גז טבעי
צילום: טוויטר

האם הגז של ישראל ייגמר לפני שתהיה למדינה חלופות אנרגיה?

ישראל אמנם נמצאת כיום במקום השני מבין מדינות ה-OECD בעתודות גז טבעי לנפש (אחרי נורבגיה) אך עולה השאלה האסטרטגית מתי הגז ייגמר והאם כדאי שנמשיך ונייצא אותו?

ד"ר אדם רויטר | (18)

לפי חישובים שערכתי, נכון לתחילת 2025 וללא הגדלת היצוא (מעבר למה שכבר אושר), לישראל עתודות גז שתבטחנה לה עצמאות אנרגטית ל-35 שנים. תקופה זו תאפשר המשך חיסכון גדול בהוצאות החשמל לכל משק בית והכנסות של מאות מיליארדי שקלים לקופת המדינה.


 להערכת משרד האנרגיה מאז החלה מהפכת הגז הטבעי ב-2013 חסך המשק הישראלי סכום דמיוני של 205 מיליארד שקל, בעלויות אנרגיה בלבד. כל משפחה בישראל חסכה בממוצע כ-1,000 שקל מדי חודש ובמצטבר נכון לסוף 2024 כ-150,000 שקל לכל משק בית.


 מהדו"ח האחרון של איגוד הגז הטבעי ופירמת הייעוץ BDO, התרומה לתוצר היתה כ-100 מיליארדי שקל ועד שנת 2030 מחברי הדו"ח טוענים שהמדינה תכניס עוד 85 מיליארד שקל מכספי הגז הטבעי, מעבר ל-25 מיליארד שקל שכבר נכנסו. עד שנת 2050 התוספת כבר תגיע ל-365 מיליארד שקל.


כמה עתודות גז יש לישראל?

מסוף שנת 2012 על אף שנוצלו (מקומי+יצוא) 167 BCM של גז טבעי, תגליות ועדכוני כמויות העלו את העתודות ב-456 BCM, כך שהכמות במאגרים גבוהה כיום ב-37% מאשר ב-2012:


מתי יגמר הגז?

 על בסיס עתודות בהיקף של 1,069 BCM לתחילת 2025 ובהנחת קצב גידול בשימוש של 1.0% בכל שנה והגדלת היצוא בעוד 3.5 BCM בשנה (כפי שאישרה הממשלה ב-2023), העתודות תספקנה לישראל ל-35 שנים.


הנחות העבודה שלי הן שהגידול בביקוש יכלול מצד אחד את קצב הגידול השנתי של אוכלוסיית ישראל לפי התרחיש המרכזי של כ-1.5% פלוס העלייה בצריכת חשמל בעיקר בגלל המכוניות החשמליות בשיעור של כ-0.5% בשנה. מצד שני כניסה מהירה של האנרגיה הסולארית תקזז את הביקוש השנתי בשיעור של כ-1% בשנה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"


אנרגיה סולארית נעשתה זולה להפקה יותר מאשר הגז הטבעי. ע"פ תוכניות הממשלה היא אמורה להחליף נתח גדל והולך ממקורות האנרגיה של ישראל. מומחה בלתי תלוי העריך בפניי, לאור התוכניות שבצנרת ובביצוע, שישראל יכולה להגיע ב-2030 לכ-20% אנרגיות מתחדשות לעומת 13% כיום (ולא 30% אנרגיות מתחדשות ב-2030 לפי תחזית הממשלה, תחזית שאין לה באמת שום בסיס). בהנחת לינאריות גם אחרי 2030, כניסת אנרגיה סולארית תצמצם את הביקוש המקומי לגז טבעי לתוספת של כ-1% לשנה, בלבד, בעשורים הקרובים. תרחיש זה מביא אותנו לעתודות גז שיישארו איתנו 35 שנים. לאחר תקופה זו מומחים מעריכים ברמת וודאות גבוהה שישראל כבר תהיה מבוססת כמעט לחלוטין על אנרגיה סולארית.


מה הסיכוי שימצא עוד גז והעתודות תהיינה ליותר שנים?

יוסי לנגוצקי, מגדולי המומחים בישראל בתחום, העריך עוד ב-2013 שבים מול ישראל קיימים במקסימום כ-1,300 BCM של גז טבעי. התחזית שלו מתבררת כמדויקת מאד. מאז 2013 השתמשנו ב-167 BCM (מקומי+יצוא) והתגלו עוד 456 BCM, זה מביא אותנו לסך כולל של 1,236 BCM. לנגוצקי לא שינה את הערכותיו מאז.


