"האפסייד הגדול של טיב טעם הוא בזרוע התעשייתית"
"מניית טיב טעם נסחרת כיום בדיסקאונט של כ=30% מהתמחור המגיע לה". כך אומרת שירה אחיעז, אנליסטית קמעונאות מזון ב-IBI, בעקבות הפרסומים על כך שבעל השליטה בטיב טעם, חגי שלום, מעוניין למכור את הרשת לפי שווי הכפול משוייה הנוכחי. טיב טעם נסחרת כיום בשווי של כחצי מיליארד שקל.
שלום מחזיק כ-47% מטיב טעם. קופות הגמל של הפניקס מחזיקות כ-7%, וקופות הגמל של הראל מחזיקות כ-6%.
טיב טעם היא רשת סופרמרקטים לא כשרה הפתוחה גם בשבתות. הרשת, שכוללת כ-45 סניפים, נוסדה ב-1990 על ידי היזם, קובי טרייביש. ב-2007 התנהל משא ומתן למכירתה לאיש העסקים ממוצא רוסי, ארקדי גאידמק, שאף הצהיר כי יהפוך את הרשת לכשרה. העיסקה עם גאידמק לא יצאה לבסוף לפועל.
שנתיים לאחר מכן, רכש שלום את הרשת, באמצעות חברת הארגז השקעות בשליטתו. בתחילת דרכה, פנתה בעיקר לקהל היעד של האוכלוסיה ממוצא רוסי, אך כיום הרשת פונה לכלל הציבור.
את הרבעון הרביעי של שנת 2023 סיכמה טיב טעם עם גידול של כ- 2.7% בהכנסות, שעמדו על כ- 433.7 מיליון שקל לעומת 422.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. הפדיון בחנויות זהות עלה בכ-5.2% בהשוואה לרבעון המקביל. הרווח התפעולי הסתכם בכ- 17.5 מיליון שקל בהשוואה לכ- 28.9 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2022. הרווח הנקי הסתכם לכ- 7 מיליון שקל בהשוואה לכ- 17.2 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2022.
לטענת אחיעז, לרשת יש פוטנציאל משמעותי של השבחה, בעיקר בזרוע התעשייתית שלה, כמספקת מוצרי מזון לשוק המוסדי בתחום המזון. אחיעז: :"טיב טעם היא לא רק קמעונאית, אלא מייבאת, מייצרת ומשווקת מוצרי מזון יחודיים, ושם האפסייד הגדול שלה. הפעילות הזו נפגעה בשנת 2023, גם בשל הרפורמה המשפטית וגם בשל המלחמה. מעבר לזה, בשנה זו התמודדה הרשת עם עלייה משמעותית בתשומות – חומרי גלם, כוח אדם, שכר דירה , מים, חשמל, ארנונה, וכן התמודדה עם חבלי הלידה של מיזוג פעילות מעדני זילבר, שהיא השלימה את רכישתה תמורת 20 מיליון שקל.
בשנה זו השקיעה טיב טעם השקיעה גם בחיזוק מועדון הלקוחות שלה. אחיעז: "לרשת היה מועדון לקוחות בתשלום שנתי ובהדרגה היא הפכה אותו למועדון לקוחות ללא תשלום. כעת, אחרי שהשיגה מספר יפה של חברים, היא החליטה להמשיך את האסטרטגיה של החיזוק ולהעניק צבירה של נקודות ללקוחות של טיב טעם. בכך היא מניחה את היסודות לצמיחה עתידית ".
בהשוואה לרשתות אחרות, טיב טעם ירדה ב-2023 ברמת הרווחיות התפעוליות, בין היתר לאור עלייה משמעותית בתשומות, שהכבידה עליה יותר מאחרות, בשל העובדה שלרשת יש נתח עירוני גבוה בהשוואה לחלק ממתחרותיה.
- אקסיליון משנה כיוון - רוצה להתמזג עם חברת פארמה
- מניית ישרוטל נפלה ברקע הפצת מניות מצד בעלת השליטה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רמז עבה לסיום העליות בבורסה
במהלך השנה החולפת, מציינת אחיעז, הרשת עשתה מהלך להוזלת מחירים. אחיעז: "היא הורידה בהדרגה מחירים של 2000 מוצרים והשוותה את המחירים לאלה של שופרסל די. במטרה לשנות את שינוי תפיסת המחיר של הרשת ולהציע הצעה יותר אטרקטיבית ללקוחות שלה, היא ממשיכה בזה". פעילות נוספת שבה רואה אחיעז פוטנציאל לאפסייד, היא פעילות האונליין של הרשת.
