בני הזוג התגרשו, והגבר עדיין יירש את האשה - זו הסיבה לכך
גבר שנפרד מאשתו יזכה בירושה שלה, מכוח צוואה ההדדית שנחתמה ביניהם, על אף שהאשה ערכה צוואה חדשה לטובת ילדיה בלבד. כך נקבע באחרונה בבית המשפט העליון. השופט נעם סולברג נימק את ההחלטה בכך שהסתרת הצוואה המאוחרת עולה כדי חוסר תום-לב מצד המנוחה, שלא מאפשר לראות בפרידה של בני הזוג גם ביטול של הצוואה ההדדית.
המנוחה והגבר נישאו זה לזו והביאו לעולם בן משותף. למנוחה היה זה ילד שלישי, שכן היו לה שני ילדים מנישואים קודמים. לפני 12 שנה חתמו בני הזוג לשעבר על צוואה הדדית, שלפיה אחרי פטירתו של הראשון יעבור הרכוש המשותף של השניים – הכולל גם את דירת המגורים – לשני, ואילו לאחר מות השני יעבור העיזבון לשלושת ילדי האשה בחלקים שווים.
בשלב מסוים נקלעו היחסים בין השניים למשבר, ועקב כך הגישה האשה בקשה לצווי הגנה, תביעת גירושים ותביעה לפירוק שיתוף. בהמשך היא אף ערכה צוואה חדשה לטובת ילדיה בלבד, תוך נישול הבעל, אלא שבשום שלב היא לא הודיעה לו על ביטול הצוואה ההדדית. ואולם עוד לפני שהושלמו הליכי הגירושים, נפטרה האשה אחרי שניהלה מאבק ממושך במחלת הסרטן.
הסכסוך בין בן הזוג לשעבר וילדי האשה סביב ירושתה היה ארוך. במרץ 2023 קבע בית המשפט לענייני משפחה בנצרת כי הצוואה ההדדית בוטלה, בנימוק שהפעולות שנקטה המנוחה נגד בן הזוג מהוות תחליף להודעה בכתב על הביטול, ואילו בינואר האחרון קבע בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת כי הצוואה הראשונה אכן תקפה, תוך עמידה דווקנית על דרישת הכתב. ילדיה של האשה, שסירבו להשלים עם פסיקת המחוזי, הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
- רכשו את חלקה של אחותם בנכסים - וישלמו ריבית והצמדה
- ישראלי-צרפתי נפטר בחו"ל - לפי איזה דין יחולק רכושו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במאי האחרון הציע השופט סולברג לשני הצדדים פשרה, שלפיה מחצית מעיזבון המנוחה תחולק על פי הצוואה הראשונה (ההדדית) ואילו החצי הנותר יחולק בהתאם לצוואה השנייה. קביעה כזו הייתה מקנה לילדי האשה רבע מדירתה, שהוא מחצית מהמחצית שלה בנכס, ולבן הזוג לשעבר שלושה רבעים. ואולם הצדדים סירבו להצעה - מה שאילץ את השופט להכריע לטובת אחד מהם בלבד.
לבסוף, השופט לא מצא בפעולות של המנוחה אף תחליף לדרישת הכתב ביחס לביטול הצוואה ההדדית. הוא עמד על כך שהמנוחה, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, בחרה במודע שלא למסור לבן הזוג לשעבר מסמך כלשהו שמעדכן אותו בדבר ביטול הצוואה ההדדית, מכיוון שכוונתה המוצהרת היתה להסתיר זאת ממנו.
השופט סולברג כתב בפסק הדין שלו כי, "התנהלותה של המנוחה אומרת דרשני. לא ניתן לשלול את החשש שמא ההסתרה המכוונת נועדה כדי 'ליהנות משני העולמות'. אילו המנוחה היתה מאריכה ימים אחרי המשיב הרי שהיה ביכולתה 'לגנוז' את הצוואה המאוחרת ולנופף בצוואה ההדדית, ואילו כעת, משנפטרה המנוחה לבית עולמה בחיי המשיב, טוענים המבקשים כי יש לבטל את הצוואה ההדדית, ולהכריז דווקא על הצוואה המאוחרת כתקפה. בכך יש משום חוסר תום לב".
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
משמעות הקביעה של העליון, שלפיה המקרה הנ"ל לא עונה על ההגדרה של המקרים שבגינם ראוי להכיר בביטול צוואה הדדית מכוח אקט עקיף נוכח חוסר תום לבה, ולפיכך, כך על פי השופט, השאלה בדבר עצם האפשרות העקרונית לעשות זאת נהפכה לתאורטית - ואין צורך להכריע בה כלל. לאור כל אלה, הורה השופט על דחיית בקשת הערעור על החלטת המחוזי ועל הותרת הצוואה ההדדית על כנה. ילדי האשה חויבו בהוצאות משפט בסכום כולל של 7,000 שקל.
במקרה אחר, הכריע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בחודש שעבר בהתנגדות שהוגשה לצוואה של איש עסקים, המורישה את עיזבונו לאשתו ולשני ילדיו מגרושתו בחלקים שווים. המנוח, יזם ואיש עסקים, ידע לא מעט מהפכים לאורך כל חייו. ב-2006 הוא התגרש מאשתו הראשונה, שעמה הביא לעולם את שני ילדיו. מאוחר יותר הוא הכיר את אשתו השנייה. ב-2013 חתם איש עסקים על צוואה שלפיה הוא מוריש את עיזבונו בחלוקה הבאה: חצי מיליון דולר לכל אחת מנשותיו (הנוכחית והקודמת), 200 אלף דולר לנהג שלו, ויתר רכושו - הכולל בין היתר דירה בהרצליה - לשני ילדיו בחלקים שווים. כשנתיים לאחר עריכת הצוואה נישא המנוח לזוגתו, ובתחילת 2019 הוא פיטר את הנהג שלו אחרי 25 שנה שעבד אצלו. ב-2020 ערך המנוח שינויים בצוואתו בכתב יד: הפעם החלוקה נעשתה בדרך של הענקת שליש לאשת המנוח ושליש לכל אחד מילדיו. הגרושה והנהג שלו לשעבר נותרו בחוץ. כמה חודשים אחרי עריכת הצוואה המאוחרת הלך המנוח לעולמו, בגיל 64. בשלב זה ביקשה אלמנתו לקיים את צוואתו האחרונה, ואילו גרושתו, ילדיהם והנהג לשעבר הגישו התנגדות. בין היתר, נטען בהתנגדות כי המנוח לא היה כשיר בשעת עריכת הצוואה המאוחרת.
- 1.גועל נפש 17/08/2024 10:49הגב לתגובה זוהאישה גססה מסרטן. ידעה שהיא הולכת למות תוך שבועות או ימים. לכן לא היתה לה סיבה לחשוב שהיא נהנית מכל העולמות. הרי יכלה להודיע חצי שנה לפני מותה או שבוע כשכבר גססה ואל עשתה זאת סימן שחשבה שהצוואה החדשה שלה היא אמיתית ותקפה לאורך כל הזמן
- חתמו על הסכם. זה לא חד כיווני (ל"ת)לא נכון 17/08/2024 20:29הגב לתגובה זו
- 99 17/08/2024 18:48הגב לתגובה זואתה יודע שהיא כתבה את הצוואה שבועות או ימים לפני פטירתה. מעניין מאיפה הידע הזה...

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
