צוואה ירושה
צילום: Istock

נפטר בגיל 75 ובת הזוג שהיתה איתו שנה דרשה חצי מהירושה; איך זה נגמר?

מקרים רבים של בנות זוג שדורשות מחצית מהירושה של אדם שנפטר והן הכירו אותו לקראת סיום חייו הולכים ומתרבים; הנה שתי פסיקות של בית משפט
עמית בר | (17)

קרבות ירושה, כך על פי עורכי דין בתחום מתרחשים בכל משפחה שנייה. לרוב אלו קרבות שלא מגיעות לבית המשפט, אבל חלקם מגיע לבית המשפט.

הנה מקרה נוסף מהזמן האחרון. מדובר על בן 75 שנפטר ובצוואתו הוא העביר רק 100 אלף לבת זוגו והיתר לביתו. בת הזוג התנגדה וטענה שבן הזוג הנפטר היה לא כשיר בעת החתימה על הצוואה. מדובר על צוואה עם היקף כספי גדול ועל פניו, האכזבה של בת הזוג נראית במקומה. היא ביקשה לבטל את הצוואה.

היא טענה שבני המשפחה של הנפטר החתימו אותו כשהיה בשלב שלא היה יכול לקבל החלטות ושהופעל עליו לחץ גדול במטרה להחתימו. לטענתה היא היתה הידועה בציבור של המנוח ולכן מגיעה לה מחצית מהירושה. 

האם בת הזוג היא הידועה בציבור?

אלא שבית המשפט קבע שבת הזוג אינה ידועה בציבור, מאחר שלא היו הסימנים-ההוכחות שהגדירו אותה כידועה בציבור. עם זאת, בית המשפט כן קיבל את גישתה של בת הזוג שהחתימה לא היתה בזמן שהיה המנוח כשיר.

אלא שהלחץ שהופעל לא שינה את החלטתו כפי שבית המשפט העריך - הכוונה להוריד את רוב נכסיו לביתו. בית המשפט התבסס אומנם על חוות דעת של מומחה רפואי וקבע כי הצוואה נחתמה עם הפעלת לחץ על המוריש במטרה למנוע מבת הזוג לקבל רכוש. אבל, הוא לא שינה את הצוואה והגדיר את הבת כיורשת החוקית.

הסיבה העיקרית היא שבית המשפט התייחס לבת הזוג כבת זוג "ארעית" ולא כידועה בציבור.  ההיכרות של בת הזוג החלה רק שנה לפני פטירתו, זה התחיל בקשר חברי שהפך לרומנטי. האם קשר של שנה מצדיק יחסים של "ידועה בציבור" ומשכך הענקת מחצית מהרכוש. האם ייתכן שאדם שיצר הון במשך כל חייו ייתן למישהי שהכיר בשנה האחרונה, מחצית מהונו? סביר שלא.

בת הזוג טענה שבינה לבין המנוח היה קשר חזק. היא פירטה שהם קיימו חיי זוגיות ומשפחה, היא התגוררה עם המנוח 9 חודשים כשרק בחודשיים האחרונים הוא אושפז ומצבו הבריאותי התדרדר.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בית המשפט הדגיש כי הכרה כידועה בציבור היא משמעותית מאוד ולכן יש להיות זהירים עם ההגדרה. בית המשפט הסביר שאחד הקריטריונים למושג "ידועה בציבור" הוא תקופת חיים משותפים משמעותית וזה לא היה במקרה הזה.

 

מקרים דומים ורבים

המקרה האמור למעלה הוא ממש לא נדיר. אנשים מבוגרים רבים מחדשים זוגיות, גם אם קצרה, הולכים לעולמם ובנות-בני הזוג, רוצים חלק מהירושה. זאת קרקע נוחה לסכסוכים גדולים וקשים. הנה סיפור נוסף.

קיראו עוד ב"משפט"

מנוח נפטר בשנת 2018. היו לו 2 ילדים, 2 מנישואיו הראשונים ו-2 מנישואיו השניים.  למנוח ירושה שבה נכתב ונאמר - "הנני מצווה בזה כל רכושי מכל סוג, מקרקעין (דירה) ניירות ערך וכספים, ביטוח חיים וזכויות, מכל סוג ומין שהוא לבתי היקרה".

המנוח הוריש את כל רכושו לאחת מבנותיו מנישואיו הראשונים, כאשר ליתר ילדיו לא הוריש דבר. בתו עתרה לקיום הצוואה. אך אחותה ואישה שטענה כי הייתה הידועה בציבור שלו, הגישו התנגדות לביצועה

בת הזוג טענה שהייתה בת הזוג של המנוח במשך 17 שנים. היא צירפה לתצהירה תמונות מהן ניתן ללמוד לגרסתה על כך שהתגוררה עם המנוח תחת קורת גג אחת במשך שנים רבות.

