רוסיה וסין משתפות פעולה בתחום ה-AI, האם זה איום על ארה"ב?

מה היכולות של הרוסים ב-AI, למה סין רוצה שיתוף פעולה עם רוסיה והאם זו רק תחרות טכנולוגית עסקית או הרבה יותר מזה?

אביחי טדסה | (2)

המרוץ העולמי לפיתוח בינה מלאכותית הוא כבר מזמן לא רק תחרות טכנולוגית – הוא הפך למלחמה שקטה על שליטה כלכלית, צבאית ואסטרטגית, שבה המנצח עשוי לעצב את העולם לעשורים קדימה. ארצות הברית, שמובילה כעת את התחום, ניצבת מול אתגר חדש ומשמעותי: שיתוף פעולה מתהדק בין רוסיה לסין בתחום ה-AI, שצובר תאוצה בחודשים האחרונים. הברית הזו מעלה שאלות קשות על עתיד ההובלה האמריקאית. וושינגטון שופכת מאות מיליארדים על תשתיות ענק כמו פרויקט "סטארגייט", אך, סין ורוסיה בונות יחד טכנולוגיות זולות ויעילות שיכולות להיות המודל המנצח. זהו סיפור של חדשנות תחת לחץ, תחרות
עולמית עזה, שליטה ביכולות העתיד והרבה מאוד כסף על השולחן. 

הברית הטכנולוגית: מה מביאות רוסיה וסין לשולחן?

סין מגיעה עם מאגרי נתונים עצומים ויכולות מתקדמות ב-AI, כמו אלגוריתמים שיכולים לפענח הכל משווקים פיננסיים ועד תנועות אנושיות. רוסיה, לעומת זאת, תורמת מוחות מבריקים במתמטיקה, מדעי הסייבר ותכנות – אנשים שיודעים לבנות קוד חזק ויצירתי גם כשהמשאבים מוגבלים. הבנק הגדול ביותר ברוסיה, סברבנק, לקח את השותפות הזו צעד קדימה ב-2025 כשחתם על הסכם עם חברות סיניות לפיתוח טכנולוגיות AI. המטרה? להתגבר על הסנקציות המערביות שהאטו את רוסיה מאז 2022 ולמצוא פתרונות זולים שישאירו אותה במשחק.  

לסינים יש כבר שחקנים חזקים בשטח. DeepSeek, סטארט-אפ מהיר וחדשני, זעזע את העולם כשהשיק מערכת AI עוצמתית בעלות מגוחכת לעומת המתחרים האמריקאים – חישובים של מיליוני דולרים בודדים לעומת מאות מיליונים של OpenAI. עליבאבא, ענקית הטכנולוגיה, מפתחת מודלים כמו Qwen, שמתחרים ביכולות של מערכות מערביות ומשתלבים כבר עכשיו במוצרים כמו אייפונים סיניים. באידו, שמתמקדת בחיפוש ובינה מלאכותית, ממשיכה לדחוף קדימה עם מערכות כמו Ernie Bot, שמספקות תשובות מהירות ומדויקות לשאלות מורכבות. כל אלה נשענים על נתונים עצומים מהשוק הסיני – מיליארדי משתמשים שמזינים את המכונה.  

רוסיה, לעומת זאת, נמצאת צעד מאחור במונחי תשתיות, אבל לא במוחות. יש להם את GigaChat, צ’אט AI שפיתח סברבנק ב-2023, שנועד להתחרות במודלים כמו ChatGPT. הוא לא מהפכני כמו DeepSeek, אבל חזק במיוחד בתחומים כמו בנקאות ומשימות מדעיות. ההשקעה הרוסית ב-AI מוערכת בעשרות מיליארדי רובלים בשנים האחרונות, עם דגש על שימושים צבאיים ואזרחיים כאחד. הם גם שחררו את Kandinsky, כלי ליצירת תמונות מבוסס AI, שמראה שהם לא מפחדים להתנסות. הבעיה? סנקציות מגבילות את הגישה שלהם לשבבים מתקדמים, מה שדוחף אותם לשיתוף פעולה עם סין כדי לעקוף את המכשולים.

למי זה עוזר יותר: רוסיה או סין?

