רטיבות בדירה
צילום: פרטי

הקונים הסתירו ליקויים ובעיות רטיבות מהקונה - מה פסק בית המשפט?

בעיית רטיבות התגלתה בדירה זמן קצר אחר שהרוכשים נכנסו אליה, מבלי שהמוכרים הודיעו עליה או הזכירו זאת לפני כריתת החוזה, בטענה שהם לא ידעו שהיו בדירה. הבעיה: המומחים והשופט חשבו אחרת
איציק יצחקי | (6)

בעיית הרטיבות בבתים בישראל התגלתה במהלך החורף האחרון במלוא עוצמתה. הגשם הכה במשך ימים רצופים, מה שהוביל, כך לטענת קבלנים רבים, לבעיות נזילות ורטיבות שלא נראו כאן שנים. זה מעיד בעיקר דבר אחד על שוק הקבלנים בישראל: אי אפשר לתרץ בעיות רטיבות בגשם כבד. הקבלנים צריכים להיערך לכל תרחיש וכל פגם, נזילה או רטיבות שאינה מטופלת כמו שצריך צריכה להיגמר בפיצוי, בבית המשפט.

רטיבות (פרטי)

בעיה נפוצה בישראל. עבודת איטום בדירה (פרטי)

יחד עם זאת, יש תופעה אחרת: אנשים שרוכשים דירה יד שנייה מאחרים, מבלי שידעו דבר על רטיבות שהייתה בדירה קודם ומבלי שהמוכר הזכיר זאת עד מעמד החוזה. מה קורה במצב הזה? איך מתייחסת לכך הפסיקה ומה אומרת אותה שורה מוכרת בחוזה, שהדירה נמכרת AS-IS במצבה הנוכחית ומטילה אחריות על הרוכש?

עניין כזה הגיע ממש לאחרונה לפתחו של בית המשפט. התובעת רכשה מהנתבעים דירת יד שנייה וטענה כי הנתבעים הציגו את הדירה במצב טוב ותקין, אך מאז שנכנסה לגור בה התגלו סדקים, טחב, בעיות רטיבות ובעיות באיטום. היא טענה דבר אחד פשוט: שהנתבעים הסתירו ממנה את כל הליקויים האלה כשערכו שיפוץ קוסמטי והטעו אותה לגבי מצב הדירה. אותם הנתבעים טענו שלא ידעו על הליקויים. כלומר, הם לא ידעו לכן לא סיפרו. לפי חוות הדעת של המומחים שמונו מטעם שני הצדדים, ליקויי הרטיבות, האיטום והסדקים היו קיימים בעת המכירה.

"שני המומחים הבהירו כי נזקי הרטיבות שאותרו בדירה – לא נולדו ביום אחד, אלא הם תולדה מצטברת של שנים", כתב שופט בית משפט השלום בחיפה, זיו אריאלי. "הנתבעת העידה כי במשך שנים ביצע הנתבע ,1 מדי שנה, עבודות של "מריחת חומר" על הגג (אם כי התעקשה שלא לכנות זאת עבודות איטום), וכן תיקוני פנים הכוללים עבודות שפכטל וצבע. לאור זאת, אינני מקבל כמהימנה את טענת הנתבעת לפיה לא הייתה מודעת לקיומם של סדקים או לבעיות. הדברים מתחדדים נוכח היקף הליקויים וחומרתם, כעולה מחוות דעת המומחים. המדובר בליקויים בהיקף משמעותי. אני סבור כי הנתבעים ידעו בפועל על ליקויי איטום בגג, סדקים בקירות ובעיות רטיבות, שאם לא כן לא היו פועלים מדי שנה לתיקונם. על ליקויים אלו לא מסרו הנתבעים דבר לתובעת, טרם ביצוע עסקת המכר".

מה טענו הנתבעים? הם סיפרו שלמרות שלא היו מודעים לליקויים, הם ביצעו טיפולים שנתיים באיטום הגג וטיפלו בסדקים וברטיבות בקירות. בקיצור, כנראה שהם ידעו על הבעיות.

"בדירה נשוא התובענה התגלו ליקויים זמן קצר לאחר שהתובעת קיבלה את החזקה בה. חוות דעת המומחים מטעם שני הצדדים מאשרות כי הליקויים היו קיימים בעת שהנתבעים מכרו את הדירה לתובעת. הנתבעים לא גילו לתובעת על דבר קיומם של הליקויים, ולא עלה בידם לבסס את טענתם, כי לא היו מודעים לליקויים אלה", המשיך השופט. "אדרבא, שוכנעתי כי הנתבעים היו מודעים לליקויי הרטיבות והסדקים החמורים בדירה וכי הם פעלו לשם הסתרתם ולא גילו את דבר קיומם לתובעת. משכך, הרי שהנתבעים לא פעלו בתום לב בעת שניהלו משא ומתן למכירת הדירה ונמנעו מלגלות לתובעת פרטים מהותיים בנוגע לדירה. התנהלות זו של הנתבעים מקימה לתובעת עילת תביעה נגדם, וחבות בפיצוי".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בית המשפט קבע כי הנתבעים היו צריכים לדעת על הליקויים והם פעלו כדי להסתיר אותם מהתובעת  ובכך הופרה חובת תום הלב. הם חויבו לפצות את התובעת והסכום שקבע בית המשפט לא היה נמוך - 213,385 שקל עבור עלות תיקון הליקויים, כך על פי חוות דעת המומחה מטעמה. עלות תיקון ליקויי הרטיבות בדירה נאמדה ב-128,300 שקל ועלות התיקון של ליקויי הקונסטרוקציה הייתה 37,500 שקל. "יש להוסיף 10% עבור פיקוח הנדסי בעת ביצוע העבודות, ומע"מ". קבע השופט.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נזק קטן יחסית לערך הנדלן בארץ (ל"ת)
    כותב 28/03/2024 12:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לירן 27/03/2024 22:15
    הגב לתגובה זו
    שידע הציבור ויזהר
  • 3.
    ויק 27/03/2024 18:37
    הגב לתגובה זו
    הקונים היו צריכים להיעזר בהם
  • איזה חברות? (ל"ת)
    שלמה 29/03/2024 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הקונים אינם יכולים להסתיר מהקונה.... (ל"ת)
    הדר 26/03/2024 13:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משה אאא 26/03/2024 13:21
    הגב לתגובה זו
    צריך ללמד את כל הנוכלים לקח, ורק דרך הכיס וכמה שיותר.
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.