הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס
צילום: שוקה כהן

פוקס עברה להפסד של כ-7.2 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2019

הכנסותיה של פוקס ברבעון הראשון של שנת 2019 הסתכמו בכ-508.1 מיליון שקל, גידול של כ-19.6%. עם זאת, ירידה בשולי הרווח הגולמי ועליה חדה בהוצאות המימון הובילו לשורה תחתונה שלילית
נועם בראל |

רשת פוקס 0% דיווחה על תוצאות הרבעון הראשון של 2019, עם עלייה של כ-19.6% בהכנסות, ומעבר להפסד של 7.2 מיליון שקל בשורה התחתונה. הגורמים המרכזיים להפסד, מיוחסים לירידה בשולי הרווח הגולמי לכ-54.1% לעומת כ-56.3% ברבעון המקביל. בנוסף, הוצאות המימון נטו עלו לכ-18 מיליון שקל, לעומת הכנסות מימון נטו של כ-0.5 מיליון שקל ברבעון המקביל.

על פי דו"חות החברה, הכנסותיה של פוקס ברבעון הראשון של שנת 2019 הסתכמו בכ-508.1 מיליון שקל, כאמור גידול של כ-19% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. העליה בהכנסות מיוחסת בעיקר לגידול במכירות בתחום האופנה בחו"ל ושל כ-92.5% תחת סעיף "אחרים". 

בשורה התחתונה, פוקס מסכמת את הרבעון עם ירידה חדה ומעבר להפסד של כ-7.2 מיליון שקל וזאת לעומת רווח נקי של כ-16.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2018. ההפסד המתואם למניה הסתכם ב-54 אגורות לעומת רווח מתואם של 1.21 שקל ברבעון המקביל אשתקד.

החברה מסכמת את הרבעון הראשון עם ירידה בשולי הרווחיות הגולמית מ-56.3% ל-54.1%, וזאת למרות עליה ברווח הגולמי לכ-275 מיליון שקל לעומת כ-239 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מציינים כי ירידה זו מוסברת בעיקרה בעיתוי חג הפסח שחל השנה ב-19 באפריל והביא להתארכות מבצעי סוף עונת החורף אל תוך חודש מרץ 2019 ובשל כך לירידה בשיעורי הרווח הגולמי ברבעון ה-1 השנה, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד בו חל חג הפסח ב-30 במרץ ומכירות החג וקולקציית הקיץ המאופיינות בשיעורי רווח גולמי גבוהים באו לידי ביטוי ברבעון הראשון אשתקד.

בנוסף, הוצאות המימון נטו של החברה עלו לכ-18 מיליון שקל, לעומת הכנסות מימון נטו של כ-0.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2018. החברה מציינת כי העלייה בהוצאות המימון, נטו נבעה, בין היתר, מהוצאות מימון מהתחייבות בגין חכירה בסך של כ-11.8 מיליון שקל, בעקבות יישום לראשונה של תקן דיווח כספי בינלאומי מספר 16 - חכירות, החל מהרבעון הראשון של 2019.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 0%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 0% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.