השותפות הזו נראית כמו חבל הצלה לרוסיה יותר מאשר לסין. לסין יש כבר חברות כמו DeepSeek שמובילות ביעילות, וענקיות כמו עליבאבא ובאידו ששופכות משאבים על AI. מה שחסר לה? שבבים מתקדמים וגישה לשווקים חדשים. רוסיה לא ממש פותרת את בעיית השבבים, אבל היא פותחת דלתות – שווקים במזרח התיכון, אפריקה ומדינות ברית המועצות לשעבר שבהן למוסקבה יש השפעה. זה כמו שותף שמביא קשרים במקום כסף.  

לרוסיה, לעומת זאת, השותפות הזו היא חמצן. הסנקציות חנקו את הגישה שלהם לטכנולוגיה מערבית, והשותפות עם סין נותנת להם גישה לנתונים, לידע ולפתרונות זולים יותר. GigaChat, למשל, נבדק מול DeepSeek והראה תוצאות מרשימות במשימות מסוימות, אבל הוא עדיין נשען על שיתוף פעולה עם סין כדי להתקדם. זו סימביוזה שבה סין מובילה את המירוץ, ורוסיה לומדת לרוץ מהר יותר.

מלחמת השבבים והחדשנות

המירוץ ל-AI קשור קשר הדוק למלחמת השבבים. ארה"ב מנסה לחנוק את התקדמות סין עם מגבלות על ייצוא שבבים מתקדמים, אבל DeepSeek הוכיחה שאפשר לבנות משהו חזק גם עם פחות – כמו להכין ארוחת ערב משובחת עם סיר ישן אבל חכם. כשהשיקה את המערכת שלה בינואר 2025, שווי השוק של אנבידיה צנח ב-600 מיליארד דולר ביום אחד – זעזוע שמראה כמה השוק רגיש להתקדמות סינית. אבל אנבידיה התאוששה מהר, והמנכ"ל שלה, ג'נסן הואנג אפילו זרק מילה טובה לדיפסיק והזמין את המנהל שלה להציג בכנס GTC  של אנבידיה.

קיראו עוד ב"BizTech"

רוסיה, לעומת זאת, לא משחקת בשוק השבבים – היא תלויה בסין ובפתרונות מקומיים מוגבלים. ההתקדמות שלה ב-AI נשענת על מה שהיא יכולה לסחוט מהטכנולוגיה שכבר יש לה, ופה השותפות עם סין נכנסת לתמונה. יחד, הן יכולות לייצר מערכות שמאתגרות את ההשקעות העצומות של המערב.

ארה"ב - השקעה ענקית, אבל האם היא יעילה?

ארה"ב לא יושבת בשקט. פרויקט "סטארגייט" – 500 מיליארד דולר לתשתיות AI – אמור לשמור על היתרון האמריקאי. יש גם הקלות רגולטוריות שדוחפות חדשנות, אבל יש מי שטוען שזה יותר מדי – DeepSeek מראה שאפשר להגיע רחוק גם בלי לשפוך מיליארדים. במקביל, הממשל חוסם את DeepSeek ממכשירים ממשלתיים ומדינות כמו טקסס וניו יורק מצטרפות לאיסורים, כמו שומרים שמנסים לעצור גל שכבר התחיל להתפשט.

השיתוף בין רוסיה לסין הוא יותר מסתם עסקה – הוא אתגר ישיר לארה"ב. סין מביאה יעילות וחדשנות עם שחקנים כמו DeepSeek, עליבאבא ובאידו, בעוד רוסיה מוסיפה מומחיות וגישה לשווקים. GigaChat ו-Kandinsky מראים שהרוסים לא נשארים מאחור, אבל הם עדיין תלויים בסין כדי לעמוד בקצב. ארה"ב מובילה בכוח חישוב וטכנולוגיה, אבל הברית הזו מוכיחה שהמירוץ לא נגמר ושהוא יכול להשתנות מהר מאוד. לארה"ב יש יתרון אחד בולט - השחקניות המובילות - ענקיות הטק הן חברות אמריקאיות, אבל מה אם כולן נשבו בקונספציה לא נכונה ופיתחו מודלים לא יעילים? מה אם הן שפכו כסף גדול, אבל השיטה שלהן לא נכונה? ענקיות הטק החליטו לאמן ולעבד כמויות אדירות של חומר לפני שמקבלים תשובה-פלו מהצ'אט. המטרה להגיע לצ'אט כמה שיותר חכם ומדויק. המודלים הסינים אמרו משהו אחר - במקום לבדוק כמות אדירה של מקורות, נבדוק את האיכותיים שבהם. ככה נריץ פחות כוח מיחשובי, נהיה יעילים יותר ובמבחן העלות תועלת ננצח. דיפסיק יכול להיות הוכחהה לכך שהם צודקים, אבל הטענה היא שבשלב השני של הלמידה, מה שמכונה הלמידה העמוקה ומתן ניתוחים למשתמשים, היכולות של הצ'אטים האמריקאיים מובילים בכמה רמות כי שם צריך יכולת בדיקה של מאגר כמה שיותר גדול. 

