בנק ישראל העלה היום, כצפוי, את הריבית לרמה של 4.75% - הגבוהה ביותר מאז 2006. רבות נטען כנגד ההעלאות על ידי הבנק, בעיקר עקב המשקל הרב שהן מניחות על גבי משקי הבית בארץ - ריבית הפריים לנוטלי המשכנתאות כבר עומדת על 6.25%, ההחזרים החודשיים עולים במאות שקלים ולמרות כל זאת, האינפלציה עדיין לא יורדת. אבל האמת היא שהאלטרנטיבה גרועה יותר: אינפלציה של 5% בשנה שוחקת את הכסף ב-25% תוך 5 שנים. כל מיליון שקל הופכים ל-750 אלף כל 100 אלף הופכים ל-75 אלף. אינפלציה של 8% בשנה מוחקת שליש מהכסף תוך 5 שנים. הכסף הופך להיות לא שווה כלום - וזו הסכנה הגדולה. נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, התראיין לביזפורטל לאחר ההעלאה והסביר בין היתר מהם המניעים שפוגעים כעת במהלכים להורדת האינפלציה.

מה אתה עונה על הטענות שהעלאת הריבית לא עוזרת, ולא עוצרת את האינפלציה הגבוהה?

ירון: "אם לא היינו עושים את תהליך העלאת הריבית, הינו מוצאים את עצמנו עם אינפלציה דו ספרתית, שחיקה אדירה של הכסף, אי יכולת עשית עסקים ויתכן שהינו מגיעים למצב שחוזים מתחילים להתבצע לא בשקלים. אין ארוחות חינם, להוריד את האינפלציה כרוך בכאב, אנחנו נחושים להוריד אותה, תוך ניסיון לעשות זאת עם מזעור הכאב והפגיעה.

"מצד אחד אנחנו רואים פעילות מאוד ערה ושוק עבודה הדוק, מצד שני אנחנו רואים סימנים מסויימים לצינון והתמתנות במשק - נתוני כרטיסי אשראי, משרות פנויות, צריכה.  גם המדד הבא צפוי להיות גבוה יחסית, ככל שלא יהיו הפתעות כמו פיחותים נוספים בשע"ח - מה שתרם לאינפלציה, אך אנחנו מעריכים שסביבת הריבית הזו משקפת ריסון והתכנסות של המחירים אל היעד, אליו אנחנו צופים להגיע ב-2024. זה לא אומר שזו ההחלטה האחרונה, אם נצטרך נמשיך להעלות את הריבית" אומר הנגיד.

האם הטענה על פיה הריבית מובילה לעלייה בשכירות וכתוצאה מכך גם עלייה באינפלציה היא נכונה?

ירון: "אנחנו רואים שהמחירים בשוק הדיור, החלו להתמתן. יש פה חשיבות מאוד גדולה. אנחנו יודעים שבטווח הקצר יש תחלופתיות של אנשים - בגלל עלייה בעלות המימון עוברים מרכישת דירות לשכירות, מה שמביא ללחצים בתחום השכירות. אכן ראינו את הלחצים הללו, אבל, ככל שתמשך תנופת התכנונים, ההיתרים, התחלות הבנייה והתשתיות הנלוות, המצב ישתפר. בנוסף, כדי שלקבלנים יהיה שווה להמשיך לבנות, הם חייבים לראות את מחיר הקרקע יורד ולהמשיך להוציא מכרזים שלא נסגרו במחירים נמוכים יותר - אז התשואה שלהם תישאר. אנו נמשיך לראות את ההתמתנות במחירי הדיור וזה יבוא לידי ביטוי בשלב הבא בשכירויות".

• מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
• מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההשפעות על הבנייה יתבטאו בעוד שנה-שנתיים, את מחירי השכירות אנחנו רואים כל חודש, אז איך אפשר לפתור את המצב כעת?

הנגיד: "יש פה תהליך, וככל שנראה את התחלות הבנייה ממשיכות ואנחנו נראה את עלויות המימון מצד הביקוש לא פוגשות היצע יורד אלא היצע שממשיך להתרחב, מחירי הדיור ירדו וזה יאזן גם את שוק השכירות. זה תהליך שקורה בכל העולם - התחלופתיות הזו נמשכת כמה חודשים עד שנה בשוק השכירויות ובסופו של דבר, השכירויות לא צריכות לרדת באופן אבסולוטי, אלא להפסיק לעלות".

כאמור, העלאת הריבית בישראל ובעולם משפיעה על כל חלקי המשק והפגיעה צפויה לבוא לידי ביטוי בהכנסות המדינה ממסים - ענף ההייטק נחלש וכמובן שגם ענף הנדל"ן, שני מנועים עיקריים למשק הישראלי. בממשלה כבר אמרו שהצפי הוא לגירעון של 1%, מה שככל הנראה לא ריאלי. למרות החששות מתקציב רחב מדי והכנסות נמוכות מדי, נגיד בנק ישראל דווקא אומר שבנקודה הזו הממשלה אחראית.

"מסגרת התקציב היא יחסית מרסנת ואחראית, אותו הדבר גם לגבי הסכמי השכר - הם בהלימה עם המדיניות המוניטרית. לנו יש גם את תחזית ההכנסות והיא אינה שונה מאוד מזו של האוצר. הירידה הצפויה בהכנסות תואמת את התחזית שלנו. בבסיס, התחזית כוללת כבר צפי לירידה מסויימת בהכנסות לעומת השנה שעברה. האם ברבעון השני והשלישי תהיה ירידה נוספת בהכנסות, מעל ומעבר למה שחזינו? השאלה היא באיזה היקפים תהיה התמתנות בשוק (מעבר לצפי) ומה תהיה ההשפעה על שוק הנדל"ן ושוק ההייטק, אשר תרמו לעלייה החדה בהכנסות. נכון להיום, אנו צופים ירידה של 1% בהכנסות, כמו זו שצפינו, ולא ירידה גדולה כזו כמו שעולה בשיח הציבורי".

• לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
• ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...

אפקט הריבית עובד יותר בשאר העולם - האינפלציה בארה"ב ירדה כבר ל-5% למשל, מה ההסבר למצב?