השופטת קבעה כי התובעת והמנוח ניהלו מערכת יחסים חברית שאינה ניתנת להגדרת התובעת כידועה בציבור. השופטת ציינהכי גם לגבי טענתה של התובעת כי בשנה האחרונה לחיי המנוח היא התגוררה בדירתו באופן קבוע, קבעה השופטת כי טענה זו הופרכה לאחר שבחקירתה הנגדית הציגה גרסה שונה לפיה היא התגוררה לסירוגין הן בדירת המנוח והן בדירת אימה שנפטרה שנה לפני שהמנוח הלך לבית עולמו. 

בנוסף קבעה השופטת כי "המנוח היה כשיר ובעל יכולת שכלית הכרתית. כך גם מהעדויות שהובאו לפניי, לא הוצגה כל אינדיקציה ולו לכאורית ממנה ניתן ללמוד שהמנוח היה בעל תלות פיסית בזולת או בבתו". ועל רקע זה, הבת קיבלה את כל הירושה.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    מדוע הנפטר לא הוריש גם לשאר הילדים אלא רק לבת? מגעיל. (ל"ת)
    שואל 30/03/2024 16:10
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    חיים 03/02/2024 10:53
    הגב לתגובה זו
    מקווה שבת הזוג תשלם הוצאות משפט. אדם עובד כל חייו ומען הביטחון הכלכלי שלו, ובאה מישהי שלא השקיעה דקה באגירת הרכוש ורוצה חצי ממנו חחחחח פסיקה חכמה של השופט
  • 13.
    אנה ניקול סמיט 03/02/2024 10:29
    הגב לתגובה זו
    למרות שהיה לה בית דרשה גם את הבית שלו..ברוב חוצפתה כידועה בציבור... אין סוף לחוצפה רק קנס גדול ימנע ערעור על צו ירושה שפוגע בילדים ומעקב מאוד.
  • 12.
    דני 02/02/2024 17:47
    הגב לתגובה זו
    שתשלם הוצאות משפט עים קנס ...קבוע בחוק של 50 אלף.
  • 11.
    PAN 02/02/2024 17:47
    הגב לתגובה זו
    למה שהיא צריכה לקבל כסף ביכלל, כך נשים יתרגלו לקיים קשר אהבה אמיתי ולא מפוברק ורק ביגלל הכסף
  • 10.
    חפש ת'אישה 02/02/2024 16:57
    הגב לתגובה זו
    רוצים תמיד לספר ספור בשיטת מצליח הטרחה כבר בפנים הרי עורך הדין יודע שאין עילה אבל שווה להרויח כמה ג'ובות
  • 9.
    אם הבת גבר שתתן מרצונה קצת לידועה בציבור ולאחותה ו 02/02/2024 16:54
    הגב לתגובה זו
    אם הבת גבר שתתן מרצונה קצת לידועה בציבור ולאחותה ואם לא שתלך לעזעזל
  • 8.
    אם הבת גבר שתתן מרצונה קצת לידועה בציבור ולאחותה ו 02/02/2024 16:54
    הגב לתגובה זו
    אם הבת גבר שתתן מרצונה קצת לידועה בציבור ולאחותה ואם לא שתלך לעזעזל
  • 7.
    חוק דבילי 02/02/2024 15:01
    הגב לתגובה זו
    ולחייב את כולם לערוך צוואה ולחייב גם להוריש משהו לאשה הפסיכית שמסכימה לחיות עם זקן
  • 6.
    שמואל 02/02/2024 14:55
    הגב לתגובה זו
    ללא מילים!!! ציטוט : "מנוח נפטר בשנת 2018. היו לו 2 ילדים, 2 מנישואיו הראשונים ו-2 מנישואיו השניים."
  • 5.
    בסוף כולם יודעים ... (ל"ת)
    בסוף כולם יודעים ... 02/02/2024 14:16
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מישהו בדק ממה נפטר הקשיש העשיר????? (ל"ת)
    נשים שק של נחשים 02/02/2024 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גברים חכמים נזהרים וכותבים צוואה ברורה (ל"ת)
    ודי לחכימא 02/02/2024 12:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    על ערש דוואי, ערירי ומקבל פנסיה תקציבית…. 02/02/2024 12:40
    הגב לתגובה זו
    על ערש דוואי, ערירי ומקבל פנסיה תקציבית….
  • טוב לזה שמת לא איכפת והממשלה/עיריה/צבא משלמים (ל"ת)
    אמונחטאפ 02/02/2024 17:44
    הגב לתגובה זו
  • בת אל 03/02/2024 08:52
    בוזזים את הקופה
  • 1.
    שקמה הבוגדת 02/02/2024 12:00
    הגב לתגובה זו
    לסבול שנה עד שהזקן ימות ולקבל כמה מליונים. לא נורא על כל אישה שלא מצליחה יש 10 שכן
chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.

