הנתונים של הלמ"ס מוכיחים: הסיבה שבגללה מחירי הדיור לא יורדים
מלאי הדירות החדשות שנותר למכירה בישראל, עומד על 67 אלף דירות. הנתון הזה לכאורה נשמע כמו חלום: עשרות אלפי דירות עומדות למכירה, בזמן שישראל זקוקה בסך הכל ל-55 אלף דירות בשנה. כפי שהסברנו כאן בעבר, מלאי הדירות האלה כולל ברובו דירות לא מוכנות (חלקן נמצאות בשלב של חפירה, או בשלבים מאוד התחלתיים של הבנייה) ומה שיכול לסייע בניתוח הנתון הזה הם מספר החודשים שיעברו עד שכל הדירות שנותרו למכירה באמת יימכרו.
הלמ"ס קורא לנתון הזה, שמשקף את הזמן הממוצע שיעבור עד שימכרו כל הדירות, "מספר חודשי ההיצע". מה קורה מחודש לחודש? המספר משתנה בהתאם למכירת חלק מהדירות שבמלאי והוספת דירות חדשות על ידי היתרים חדשים שמוציאים היזמים.
יותר דירות, אך מספר חודשי ההיצע עולה
בחודש יוני (הנתון האחרון) הוא עמד על 18.4 חודשים, כשבמאי הוא עמד על 17.5 חודשים, כשאז נותרו 100 דירות יותר במלאי. מה זה אומר? לפי האוצר, זה אומר שלא רק שנותרו 100 דירות פחות (לא מספר משמעותי), אלא שמשך הזמן הממוצע למכירתן עלה. איך זה קורה? זה אומר שמחודש לחודש, נמכרו יותר דירות מאשר הצטרפו, ובעיקר שיותר דירות נמצאות בשלב התחלתי. למשל: נניח שבעיר מסוימת יש היצע של 100 דירות (בשלבים שונים, החל מהיתר חפירה ועד גמר). באותו חודש נמכרו 20 דירות, כך שנותרו 80 על המדף, אך נוספו 15 דירות להיצע, כי קבלן מסוים הוציא לפועל פרויקט חדש. מה המשמעות? שמספר הדירות קטן מצד אחד, ומצד שני - הדירות שנוספו נמצאות בשלב התחלתי ולכן עלה הזמן הממוצע.
דירות בבנייה (שלומי יוסף)
הנתון של האוצר מעט מטעה. הרי אם יש 67 אלף דירות במלאי, לכאורה אפשר להיות רגועים, אבל שימו לב שהמספר כמעט לא משתנה. כלומר, השוק מוצף בפרויקטים של הריסה ובנייה, כך שהיתר שיצא במקרה הזה מציף לכאורה את השוק בעוד דירות חדשות, גם אם הדירות הישנות רק נהרסו. בנוסף, יש פרויקטים רבים אחרים של התחדשות עירונית והמדינה משווקת בכל כמה חודשים אלפי יחידות דיור במסגרת דירה בהנחה. במקביל, היא מקדמת תכניות דרך מנהל התכנון ומשווקת קרקעות דרך רמ"י.
- במגמת התאוששות: עלייה של 12.3% בהוצאות אשראי במהלך אוגוסט עד אוקטובר
- שליש מהקשישים בישראל נזקקים לתמיכה ממשפחתם - הוצאות הרווחה: 248 מיליארד ש"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה קורה למספרים למרות המאמץ הממשלתי? חזרנו מעט אחורה. בסוף אפריל, כלומר חודשיים אחורה, מלאי הדירות החדשות שנותרו למכירה עמד על כ-66,040 דירות. כלומר, מספר הדירות במלאי היה קטן יותר ומספר חודשי ההיצע לא השתנה - הוא עמד על 18.3 חודשים. כלומר, קיבלנו תוספת משמעותית לשוק של יותר מאלף דירות תוך חודשיים, אבל מספר החודשים שיעברו על מכירת כל הדירות הוא הגבוה ביותר בשלושת החודשים האחרונים, מה שאומר שחלק ניכר מהדירות נמצאות בשלב מוקדם מאוד.
חזרנו עוד אחורה, לסוף השנה, לשיא המלחמה. מלאי הדירות היה שם, מתברר, גבוה יותר. 67,760 דירות, כשמספר חודשי ההיצע היה 27.5 חודשים - מספר גבוה לכל הדעות. על מה זה מרמז? על כך שהציבור התאושש ורכש לא מעט דירות חדשות על הנייר, מה שהפחית משמעותית את מספר חודשים ההיצע הממוצע. אבל שימו לב שמספר הדירות שנותרו במלאי קטן לעומת המצב בסוף השנה.
כלומר, אם ניקח את מה שקרה בתחילת המלחמה לעומת המצב היום, נגלה שהציבור רכש בעיקר דירות על הנייר בשלב התחלתי מאוד (בחלק מהמקרים, מיד לאחר קבלת ההיתר ועוד לפני שטרקטור אחד עלה על הקרקע), ובכל זאת - מלאי הדירות קטן מעט. אם ניקח את כל המאמצים שהושקעו בשנה האחרונה, היינו מצפים שבשעה שבה הביקוש לדירות נמוך יחסית ומספר הדירות שנמכרות על הנייר גבוה, נראה הצפה של השוק ומלאי שגדל בהתמדה. אבל זה לא המצב.
