אמיר ירון, נגיד בנק ישראל המיועד
צילום: בנק ישראל
ראיון

בנק ישראל עדיין צופה גירעון של 1%; ירידת מחירי הדיור, לצד בנייה, תעצור את העלייה בשכירות

לאחר העלאת הריבית - נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון התראיין לביזפורטל, ענה לטענות כי העלאת הריבית מתדלקת את מחירי השכירות ואת האינפלציה והדגיש: "אם נצטרך, נמשיך להעלות את הריבית - בלי העלאת הריבית האינפלציה הייתה דו ספרתית ואנשים היו מאבדים אמון בשקל", ומוסיף: "הפיחות של 5% בשקל העלה את האינפלציה ב-1%"
נתנאל אריאל | (13)

בנק ישראל העלה היום, כצפוי, את הריבית לרמה של 4.75% - הגבוהה ביותר מאז 2006. רבות נטען כנגד ההעלאות על ידי הבנק, בעיקר עקב המשקל הרב שהן מניחות על גבי משקי הבית בארץ - ריבית הפריים לנוטלי המשכנתאות כבר עומדת על 6.25%, ההחזרים החודשיים עולים במאות שקלים ולמרות כל זאת, האינפלציה עדיין לא יורדת. אבל האמת היא שהאלטרנטיבה גרועה יותר: אינפלציה של 5% בשנה שוחקת את הכסף ב-25% תוך 5 שנים. כל מיליון שקל הופכים ל-750 אלף כל 100 אלף הופכים ל-75 אלף. אינפלציה של 8% בשנה מוחקת שליש מהכסף תוך 5 שנים. הכסף הופך להיות לא שווה כלום - וזו הסכנה הגדולה. נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, התראיין לביזפורטל לאחר ההעלאה והסביר בין היתר מהם המניעים שפוגעים כעת במהלכים להורדת האינפלציה.

מה אתה עונה על הטענות שהעלאת הריבית לא עוזרת, ולא עוצרת את האינפלציה הגבוהה?

ירון: "אם לא היינו עושים את תהליך העלאת הריבית, הינו מוצאים את עצמנו עם אינפלציה דו ספרתית, שחיקה אדירה של הכסף, אי יכולת עשית עסקים ויתכן שהינו מגיעים למצב שחוזים מתחילים להתבצע לא בשקלים. אין ארוחות חינם, להוריד את האינפלציה כרוך בכאב, אנחנו נחושים להוריד אותה, תוך ניסיון לעשות זאת עם מזעור הכאב והפגיעה.

"מצד אחד אנחנו רואים פעילות מאוד ערה ושוק עבודה הדוק, מצד שני אנחנו רואים סימנים מסויימים לצינון והתמתנות במשק - נתוני כרטיסי אשראי, משרות פנויות, צריכה.  גם המדד הבא צפוי להיות גבוה יחסית, ככל שלא יהיו הפתעות כמו פיחותים נוספים בשע"ח - מה שתרם לאינפלציה, אך אנחנו מעריכים שסביבת הריבית הזו משקפת ריסון והתכנסות של המחירים אל היעד, אליו אנחנו צופים להגיע ב-2024. זה לא אומר שזו ההחלטה האחרונה, אם נצטרך נמשיך להעלות את הריבית" אומר הנגיד.

האם הטענה על פיה הריבית מובילה לעלייה בשכירות וכתוצאה מכך גם עלייה באינפלציה היא נכונה?

ירון: "אנחנו רואים שהמחירים בשוק הדיור, החלו להתמתן. יש פה חשיבות מאוד גדולה. אנחנו יודעים שבטווח הקצר יש תחלופתיות של אנשים - בגלל עלייה בעלות המימון עוברים מרכישת דירות לשכירות, מה שמביא ללחצים בתחום השכירות. אכן ראינו את הלחצים הללו, אבל, ככל שתמשך תנופת התכנונים, ההיתרים, התחלות הבנייה והתשתיות הנלוות, המצב ישתפר. בנוסף, כדי שלקבלנים יהיה שווה להמשיך לבנות, הם חייבים לראות את מחיר הקרקע יורד ולהמשיך להוציא מכרזים שלא נסגרו במחירים נמוכים יותר - אז התשואה שלהם תישאר. אנו נמשיך לראות את ההתמתנות במחירי הדיור וזה יבוא לידי ביטוי בשלב הבא בשכירויות".

ההשפעות על הבנייה יתבטאו בעוד שנה-שנתיים, את מחירי השכירות אנחנו רואים כל חודש, אז איך אפשר לפתור את המצב כעת?

הנגיד: "יש פה תהליך, וככל שנראה את התחלות הבנייה ממשיכות ואנחנו נראה את עלויות המימון מצד הביקוש לא פוגשות היצע יורד אלא היצע שממשיך להתרחב, מחירי הדיור ירדו וזה יאזן גם את שוק השכירות. זה תהליך שקורה בכל העולם - התחלופתיות הזו נמשכת כמה חודשים עד שנה בשוק השכירויות ובסופו של דבר, השכירויות לא צריכות לרדת באופן אבסולוטי, אלא להפסיק לעלות".

