מדד יולי הטיס את האינפלציה: זינק ב-1.1% והשאיר את החזאים המומים
בעקבות הירידה החדה במהלך החודש האחרון במחירי הסחורות רוסנו ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון, אך בינתיים עד להעברת התמסורת לתוך המחירים, זינק מדד המחירים לצרכן לחודש יולי ב-1.1%, כך הודיעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל היום.
מתחילת השנה (כולל מדד יולי) עלה מדד המחירים לצרכן ב-3.5%, וזאת עקב שלל לחצים אינפלציוניים שניכרו במשק הישראלי, הן מצד הביקושים המקומיים הנתמכים בצריכה פרטית, והן ברמת הגורמים האסקוגניים למשק הישראלי - מחירי הסחורות, המזון והאנרגיה.
עיקר העלייה אומרים בלשכה המרכזית לססטיסטיקה מיוחסת לרכיבים הבאים: המחירים לשירותי בנקאות זינקו ב-16.2%, ספרי הקריאה קפצו ב-17.8% והפירות והירקות שעלו ב-6.5%.
טווח התחזיות בין הכלכלנים בבתי ההשקעות השונים למדד המחירים נע טרם פרסום מדד המחירים בין עלייה של 0.4% לעלייה של 0.7%.
למרות זאת קיימת כמעט אחידות דעים מוחלטת בשוק ההון באשר לאינפלציה העתידית. הגורמים צופים התמתנות בקצב עליית המחירים בטווח של שנה, תופעה אשר תגיע בעיכוב בשל היות מדד המחירים גורם המושפע בפיגור למשתנים כלכליים, הוא אינו משתנה מוביל.
רפי גוזלן מפריזמה: בנק ישראל ייאלץ להעלות את הריבית בכל מקרה
טרם פרסום מדד המחירים לצרכן, אמר רפי גוזלן, סמנכ"ל ההשקעות הראשי בפריזמה כי לאחר לאור בחינת ההתפתחות האינפלציה במשקים המתעוררים והתגובות בפיגור, ניתן להסיק שהמשק הישראלי יוסיף לסבול מלחצים אינפלציוניים בשנה הקרובה. עובדה שתאלץ את בנק ישראל להמשיך ולהעלות את הריבית בחודשים הקרובים ל-4.5%-4.75%.
בשורה התחתונה אומרים בפריזמה: "להערכתנו תנאי רקע של משק הצומח בקצב מהיר בשנים האחרונות, של ירידה בשיעור האבטלה לרמת שפל, ורמת ריבית ריאלית נמוכה וממריצה, מהווים כר נוח וקלאסי להיווצרותם של לחצים אינפלציוניים מצד הביקוש, לחצים שלא היו קיימים בעשור האחרון".
הכלכלן הראשי במגדל שוקי הון: הירידה במחיר הנפט תבוא לידי ביטוי רק במדד אוגוסט
יוסי שווימר הכלכלן הראשי של מגדל שוקי הון אומר כי "חודש יולי אופיין במספר גורמים אשר השפיעו על מדד המחירים: מחירי הדלקים - אשר עלו בשיעור של כ-4% בחודש יולי".
יחד עם זאת מדגיש "שמחירי האנרגיה משפיעים בעיקר דרך סעיף התחבורה והתקשורת. המחיר לחבית נפט צנח בשבועות האחרונים בכ-20% אך מכיוון שהירידה במחירי הנפט באה בפיגור של חודש היא תבוא לידי ביטוי רק במדד של חודש אוגוסט. גורם העונתיות החודש יושפע מירידה עונתית במחירי ההלבשה והנעלה, וכן ירידה צפויה במחירי הפירות והירקות".
טרם פרסום נתוני מדד המחירים לצרכן אמר שווימר כי המדד חודש יולי צפוי להיות חיובי ולרשום עלייה של 0.4%. לפיכך טוען כי קצב האינפלציה 12 חודשים אחורה עדיין חוצה את טווח היעד.
ירון זר: מדד המחירים לצרכן לחודש יולי צפוי לעלות בשיעור של 0.7%
בישיר בית השקעות העריכו טרם הפרסום כי המדד יעלה בשיעור של 0.7%, ויושפע בעיקר מעליית מחירי הפירות והירקות, הדלקים והחשמל.
מנהל מחלקת המחקר בישיר בית השקעות, ירון זר, מציין את סעיף הפירות והירקות, ואומר כי מתחילת השנה הציג שונות גבוהה - כאשר במדד הקודם, מדד יוני, נרשמה ירידה של מעל 10%.
טרם פרסום מדד המחירים טען כי "במדד יולי צפויה להירשם עלייה חדה במחירי הפירות והירקות למרות העונתיות לפיה בדר"כ נרשמת ירידה בסעיף זה. בנוסף, מחירי הדלקים עלו בכ-4%, מחירי התחבורה הציבורית עלו בכ-2.5%,
למרות האינפלציה הגבוהה רואה זר גם נקודות אור במדד: "הבשורה החיובית במדד יולי צפויה מהמשך התמתנות במחירי המזון. בחודשים האחרונים עלה מדד המזון (ללא פירות וירקות) בשיעורים גבוהים כאשר במדד יוני נרשמה התמתנות משמעותית תוך עלייה של 0.4% בלבד. מגמת ירידת מחירי סחורות המזון בעולם נמשכה כך שביולי צפויה עלייה מינורית במדד המזון".
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
אושר תקציב נוסף של 31 מיליארד שקל
הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 אושרה בממשלה, וכעת תפעל הממשלה להשלמת החקיקה בכנסת.
תוספת התקציב נדרשה בשל הגידול בהוצאות מערכת הבטחון לצורך מימון הוצאות המלחמה, בין היתר למערכה עם איראן והמלחמה בעזה. התקציב הנוסף לשנת 2025 יגדיל את הוצאות הממשלה בכ-30.8 מיליארד ש"ח, וכרוך בהגדלת תקרת הגרעון מ-4.9% ל-5.2% והגדלת מגבלת ההוצאה לכ-650.3 מיליארד ש"ח.
במקביל, אושר תעדוף הוצאות הממשלה נוכח מבצע "עם כלביא" והמשכות הלחימה העצימה ברצועת עזה. מדובר בצעדים המשנים את סדרי העדיפויות בתוך תקציב המדינה הקיים, ולא כתוספת למסגרת התקציב. השינויים משקפים תעדוף של הוצאות הנובעות ממבצע 'עם כלביא' וכן צעדי מדיניות נוספים, ובהם צעדים להאצת הצמיחה במשק.
הקצאות התקציב כוללות, בין היתר, הקצאה לטובת מתווה להקלת יציאת עובדים לחל"ת, הצבת מיגוניות ושיפוץ מקלטים, שיפוי
לרשויות עבור הוצאות חירום ועוד. עיקר המקורות להחלטה בא מהפחתת הקצאות תקציב ליישום הסכמים קואליציוניים וכן תקציב שיועד להטבות מס. במסגרת זאת אישרה הממשלה הפחתה רוחבית בתקציבי משרדי הממשלה משנת 2026 בשיעור של 3.35%. שינוי סדר העדיפויות הממשלתי לצורך מימון הוצאות
אזרחיות הנובעות ממבצע 'עם כלביא' וצעדי מדיניות נוספים בתוך מסגרות התקציב הקיימות מבטא את מחויבותה של הממשלה לעקרונות ניהול תקציב אחראי, והפנמה של הצורך לרסן את הנטל שגרעון פיסקלי משית על הציבור.
בתוך כך, היום נודע מה היקף התמיכה הביטחונית של ארה"ב בישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
