פוטין
צילום: יוטיוב

רוסיה וסין משתפות פעולה בתחום ה-AI, האם זה איום על ארה"ב?

מה היכולות של הרוסים ב-AI, למה סין רוצה שיתוף פעולה עם רוסיה והאם זו רק תחרות טכנולוגית עסקית או הרבה יותר מזה?

אביחי טדסה | (2)

המרוץ העולמי לפיתוח בינה מלאכותית הוא כבר מזמן לא רק תחרות טכנולוגית – הוא הפך למלחמה שקטה על שליטה כלכלית, צבאית ואסטרטגית, שבה המנצח עשוי לעצב את העולם לעשורים קדימה. ארצות הברית, שמובילה כעת את התחום, ניצבת מול אתגר חדש ומשמעותי: שיתוף פעולה מתהדק בין רוסיה לסין בתחום ה-AI, שצובר תאוצה בחודשים האחרונים. הברית הזו מעלה שאלות קשות על עתיד ההובלה האמריקאית. וושינגטון שופכת מאות מיליארדים על תשתיות ענק כמו פרויקט "סטארגייט", אך, סין ורוסיה בונות יחד טכנולוגיות זולות ויעילות שיכולות להיות המודל המנצח. זהו סיפור של חדשנות תחת לחץ, תחרות
עולמית עזה, שליטה ביכולות העתיד והרבה מאוד כסף על השולחן. 

הברית הטכנולוגית: מה מביאות רוסיה וסין לשולחן?

סין מגיעה עם מאגרי נתונים עצומים ויכולות מתקדמות ב-AI, כמו אלגוריתמים שיכולים לפענח הכל משווקים פיננסיים ועד תנועות אנושיות. רוסיה, לעומת זאת, תורמת מוחות מבריקים במתמטיקה, מדעי הסייבר ותכנות – אנשים שיודעים לבנות קוד חזק ויצירתי גם כשהמשאבים מוגבלים. הבנק הגדול ביותר ברוסיה, סברבנק, לקח את השותפות הזו צעד קדימה ב-2025 כשחתם על הסכם עם חברות סיניות לפיתוח טכנולוגיות AI. המטרה? להתגבר על הסנקציות המערביות שהאטו את רוסיה מאז 2022 ולמצוא פתרונות זולים שישאירו אותה במשחק.  

לסינים יש כבר שחקנים חזקים בשטח. DeepSeek, סטארט-אפ מהיר וחדשני, זעזע את העולם כשהשיק מערכת AI עוצמתית בעלות מגוחכת לעומת המתחרים האמריקאים – חישובים של מיליוני דולרים בודדים לעומת מאות מיליונים של OpenAI. עליבאבא, ענקית הטכנולוגיה, מפתחת מודלים כמו Qwen, שמתחרים ביכולות של מערכות מערביות ומשתלבים כבר עכשיו במוצרים כמו אייפונים סיניים. באידו, שמתמקדת בחיפוש ובינה מלאכותית, ממשיכה לדחוף קדימה עם מערכות כמו Ernie Bot, שמספקות תשובות מהירות ומדויקות לשאלות מורכבות. כל אלה נשענים על נתונים עצומים מהשוק הסיני – מיליארדי משתמשים שמזינים את המכונה.  

רוסיה, לעומת זאת, נמצאת צעד מאחור במונחי תשתיות, אבל לא במוחות. יש להם את GigaChat, צ’אט AI שפיתח סברבנק ב-2023, שנועד להתחרות במודלים כמו ChatGPT. הוא לא מהפכני כמו DeepSeek, אבל חזק במיוחד בתחומים כמו בנקאות ומשימות מדעיות. ההשקעה הרוסית ב-AI מוערכת בעשרות מיליארדי רובלים בשנים האחרונות, עם דגש על שימושים צבאיים ואזרחיים כאחד. הם גם שחררו את Kandinsky, כלי ליצירת תמונות מבוסס AI, שמראה שהם לא מפחדים להתנסות. הבעיה? סנקציות מגבילות את הגישה שלהם לשבבים מתקדמים, מה שדוחף אותם לשיתוף פעולה עם סין כדי לעקוף את המכשולים.

למי זה עוזר יותר: רוסיה או סין?

השותפות הזו נראית כמו חבל הצלה לרוסיה יותר מאשר לסין. לסין יש כבר חברות כמו DeepSeek שמובילות ביעילות, וענקיות כמו עליבאבא ובאידו ששופכות משאבים על AI. מה שחסר לה? שבבים מתקדמים וגישה לשווקים חדשים. רוסיה לא ממש פותרת את בעיית השבבים, אבל היא פותחת דלתות – שווקים במזרח התיכון, אפריקה ומדינות ברית המועצות לשעבר שבהן למוסקבה יש השפעה. זה כמו שותף שמביא קשרים במקום כסף.  

