בנק ישראל עדיין צופה גירעון של 1%; ירידת מחירי הדיור, לצד בנייה, תעצור את העלייה בשכירות
בנק ישראל העלה היום, כצפוי, את הריבית לרמה של 4.75% - הגבוהה ביותר מאז 2006. רבות נטען כנגד ההעלאות על ידי הבנק, בעיקר עקב המשקל הרב שהן מניחות על גבי משקי הבית בארץ - ריבית הפריים לנוטלי המשכנתאות כבר עומדת על 6.25%, ההחזרים החודשיים עולים במאות שקלים ולמרות כל זאת, האינפלציה עדיין לא יורדת. אבל האמת היא שהאלטרנטיבה גרועה יותר: אינפלציה של 5% בשנה שוחקת את הכסף ב-25% תוך 5 שנים. כל מיליון שקל הופכים ל-750 אלף כל 100 אלף הופכים ל-75 אלף. אינפלציה של 8% בשנה מוחקת שליש מהכסף תוך 5 שנים. הכסף הופך להיות לא שווה כלום - וזו הסכנה הגדולה. נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, התראיין לביזפורטל לאחר ההעלאה והסביר בין היתר מהם המניעים שפוגעים כעת במהלכים להורדת האינפלציה.
מה אתה עונה על הטענות שהעלאת הריבית לא עוזרת, ולא עוצרת את האינפלציה הגבוהה?
ירון: "אם לא היינו עושים את תהליך העלאת הריבית, הינו מוצאים את עצמנו עם אינפלציה דו ספרתית, שחיקה אדירה של הכסף, אי יכולת עשית עסקים ויתכן שהינו מגיעים למצב שחוזים מתחילים להתבצע לא בשקלים. אין ארוחות חינם, להוריד את האינפלציה כרוך בכאב, אנחנו נחושים להוריד אותה, תוך ניסיון לעשות זאת עם מזעור הכאב והפגיעה.
"מצד אחד אנחנו רואים פעילות מאוד ערה ושוק עבודה הדוק, מצד שני אנחנו רואים סימנים מסויימים לצינון והתמתנות במשק - נתוני כרטיסי אשראי, משרות פנויות, צריכה. גם המדד הבא צפוי להיות גבוה יחסית, ככל שלא יהיו הפתעות כמו פיחותים נוספים בשע"ח - מה שתרם לאינפלציה, אך אנחנו מעריכים שסביבת הריבית הזו משקפת ריסון והתכנסות של המחירים אל היעד, אליו אנחנו צופים להגיע ב-2024. זה לא אומר שזו ההחלטה האחרונה, אם נצטרך נמשיך להעלות את הריבית" אומר הנגיד.
האם הטענה על פיה הריבית מובילה לעלייה בשכירות וכתוצאה מכך גם עלייה באינפלציה היא נכונה?
ירון: "אנחנו רואים שהמחירים בשוק הדיור, החלו להתמתן. יש פה חשיבות מאוד גדולה. אנחנו יודעים שבטווח הקצר יש תחלופתיות של אנשים - בגלל עלייה בעלות המימון עוברים מרכישת דירות לשכירות, מה שמביא ללחצים בתחום השכירות. אכן ראינו את הלחצים הללו, אבל, ככל שתמשך תנופת התכנונים, ההיתרים, התחלות הבנייה והתשתיות הנלוות, המצב ישתפר. בנוסף, כדי שלקבלנים יהיה שווה להמשיך לבנות, הם חייבים לראות את מחיר הקרקע יורד ולהמשיך להוציא מכרזים שלא נסגרו במחירים נמוכים יותר - אז התשואה שלהם תישאר. אנו נמשיך לראות את ההתמתנות במחירי הדיור וזה יבוא לידי ביטוי בשלב הבא בשכירויות".
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשפעות על הבנייה יתבטאו בעוד שנה-שנתיים, את מחירי השכירות אנחנו רואים כל חודש, אז איך אפשר לפתור את המצב כעת?
הנגיד: "יש פה תהליך, וככל שנראה את התחלות הבנייה ממשיכות ואנחנו נראה את עלויות המימון מצד הביקוש לא פוגשות היצע יורד אלא היצע שממשיך להתרחב, מחירי הדיור ירדו וזה יאזן גם את שוק השכירות. זה תהליך שקורה בכל העולם - התחלופתיות הזו נמשכת כמה חודשים עד שנה בשוק השכירויות ובסופו של דבר, השכירויות לא צריכות לרדת באופן אבסולוטי, אלא להפסיק לעלות".
