דירות על הפארק חדרה
צילום: איציק יצחקי

הנתונים של הלמ"ס מוכיחים: הסיבה שבגללה מחירי הדיור לא יורדים

מלאי הדירות החדשות נותר יציב (יחסית) כבר חודשים ארוכים, וכשמסתכלים על הזמן שבו כל הדירות יהיו מוכנות מבינים ששום דבר לא הולך להשתנות בעתיד הקרוב. וגם: על השליטה של היזמים בשוק
איציק יצחקי | (14)

מלאי הדירות החדשות שנותר למכירה בישראל, עומד על 67 אלף דירות. הנתון הזה לכאורה נשמע כמו חלום: עשרות אלפי דירות עומדות למכירה, בזמן שישראל זקוקה בסך הכל ל-55 אלף דירות בשנה. כפי שהסברנו כאן בעבר, מלאי הדירות האלה כולל ברובו דירות לא מוכנות (חלקן נמצאות בשלב של חפירה, או בשלבים מאוד התחלתיים של הבנייה) ומה שיכול לסייע בניתוח הנתון הזה הם מספר החודשים שיעברו עד שכל הדירות שנותרו למכירה באמת יימכרו.

הלמ"ס קורא לנתון הזה, שמשקף את הזמן הממוצע שיעבור עד שימכרו כל הדירות, "מספר חודשי ההיצע". מה קורה מחודש לחודש? המספר משתנה בהתאם למכירת חלק מהדירות שבמלאי והוספת דירות חדשות על ידי היתרים חדשים שמוציאים היזמים.

יותר דירות, אך מספר חודשי ההיצע עולה

בחודש יוני (הנתון האחרון) הוא עמד על 18.4 חודשים, כשבמאי הוא עמד על 17.5 חודשים, כשאז נותרו 100 דירות יותר במלאי. מה זה אומר? לפי האוצר, זה אומר שלא רק שנותרו 100 דירות פחות (לא מספר משמעותי), אלא שמשך הזמן הממוצע למכירתן עלה. איך זה קורה? זה אומר שמחודש לחודש, נמכרו יותר דירות מאשר הצטרפו, ובעיקר שיותר דירות נמצאות בשלב התחלתי. למשל: נניח שבעיר מסוימת יש היצע של 100 דירות (בשלבים שונים, החל מהיתר חפירה ועד גמר). באותו חודש נמכרו 20 דירות, כך שנותרו 80 על המדף, אך נוספו 15 דירות להיצע, כי קבלן מסוים הוציא לפועל פרויקט חדש. מה המשמעות? שמספר הדירות קטן מצד אחד, ומצד שני - הדירות שנוספו נמצאות בשלב התחלתי ולכן עלה הזמן הממוצע.

דירות בבנייה (שלומי יוסף)

דירות בבנייה (שלומי יוסף)

הנתון של האוצר מעט מטעה. הרי אם יש 67 אלף דירות במלאי, לכאורה אפשר להיות רגועים, אבל שימו לב שהמספר כמעט לא משתנה. כלומר, השוק מוצף בפרויקטים של הריסה ובנייה, כך שהיתר שיצא במקרה הזה מציף לכאורה את השוק בעוד דירות חדשות, גם אם הדירות הישנות רק נהרסו. בנוסף, יש פרויקטים רבים אחרים של התחדשות עירונית והמדינה משווקת בכל כמה חודשים אלפי יחידות דיור במסגרת דירה בהנחה. במקביל, היא מקדמת תכניות דרך מנהל התכנון ומשווקת קרקעות דרך רמ"י.

אז מה קורה למספרים למרות המאמץ הממשלתי? חזרנו מעט אחורה. בסוף אפריל, כלומר חודשיים אחורה, מלאי הדירות החדשות שנותרו למכירה עמד על כ-66,040 דירות. כלומר, מספר הדירות במלאי היה קטן יותר ומספר חודשי ההיצע לא השתנה - הוא עמד על 18.3 חודשים. כלומר, קיבלנו תוספת משמעותית לשוק של יותר מאלף דירות תוך חודשיים, אבל מספר החודשים שיעברו על מכירת כל הדירות הוא הגבוה ביותר בשלושת החודשים האחרונים, מה שאומר שחלק ניכר מהדירות נמצאות בשלב מוקדם מאוד.

חזרנו עוד אחורה, לסוף השנה, לשיא המלחמה. מלאי הדירות היה שם, מתברר, גבוה יותר. 67,760 דירות, כשמספר חודשי ההיצע היה 27.5 חודשים - מספר גבוה לכל הדעות. על מה זה מרמז? על כך שהציבור התאושש ורכש לא מעט דירות חדשות על הנייר, מה שהפחית משמעותית את מספר חודשים ההיצע הממוצע. אבל שימו לב שמספר הדירות שנותרו במלאי קטן לעומת המצב בסוף השנה.

