מניות הגז - האם הן עדיין אטרקטיביות להשקעה?

מדד ת"א נפט וגז סיפק תשואה עודפת על המדדים האחרים בשנים האחרונות. אחרי עלייה של 23% מתחילת השנה ו-130% ב-3 השנים האחרונות, האם יש מקום לעליות נוספות במדד  ? התשובה הקצרה היא - כן. והנה התשובה הארוכה. 

דלק קבוצה 0.97%  

ניו-מד אנרג יהש 2.46%  

רציו יהש 3.78%  

• המשבר במולדובה: הפסקת זרימת הגז הרוסי מעוררת משבר אנרגיה
• העתיד של מניות הגז והאם חברת הנפט של אבו דאבי תחזור לעסקת ניו מד?

ישראמקו יהש 2.97%  

מדד ת"א נפט וגז 

ישראל אומנם עדיין מייבאת נפט גולמי, ומן הסתם אין לה מאגרי נפט כמו אלו של ונצואלה, ערב הסעודית וכמובן איראן, אבל, בשוק הגז הטבעי, אנחנו מעצמה - יש לנו את מאגרי לוויתן, תמר וכריש, המפיקים גז טבעי הן לשוק המקומי והן לייצוא (למצרים וירדן). העוצמה הזאת מתבטאת גם בהמשך הרחבת המאגרים האלו לצד כוונה לבצע קידוחים נוספים באזור. 

העליות במניות הגז עשויות להיתמך על ידי עסקאות בעלי עניין נוספות, חוזי יצוא משמעותיים חדשים ועלית מחיר הנפט שמשליכה גם על עליית מחירי הגז, ככל שתתרחש, זאת משום שתעריפי ייצוא הגז הטבעי צמודים למחיר הנפט הגולמי מסוג ברנט.

• "מחיר הנפט בדרך ל-50 דולר"
• הנפט ממשיך ליפול בעקבות החלטת קרטל אופק+ להגדיל התפוקה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

לדעתי, כשבוחנים האם כדאי להשקיע בענף, לצד הערכת השווי, שכבודה במקומה מונח, יש לבחון גם אלו אבני דרך צפויות בקרוב. זאת, מאחר וייתכן כי שווי המאגר לפי שיעור היוון מסוים ישקף המלצת "קניה" , בעוד שיעור היוון גבוה יותר יצביע על תמחור מלא. אבני הדרך בשנים הקרובות יובילו להגדלת ההפקה לצד ירידה הדרגתית בשיעורי ההיוון. התהליך הזה כבר מתרחש בשנים האחרונות והוא מסביר את העלייה במניות וזה כנראה לא סוף פסוק. 

לאבני הדרך וקביעת שיעורי ההיוון חשיבות מיוחדת עבור השותפויות והחברות הללו משום שתזרימי המזומנים שלהן מוצגים לפי מנעד רחב מאוד של שיעורי היוון, המגיע עד 20%, ככל שזה יירד, השווי הכלכלי של השותפות יעלה. 

אם נבחן את אבני הדרך העומדות על הפרק, חלקן לא קט מהן עשוי לתמוך בעליות נוספות של המדד. אסביר -  לגבי מאגר תמר, אבן דרך משמעותית על הפרק הינה התקדמות בקבלת ההיתרים הרגולטוריים הנחוצים למר אהרון פרנקל למכירת 10% מהמאגר לחברת הנפט של אזרבייג'ן; זאת,  לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, לפי פרסומים בתקשורת.

אפסייד נוסף עשוי להגיע מהאטת קצב ההתרוקנות של המאגר: לפי דוח התזרים האחרון, למרות שהמאגר מפיק מזה מספר שנים, יתרת הגז שנותרה במאגר משקפת ירידה של 9% בלבד ביחס לכמותה בתחילת ההפקה.

לבסוף, על הפרק גידול מהותי של כ 50% בהפקה מהמאגר תוך מספר שנים.

אשר למאגר לוויתן, אבן דרך מהותית היא חתימה על חוזה למכירת גז טבעי בהיקף של 100 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים). השותפות ציינה בדוח התזרים האחרון כי היא "במו"מ להסכם למכירת מעל 100 BCM גז טבעי ללקוחות בשוק המקומי ובחו"ל". לשם השוואה, עד כה הסתכמו כל עסקאות היצוא לכדי 177 BCM, כך שמדובר בהסכם מהותי מאוד. להערכתי, לקוח מרכזי לגז טבעי עשוי להיות חברת חשמל אירופאית גדולה (אולי גרמניה). אלי כהן, שר האנרגיה, אף דיבר בזמנו על הסכם עם סעודיה. להערכתנו, חתימה על חוזה גדול תהווה בסיס להשקעה בהרחבת ההפקה מהמאגר. 

אציין, כי השקעה מסוג זה גם תדחה את היטל ששינסקי המוטל על הכנסות המאגר במספר שנים.

התזרים השוטף והיציב מהמאגרים הללו משך גופים מוסדיים רבים להשקיע בענף. כמו כן, משמשים תזרימים אלו לחלוקת דיבידנד נכבד, המסתכם בתשואת דיבידנד של 6%- 10%.

לסיכום, למרות תמחור לא נמוך, אני סבורה כי אבני דרך מהסוג שציינתי עשויות להעלות עוד את מניות הגז ומדד הגז והנפט. אמנם, מניות הענף מתאפיינות בתנודתיות גבוהה יחסית, אולם, בניגוד לכך, התוצאות הכספיות בדוחות של שותפויות הגז אינן כה תנודתיות; זאת ועוד, בשנים האחרונות הן מציגות תזרים יציב, הנגזר מחוזים ארוכי טווח.

צריך גם לדבר על הסיכונים - הסיכון המרכזי בהשקעה הוא הרעה במצב הגיאופוליטי והעמקת הלחימה. עם תחילת המלחמה המדד אמנם ירד בעוצמה. אולם, בזמן שחלף מאז הוכיח מערך ההגנה על האסדות את עצמו. כמו כן, בניגוד לחששות, הסכמי הייצוא לא בוטלו ומצרים אף הגדילה את הצריכה ממאגר לוויתן. אני מסיקה מכך שמצרים וירדן זקוקות לגז הישראלי והדבר גובר על העניין הפוליטי .

לגבי הרעה גיאופוליטית, החשש הוא מהיעדר משקיעים זרים, שנוטים לרכוש נתחים מהמאגרים בפרמיות נאות ומהווים עוגן משמעותי לענף. לדוגמא, בשעתו הייתה להתעניינות מצד חברת הנפט של אבו דאבי בניו מד (שעד כה לא בשלה לכדי עסקה) תרומה מהותית לשווי השותפות והמאגר. זה בינתיים לא על הפרק, אם כי לצד הסיכונים, יכול גם להיות תרחיש חיובי של עסקאות דומות בהמשך. 

כתבה: מיטל בר דוד, אנליסטית בכירה, בנק מזרחי טפחות.