שיקולים גיאו-אסטרטגיים

שיקולים כלכליים ועצמאות אנרגטית אינם שיקולים יחידים. ישנם גם שיקולים גיאו-אסטרטגיים כבדי משקל מול ירדן, מצרים ואפילו אירופה. הבטחת השלום הקר שלנו עם המדינות הערביות הסמוכות לנו, וודאי כעת, היא אינטרס ראשון במעלה. ירדן תלויה בנו (מעבר למים שאנו מספקים לה) גם אנרגטית – 70% מצריכת החשמל בירדן תלויה בגז שישראל מייצאת לה. היצוא מחזק את קשרינו עם המצרים, שסובלים ממחסור חמור בגז למערכת החשמל שלהם. לעיתים המצרים מייצאים את הגז המונזל העודף שמגיע מאיתנו לאירופה. זה מחזק אותם אך גם אותנו מול האירופאים הסובלים ממחסור חמור בגז מאז מלחמת רוסיה אוקראינה.


סיכון כלכלי שאין דנים בו

ראוי לציין כי קיים סיכון כלכלי שלא דנים בו לפיו כניסת טכנולוגיות חדישות לייצור אנרגיה בעתיד (היתוך גרעיני, למשל) יובילו למצב בו לא רק הערבים "ישתו" את הנפט של עצמם (הלוואי!) אלא גם לנו לא יהיה למי למכור את הגז הטבעי ולכן התחזיות בדבר היקף ההכנסות העתידי למדינה מהמשאב הזה - תתבררנה כאופטימיות מדי.


ככל שוקטור הזמן מתקדם ישנם מומחים הטוענים שה-AI יכול לתת דחיפה רצינית בעולמות הטכנולוגיים של אנרגיות מתחדשות. אמנם התחזיות שהנה היתוך גרעיני מגיע, קיימות כבר עשרות שנים, אך בשנתיים האחרונות היו בתחום פריצות דרך משמעותיות. הטכנולוגיה תהפוך למסחרית, לפי התחזיות האחרונות, תוך 20 שנה. אלו הן חדשות טובות מאד לעתיד האנושות מלבד אם אתה מדינה המפיקה נפט או גז טבעי.


גם אם המומחים טועים והיתוך גרעיני מצוי עדיין במרחק 50 שנה ויותר, ההתקדמות בתחום טכנולוגיות האגירה האנרגטית ופרישת פנלים סולאריים על גגות תאפשר לישראל תוך פחות מ-35 שנה להתבסס בכל מקרה על אנרגיה סולארית זולה מאד.


השורה התחתונה

תחת הנחות העבודה והתרחישים שציינתי, עתודות הגז של ישראל יספיקו ל-35 שנים. האם זהו זמן מספק בכדי שנעבור לחלוטין להתבסס על אנרגיות מתחדשות בדגש על אנרגיה סולארית? מומחים מעריכים בהסתברות גבוהה שזה אכן יהיה המצב.


מול הטענה שאין לייצא כלל כדי להשאיר ברמת וודאות מלאה את הגז לדורות קדימה, יש לשקלל את חשיבות הקשרים שלנו עם המצרים והירדנים. גם לא ניתן להתעלם מהתרחיש בו טכנולוגיות חדישות לייצור אנרגיה תייתרנה את הצורך בשימוש בגז טבעי. במצב זה ישראל לא תוכל להפיק בעתיד את ההכנסות הכספיות האדירות שהיא מקווה להן.


ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    אנונימי 05/05/2025 11:56
    הגב לתגובה זו
    האם בעתיד תוכל כל מדינה להפיק אנרגיה לצרכיה ממשאבים שהיום לא נגישים
  • 14.
    אתי 02/02/2025 21:06
    הגב לתגובה זו
    1. לפי מה שפרסמו יש עתודות ל100 שנה. 2. אף אחד לא חסך כלום מחיר החשמל והכל עלה ולא ירד משק הבית לא מרוויח כלום להפך משחם יותר וחברת החשמל מרוויחה כפליים מהגז ומעליית המחיר. וגז בייתי לא ירד במחיר להפך רק עולה..ורכבים על גז לא ממש נכנסו לשימוש. בקיצור התאגידים גוזרים קופון של החיים הכפילו ושילשו רווחים אם לא יותר
  • 13.
    י 12/01/2025 14:31
    הגב לתגובה זו
    זה מדהים איך כולם צופים עליה בשימוש באנרגיה הזו ומנגד מניות כמו אורמת אנלייט וכו רק יורדות
  • 12.
    nav 12/01/2025 12:49
    הגב לתגובה זו
    מספיק להלך עלינו אימים לא יהיה גז. מה עשינו לפני שנימצא גז .
  • 11.
    כלכלן מתחיל 12/01/2025 10:30
    הגב לתגובה זו
    אני משלם חשבון חשמל של כ 400500 שח לחודשיים.איך בדיוק חוסך לי הגז 1000 שח לחודש
  • אין חסכון ללקוח זה בלוף ושקר. הכל עלה כולל חשמל (ל"ת)
    אתי 02/02/2025 21:07
    הגב לתגובה זו
  • את כמקרה יחיד וודאי שלא אבל באופן ממוצע כולל כאלו שמשלמים 2500 שח בחודש על חשמל (ל"ת)
    סתם אחד 12/01/2025 11:10
    הגב לתגובה זו
  • מה עישנת החשמל רק עלה (ל"ת)
    אתי 02/02/2025 21:07
  • 10.
    יובל 12/01/2025 10:21
    הגב לתגובה זו
    לעוד שבוע.ככה זה כשהמדינה מנוהלת על ידי אפסים ולא משנה מהימין או מהשמאל.אמר פעם מישהו הכוח משחית 2 קדנציות מספיק עד היום הוא הורס את המדינה.
  • 9.
    מה יחימוביץ החכמה אומרת על זה (ל"ת)
    סמי 12/01/2025 10:14
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    קזינו 12/01/2025 10:04
    הגב לתגובה זו
    אם הרווחת על עסקה תממש אותה לפני שהעסקה תתהפך
  • 7.
    יאיר 12/01/2025 09:56
    הגב לתגובה זו
    על שוד הגז והטיקוניםומדוע שדדו מהמשקיעים את מה שמגיע להם עם שישינסקי ושקריו והרטרואקטיבי שלו למה
  • 6.
    מפחיד להשאר תלויים באחרים (ל"ת)
    Mk 12/01/2025 09:49
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יצחק ואזה 12/01/2025 09:37
    הגב לתגובה זו
    ההערכה בנויה על העולם כפי שהו היום אבל אם נתקדם ונפסיק את מכונית לכל עובד ורק תחבורה ציבורית תפעל בעולם נצמצם כבישים נפחית מהעולם מיליוני מכוניות .לא נבנה גשרים מנהרות ומחלפים. פחות פינוק בתוך עולם נקי יותר יפה יותר. ונקבל יותר מגרשי משחקים ולא מגרשי חניות . ואז הגז ישמר לעוד 100 שנים
  • 4.
    חייקל גאשיק 12/01/2025 09:25
    הגב לתגובה זו
    ובסוף לא יישאר
  • 3.
    ללא בושה גם עיכבתם את הגז בעשור וגם דוחפים סולאר במקום גרעין (ל"ת)
    אור 12/01/2025 09:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    סווינגר 12/01/2025 09:05
    הגב לתגובה זו
    יתכננו את משק האנרגיה.קודם בונים מתקרבים להתרוקנות המאגרים ואז בונים את התשתיות מסביב.ברגע שימכרו ויתעשרו מספיק ממעירה לחול יתחילו לתכנן את משק האנרגיה.עד אז נותר לאחל שתישאר מדינה ומצב שרלוונטי להתגורר בה.
  • 1.
    רני 12/01/2025 08:55
    הגב לתגובה זו
    בטיחות הכורים משתפרת. בעתיד היתוך מימן.
נפט (גרוק)נפט (גרוק)

מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021

הרחבת ההפקה של OPEC+, אפשרות לחזרת נפט רוסי לשוק והצטברות מלאים בסין מציבים את שוק האנרגיה בפני אחת השנים החלשות בעשור

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט

מחירי הנפט בארה״ב ירדו מתחת לרמה של 55 דולר לחבית, לראשונה מאז תחילת 2021. הירידה משקפת שילוב של חששות מעודף היצע עולמי והערכות גוברות לירידה בסיכון הגיאופוליטי, בעיקר על רקע האפשרות להסכם בין רוסיה לאוקראינה.

חוזי הנפט מסוג WTI נסחרו  בשפל של 54.98 דולר לחבית, רמה שלא נראתה מאז פברואר 2021. בהמשך המסחר התייצב המחיר מעט מעל 55 דולר, אך עדיין רושם ירידה יומית חדה של קרוב ל־3%. נפט מסוג ברנט ירד אל מתחת ל־59 דולר לחבית, ירידה של כ־2.8%, והגיע לרמות שנחשבות נמוכות ביחס לשנים האחרונות. שני המדדים מצביעים על מגמה של ירידה מתמשכת במחירי האנרגיה.

במבט שנתי, מדובר באחת השנים החלשות לנפט בעשור האחרון. הנפט האמריקאי איבד כ־23% מערכו מאז תחילת השנה, בעוד שמחיר הברנט ירד בכ־21%. עבור שני המדדים מדובר בביצועים השליליים ביותר מאז 2018 ו־2020, בהתאמה.