כאמור, העלאת הריבית בישראל ובעולם משפיעה על כל חלקי המשק והפגיעה צפויה לבוא לידי ביטוי בהכנסות המדינה ממסים - ענף ההייטק נחלש וכמובן שגם ענף הנדל"ן, שני מנועים עיקריים למשק הישראלי. בממשלה כבר אמרו שהצפי הוא לגירעון של 1%, מה שככל הנראה לא ריאלי. למרות החששות מתקציב רחב מדי והכנסות נמוכות מדי, נגיד בנק ישראל דווקא אומר שבנקודה הזו הממשלה אחראית.
"מסגרת התקציב היא יחסית מרסנת ואחראית, אותו הדבר גם לגבי הסכמי השכר - הם בהלימה עם המדיניות המוניטרית. לנו יש גם את תחזית ההכנסות והיא אינה שונה מאוד מזו של האוצר. הירידה הצפויה בהכנסות תואמת את התחזית שלנו. בבסיס, התחזית כוללת כבר צפי לירידה מסויימת בהכנסות לעומת השנה שעברה. האם ברבעון השני והשלישי תהיה ירידה נוספת בהכנסות, מעל ומעבר למה שחזינו? השאלה היא באיזה היקפים תהיה התמתנות בשוק (מעבר לצפי) ומה תהיה ההשפעה על שוק הנדל"ן ושוק ההייטק, אשר תרמו לעלייה החדה בהכנסות. נכון להיום, אנו צופים ירידה של 1% בהכנסות, כמו זו שצפינו, ולא ירידה גדולה כזו כמו שעולה בשיח הציבורי".
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
אפקט הריבית עובד יותר בשאר העולם - האינפלציה בארה"ב ירדה כבר ל-5% למשל, מה ההסבר למצב?
- 10.הבעיה הרצינית ביותר בישראל הם עושק מחירי הדירות ההזויים.יש שחיתות הון שלטון בנדל"ן. (ל"ת)שחיתות הקבלנים בנדל"ן 23/05/2023 15:50הגב לתגובה זו
- 9.עוד יהיו כמה העלאות ריבית האינפלציה תמשיך לעלות.מחיריהדירות ירדו. (ל"ת)מדידי המחירים לצרכן ימשיכו לעלות 23/05/2023 08:59הגב לתגובה זו
- 8.לילי 23/05/2023 06:25הגב לתגובה זוהיום השכירות ברמה של 2-3 אחוז ממחיר הדירה . היו תקופות שהשכירות עמדה גם על 10% ממחיר הדירה כאשר הריבית הייתה 17%. כלומר אם מחיר דירה ממוצעת 2.5 מיליון שכר הדירה 20 אלף ש"ח לחודש .
- ביבס 23/05/2023 14:35הגב לתגובה זולא חסר דירות ומקומות תעסוקה בעולם, ישמחו לקחת הייטקיסטים שמכניסים 20 נטו וישלמו על דיור 3000 אלף בתאילנד ויחיו כמו מלאכים
- 7.הריבית הראלית שלילית- יחזרו ללוות לקנות ולעלות מחירים (ל"ת)לילי 23/05/2023 06:15הגב לתגובה זו
- 6.אנונימי 23/05/2023 02:42הגב לתגובה זוכמו שמחרטטים בדת במענה לשאלה מדוע התפילות שהתפללתי לא עזרו? אומרים לו תחשוב מה היה מצבך אילו לא התפללת כלל.. הנגיד משתמש בתירוץ עלוב כמענה לשאלה הנוקבת והמציאותית מדוע לא רואים את השפעת הריבית על האינפלציה ב"תחשוב מה היה קורה אילו לא היינו מעלים כלל.."
- 5.ציני 23/05/2023 00:28הגב לתגובה זובזה שהדפיסו כסף כמו זבל ב2020-2021. והם מנסים לקחת קרדיט על זה שהם מנעו אינפלציה דו ספרתית. אין בושה
- 4.88 22/05/2023 22:56הגב לתגובה זועם האזהרות נגד הרפורמה.
- 3.שמעון 22/05/2023 22:26הגב לתגובה זוחח מחירים ירדו, עשו את הפאדיחה שלהם. נמנה ילד בגן חביבה לנגיד והוא כל חודש גם ידע להעלות ריבית, לא מראה על שכל..
- 2.חבל שלא העלו את הריבית ל5% כבר ב2015 למשך כל השנים האלה (ל"ת)יוני 22/05/2023 22:20הגב לתגובה זו
- השקל היה מזנק וכנראה היית מובטל (ל"ת)אני 22/05/2023 23:10הגב לתגובה זו
- 1.למה לא שאלתם האם היה טעות לתת לקחת את כל השמכנתא בפריי (ל"ת)קונילמל 22/05/2023 22:07הגב לתגובה זו
- שמעון לביא 22/05/2023 22:14הגב לתגובה זווגם תקרא את הראיון הקודם שלהם עם הנגיד https://www.bizportal.co.il/realestates/news/article/787216
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