כלומר, אם ניקח את מה שקרה בתחילת המלחמה לעומת המצב היום, נגלה שהציבור רכש בעיקר דירות על הנייר בשלב התחלתי מאוד (בחלק מהמקרים, מיד לאחר קבלת ההיתר ועוד לפני שטרקטור אחד עלה על הקרקע), ובכל זאת - מלאי הדירות קטן מעט. אם ניקח את כל המאמצים שהושקעו בשנה האחרונה, היינו מצפים שבשעה שבה הביקוש לדירות נמוך יחסית ומספר הדירות שנמכרות על הנייר גבוה, נראה הצפה של השוק ומלאי שגדל בהתמדה. אבל זה לא המצב. 

תראו מה קורה בתל אביב

עצה לפקידי האוצר שמנסים להוריד את מחירי הדיור דרך מבט היסטורי על הגרפים ולא ממש מצליחים: די להסתכל על כמות הדירות מתוך המלאי שנמצאות במחוז תל אביב כדי להבין שאתם בצרה. מדובר על יותר מ-21 אלף דירות, כמעט שליש מהדירות הקיימות בשוק (יותר משליש מהן בתל אביב עצמה והשאר בערים הצמודות ואחריה ברשימה ירושלים, שנחשבת ליקרה יחסית). המחירים בתל אביב יקרים ושם קשה יותר לקנות דירות על הנייר מאשר במקומות אחרים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הנתון שהכי צריך להדאיג הוא שבשנה שעברה נמכרו כ-66,590 דירות, כמות שאמורה להספיק כדי לכסות את הביקושים, אבל היא משקפת ירידה של כ-35% לעומת שנת 2022. כלומר, למרות המכירה המאסיבית בשנתיים הקודמות, אפשר לראות שמלאי הדירות כמעט לא משתנה והביקוש ממשיך להיות קשיח. 

יש גם נקודת אור: בהשוואה ליוני 2023, תקופה בה הביקושים עצרו בשל העלאת ריבית אגרסיבית, נצפה גידול של 18% במלאי הדירות שנותרו למכירה. בסוף 2023 מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה עמד על כ-58,710 דירות, כשמספר חודשי ההיצע היה 22.5 חודשים. מצד אחד, מספר הדירות שנותרו למכירה גבוה היום בהרבה, אך מצד שני, מספר חודשי ההיצע היה גבוה בחמישה חודשים בערך. מה זה אומר לעומת המצב אז? שהיזמים ממשיכים להוציא היתרי בנייה ומוכרים דירות על הנייר.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    ריאליסט 26/10/2024 23:50
    הגב לתגובה זו
    אין שום בעיה הרי היא לא רוצה להוריד את המחירים, היא רוצה עבדים. גם שיהיה ריבית 10 אחוז יגידו שהכול עולה
  • 12.
    מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)
    הקורא 04/09/2024 03:12
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    הממשלה פותרת את הבעייה עם עידוד ירידה מהארץ (ל"ת)
    סמי הנמוך 04/09/2024 02:10
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    דירות בבניה הם בהחלט חלק מההיצע - רוב הדירות נמכרות כך (ל"ת)
    אורי 04/09/2024 00:04
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    עוזי 03/09/2024 22:04
    הגב לתגובה זו
    ולא דירות בשלבי בנייה מתקדמים.
  • 8.
    שי 03/09/2024 19:14
    הגב לתגובה זו
    מי שרוצה מידע מפורט ומעודכן נכנס לאתר הכלכלן הראשי, הסגנית מפרטת לפרטים את נתוני השוק החודשיים. תנשמו!
  • 7.
    גג 03/09/2024 18:55
    הגב לתגובה זו
    אין מספיק מיליונרים לכל דירה ודירה
  • 6.
    שי 03/09/2024 18:00
    הגב לתגובה זו
    מי שרוצה מידע מפורט ומעודכן נכנס לאתר הכלכלן הראשי, הסגנית מפרטת לפרטים את נתוני השוק החודשיים. תנשמו!
  • 5.
    איך הקבלנים בכו בתחילת אוקובר 23 שהם יתמוטטו . (ל"ת)
    נזכר ולא נשכח ! 03/09/2024 12:09
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    זוהר 03/09/2024 09:05
    הגב לתגובה זו
    לכל מי שחושב שהבולדיט הזה של לקנות דירות על הנייר ולשים 7% לא יפגע בהם לא מבין לאיזה סיפור וצרות הוא מכניס את עצמו. הקבלנים לא סופרים אף אחד חוץ מאת הבנקים שממשיכים לממן להם את החובות. ועכשיו עם אינפלציה וריבית שלא יורדת בווםםם! נגמר הכסף גם למי שהיה לו כסף! ומה עם האבטלה שעולה ביחוד בההי טק!
  • 3.
    אפרים מ. 03/09/2024 09:02
    הגב לתגובה זו
    המחירים יירדו ב-20-30אחוז השנה!!!
  • יוני 03/09/2024 13:25
    הגב לתגובה זו
    לכן ריאלית מחירי נדלן יורדים, אך נומינלית צריך יותר שקלים השנה כדי לקנות נדלן ולכן השקר שהנדלן עולה, נמשך.
  • 2.
    חתלתולי 03/09/2024 08:40
    הגב לתגובה זו
    רכשתי דירה בדרום בתקופת המלחמה ואני לא מתחרט
  • 1.
    נשמה טובה 03/09/2024 08:39
    הגב לתגובה זו
    כמו שצפיתי כאן בטוקבקים כבר לפני חודשיים הכל עולה לצערי ימים יגידו
דירות בחריש
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

"גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן

מידרוג ו-S&P מעלות מודאגות מענף הנדל״ן: לפי הסקירות היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026

מנדי הניג |

שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, אבי כהן־סקאלי, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".

הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.

במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.

10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.

עדי גזית. קרדיט: גדי סיירהעדי גזית. קרדיט: גדי סיירה
ראיון

עדי גזית, מנכ״ל ברקת: ״לאחר המלחמה צפוי שגשוג בשוק המגורים - הביקושים מעולם לא נעלמו״

החברה חוגגת עשור להקמתה, דיברנו בין היתר על העסקה הנוכחית, הזינוק בהיקפי המימון שהחברה מעמידה ליזמים, על פרויקטי הענק בשדה דב ובכיכר המדינה; וגם - מה הוא חושב על ירידת הריבית הצפויה: ״יחזיר לשוק עוד משקיעים״

צלי אהרון |
נושאים בכתבה עדי גזית ברקת

חברת ברקת ברקת 0%   העוסקת בהעמדת מימון בענף הנדל״ן - חוגגת השנה עשור להקמתה, ובמונחים של שוק האשראי החוץ בנקאי, מדובר כבר בתקופה שהופכת אותה לשחקנית ותיקה עם קבלות. מה שהתחיל ב-2015 והוקם על ידי רוני בירם וגיל דויטש, מייסדי בית ההשקעות אקסלנס נשואה, יחד עם המנכ"ל עדי גזית, הפך בשנים האחרונות לגורם משמעותי בשוק אשר מגלגל מיליארדי שקלים בשנה. ברקת ביססה לעצמה מעמד של גוף מימון גמיש, מהיר וכזה שנותן ליזמי הנדל״ן פתרון שלפעמים עדיף על זה של הבנקים. כזה שמדבר באותה שפה עם היזמים, ומצליח לספק פתרונות שהבנקים הגדולים מתקשים לפעמים. וכעת היא מעמידה הלוואת גישור בהיקף של 30 מיליון שקל לחברת YBOX לצורך מימון העסקה לרכישת עד 50% מזרוע ההתחדשות העירונית של קבוצת דמרי.

בענף שמזוהה בדרך כלל עם בנקים ועם בירוקרטיה,  נראה שברקת נכנסה למקום שבו נוצר ואקום: קבוצות רכישה, בעלי קרקע ויזמים שלא הצליחו להשיג מימון לפרויקטים גדולים -מצאו בה את הכתובת. עם השנים החברה התפתחה והפכה לגוף מלווה מרכזי בפרויקטים מהבולטים בישראל, בהם כיכר המדינה בתל אביב. מדובר על אשראי בגובה של למעלה מ-2 מיליארד שקל, ופרויקט שדה דב, שבו היא מעניקה מסגרות אשראי של מעל מיליארד שקל בשיתוף עם גופים מוסדיים כמו מגדל, מנורה ועמיתים.

המודל פשוט אבל חכם: במקום להיות עוד גורם מממן, ברקת רואה את עצמה כשותפה לכל דבר. גזית מגדיר זאת היטב כשהוא אומר: ״בלי המימון שלנו אין פרויקט - אנחנו חלק מהעסקה, לא רק הגוף שמעמיד את הכסף״. הגישה הזו מאפשרת לה לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם היזמים, לתפור לכל אחד מהם פתרון פיננסי ייחודי ולהפוך לחלק בלתי נפרד מתהליך הבנייה והיזמות עצמה.

במהלך השנים האחרונות, לצד צמיחה בהיקף תיק האשראי וברווחיות, גם התחרות בענף התחזקה: גופים כמו פנינסולה, אמפא קפיטל וגמא מתחרים על אותם יזמים, אך ברקת בוחרת להישאר נאמנה לגישה היזמית שלה - עם דגש על פרויקטים מורכבים, ליווי הדוק ושיתוף פעולה עם המוסדיים. עכשיו, כשהריבית מתחילה להראות סימני ירידה והמלחמה מתקרבת לסיומה, גזית מאמין שהביקושים החזקים ייעורו מחדש, ושברקת תמשיך למלא את החלל שבין הבנקים לבין היזמים.

עדי, נתחיל מהחדשות של היום: העסקה עם YBOX ודמרי. מה עומד מאחוריה?