גזפרום
צילום: Dima Solomin Gazprom

המשבר במולדובה: הפסקת זרימת הגז הרוסי מעוררת משבר אנרגיה

הגז הרוסי לא מגיע לאירופה - משבר האנרגיה מתפתח; האם זה יכול להשפיע על מניות הגז המקומיות?

עמית בר |
נושאים בכתבה גז מניות הגז


משבר אנרגיה היסטורי בלב אירופה

מולדובה והאזור הבדלני טרנסניסטריה מתמודדים עם משבר אנרגיה חמור לאחר הפסקת זרימת הגז הרוסי דרך אוקראינה. הפסקת ההסכם בן חמש השנים הובילה להשבתת מפעלים, מחסור באנרגיה וחימום, ומעל 2,600 מבנים נותרו ללא חימום או מים חמים.

המצב הזה מסמן את אחת מהשפעות הלוואי המשמעותיות של המלחמה באוקראינה, שמעצבת מחדש את מפת האנרגיה האירופית.


רקע: טרנסניסטריה, מובלעת רוסית במולדובה

טרנסניסטריה, מובלעת פרו-רוסית שנפרדה ממולדובה לאחר התפרקות ברית המועצות, נמצאת במרכז המשבר. למרות שהיא מוכרת בינלאומית כחלק ממולדובה, המובלעת נותרה תחת השפעה רוסית עמוקה במשך שלושה עשורים.


בעקבות הפסקת זרימת הגז, המפעלים נסגרו, ותחנת הכוח העיקרית באזור נאלצה לעבור לשימוש בפחם. עם רזרבות גז מוגבלות, האזור עומד בפני חודשים קריטיים של חורף קשה ללא פתרונות ברורים באופק.


השלכות פוליטיות וכלכליות רחבות

המשבר מעמיד את מולדובה, שאינה חברה באיחוד האירופי, במצב מורכב. המדינה תלויה בחצי מאספקת האנרגיה שלה ביבוא, והפסקת הגז מאיימת לערער את יציבותה הכלכלית והפוליטית.
ראש הממשלה דורין ריצ'אן האשים את רוסיה ב"סחיטה גזית" וטען שהמשבר מהווה ניסיון להחזיר כוחות פרו-רוסיים לשלטון במולדובה.


השפעות על אירופה ומאבק השליטה בגז

הפסקת הגז דרך אוקראינה מהווה סיום לעשרות שנים של שליטה רוסית בשוק האנרגיה האירופי. למרות שהאיחוד האירופי הכין תכניות חירום, המדינות הסמוכות כמו מולדובה, סלובקיה ואוסטריה נמצאות בסיכון גבוה.

רוסיה מצידה ממשיכה לטעון שההפסקה תפגע בעיקר באירופה. טורקיה, הונגריה וסרביה עדיין מקבלות גז דרך צינור הטורקסטרים, אך המאבק על שליטה בשוק האנרגיה האירופי רק מתחזק.

משבר האנריגה המתפתח באירופה מחזק את הצורך של אירופה להישען על גז ממקורות נוספים כאשר חלופה שמדברים עליו כבר מתחילת המלחמה היא גז מהמזרח התיכון. הבעיה שהתהליכים האלו ארוכים מאוד ודורשים תשתיות בעלויות של מיליארדים רבים. במקביל יש פתרונות נוספים של אוניות גז ופתרונות אחרים שהולכים ומתרחבים באירופה ובעיקר השימוש באנרגיה ירוקה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

לא סביר שלהחמרה במשבר הגז תהיה השפעה מידית על מניות הגז הישראליות, אם כי אי אפשר לדעת - משברים כאלו מביאיםמ לשיחות בין ראשי מדינות ולחתימה על הסכמים. גם לפני שנתיים מעט אחרי פרוץ המלחמה היו סימנים להאצת הקמת התשתיות להזרמת גז לאירופה, אבל נראה שהמלחמה כאן עצרה את רוב ההתקדמות הזו.



תחזית: לאן המשבר יוביל?

בעוד שמולדובה מצליחה בינתיים להתמודד עם המשבר, העתיד טומן בחובו אתגרים רבים. הבחירות הקרובות עשויות לקבוע את הכיוון של היחסים בין מולדובה לאיחוד האירופי.

באירופה, המגמה להתרחק מתלות באנרגיה רוסית צפויה להימשך, אך הפתרונות החלופיים עלולים להתגלות כמאתגרים מבחינה כלכלית ואסטרטגית.


שאלות ותשובות על משבר האנרגיה במולדובה


מהו מקור המשבר הנוכחי במולדובה?


המשבר נובע מהפסקת זרימת הגז הרוסי דרך אוקראינה, בעקבות סיום הסכם בן חמש שנים. המלחמה באוקראינה והמתח הגיאופוליטי בין רוסיה למערב החריפו את המצב.


מדוע טרנסניסטריה מושפעת כל כך?


טרנסניסטריה, המובלעת הבדלנית, תלויה לחלוטין בגז הרוסי. הפסקת האספקה הובילה לסגירת מפעלים, מחסור בחימום וחוסר ודאות כלכלית.


מהם הצעדים שננקטו במולדובה להתמודדות עם המשבר?


