רשות הגז הטבעי שבמשרד האנרגיה והתשתיות פרסמה את סקירת המשק הגז הטבעי לשנת 2024, ממנה עולה כי הפקת הגז אשתקד הגיעה לשיא חדש העומד על כ-27.1 BCM בשנה. מתוכם כ-13.9 BCM סופקו למשק המקומי, גידול של כ-5.6% ביחס לשנה שלפניה, והשאר, כ-13.2 BCM, יוצאו למצרים וירדן, גידול של כ-13.3% ביחס לשנת 2023.

מאגר "לווייתן", בו שותפות רציו רציו יהש -2.68%   וניו-מד ניו-מד אנרג יהש -2.73%  , הפיק במהלך 2024 כ-11.3 BCM לעומת 11.1 BCM בשנת 2023 ומאגר "תמר", בו שותפות תמר פטרוליום תמר פטרוליום 8%   וישראמקו ישראמקו יהש -1.67%  , הפיק כ-10.1 BCM בשנת 2024, לעומת 9.1 BCM בשנה שלפניה. מאגר "כריש־תנין" של חברת אנרג'יאן אנרג'יאן -1.61%   הפיק כ-5.8 BCM בשנת 2024 לעומת 4.6 BCM בשנת 2023.

לפני מספר חודשים פרסמו השותפות במאגר תמר דו"ח עתודות מעודכן למאגר ממנו עלה כי  נשארו במאגר עוד כ-9.9 TCF של גז טבעי, זאת לעומת כ-10.8 TCF שהיה במאגר עם תחילת ההפקה לפני כ-11 שנים, ירידה של רק כ-9%. השותפות נמצאות בעיצומו של פרויקט ההרחבה של המאגר, שצפוי להגדיל את כושר ההפקה היומי מ-1.1 BCF ל-1.6 BCF עד סוף 2025. במסגרת הפרויקט, השותפים משדרגים את מערכות ההולכה, תוך השקעה כוללת של מאות מיליוני דולרים.

הגדלת ההפקה לא רק מבטיחה את מיצוי הפוטנציאל של המאגר, אלא גם משפרת את תחזיות התזרים המהוון של השותפות. ככל שקצב ההפקה גבוה יותר, כך ההכנסות גדלות בטווח הקצר, מה שמאפשר החזר מהיר יותר על ההשקעות ושיפור הרווחיות של השותפים. התזרים המהוון מחושב על בסיס מכירת עתודות המאגר לאורך שנים, כשהגדלת קצב ההפקה מקטינה את משך הזמן הדרוש להפקת אותן עתודות. תזרים חזק יותר גם מעלה את ערך השותפות בעיני המשקיעים, שכן הוא מעיד על יציבות ועלייה ברווחיות.

• עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית
• עמק המעיינות ובית שאן מתחברים לגז הטבעי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לקריאה נוספת:

>> מניות הגז - האם הן עדיין אטרקטיביות להשקעה?

>> האם הגז של ישראל ייגמר לפני שתהיה למדינה חלופות אנרגיה?

• השקעות ענק באנרגיה - 90 מיליארד שקל עד 2030
• ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• השקעות ענק באנרגיה - 90 מיליארד שקל עד 2030

מבחינת הצריכה המקומית, בשנת 2024 נרשם שיא בצריכת הגז הטבעי בישראל. הצריכה בשנה זו עמדה על כ-13.9 BCM, גידול של 5.6% בצריכה ביחס ל-2023. הגידול בצריכת הגז הטבעי נובע, בין היתר, מגידול בשימוש בגז טבעי בתחנות הכוח הקיימות המופעלות בגז טבעי, הסבת תחנות פחמיות, וחיבור של צרכנים נוספים לרשת החלוקה. סקטור החשמל, המסתמך על גז טבעי כמקור אנרגיה עיקרי, צרך בשנה החולפת 10.9 BCM (לא כולל החשמל שיוצר במתקני קוגנרציה), עלייה של כ-7% לעומת שנת 2023. סקטור החשמל מהווה כ-40% מכלל השימושים בגז טבעי ישראלי, וכ-78% מכלל הצריכה המקומית של גז טבעי. רוב הגז הטבעי (כ-58%) שנצרך בסקטור החשמל נצרך על ידי יצרני חשמל פרטיים, ומיעוטו על ידי חברת החשמל. 

צריכת הגז הטבעי בסקטור התעשייה המקומית בניכוי צרכני הקוגנרציה הסתכמה בשנת 2024 בכ-1.5 BCM, עליה של 5.9% ביחס לשנה שלפניה. סקטור התעשייה עצמו מחולק לצרכנים גדולים הצורכים גז טבעי דרך מערכת ההולכה הארצית בלחץ גבוה, וצרכני חלוקה הצורכים גז טבעי בלחץ נמוך דרך מערכת חלוקת הגז הטבעי. כמות הגז הטבעי שנצרכה ברשת החלוקה גדלה ב-9.4% בשנת 2024 בהשוואה לשנת 2023.

בשנת 2024 ייצאה ישראל למצרים וירדן כמות כוללת של 13.2 BCM, שהם כ-49% מכלל הגז הטבעי שהופק באותה השנה. לשם השוואה, בשנת 2020, ייצוא הגז הטבעי מישראל עמד על 4.3 BCM שהיוו כ-27% מכלל ההפקה באותה השנה, המשמעות היא הכפלה של הייצוא ביותר מפי 3 ב-5 השנים האחרונות.

לאחר שמחירי הגז העולמי עלו בצורה משמעותית בשנת 2022 ושוב ירדו בחדות בשנת 2023, ניכרת התמתנות בירידת המחירים ב-2024. עם זאת, המחירים בעולם עדיין נותרו גבוהים ותנודתיים בהשוואה לתקופות שלפני משבר האנרגיה והמלחמה באוקראינה. המשק הישראלי, לעומת זאת, המאופיין בהסכמי גז טבעי ארוכי טווח, כמעט ולא הושפע מעליות המחירים העולמיות ומתקופת הלחימה בישראל ורמת מחירי הגז הטבעי נותרה יציבה.