מטוס בשדה תעופה בסין
צילום: טוויטר

יקנעם, נוף הגליל, נצרת ועפולה - בקרוב לא תוכלו לבנות לגובה

מנכ"ל מנהל התכנון, רפי אלמליח, שלח מכתב למתכננים ברשויות המקומיות המטיל מגבלות בנייה בשל שדה התעופה המתכונן ברמת דוד שבעמק יזרעאל, אך הם מתנגדים וחוששים ממטרדי רעש ועצירת הבנייה. אלמליח בתגובה: "בחנו את כלל החלופות, שדות התעופה יקומו ברמת דוד ובנבטים"
איציק יצחקי | (15)

שדה התעופה הבינלאומי המתוכנן ברמת דוד שבעמק יזרעאל, גורם לערים רבות בסביבתה להיות נתונות למגבלות תכנוניות ולפיתוח הנדל"ן באזור. מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, כתב השבוע למתכננים ברשויות כי אין לקדם יותר תכניות למגדלים ללא אישור. במילים אחרות, הוא טען כי בכל אזור הצפון וחיפה, לא יוכלו להקים תכניות שמתנגשות עם תכנון שדה התעופה.

מסמך שיצא בנושא, מפרט מהם היישובים שעליהם יחולו ההגבלות. 4 יישובים גדולים יחסית לאזור ברשימות: יקנעם, נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), עפולה ונצרת. ייכללו בו יישובים נוספים מהאזור כמו רכסים, קריית טבעון ושפרעם. בכל אלה - באזורים מסוימים, לא יוכלו לבנות לגובה, אלא עד גבול מסוים. בנוסף, יצאה רשימה של יישובים, בהם נהלל, כפר ברוך ורמת ישי, בהם לא יותרו הקמת מבנים בתנאים מסוימים. בנוגע להגבלת הבנייה לגובה, מנכ"ל מנהל התכנון רפי אלמליח, מטיל מגבלה של 15 או 30 מטר, בהתאם לאזור.

אלמליח עצמו נכח היום (שני) בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנושא ההשלכות התכנוניות הנובעות מקידום תמ"א 15ד' לשדה תעופה משלים בעמק יזרעאל. "מינהל התכנון ממשיך לקדם, בהתאם להחלטת הממשלה, שני שדות תעופה משלימים לנתב"ג הן ברמת דוד והן בנבטים, זאת לאחר שנבחנו באופן מקצועי כלל החלופות", הסביר שם. "לא ייתכן שמדינת ישראל תישאר עם שדה תעופה אחד כשהתחזית היא 75 מיליון נוסעים בשנה בשנת 2050".

אלמליח מסביר כי "אם רוצים שכל תושב ייסע פעם אחת לחו"ל בשנה ושיצטרך להזמין מקום בנתב"ג שנה מראש כי נתב"ג לא יעמוד בעומס, אז אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא. חשוב לציין כי שטח שדה התעופה המתוכנן מצוי על שטח שדה התעופה הקיים רמת דוד, כך שהגבלות הבנייה החלות כיום הינן כמעט זהות להגבלות שיהיו בעתיד. בהתאם לכך, הטענות על פגיעה בחקלאות בעמק יזרעאל או עצירת פרויקטים הן לא יותר מדמגוגיה זולה".

נוף הגליל (בראל)

נוף הגליל (בראל)

ההחלטה על רמת דוד שבעמק יזרעאל ונבטים, שנמצאת באזור בקעת ערד, התקבלה כבר לפני כשבע שנים. התכנית בנבטים מתקדמת בקצב איטי יחסית ולכן בחודשים האחרונים התקבלה החלטה כי לא יינתו היתרי בנייה באזור השדות, כלומר באותם אזורים שפירטנו קודם. עוד הוחלט, כי לא יינתן היתר לשימוש חורג או הקלה באזור.

