכז נתונים גדול על הקרקע, בהספק של סדר גודל של גיגה־וואט, יידרש מערך של אלפי לוויינים במסלול, כאשר כל אחד מהם מצויד ביכולת חישוב של עשרות עד מאות קילוואט. מעבר לאתגרי השיגור עצמם, מדובר במערכת מורכבת שמציבה דרישות חריגות בתחומי התכנון, התחזוקה והבטיחות. כל לוויין נדרש לפעול בסביבה עתירת קרינה, להתמודד עם תנאי טמפרטורה קיצוניים ועם חלקיקי אבק חלל, ובמקביל לשמור על קישור תקשורת מהיר, רציף ואמין עם הקרקע ועם לוויינים אחרים במערך, כדי לאפשר העברת נתונים בקצבים גבוהים.בין חלום למציאות
בלו אוריג'ין מתמקדת בפיתוח לוויינים מתקדמים שמשלבים מעבדים חזקים, מערכות אנרגיה סולארית ענקיות ומערכות תקשורת לייזר שיכולות להעביר נתונים במהירויות שמתקרבות לזו שיש במרכזי נתונים קרקעיים. החברה גם חוקרת כיצד לשדרג לוויינים שכבר נמצאים במסלול – אולי באמצעות רובוטים או חלליות שירות אוטונומיות. ספייס אקס, מצידה, מנסה למנף את רשת הסטארלינק הקיימת. הרעיון הוא לשדרג את הלוויינים הקיימים או להוסיף דור חדש שמותאם לחישוב AI, ולהשתמש ברשת הענקית כבר קיימת כדי ליצור תשתית מבוזרת של מחשוב.
- כמעט שני ג’יגה־ואט של חישוב: xAI מרחיבה את מתחם מרכזי הנתונים בממפיס
- מנסה לרכך את המכה? טסלה פרסמה את תחזיות האנליסטים למסירות רכבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הטכנולוגיה היא רק חלק מהפאזל. אחת השאלות הגדולות היא איך מבצעים תחזוקה בחלל. על הקרקע, אם שרת מתקלקל, טכנאי פשוט מגיע ומחליף אותו. בחלל, הדבר הזה הרבה יותר מסובך. צריך לתכנן מראש מערכות גיבוי, יכולת לתקן מרחוק, או אפילו לשלוח משימות תיקון רובוטיות. כל תקלה יכולה להפוך לוויין בשווי מיליוני דולרים לגוש מתכת חסר תועלת. השאלה האחרת היא תקשורת. כדי שמרכז נתונים בחלל יהיה שימושי, הוא צריך להיות מחובר למשתמשים על הקרקע בקו מהיר וללא תקלות. זה דורש תשתית קרקעית ענקית של תחנות קרקע, מערכות אנטנות ופרוטוקולי תקשורת מתקדמים. כל עיכוב של מילישנייה יכול להיות קריטי כשמדובר באימון מודלי AI בזמן אמת או בעיבוד נתונים רגישים.