מולדובה הכריזה על מצב חירום של 60 יום והחלה לייבא אנרגיה ממקורות שונים. תחנות כוח עברו לשימוש בפחם, אך הפתרונות הזמניים מוגבלים.


כיצד המצב משפיע על אזרחי טרנסניסטריה?


יותר מ-2,600 מבנים, כולל 1,500 בנייני מגורים, נותקו מחימום ומים חמים. התושבים מתמודדים עם תנאי חורף קשים ומחסור באנרגיה.


כיצד זה משפיע על אירופה?


הפסקת הגז דרך אוקראינה מגבירה את הלחץ על מדינות אירופיות למצוא חלופות לאנרגיה רוסית, מה שמוביל לעלייה במחירי האנרגיה ולמתח כלכלי.


מהן ההשלכות הפוליטיות של המשבר?


המשבר עשוי לחזק את התמיכה בכוחות פרו-אירופיים במולדובה ולחזק את היחסים עם האיחוד האירופי, אך גם עלול להוביל להתנגדות פנימית.


כיצד מגיבה רוסיה למצב?


רוסיה משתמשת במשבר כאמצעי לחץ פוליטי וטוענת שהמערב הוא זה שייפגע מהפסקת האספקה.


האם יש פתרונות לטווח הארוך?


מולדובה ואירופה יצטרכו להשקיע באנרגיה מתחדשת ובתשתיות גז חלופיות, אך אלו תהליכים שדורשים זמן והשקעה רבה.


מה יקרה אם המשבר יימשך?


משבר מתמשך עלול לערער את היציבות הכלכלית והחברתית במולדובה, ולהוביל להשלכות חמורות על שוק האנרגיה האירופי.


כיצד המשבר ישפיע על הבחירות הקרובות במולדובה?


המשבר עשוי לשחק תפקיד מרכזי בבחירות הקרובות, עם מתח בין כוחות פרו-רוסיים לפרו-אירופיים והשפעה על עתיד הקשרים עם האיחוד האירופי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"

לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם

צלי אהרון |


אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.

המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.

במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל. 

ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה. 

מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.

מימון תשתיותמימון תשתיות

השקעות תשתית בעידן של אי־ודאות: איך מממנים פרויקטים של מילארדים בעת מלחמה?

המלחמה רק חידדה את הצורך בתשתיות רציפות, החוסכים נהנים מתשואות יציבות, והלוואי והמדינה תעניק יציבות גם כן. משתתפי הפאנל שעסק במימון תשתיות כבר מתכוננים ליום שאחרי המלחמה

אתי אפללו |
נושאים בכתבה תשתיות אנרגיה

נושא המימון תופס חלק נכבד בעולם התשתיות, שכן מדובר בפרוייקטים ארוכים, מורכבים, עם דרישות מימון גבוהות. בפאנל שנערך בנושא בהשתתפות ליאור סוסונקין, מנהל מערך האשראי והתשתיות, מגדל ביטוח ופיננסים, שי לינדנר, סמנכ”ל כספים שפיר הנדסה ואיתי פלד, סמנכ”ל כספים קרן ג’נריישן, צללו חברי הפאנל לתחום שנמצא בלב סדר היום הכלכלי־ביטחוני של ישראל.

"התשתיות הן עוגן יציב גם בתקופות משבר"

לדברי סוסונקין, הגופים המוסדיים ממשיכים לראות בתשתיות יעד השקעה מרכזי גם על רקע המלחמה המתמשכת: "סיכוני מלחמה הם חלק בלתי נפרד מהמציאות בישראל, אבל תשתיות נהנות מהגנות חזקות, כולל סעיפי 'כוח עליון' במכרזים. המדינה עומדת מאחורי פרויקטים כאלה גם בתקופות הקשות ביותר", ציין. לדבריו, הצרכים הלאומיים רק מתעצמים, והמשקיעים יכולים ליהנות מתשואה יציבה לטווח ארוך.



לינדר הציג תמונת מצב בענף מאז 7 באוקטובר: "בתחום הבניה, בין לילה נעלמו שני שלישים מהעובדים בענף. לקח חודשים עד שהמדינה אפשרה הכנסת עובדים זרים. במקביל, מהנדסים רבים גויסו למילואים, פרויקטים נעצרו, אך הצלחנו להתאושש ולהחזיר חלק מהפעילות". הוא הוסיף: "רק לאחרונה הצלחנו להשלים חיבור של הקו האדום והירוק בירושלים, תוך כדי ירי טילים".

"המלחמה חידדה את הצורך בשירותי תשתית רציפים"

פלד התייחס ליתרונות המובהקים של שיטת PPP: "המלחמה רק חידדה את הצורך בתשתיות רציפות: מים, אנרגיה, תחבורה. השיטה הזו משלבת יעילות של השוק הפרטי עם ביטחון של המדינה. זהו מודל שמביא תועלת לציבור וגם לחוסכים". לדבריו, למרות שהנוכחות של מממנים בינלאומיים בישראל עדיין מצומצמת, "שוק החוב המקומי, הבנקים והמוסדיים, חזק דיו כדי לממן פרויקטים של מיליארדי שקלים".