 

כאמור, העלאת הריבית בישראל ובעולם משפיעה על כל חלקי המשק והפגיעה צפויה לבוא לידי ביטוי בהכנסות המדינה ממסים - ענף ההייטק נחלש וכמובן שגם ענף הנדל"ן, שני מנועים עיקריים למשק הישראלי. בממשלה כבר אמרו שהצפי הוא לגירעון של 1%, מה שככל הנראה לא ריאלילמרות החששות מתקציב רחב מדי והכנסות נמוכות מדי, נגיד בנק ישראל דווקא אומר שבנקודה הזו הממשלה אחראית.

"מסגרת התקציב היא יחסית מרסנת ואחראית, אותו הדבר גם לגבי הסכמי השכר - הם בהלימה עם המדיניות המוניטרית. לנו יש גם את תחזית ההכנסות והיא אינה שונה מאוד מזו של האוצר. הירידה הצפויה בהכנסות תואמת את התחזית שלנו. בבסיס, התחזית כוללת כבר צפי לירידה מסויימת בהכנסות לעומת השנה שעברה. האם ברבעון השני והשלישי תהיה ירידה נוספת בהכנסות, מעל ומעבר למה שחזינו? השאלה היא באיזה היקפים תהיה התמתנות בשוק (מעבר לצפי) ומה תהיה ההשפעה על שוק הנדל"ן ושוק ההייטק, אשר תרמו לעלייה החדה בהכנסות. נכון להיום, אנו צופים ירידה של 1% בהכנסות, כמו זו שצפינו, ולא ירידה גדולה כזו כמו שעולה בשיח הציבורי".

קיראו עוד ב"בארץ"

אפקט הריבית עובד יותר בשאר העולם - האינפלציה בארה"ב ירדה כבר ל-5% למשל, מה ההסבר למצב?

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    הבעיה הרצינית ביותר בישראל הם עושק מחירי הדירות ההזויים.יש שחיתות הון שלטון בנדל"ן. (ל"ת)
    שחיתות הקבלנים בנדל"ן 23/05/2023 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    עוד יהיו כמה העלאות ריבית האינפלציה תמשיך לעלות.מחיריהדירות ירדו. (ל"ת)
    מדידי המחירים לצרכן ימשיכו לעלות 23/05/2023 08:59
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    לילי 23/05/2023 06:25
    הגב לתגובה זו
    היום השכירות ברמה של 2-3 אחוז ממחיר הדירה . היו תקופות שהשכירות עמדה גם על 10% ממחיר הדירה כאשר הריבית הייתה 17%. כלומר אם מחיר דירה ממוצעת 2.5 מיליון שכר הדירה 20 אלף ש"ח לחודש .
  • ביבס 23/05/2023 14:35
    הגב לתגובה זו
    לא חסר דירות ומקומות תעסוקה בעולם, ישמחו לקחת הייטקיסטים שמכניסים 20 נטו וישלמו על דיור 3000 אלף בתאילנד ויחיו כמו מלאכים
  • 7.
    הריבית הראלית שלילית- יחזרו ללוות לקנות ולעלות מחירים (ל"ת)
    לילי 23/05/2023 06:15
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 23/05/2023 02:42
    הגב לתגובה זו
    כמו שמחרטטים בדת במענה לשאלה מדוע התפילות שהתפללתי לא עזרו? אומרים לו תחשוב מה היה מצבך אילו לא התפללת כלל.. הנגיד משתמש בתירוץ עלוב כמענה לשאלה הנוקבת והמציאותית מדוע לא רואים את השפעת הריבית על האינפלציה ב"תחשוב מה היה קורה אילו לא היינו מעלים כלל.."
  • 5.
    ציני 23/05/2023 00:28
    הגב לתגובה זו
    בזה שהדפיסו כסף כמו זבל ב2020-2021. והם מנסים לקחת קרדיט על זה שהם מנעו אינפלציה דו ספרתית. אין בושה
  • 4.
    88 22/05/2023 22:56
    הגב לתגובה זו
    עם האזהרות נגד הרפורמה.
  • 3.
    שמעון 22/05/2023 22:26
    הגב לתגובה זו
    חח מחירים ירדו, עשו את הפאדיחה שלהם. נמנה ילד בגן חביבה לנגיד והוא כל חודש גם ידע להעלות ריבית, לא מראה על שכל..
  • 2.
    חבל שלא העלו את הריבית ל5% כבר ב2015 למשך כל השנים האלה (ל"ת)
    יוני 22/05/2023 22:20
    הגב לתגובה זו
  • השקל היה מזנק וכנראה היית מובטל (ל"ת)
    אני 22/05/2023 23:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למה לא שאלתם האם היה טעות לתת לקחת את כל השמכנתא בפריי (ל"ת)
    קונילמל 22/05/2023 22:07
    הגב לתגובה זו
  • שמעון לביא 22/05/2023 22:14
    הגב לתגובה זו
    וגם תקרא את הראיון הקודם שלהם עם הנגיד https://www.bizportal.co.il/realestates/news/article/787216
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.