חשוב לציין כי ביישובי האזור מתנגדים, כמובן, לתוכניות. הם טוענים כי שדה התעופה יזיק מאוד לתושבים, שיסבלו ממטרד רעש בלתי פוסק וגם יפגע בבנייה העתידית. עבור יישובים כמו יקנעם עילית או מגדל העמק, שנמצאות בהליך פיתוח מואץ, ייתכן ומדובר במגבלה של ממש שעלולות לעכב גם פרויקטים של התחדשות עירונית.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    זבל זה מחמאה 03/08/2024 21:34
    הגב לתגובה זו
    דווקא ליד מנחת מסוקים קיים מאשרים מגדלים בגובה כמעט ללא הגבלה. שיקח אלמליח כיועץ את גדרון שילמד אותו כיצד נוחתים בין המגדלים. וכל מי שלא מאמין שדבר כזה אפשרי שיבדוק את תכניות רמת ורבר ורמת סיב.
  • 10.
    שלומי 31/07/2024 22:18
    הגב לתגובה זו
    בניגוד לכל החלטות ממשלה. רק הרפי הזה מקדם על דעת עצמו. בחור ביזיוני
  • 9.
    קרמר 31/07/2024 12:00
    הגב לתגובה זו
    ככה זה שחושבים 20 שנה קדימה. במקום רכבת מהירה לנבאים לדרום של בן גוריון
  • 8.
    יהודה 30/07/2024 17:21
    הגב לתגובה זו
    אפשר להקים שדה תעופה בשטח הכבוש בעזה זה יפתור הרבה בעיות בארץ
  • 7.
    רם שקולניק 30/07/2024 15:35
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן... כבר היו צריכים להתחיל אם שרת התחבורה הכושלת מירב מיכאלי לא היתה עוצרת את הפרויקט. מזעזע איך מיעוט עם כוח מעבר לפרופורציה, הצליחו לתקוע את הפרויקט ככ הרבה שנים. אין ברירה, חייבים עוד שדה בצפון. כמובן שיש להתחשב ככול שאפשר בתושבי המקום. לתכנן כך שההפרעה תהיה מינימלית.
  • 6.
    א 30/07/2024 14:31
    הגב לתגובה זו
    בערי המרכז הסמוכות לנתב'ג יש מגבלות שונות על בניה לגובה.אולם נצרת בנויה על הר בגובה מאות מטרים מעל סביבתו ואפילו יקנעם בנוי על גבעה מעל 100 מטר גובה מן ההר לעמק.
  • 5.
    מעולה כך אוכל לטוס כל שני וחמישי בלי להסחב לנתבג (ל"ת)
    גל 30/07/2024 06:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שלום, נוף הגליל 29/07/2024 20:15
    הגב לתגובה זו
    מגורים בגובה של גורד שחקים ניו יורקי. העיר הזאת בקושי שווה לבניינים בני 10 קומות מקסימום.
  • 3.
    אקי דותן 29/07/2024 17:44
    הגב לתגובה זו
    מצד אחד שדה התעופה יצור מגבלות לבניה לגובה. זה אומר למשל שהתחדשות עירונית ביקנעם עלית עברה מן העולם. מצד שני בכתבה אמירה שהשדה החדש יוקם על שדה התעופה הקיים ברמת דוד. או שהכותב לא עשה הגהה או שהמדינה ממשיכה להתנהג כמו פיל בחנות חרסינה
  • חיים 30/07/2024 11:45
    הגב לתגובה זו
    שדה התעופה מתוכנן לקום על השאח של השדה הצבאי הקיים ברמת דוד. כיום יש מגבלת בנייה לגובה רק בישובים הסמוכים ביותר לשדה כמו מגדל העמק. עם זאת מעבר לשדה אזרחי שמשמעו יותר נתיבי גישה אוויריים ומרחק נחיתה רב יותר למטוסים אזרחיים יביא למגבלת בנייה לגובה גם בישובים מרוחקים יותר יחסית מרמת דוד.
  • 2.
    עפולאי פריפריאלי 29/07/2024 14:46
    הגב לתגובה זו
    כל האזור הזה זה פריפריה, אוכלוסיה בינונית מינוס מבחינה כלכלית. אין סיבה לבנות מגדלים, מגדלים זה תחזוקה, זה עלויות גבוהות שאנשים לא יכולים לשלם.
  • R 29/07/2024 20:28
    הגב לתגובה זו
    זה האיזור מגורים עם האנשים מבוססים מאוד, שלא מחפשים את הרעש של המרכז.
  • שלום, נוף הגליל 29/07/2024 20:16
    הגב לתגובה זו
    רונן פלוץ החושב שהוא ראש עיריית תל אביב לפחות.
  • 1.
    איש פשוט 29/07/2024 13:48
    הגב לתגובה זו
    יפה שמקדמים תוכניות לשדות תעופה חדשים. מעניין מי יהיו כאן התושבים בעוד 10 שנים ????
  • עד 2050 לא יישאר זכר מהמדינה הזו (ל"ת)
    שלום, נוף הגליל 29/07/2024 20:17
    הגב לתגובה זו
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.