לרוסיה, לעומת זאת, השותפות הזו היא חמצן. הסנקציות חנקו את הגישה שלהם לטכנולוגיה מערבית, והשותפות עם סין נותנת להם גישה לנתונים, לידע ולפתרונות זולים יותר. GigaChat, למשל, נבדק מול DeepSeek והראה תוצאות מרשימות במשימות מסוימות, אבל הוא עדיין נשען על שיתוף פעולה עם סין כדי להתקדם. זו סימביוזה שבה סין מובילה את המירוץ, ורוסיה לומדת לרוץ מהר יותר.

מלחמת השבבים והחדשנות

המירוץ ל-AI קשור קשר הדוק למלחמת השבבים. ארה"ב מנסה לחנוק את התקדמות סין עם מגבלות על ייצוא שבבים מתקדמים, אבל DeepSeek הוכיחה שאפשר לבנות משהו חזק גם עם פחות – כמו להכין ארוחת ערב משובחת עם סיר ישן אבל חכם. כשהשיקה את המערכת שלה בינואר 2025, שווי השוק של אנבידיה צנח ב-600 מיליארד דולר ביום אחד – זעזוע שמראה כמה השוק רגיש להתקדמות סינית. אבל אנבידיה התאוששה מהר, והמנכ"ל שלה, ג'נסן הואנג אפילו זרק מילה טובה לדיפסיק והזמין את המנהל שלה להציג בכנס GTC  של אנבידיה.

קיראו עוד ב"BizTech"

רוסיה, לעומת זאת, לא משחקת בשוק השבבים – היא תלויה בסין ובפתרונות מקומיים מוגבלים. ההתקדמות שלה ב-AI נשענת על מה שהיא יכולה לסחוט מהטכנולוגיה שכבר יש לה, ופה השותפות עם סין נכנסת לתמונה. יחד, הן יכולות לייצר מערכות שמאתגרות את ההשקעות העצומות של המערב.

ארה"ב - השקעה ענקית, אבל האם היא יעילה?

ארה"ב לא יושבת בשקט. פרויקט "סטארגייט" – 500 מיליארד דולר לתשתיות AI – אמור לשמור על היתרון האמריקאי. יש גם הקלות רגולטוריות שדוחפות חדשנות, אבל יש מי שטוען שזה יותר מדי – DeepSeek מראה שאפשר להגיע רחוק גם בלי לשפוך מיליארדים. במקביל, הממשל חוסם את DeepSeek ממכשירים ממשלתיים ומדינות כמו טקסס וניו יורק מצטרפות לאיסורים, כמו שומרים שמנסים לעצור גל שכבר התחיל להתפשט.

השיתוף בין רוסיה לסין הוא יותר מסתם עסקה – הוא אתגר ישיר לארה"ב. סין מביאה יעילות וחדשנות עם שחקנים כמו DeepSeek, עליבאבא ובאידו, בעוד רוסיה מוסיפה מומחיות וגישה לשווקים. GigaChat ו-Kandinsky מראים שהרוסים לא נשארים מאחור, אבל הם עדיין תלויים בסין כדי לעמוד בקצב. ארה"ב מובילה בכוח חישוב וטכנולוגיה, אבל הברית הזו מוכיחה שהמירוץ לא נגמר ושהוא יכול להשתנות מהר מאוד. לארה"ב יש יתרון אחד בולט - השחקניות המובילות - ענקיות הטק הן חברות אמריקאיות, אבל מה אם כולן נשבו בקונספציה לא נכונה ופיתחו מודלים לא יעילים? מה אם הן שפכו כסף גדול, אבל השיטה שלהן לא נכונה? ענקיות הטק החליטו לאמן ולעבד כמויות אדירות של חומר לפני שמקבלים תשובה-פלו מהצ'אט. המטרה להגיע לצ'אט כמה שיותר חכם ומדויק. המודלים הסינים אמרו משהו אחר - במקום לבדוק כמות אדירה של מקורות, נבדוק את האיכותיים שבהם. ככה נריץ פחות כוח מיחשובי, נהיה יעילים יותר ובמבחן העלות תועלת ננצח. דיפסיק יכול להיות הוכחהה לכך שהם צודקים, אבל הטענה היא שבשלב השני של הלמידה, מה שמכונה הלמידה העמוקה ומתן ניתוחים למשתמשים, היכולות של הצ'אטים האמריקאיים מובילים בכמה רמות כי שם צריך יכולת בדיקה של מאגר כמה שיותר גדול. 

זה עולם משתנה. אנחנו לא יודעים איך זה יתפתח, אבל העובדה שרוסיה וסין משתפות פעולה היא לא חדשה טובה לארה"ב. זאת תחרות ואפילו מלחמה שמתחת לפני השטח, וארה"ב חייבת לשמור על היתרון הטכנולוגי שלה. חיבור בין שתי המדינות האלו עשוי לסגור את הפער. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 20/03/2025 13:01
    הגב לתגובה זו
    לא צריך להפריע לרוסים ולסינים לרכוש שבבים מתקדמים מתוצרת המערב מיד שניה.
  • 1.
    וטראמפ עוזר לפוטין להחלץ ממלחמת אוקראינה שרוסיה בעצמה החלה וגרמה להרס עצום בחיי אדם ורכוש. (ל"ת)
    אנונימי 19/03/2025 19:34
    הגב לתגובה זו
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.