בני זוג גירושין
צילום: Getty images Israel

טענה שלא ידעה על חובות של מיליון ש' - השופטת: “שוכנעתי אחרת”

איה שביקשה להחריג עצמה מחובות בעלה לשעבר טענה כי גילתה במקרה, משיחת חבר שלו, על הסתבכות העסק המשפחתי ועל חובות עתק. לטענתה, היא "הודרה לחלוטין" מענייני הכלכלה, אך השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה כי דווקא הוכח שהיתה שותפה פעילה, או לפחות ידעה היטב, על התנהלות העסק והמשכנתאות שניטלו כדי להצילו. בית המשפט חייב אותה להשתתף בחובות - לצד זכויותיה ברכוש

עוזי גרסטמן |

בני זוג נישאו ב-2009 וחיו יחד בחיפה עם שלושת ילדיהם המשותפים, אחד מהם ילד עם אוטיזם שמוכר כנכה מלא. במשך שנים היה העסק של הבעל מקור הפרנסה העיקרי, והאשה עבדה כמורה. אך מאחורי שגרת היומיום נבקעו סדקים: העסק החל להידרדר, החובות תפחו, והנישואים הגיעו אל סופם. פסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מתאר מערכת יחסים שהתערבבו בה נושאים כלכליים, רגשות פגועים וטענות על הסתרת מידע.

האשה טענה בכתב תביעתה כי נדהמה לגלות על גובה החובות רק כשחבר של בעלה סיפר לה בשיחת אגב כי, “יש לו חוב של מיליון שקל”. לדבריה, “מעולם לא הייתי מעורבת בעסק, לא ידעתי מה קורה שם, לא חתמתי על דבר ולא נטלתי חלק בהחלטות”. היא סיפרה כי נחשפה למשבר רק לאחר אותה שיחה, כשניסתה להבין מה מצבו האמיתי של העסק וגילתה לדבריה כי בעלה משך כספים, רוקן חשבונות, הסתיר דיבידנדים ואף מכר את העסק מאחורי גבה.

האשה תיארה מצב שבו, לטענתה, נלקחה ממנה כל השפעה על חיי המשפחה הכלכליים. “הוא ביטל את כרטיס האשראי שלי, הפסיק להפקיד משכורת, והפך את חיי לסיוט”, היא כתבה בתצהירה. היא אף הדגישה כי כל ההלוואות והחובות שצבר הבעל נעשו, לדבריה, “מאחורי גבה, ללא ידיעתה, ולכן אין לה חלק בהם”. היא ביקשה מבית המשפט להכיר בכך שחובותיו האישיים של הבעל, שנצברו במסגרת העסק, אינם חובות משותפים.

האשה ידעה על החובות, והיתה בעלת גישה לחשבונות

מנגד, טען הבעל כי האשה ידעה היטב על מצב העסק והיתה שותפה מלאה להחלטות. לדבריו, העסק הוקם עוד ב-2014 “בהחלטה משותפת”, ועם השנים שניהם נהנו מהכנסותיו ומאורח חיים גבוה שכלל רכישת דירה, שיפוץ נרחב והוצאות נדיבות. הוא טען כי כל ההלוואות, כולל הגדלת המשכנתא, נעשו בידיעת האשה ובחתימתה. לדבריו, “היא קיבלה שכר חודשי מהחברה, ידעה על החובות, והיתה בעלת גישה לחשבונות”. הבעל גם הוסיף כי המשבר העסקי לא נבע, לדבריו, מהתנהלות בלתי סבירה אלא מנסיבות שוק. לדבריו, “ניסיתי להציל את העסק, אבל היא סיכלה כל אפשרות למכור אותו”, ואף טען כי יחסיה עם גבר אחר היו הסיבה האמיתית לקרע.

השופטת לירון זרבל קדשאי פתחה את הכרעתה בהבהרה עקרונית: הכלל הוא שחובות בני זוג, כל עוד נוצרו במהלך הנישואים, נחשבים משותפים - אלא אם הוכח אחרת. “נטל ההוכחה מוטל על הטוען שהחוב אישי בלבד”, כתבה. היא ציטטה פסיקה קודמת שקבעה כי חזקה על החובות שהם חובות משותפים, “עד שיבוא הצד הטוען אחרת ויוכיח כי בן הזוג הוציא הוצאות שאין לראותן כחובות משותפים”. מכאן היא פנתה לבחון את הראיות. השופטת התרשמה כי אף שהבעל היה זה שניהל את העסק בפועל, האשה ידעה עליו היטב ונהנתה מפירותיו. “שוכנעתי שהעסק היה מטה לחמה של המשפחה תקופה ממושכת ומקור עיקרי להכנסה שאפשר את רמת החיים הגבוהה שסיגלו לעצמם”, היא כתבה בפסק הדין שפורסם. לדבריה, “לא עלה בידי האשה להוכיח כי החובות נוצרו מאחורי גבה או שמדובר במניפולציות כספיות”.