הירידה במחירי הנפט מחלחלת גם לצרכן 

בארה״ב ירדו מחירי הבנזין אל מתחת ל־3 דולרים לגלון, הרמה הנמוכה ביותר מזה ארבע שנים, לפי נתוני ארגון הנהגים AAA. מדובר בהתפתחות שמקלה על האינפלציה, אך גם משקפת חולשה בביקוש. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ על המחירים היא מדיניות ההפקה של מדינות OPEC+. לאחר שנים של קיצוצי תפוקה, המדינות החברות החלו להגדיל את הייצור בקצב מהיר יחסית, מה שמגדיל את ההיצע בשוק העולמי בתקופה שבה הביקוש אינו מציג האצה משמעותית.

במקביל, המשקיעים מתמחרים ירידה אפשרית בסיכון הגיאופוליטי. נשיא ארה״ב דונלד טראמפ מפעיל לחץ על אוקראינה להגיע להסכם עם רוסיה, והאפשרות לסיום הלחימה משנה את הערכות הסיכון לגבי אספקת נפט מאזור מזרח אירופה.

דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה

שינוי תקנון החברה ניטרל את עילת התביעה; השותפים האחרים יוכלו לקדם את פרויקט דוראד 2



אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה דוראד

המאבק המשפטי סביב הרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון הגיע לנקודת הכרעה - אדלקום, זרוע האנרגיה של קבוצת אדלטק, הודיעה לבית המשפט על מחיקת התביעה שהגישה נגד דוראד והשותפות בה, לאחר שהתברר כי שינוי תקנון החברה ניטרל בפועל את עיקר הסעדים שביקשה. מבחינת השותפים האחרים קבוצת אלומיי-לוזון וקצא"א, מדובר בהסרת החסם המרכזי שעמד בדרכו של פרויקט "דוראד 2", הרחבה בהיקף של מאות מגה-ואטים לתחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל והשבחת ערך משמעותית בהמשך. 

הסכסוך בין השותפים בדוראד נמשך שנים, אך בשנה האחרונה עלה מדרגה. בלב המחלוקת עמדה פרשנות תקנון החברה והסכם בעלי המניות: האם הרחבת התחנה מחייבת אישור פה אחד של האסיפה הכללית, כפי שטענה אדלטק, או שמספיק רוב בדירקטוריון. אדלטק ניסתה לבלום את קידום הפרויקט באמצעות בתי המשפט, אך במהלך השנה שינו בעלי השליטה את תקנון דוראד, כך שהחלטות מהותיות, ובהן הרחבת תחנת הכוח, אינן מחייבות עוד הסכמה מלאה. מהלך זה הפך את התביעה לצעד הגנתי חסר תוחלת, והוביל לנסיגה של אדלטק מההליך.

מבחינה עסקית, זהו הפסד ברור לאדלטק. החברה מחזיקה ב-18.75% ממניות דוראד, אך מתנגדת להרחבה לא משיקולים הנדסיים או סביבתיים, אלא מסיבות אסטרטגיות. הרגולציה בישראל מגבילה יזמים לנתח של עד כ-20% מכושר ייצור החשמל במשק, והרחבת דוראד "מבזבזת" לאדלטק חלק ניכר מהמכסה הזו,  מבלי להעניק לה שליטה או תשואה עודפת. מבחינתה, השקעה בתחנה שבה היא שותפת מיעוט פוגעת ביכולת שלה לקדם תחנות כוח אחרות, שבהן הייתה יכולה ליהנות מחלק גדול יותר מהערך הכלכלי.ולכן, לא מן הנמנע שנפתחה הדרך לעסקת מכירה. 

אלומיי ולוזון - השבחה עתידית בעקבות דוראד 2

לעומת זאת, עבור אלומיי-לוזון וקצא"א, התמונה הפוכה. השתלטותן על המניות שהוחזקו בעבר בידי זורלו הטורקית יצרה רוב שמאפשר להן להניע את הפרויקט קדימה. מבחינתן, דוראד 2 הוא נכס אסטרטגי: הרחבת תחנה קיימת, עם תשתיות פעילות, חיבור לרשת ולקוחות קיימים, נחשבת מהלך מהיר וזול יותר ביחס להקמת תחנת כוח חדשה מאפס.

רשות החשמל מגבילה את מספר תחנות הכוח החדשות שיכולות להתחבר לרשת עד סוף העשור. המשמעות היא משחק סכום אפס: כל פרויקט שמתקדם ותופס "מקום" ברשת, חוסם פרויקטים אחרים. אם דוראד 2 תגיע לסגירה פיננסית ותבטיח את מקומה, היא תצמצם באופן ניכר את מרחב הפעולה של יזמים מתחרים ותשפיע על מפת הייצור של החשמל בישראל לשנים קדימה.