תראו מה קורה בתל אביב
עצה לפקידי האוצר שמנסים להוריד את מחירי הדיור דרך מבט היסטורי על הגרפים ולא ממש מצליחים: די להסתכל על כמות הדירות מתוך המלאי שנמצאות במחוז תל אביב כדי להבין שאתם בצרה. מדובר על יותר מ-21 אלף דירות, כמעט שליש מהדירות הקיימות בשוק (יותר משליש מהן בתל אביב עצמה והשאר בערים הצמודות ואחריה ברשימה ירושלים, שנחשבת ליקרה יחסית). המחירים בתל אביב יקרים ושם קשה יותר לקנות דירות על הנייר מאשר במקומות אחרים.- אשלי לירן זכתה במכרז פרויקט פינוי-בינוי בהוד השרון
- עסקת קומבינציה של 340 מיליון שקל בת"א: אזורים Living ומנרב יקימו מגדל מגורים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק...
הנתון שהכי צריך להדאיג הוא שבשנה שעברה נמכרו כ-66,590 דירות, כמות שאמורה להספיק כדי לכסות את הביקושים, אבל היא משקפת ירידה של כ-35% לעומת שנת 2022. כלומר, למרות המכירה המאסיבית בשנתיים הקודמות, אפשר לראות שמלאי הדירות כמעט לא משתנה והביקוש ממשיך להיות קשיח.
יש גם נקודת אור: בהשוואה ליוני 2023, תקופה בה הביקושים עצרו בשל העלאת ריבית אגרסיבית, נצפה גידול של 18% במלאי הדירות שנותרו למכירה. בסוף 2023 מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה עמד על כ-58,710 דירות, כשמספר חודשי ההיצע היה 22.5 חודשים. מצד אחד, מספר הדירות שנותרו למכירה גבוה היום בהרבה, אך מצד שני, מספר חודשי ההיצע היה גבוה בחמישה חודשים בערך. מה זה אומר לעומת המצב אז? שהיזמים ממשיכים להוציא היתרי בנייה ומוכרים דירות על הנייר.
- 13.ריאליסט 26/10/2024 23:50הגב לתגובה זואין שום בעיה הרי היא לא רוצה להוריד את המחירים, היא רוצה עבדים. גם שיהיה ריבית 10 אחוז יגידו שהכול עולה
- 12.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 04/09/2024 03:12הגב לתגובה זו
- 11.הממשלה פותרת את הבעייה עם עידוד ירידה מהארץ (ל"ת)סמי הנמוך 04/09/2024 02:10הגב לתגובה זו
- 10.דירות בבניה הם בהחלט חלק מההיצע - רוב הדירות נמכרות כך (ל"ת)אורי 04/09/2024 00:04הגב לתגובה זו
- 9.עוזי 03/09/2024 22:04הגב לתגובה זוולא דירות בשלבי בנייה מתקדמים.
- 8.שי 03/09/2024 19:14הגב לתגובה זומי שרוצה מידע מפורט ומעודכן נכנס לאתר הכלכלן הראשי, הסגנית מפרטת לפרטים את נתוני השוק החודשיים. תנשמו!
- 7.גג 03/09/2024 18:55הגב לתגובה זואין מספיק מיליונרים לכל דירה ודירה
- 6.שי 03/09/2024 18:00הגב לתגובה זומי שרוצה מידע מפורט ומעודכן נכנס לאתר הכלכלן הראשי, הסגנית מפרטת לפרטים את נתוני השוק החודשיים. תנשמו!
- 5.איך הקבלנים בכו בתחילת אוקובר 23 שהם יתמוטטו . (ל"ת)נזכר ולא נשכח ! 03/09/2024 12:09הגב לתגובה זו
- 4.זוהר 03/09/2024 09:05הגב לתגובה זולכל מי שחושב שהבולדיט הזה של לקנות דירות על הנייר ולשים 7% לא יפגע בהם לא מבין לאיזה סיפור וצרות הוא מכניס את עצמו. הקבלנים לא סופרים אף אחד חוץ מאת הבנקים שממשיכים לממן להם את החובות. ועכשיו עם אינפלציה וריבית שלא יורדת בווםםם! נגמר הכסף גם למי שהיה לו כסף! ומה עם האבטלה שעולה ביחוד בההי טק!
- 3.אפרים מ. 03/09/2024 09:02הגב לתגובה זוהמחירים יירדו ב-20-30אחוז השנה!!!
- יוני 03/09/2024 13:25הגב לתגובה זולכן ריאלית מחירי נדלן יורדים, אך נומינלית צריך יותר שקלים השנה כדי לקנות נדלן ולכן השקר שהנדלן עולה, נמשך.
- 2.חתלתולי 03/09/2024 08:40הגב לתגובה זורכשתי דירה בדרום בתקופת המלחמה ואני לא מתחרט
- 1.נשמה טובה 03/09/2024 08:39הגב לתגובה זוכמו שצפיתי כאן בטוקבקים כבר לפני חודשיים הכל עולה לצערי ימים יגידו

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