זה עולם משתנה. אנחנו לא יודעים איך זה יתפתח, אבל העובדה שרוסיה וסין משתפות פעולה היא לא חדשה טובה לארה"ב. זאת תחרות ואפילו מלחמה שמתחת לפני השטח, וארה"ב חייבת לשמור על היתרון הטכנולוגי שלה. חיבור בין שתי המדינות האלו עשוי לסגור את הפער. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 20/03/2025 13:01
    הגב לתגובה זו
    לא צריך להפריע לרוסים ולסינים לרכוש שבבים מתקדמים מתוצרת המערב מיד שניה.
  • 1.
    וטראמפ עוזר לפוטין להחלץ ממלחמת אוקראינה שרוסיה בעצמה החלה וגרמה להרס עצום בחיי אדם ורכוש. (ל"ת)
    אנונימי 19/03/2025 19:34
    הגב לתגובה זו
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

אחרי ההתאבדויות - OpenAI משנה את ChatGPT; יותר פיקוח ומודעות למצבים נפשיים קשים

מותו הטראגי של נער בן 16 מקליפורניה הוביל לגל ביקורת ותביעה משפטית נגד OpenAI. החברה מודה בכשלים ומנסה לשנות את התשובות של הצ'אט ולשלב בצ'אט יצירת קשר עם אנשי מקצוע. על המגבלות הגדולות והמסוכנות של הצ'אט - לא הכל וורוד ב-AI

רן קידר |


אדם ריין, תלמיד תיכון בן 16 מקליפורניה התאבד כשכנראה הצ'אט "עודד" אותו לכך.  הוריו טוענים כי בנם מצא ב-ChatGPT לא רק שותף לשיחות על חרדותיו, אלא גם מעין "מאמן" שאישרר את מצבו הנפשי הקשה והוביל אותו להעמיק בתכניות אובדניות. לדבריהם, הנער התאבד באפריל אחרי תקופה שבה התכתב עם הבוט שעות ארוכות, עד שהקשר עם המערכת הפך קרוב יותר מהקשר עם סביבתו הקרובה.

המקרה הוביל לתביעה נגד OpenAI ונגד המנכ"ל סם אלטמן. ההורים טוענים שהמערכת תרמה מאוד להידרדרות הנפשית וגרמה בעצם למוות הטרגי. תשובות שנתנה לבנם המערכת שימשו בפועל חיזוק לרצונו לשים קץ לחייו.

תגובת OpenAI - מצטערים, אבל...

במענה לגל הביקורת ולתביעה, OpenAI הודיעה על חבילה רחבה של צעדים שנועדה להפוך את ChatGPT למערכת בטוחה יותר, אבל היא לא הודתה באופן ישיר כי הצ'אט הוא האחראי למוות. מדובר במקרה טרגי, אבל לא היחיד. הצ'אט "מואשם" בגרימת התאבדויות נוספות ובשורה מאוד ארוכה של החמרה במצבים נפשיים. 

הבוט לא יכול להיות "חבר", "פסיכולוג" אמיתי ועכשיו, על רקע ההתאבדויות והאירועים הקשים מבינים זאת, אבל השאלה אם אפשר בכלל להסתמך עליו במקומות נוספים - עצות, רעיונות, ואם העצה שהוא יספק לנו היא מתאימה לנו או לכלל. צריך לזכור שהממוצע לא מתאים לרובנו. אם יש תשובה גנרית מסוימת למצב מסוים, זה אומר שלרוב האנשים זה לא מתאים. ההסתמכות על תשובה כזו, וזה יכול להיות באפיקים שונים, בעייתית. מצד שני, אם נצטרך תשובת מומחה (רופא, עורך דין, יועץ מס) אז הצ'אט מאבד מחשיבותו. הצ'אטים מנסים ללכת בן הטיפות, זה יהיה מורכב. הכוונה של החברות להתקדם בפיתוח ובעיבוד עד למצב שהם מספקים תשובות אישיות, אבל הם כבר למדו את הלקח, הם יסייגו, לא יקחו אחריות ויגידו שהם עשו הכל כדי להסביר לכם שזו לא תשובה מוחלטת. הם יוסיפו אותיות קטנות. הנה מה שהם מתכוונים לעשות בעקבות ההתאבדויות.