עד כמה העובדה שהיא לא כשרה ופתוחה בשבת מעניקה לה בידול מול המתחרות? "היא מעניקה לה יתרון ובידול, אם כי פחות מאשר בעבר. בעבר זה היה משמעותי יותר מול המתחרות, אך עדיין זה מבדל אותה ותורם לה בעיקר בסניפים במרכזי הערים".
באשר לאפקט של התנועה הערה בענף קמעונאות המזון, עם כניסתה של קארפור ועם מהלך רכישת השליטה בשופרסל בידי האחים אמיר, בפרמיה של כ-15%, אומרת אחיעז כי אכן הדבר הביא למומנטום חיובי בשוק קמעונאות המזון. יחד עם זאת, הסיבה העיקרית לדבריה להתעניינות בטיב טעם, היא הדיסקאונט שבו נסחרת המניה.
לדבריה, המתחרה הגדולה של טיב טעם היא שופרסל, וניתן אף לראות במהלכים של טיב טעם, כמו השוואה מחירי מוצרים לאלה של שופרסל, שהיא רואה בשופרסל כמתחרה העיקרית שלה. לטיב טעם אין מותג פרטי, ואולם, לדברי אחיעז, זרוע התעשייה שלה היא אלטרנטיבה למותג הפרטי.
עוד מציינת אחיעז, שהעובדה שהרשת אינה כשרה ופתוחה בשבת, תשפיע מן הסתם על זהות הרוכש שלה, כך שהמתעניינים ודאי לא יגיעו מקרב המגזר הדתי.
בסקירה שערכה בזמנה אחיעז על מניית טיב טעם בהמשך לדוחות רבעון 4 של 2023, היא ציינה: "אומנם הדוחות לרבעון הרביעי היו חלשים (כצפוי), אך בשנת 2024 אנו מעריכים שיפור בתוצאות החברה הן בתחום הקמעונאות והן בתחום התעשייה. במגזר הקמעונאות נצפה לצמיחה בין היתר על רקע פתיחת סניפים חדשים, הרחבת תפיסת המחיר של הרשת, עלייה בפעילות האונליין ועיתוי החגים בהשוואה לשנת .2023 נציין כי תכנית הנאמנות החדשה (חיזוק מועדון הלקוחות – ה.מ), שגררה הוצאות של כ10- מיליון שקל בשנה שחלפה, צפויה להעיב גם על הרבעון הראשון של ,2024 אך מבססת את היסודות לצמיחת הפעילות בהמשך. ובמגזר התעשייה נצפה לשיפור בתוצאות בעיקר לאור תרומת הסינרגיות עם חברת זילבר לאחר המהלכים שבוצעו להטמעת הפעילות. בשורה התחתונה, אנו נותרים במחיר יעד של 7 שקל למניה (כיום המניה עומדת על כ-5.3 שקל) ובהמלצת תשואת יתר".
- 1.בנאל 01/05/2024 16:58הגב לתגובה זוכל עוד הרשת לא תהיה כשרה הפוטינצאל העיסקי שלם לא מגולם כראוי בשוק

הנדל"ן בפלוס 9%; ת"א 35 עלה 2.3%, ת"א 90 קפץ 4.6%
ההסכם נחתם והפסקת האש צפויה להיכנס לתוקף בקרוב, והבורסה הגיבה בעליות חדות כאשר הכל עולה, והנדל"ן עולה יותר מהכל; גם מגזר הפיננסים מצטרף לחגיגה כשהבנקים וחברות הביטוח עלו עד 2.5%; השקל מזנק והתשואות הממשלתיות נופלות
זה היום אליו ייחלו המשקיעים מזה חודשים והוא נסגר חזק. ת"א 35 הוסיף 2.3%, ת"א 90 זינק 4.6% ומדד ת"א 125 עלה 2.9%.
מניות הפיננסים והביטוח בלטו במחזורים גבוהים, כאשר לאומי ריכזה מחזור של 333 מיליון שקל, פועלים עם 291 מיליון שקל, והפניקס עם 157 מיליון שקל. המחזור הכולל בבורסה התקרב ל-4.5 מיליארד שקל.
בלטו במיוחד בעליות הן מניות הבנייה עם זינוק של 9% במדד ת"א בנייה, כאשר שורה ארוכה של חברות בנייה זינקו. המשקיעים מעריכים כי הציבור התעכב ברכישת דירה ליום שאחרי. אין מצב רוח לקנות דירה בזמן מלחמה. יש אי וודאות לעסקה הגדולה ביותר שאנשים עושים בחיים ולכן מעדיפים לדחות אותה. אחרי המלחמה, נראה שהשגרה תחזור. המשקיעים מאמינים בזה ורוכשים את מניות הבנייה.
