"חברות בניה זרות? המדינה עושה לנו וידוא הריגה. הרוכשים ייפגעו"
"אין מחסור בחברות בנייה"
במשרד הבינוי והשיכון מרגישים שהפתרון הזה יהיה יעיל ויוכל להביא, בעתיד, להורדת מחירי הנדל"ן. לא בטוח שהתחזית תתממש: מחירי הקרקע בישראל יקרים יחסית ולא כל חברה רוצה להיכנס לשוק הזה לפני שהיא עורכת מחקר מעמיק. בהתאחדות הקבלנים לא מתכוונים לשתוק. שם טוענים כי במקום לסייע לענף, המדינה מנסה לתת מכה נוספת בכנף שלהם. "זו החלטה שבאה לאחר 9 חודשים שבהם המדינה, בפעולות שלה, הביאה לשיתוק מלא או חלקי של רוב קבלני הביצוע בישראל", נמסר מההתאחדות. "אין כאן בישראל מחסור בחברות בנייה".
בהתאחדות מוסיפים שקבלני הביצוע מעסיקים 300 אלף ישראלים וזו מכה למשק. חשוב לציין כי ההחלטה הזו נוסתה על יד ממשלות קודמות ללא הצלחה.
לפי גורמים בענף, חלק קטן מאוד מהחברות מביאות לכאן כוח אדם איכותי, בהם מהנדסים, כשהשאר בעיקר מגייסות פועלים. "חלק מהן בעיקר גוזרות קופונים על המדינה, מספסרות בפועלים ולא באמת בונות בניינים", אמר לנו יזם מוכר. "בעבר התנגדנו לכך שהן יפעלו בישראל, אבל זה לא עזר".
במקום לייבא עוד פועלים זרים - ייבאו חברות שלמות (צילום מסך: התאחדות הקבלנים)
"במקום לעזור ליזמים ולקבלנים בתקופה הקשה הזו, המדינה פועלת באופן הפוך שפוגע בהם וברוכשי הדירות", אומר לנו עידו פדלון, בעלים ומנכ"ל משותף בקבוצת שפונדר פדלון. "הוצאת קול קורא להבאת חברות ביצוע זרות לארץ היא בעצם וידוא הריגה לייצור כחול לבן, לאחד הענפים היחידים שהוכיח בשעות מצוקה כי הוא ממשיך לבנות ולייצר בזמן שענפים אחרים היו מושבתים".
"מי יעשה בדק בית?"
פדלון אומר כי קיימים שני חסמים עיקריים שעל המדינה לטפל בהם ויוכלו לפתור את הבעיה במקום להביא חברות מחו"ל. "ראשית לאף אחת מהחברות הזרות אין את הניסיון הדרוש בבניה הקונבנציונלית הישראלית הכוללת למשל תקנים לרעידות אדמה ושמה דגש בין היתר על שילוב ממ"דים וחיפויים מסוימים ההכרחיים מאוד בישראל. בישראל אף קיים נושא הבדק והאחריות על פרויקט גם שנים לאחר אכלוס הבניין כאשר במקרה הזה, המדינה רוצה להביא את החברות הזרות לפעילות אך ורק ל 5 שנים, תקופת זמן שבקושי מסיימים בה לבנות פרויקט, האם לאחר שהחברה הזרה תעזוב הדיירים, הרוכשים, יישארו ללא שירות הבדק?".
לדבריו, ההיבט השני הוא נושא הבירוקרטיה בהבאת עובדים זרים לארץ ודרך "הייסורים" שהקבלן צריך לעבור על מנת להביא עובד זר וחוקי לישראל. "המיסים המושתים על הקבלנים הישראלים והבירוקרטיה בדרך מביאה לכך שעובד עולה לקבלן הישראלי 100 שקל לשעה בענף הבניין. בחקלאות למשל, עולה עובד רק כשליש מכך מאחר ויש לחקלאים הטבות והפחתת מיסים", הוא מציין. "אנו נמצאים בימים לא קלים למדינת ישראל, בכל תחום ואנו מבינים שללא ערבות הדדית יהיה קשה מאוד לצאת מהמשבר ולכן אני מקשה להבין את הצורך בחיפוש אחר פתרונות לא מציאותיים במקום לחזק את היזמים והקבלנים המקומיים. הבעיה המרכזית היא כוח אדם והורדת המיסים על העובדים תפתור זאת".