ראשית, הם ינסו לזהות טוב יותר של מצוקה נפשית. הצ’אט יוכל לזהות ביטויים עקיפים לחרדה, ייאוש או מחשבות מסוכנות. כך למשל, אם משתמש מציין כי היה ער יומיים ברצף ומרגיש "בלתי מנוצח", המערכת תתריע על סכנות ותמליץ על מנוחה או פנייה לעזרה מקצועית.

סונדאר פיצאי גוגל GOOGLE
צילום: Eesan1969, Wikipedia

מנכ"ל גוגל: "האינטרנט כמו שאנחנו מכירים אותו עומד להשתנות"

סונדאר פיצ'אי על העתיד - אינטרנט, משקפיים חכמים, בינה מלאכותית והחזון

עמית בר |

סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל סבור שהבינה המלאכותית תחולל מהפכה הגדולה יותר מזו של האינטרנט. הוא מזכיר שכאשר האינטרנט החל את דרכו, גוגל כלל לא הייתה קיימת, ובאותו אופן הוא צופה שבעתיד הקרוב ייווצרו חברות, מוצרים וקטגוריות שכיום איננו יכולים אפילו לדמיין. פיצ'אי אומר את משנתו בתקשורת האמריקאית, ראיונות ופודקאסטים, אספנו את עיקרי הדברים מהזמן האחרון

משקפיים חכמים: מיליונים ינסו את המוצר בשנה הקרובה

גוגל חתמה על שיתופי פעולה אסטרטגיים עם מותגי האופנה הבינלאומיים Gentle Monster ו-Warby Parker, ומתכננת להשיק גרסאות למפתחים עוד השנה. לדברי פיצ'אי, המוצרים שיגיעו למפתחים יהיו קרובים מאוד לגרסאות הסופיות שיגיעו לשוק הרחב.

הוא צופה שמיליוני אנשים ינסו את הטכנולוגיה. עם זאת, עדיין לא מדובר במוצר שיהפוך למיינסטרים ברמה של האייפון. האתגר המרכזי, לדבריו, הוא לשכנע אנשים לענוד מכשיר על הפנים שלהם לאורך זמן - רף שגבוה משמעותית מאשר להחזיק טלפון בכיס.

פיצ'אי מתמודד עם ביקורת חריפה מצד מפרסמים ובעלי אתרים, שבעצם מאשימים את גוגל בגניבת תוכן ובשימוש בו ללא תמורה כלכלית. הוא טוען שגוגל היא החברה היחידה שעדיין מתעדפת שליחת תעבורה לאתרי אינטרנט, בעוד שמתחרים חדשים מצהירים בגלוי שאינם מתכוונים לעשות זאת. הוא מציג מידע כי דפי האינטרנט הזמינים לסריקה של גוגל גדל ב-45% בשנתיים האחרונות בלבד - נתון שלדבריו סותר את הטענות על "מות האינטרנט". כשנשאל אם הגידול נובע מתוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית, הוא מסביר שלחברה יש מגוון טכניקות לזיהוי תוכן שנוצר על ידי מכונות, וזה לא מסביר את המגמה הכללית.

הוא משוכנע שכמו בכל המעברים הטכנולוגיים של 25 השנים האחרונות, גם הפעם התוצאה הסופית תהיה חיובית עבור בעלי האתרים.

האם עידן החיפוש המסורתי מגיע לקיצו?

לראשונה מזה 22 שנה נרשמה ירידה בחיפושים בדפדפן Safari של אפל, מה שהוביל לירידה זמנית במחיר המניה של גוגל. פיצ'אי דוחה את החששות ומתעקש שהחברה רואה צמיחה כוללת בשאילתות חיפוש, כולל במכשירי אפל.