הבעיה היחידה והגדולה היא שהמחירים עדיין גבוהים וזה מגיע בדיוק אחרי ירידה של 5%-10% במחירים בשנה האחרונה וזה יכול להרוס את המגמה. מאות אלפים יושבים על הגדר ומצפים שהירידות מחירים יימשכו, המשקיעם חושבים אחרת לגמרי.
מעבר למניות, גם שוק האג"ח הגיב ליום שאחרי עם זינוקים באגרות הממשלתיות. אמיר חדד, מנכ"ל ברומטר בית השקעות אומר שכיום "אגרות חוב עדיפות על מניות, הזדמנויות האמיתיות לא נמצאות במניות אלא באג"ח - המחירים רק יעלו עם הורדת הריבית", תוקף את בנק ישראל וטוען כי הורדת הדירוג נבעה לא מנתונים חלשים אלא מ"איך שהמדינה הציגה את עצמה". הוא גם מציין שהריבית הגבוהה הופכת בצורה פרדוקסלית לגורם אינפלציוני שמכביד על המשק ועל שוק הדיור. לראיון המלא - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"
- "הדולר ימשיך לרדת"
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם הזכרנו את שוק האג"ח הממשלתי: האג"ח בטווחים הבינוניים והארוכים הוסיפו בין 1% ל-1.3% והתשואות נפלו בהתאמה. אג"ח ממשלתית שקלית במח"מ של 10.5 שנים מוסיפה 1% ונסחרת סביב ריבית ברוטו של 4.06%

"מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"
זה יום מרגש. לא רק בשווקים, אלא בראש ובראשונה בהיבט הלאומי. אחרי יותר משנתיים של לחימה, שכול וחטופים, עם ישראל מתעורר ליום אחר. יום של תקווה, של צדק, ושל תחושת הקלה כשהאחים שלנו חוזרים הביתה.
אבל השנתיים האלה לא היו רק סיפור ביטחוני או אנושי הן היו גם סיפור כלכלי. התקופה הארוכה של אי־ודאות יצרה פגיעה ממשית בהיצע השירותים (טיסות, תיירות, תחבורה), בכוח העבודה (מילואים ממושכים), וביכולת התקציבית של המדינה. היא לוותה בחרמות נקודתיים מצד משקיעים זרים ובהורדות דירוג, שהעמיקו את עלות המימון והכבידו על השווקים.
החתימה על ההסכם צפויה לשנות את כל זה. נגיד בנק ישראל עצמו אמר לא פעם שהמלחמה המתמשכת היא אחד הגורמים שמעכבים את ההחלטה לעשות את ה'פיבוט' ולהוריד ריבית. עכשיו, כשהתנאים משתנים והאופק מתבהר, אין סיבה אמיתית שהריבית לא תרד כבר בהחלטה הקרובה בנובמבר. גם סוכנויות הדירוג, שביססו את התחזיות השליליות שלהן על תרחישי הסלמה, יוכלו סוף־סוף להתחיל לתקן אולי לא להעלות דירוג, אבל לכל הפחות להחזיר אותנו לתחזית “יציבה”.
בהסתכלות קדימה, הסימנים מעודדים: שיתוף הפעולה חסר התקדים בין מדינות ערב בפסגה במצרים יכול להיות בסיס להרחבה של הסכמי אברהם. ההתבטאויות האחרונות של טראמפ ונתניהו מרמזות על שאיפות בכיוון הזה, והשלכות כלכליות חיוביות עשויות להיות דרמטיות מהשקעות זרות חדשות ועד פתיחת שווקים חדשים ליצוא הישראלי - החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- "הפרמיה באג"ח עם הדירוגים הנמוכים לא אטרקטיבית, הייתי נשאר בגבוהים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ככל שפרמיית הסיכון של ישראל תרד, יש עוד מקום למרווחי התשואה באג"ח הממשלתיות להצטמצם. לא נופתע אם השקל ימשיך להתחזק לכיוון 3.20, ואפילו המניות המקומיות שאפשר לומר שכבר מגלמות חלק משמעותי מהתסריט החיובי אלו יכולות אפילו להמשיך עוד קצת קדימה במידה והאופטימיות תתנקז לזרימת כספים והשקעות מחו"ל.