"בעיית היצע הדיור בישראל מושפעת ממגוון גורמים, ודורשת פתרון מקיף שיתייחס לכל ההיבטים ולא רק לאחד מהם", אומר לביזפורטל רון אבידן, מנכ"ל חברת אזורים. "הכנסת חברות זרות לא תביא לשינוי משמעותי במחסור, שכן הבעיה טמונה בכוח האדם ולא בחברות הביצוע המנהלות את כוח האדם. במקום זה, נדרש לפעול לטובת העלאת מכסות העובדים הזרים והרחבת שיתופי פעולה בינלאומיים להגדלת כוח האדם הזמין. נוכח הצורך הדחוף בחיזוק החוסן הכלכלי של המדינה בשעה זו, הכנסת חברות זרות עשויה להוביל להוצאת הון מהמדינה - ולעשות את ההפך".
"הורדת המיסים על העובדים תפתור את הבעיה". עידו פדלון (שפונדר פדלון)
"הודאה בכישלון"
- 7.אזרחון 30/07/2024 11:08הגב לתגובה זולמה בנייה עם קבלן ישראלי וצוותים שלמים של עובדים זרים זה "בסדר" ובנייה שגם הקבלן הוא זר זה "לא בסדר". רציתם זרים אז למה לנו לשלם על תיווך ולא ללכת ישר למקור ?
- 6.הקבלנים שחגגו במשך 2 עשורים חייבים להבין מה שהיה נגמר (ל"ת)דש 25/07/2024 06:06הגב לתגובה זו
- 5.יאללה רק שיגיעו 22/07/2024 18:34הגב לתגובה זוחירטוטים של קבלנים תאוי בצע, זה רק יפתח את התחרות ואת השוק המקולקל הזה שנקרא נדל"ן בארצנו, הלוואי שיצא לפועל וחברות בניה זרות יגיעו ארצה, ועל הדרך גם ילמדו את הקסלנים המקומיים מה זה איכות בניה.
- 4.אייל 22/07/2024 11:04הגב לתגובה זושיש ראש ממשלה בוגד שעומד בראש השלטון וכל מטרתו היא להעלות את מחירי הנדלן של המשטר הציוני.אז המחירים יעלו. אם היה כאן ראש ממשלה נורמאלי שהיה הולך לארצות הברית היה מעניין אותו קודם להביא משלוח של חצי מיליון קרוואנים מאמריקה. במקום להביא עוד פצצות. אבל ככה זה במשטר הציוני הכי חשוב זה הפצצות
- 3.ישי 22/07/2024 10:31הגב לתגובה זודי נגמר בישראל. הציבור הישראלי לא יקבל יותר שפלסטינים מהגדה ומעזה יעבוד פה . וכנראה שטוב עושה המדינה שמביאה חברות בניה זרות, כי ישראלים לא מוכנים לעבוד בבניין. אז המסקנה היא שאין מנוס מיבוא כח עבודה מחול.
- 2.פתי 22/07/2024 09:57הגב לתגובה זוזו הסיבה
- 1.עקומת למידה של מה? איך לעשות דברים עקום ולהיות חפר? (ל"ת)סרגיי 22/07/2024 09:52הגב לתגובה זו
- לא יפה אדון סרגיי (ל"ת)רוסי אחר 22/07/2024 09:58הגב לתגובה זו
ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י צילום: שלומי יוסףינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
מנכ״ל רמ״י, שלאורך התקופה האחרונה נשאר עקבי עם אמירותיו לגבי מחירי הדיור וטען באופן חד משמעי שהם בדרך לרדת - עכשיו קוצר את הפירות; עם ירידה במחירי הדיור בארבעת מדדי הדיור האחרונים שמבטאים כבר ירידה של 7%-10%; וגם: האם זה הזמן לקנות? או שיש עוד מקום לירידות
הבוקר התכנסנו בבורסה לניירות ערך בתל אביב לצורך וועידת התשתיות של ביזפורטל - להלן קישור לתוכן והנושאים אשר יעלו בוועידה - וכמובן שנמשיך לעדכן אתכם בתכנית בשוטף. בין האורחים המעניינים שהגיעו לכנס היה ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י - שבעוד מספר שבועות יסיים את תפקידו. קוינט ענה לנו על מספר שאלות חשובות שבוערות כיום לישראלי מהרחוב ששוקל האם לרכוש דירה או שלא. בין היתר הוא דיבר גם על שדה דב ואמר כי המחירים ירדו בעקבות השיווק האגרסיבי שביצעה רמ״י בשנה שעברה במתחם. כשעלתה שאלה מהקהל שאמרה: ״איך זה מתכתב עם מחיר דירה ממוצע של 8.5 מיליון שקל?״ ינקי ענה על זה משני כיוונים, דבר ראשון אלו לא באמת המחירים המייצגים ועדיין ניתן למצוא דירות עם מפרטים שונים ומיקומים אחרים במחירים נגישים יותר - ״בממוצע כ-60 אלף שקל למ״ר״ כדבריו. דבר שני, המנהל לא רצה ששדה דב יהפוך לאיזור שיאוכלס על ידי אוכלוסיה אמידה, ומבוגרת ולכן דחף להוזלת המגרשים והרחבת ההיצע.
ואז עלתה שאלה אפילו יותר ׳יומיומית׳ משתתף אמר שכבר בדרך לכנס הוצעה לו דירה בהנחה של 400 אלף שקל - הוא פנה בכנות לקוינט - ׳מה אתה אומר, היית לוקח את העסקה?׳. השואל אמר שהוא נדרש לקחת משכנתא של 1 מיליון שקל ולהביא הון עצמי מהבית - לסיכום - האם היית הולך על כזאת עסקה. קוינט ענה כי הוא חושב שהתשובה מורכבת, ובין היתר צריך לחשוב האם המקום נוח למגורים, האם המקום אטרקטיבי וכו׳. אבל כשעלתה שאלה חדה יותר שאמרה כי ״בשורה התחתונה - לקנות עכשיו או לחכות? ענה קוינט: ״הירידות לא יהיו דרמטיות, אנחנו מעריכים ירידה של אחוזים בודדים״. אם לנסות לתרגם את זה - קניית דירה למגורים לא כדאי לתזמן, המחירים יורדים זה נהיה נגיש יותר ויותר ואם היכולות שלכם מאפשרות את זה, אז לכו על העסקה. בעניין של השקעה, כנראה שיש למחירים עוד לאן לרדת.
בנוסף, ינקי טען כי יש נושא חשוב שלא מספיק מדובר ולא מתרחשת בו מספיק התקדמות והוא נושא הדיור להשכרה. אנחנו כותבים הרבה על נושא הדיור להשכרה ובין היתר קוינט נשאל בידי הקהל: מדוע בעצם צריך להוציא מכרזים של דיור להשכרה בשדה דב? והוא ענה כי עיריית תל אביב דרשה את זה וכשנשאל האם זה בעצם שוחד - ענה כי לא מדובר על שוחד אלא על כיפוף ידיים מסוים. גם כאמור, עיריית תל אביב הייתה מעוניינת לגוון את הקהל שיאכלס את המתחם ושהוא לא יאוכלס אך ורק על ידי אוכלוסיות אמידות ומבוגרות.
מצב הקרקעות בישראל
מעבר לשאלות הישירות מהקהל, קווינט עלה לבמה ונשא נאום מקיף על מצב הקרקעות והתשתיות בישראל. כבר בפתיחה הוא ביקש לתקן את מה שהוא מגדיר כסטיגמה: "אני כבר לא אוהב את הכותרת ש'קרקע היא חסם'. הקרקע היא הכלי שמאפשר את פרויקטי התשתיות, היא לא הבעיה אלא הבסיס לכל תהליך."
- פסק תקדימי: רמ"י תוכל לתעדף מילואימניקים ונכי צה"ל בשיווק מגרשים
- מלחמת עולם בין לשכת השמאים לרמ"י
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו, האסטרטגיה של רמ"י בשנים האחרונות הייתה לקחת תחומים שבעבר נוהלו בפטור ממכרז קרקעות חקלאיות, שטחי תעסוקה, מחצבות ואף מטמנות – ולהעביר אותם לעולם המכרזים. "עצם התחרות מייצרת ערך," אמר. "זה לא חייב להיות ערך כלכלי נטו. לפעמים זו יכולה להיות תחרות על מחיר למשתכן, על תעריף, על מחיר מטרה. אבל עצם המכרז מביא שקיפות, מאפשר לכל שחקן לגשת ומונע ספסרות."
ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י צילום: שלומי יוסףינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
מנכ״ל רמ״י, שלאורך התקופה האחרונה נשאר עקבי עם אמירותיו לגבי מחירי הדיור וטען באופן חד משמעי שהם בדרך לרדת - עכשיו קוצר את הפירות; עם ירידה במחירי הדיור בארבעת מדדי הדיור האחרונים שמבטאים כבר ירידה של 7%-10%; וגם: האם זה הזמן לקנות? או שיש עוד מקום לירידות
הבוקר התכנסנו בבורסה לניירות ערך בתל אביב לצורך וועידת התשתיות של ביזפורטל - להלן קישור לתוכן והנושאים אשר יעלו בוועידה - וכמובן שנמשיך לעדכן אתכם בתכנית בשוטף. בין האורחים המעניינים שהגיעו לכנס היה ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י - שבעוד מספר שבועות יסיים את תפקידו. קוינט ענה לנו על מספר שאלות חשובות שבוערות כיום לישראלי מהרחוב ששוקל האם לרכוש דירה או שלא. בין היתר הוא דיבר גם על שדה דב ואמר כי המחירים ירדו בעקבות השיווק האגרסיבי שביצעה רמ״י בשנה שעברה במתחם. כשעלתה שאלה מהקהל שאמרה: ״איך זה מתכתב עם מחיר דירה ממוצע של 8.5 מיליון שקל?״ ינקי ענה על זה משני כיוונים, דבר ראשון אלו לא באמת המחירים המייצגים ועדיין ניתן למצוא דירות עם מפרטים שונים ומיקומים אחרים במחירים נגישים יותר - ״בממוצע כ-60 אלף שקל למ״ר״ כדבריו. דבר שני, המנהל לא רצה ששדה דב יהפוך לאיזור שיאוכלס על ידי אוכלוסיה אמידה, ומבוגרת ולכן דחף להוזלת המגרשים והרחבת ההיצע.
ואז עלתה שאלה אפילו יותר ׳יומיומית׳ משתתף אמר שכבר בדרך לכנס הוצעה לו דירה בהנחה של 400 אלף שקל - הוא פנה בכנות לקוינט - ׳מה אתה אומר, היית לוקח את העסקה?׳. השואל אמר שהוא נדרש לקחת משכנתא של 1 מיליון שקל ולהביא הון עצמי מהבית - לסיכום - האם היית הולך על כזאת עסקה. קוינט ענה כי הוא חושב שהתשובה מורכבת, ובין היתר צריך לחשוב האם המקום נוח למגורים, האם המקום אטרקטיבי וכו׳. אבל כשעלתה שאלה חדה יותר שאמרה כי ״בשורה התחתונה - לקנות עכשיו או לחכות? ענה קוינט: ״הירידות לא יהיו דרמטיות, אנחנו מעריכים ירידה של אחוזים בודדים״. אם לנסות לתרגם את זה - קניית דירה למגורים לא כדאי לתזמן, המחירים יורדים זה נהיה נגיש יותר ויותר ואם היכולות שלכם מאפשרות את זה, אז לכו על העסקה. בעניין של השקעה, כנראה שיש למחירים עוד לאן לרדת.
בנוסף, ינקי טען כי יש נושא חשוב שלא מספיק מדובר ולא מתרחשת בו מספיק התקדמות והוא נושא הדיור להשכרה. אנחנו כותבים הרבה על נושא הדיור להשכרה ובין היתר קוינט נשאל בידי הקהל: מדוע בעצם צריך להוציא מכרזים של דיור להשכרה בשדה דב? והוא ענה כי עיריית תל אביב דרשה את זה וכשנשאל האם זה בעצם שוחד - ענה כי לא מדובר על שוחד אלא על כיפוף ידיים מסוים. גם כאמור, עיריית תל אביב הייתה מעוניינת לגוון את הקהל שיאכלס את המתחם ושהוא לא יאוכלס אך ורק על ידי אוכלוסיות אמידות ומבוגרות.
מצב הקרקעות בישראל
מעבר לשאלות הישירות מהקהל, קווינט עלה לבמה ונשא נאום מקיף על מצב הקרקעות והתשתיות בישראל. כבר בפתיחה הוא ביקש לתקן את מה שהוא מגדיר כסטיגמה: "אני כבר לא אוהב את הכותרת ש'קרקע היא חסם'. הקרקע היא הכלי שמאפשר את פרויקטי התשתיות, היא לא הבעיה אלא הבסיס לכל תהליך."
- פסק תקדימי: רמ"י תוכל לתעדף מילואימניקים ונכי צה"ל בשיווק מגרשים
- מלחמת עולם בין לשכת השמאים לרמ"י
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו, האסטרטגיה של רמ"י בשנים האחרונות הייתה לקחת תחומים שבעבר נוהלו בפטור ממכרז קרקעות חקלאיות, שטחי תעסוקה, מחצבות ואף מטמנות – ולהעביר אותם לעולם המכרזים. "עצם התחרות מייצרת ערך," אמר. "זה לא חייב להיות ערך כלכלי נטו. לפעמים זו יכולה להיות תחרות על מחיר למשתכן, על תעריף, על מחיר מטרה. אבל עצם המכרז מביא שקיפות, מאפשר לכל שחקן לגשת ומונע ספסרות."
