רטיבות בדירה
צילום: פרטי

הקונים הסתירו ליקויים ובעיות רטיבות מהקונה - מה פסק בית המשפט?

בעיית רטיבות התגלתה בדירה זמן קצר אחר שהרוכשים נכנסו אליה, מבלי שהמוכרים הודיעו עליה או הזכירו זאת לפני כריתת החוזה, בטענה שהם לא ידעו שהיו בדירה. הבעיה: המומחים והשופט חשבו אחרת
איציק יצחקי | (6)

בעיית הרטיבות בבתים בישראל התגלתה במהלך החורף האחרון במלוא עוצמתה. הגשם הכה במשך ימים רצופים, מה שהוביל, כך לטענת קבלנים רבים, לבעיות נזילות ורטיבות שלא נראו כאן שנים. זה מעיד בעיקר דבר אחד על שוק הקבלנים בישראל: אי אפשר לתרץ בעיות רטיבות בגשם כבד. הקבלנים צריכים להיערך לכל תרחיש וכל פגם, נזילה או רטיבות שאינה מטופלת כמו שצריך צריכה להיגמר בפיצוי, בבית המשפט.

רטיבות (פרטי)

בעיה נפוצה בישראל. עבודת איטום בדירה (פרטי)

יחד עם זאת, יש תופעה אחרת: אנשים שרוכשים דירה יד שנייה מאחרים, מבלי שידעו דבר על רטיבות שהייתה בדירה קודם ומבלי שהמוכר הזכיר זאת עד מעמד החוזה. מה קורה במצב הזה? איך מתייחסת לכך הפסיקה ומה אומרת אותה שורה מוכרת בחוזה, שהדירה נמכרת AS-IS במצבה הנוכחית ומטילה אחריות על הרוכש?

עניין כזה הגיע ממש לאחרונה לפתחו של בית המשפט. התובעת רכשה מהנתבעים דירת יד שנייה וטענה כי הנתבעים הציגו את הדירה במצב טוב ותקין, אך מאז שנכנסה לגור בה התגלו סדקים, טחב, בעיות רטיבות ובעיות באיטום. היא טענה דבר אחד פשוט: שהנתבעים הסתירו ממנה את כל הליקויים האלה כשערכו שיפוץ קוסמטי והטעו אותה לגבי מצב הדירה. אותם הנתבעים טענו שלא ידעו על הליקויים. כלומר, הם לא ידעו לכן לא סיפרו. לפי חוות הדעת של המומחים שמונו מטעם שני הצדדים, ליקויי הרטיבות, האיטום והסדקים היו קיימים בעת המכירה.

"שני המומחים הבהירו כי נזקי הרטיבות שאותרו בדירה – לא נולדו ביום אחד, אלא הם תולדה מצטברת של שנים", כתב שופט בית משפט השלום בחיפה, זיו אריאלי. "הנתבעת העידה כי במשך שנים ביצע הנתבע ,1 מדי שנה, עבודות של "מריחת חומר" על הגג (אם כי התעקשה שלא לכנות זאת עבודות איטום), וכן תיקוני פנים הכוללים עבודות שפכטל וצבע. לאור זאת, אינני מקבל כמהימנה את טענת הנתבעת לפיה לא הייתה מודעת לקיומם של סדקים או לבעיות. הדברים מתחדדים נוכח היקף הליקויים וחומרתם, כעולה מחוות דעת המומחים. המדובר בליקויים בהיקף משמעותי. אני סבור כי הנתבעים ידעו בפועל על ליקויי איטום בגג, סדקים בקירות ובעיות רטיבות, שאם לא כן לא היו פועלים מדי שנה לתיקונם. על ליקויים אלו לא מסרו הנתבעים דבר לתובעת, טרם ביצוע עסקת המכר".

מה טענו הנתבעים? הם סיפרו שלמרות שלא היו מודעים לליקויים, הם ביצעו טיפולים שנתיים באיטום הגג וטיפלו בסדקים וברטיבות בקירות. בקיצור, כנראה שהם ידעו על הבעיות.

"בדירה נשוא התובענה התגלו ליקויים זמן קצר לאחר שהתובעת קיבלה את החזקה בה. חוות דעת המומחים מטעם שני הצדדים מאשרות כי הליקויים היו קיימים בעת שהנתבעים מכרו את הדירה לתובעת. הנתבעים לא גילו לתובעת על דבר קיומם של הליקויים, ולא עלה בידם לבסס את טענתם, כי לא היו מודעים לליקויים אלה", המשיך השופט. "אדרבא, שוכנעתי כי הנתבעים היו מודעים לליקויי הרטיבות והסדקים החמורים בדירה וכי הם פעלו לשם הסתרתם ולא גילו את דבר קיומם לתובעת. משכך, הרי שהנתבעים לא פעלו בתום לב בעת שניהלו משא ומתן למכירת הדירה ונמנעו מלגלות לתובעת פרטים מהותיים בנוגע לדירה. התנהלות זו של הנתבעים מקימה לתובעת עילת תביעה נגדם, וחבות בפיצוי".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בית המשפט קבע כי הנתבעים היו צריכים לדעת על הליקויים והם פעלו כדי להסתיר אותם מהתובעת  ובכך הופרה חובת תום הלב. הם חויבו לפצות את התובעת והסכום שקבע בית המשפט לא היה נמוך - 213,385 שקל עבור עלות תיקון הליקויים, כך על פי חוות דעת המומחה מטעמה. עלות תיקון ליקויי הרטיבות בדירה נאמדה ב-128,300 שקל ועלות התיקון של ליקויי הקונסטרוקציה הייתה 37,500 שקל. "יש להוסיף 10% עבור פיקוח הנדסי בעת ביצוע העבודות, ומע"מ". קבע השופט.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נזק קטן יחסית לערך הנדלן בארץ (ל"ת)
    כותב 28/03/2024 12:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לירן 27/03/2024 22:15
    הגב לתגובה זו
    שידע הציבור ויזהר
  • 3.
    ויק 27/03/2024 18:37
    הגב לתגובה זו
    הקונים היו צריכים להיעזר בהם
  • איזה חברות? (ל"ת)
    שלמה 29/03/2024 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הקונים אינם יכולים להסתיר מהקונה.... (ל"ת)
    הדר 26/03/2024 13:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משה אאא 26/03/2024 13:21
    הגב לתגובה זו
    צריך ללמד את כל הנוכלים לקח, ורק דרך הכיס וכמה שיותר.
דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג. 

עיריית תל אביב תא
צילום: תמר מצפי

עיריות ת"א וי-ם מבקשות דיון חוזר - הטענות על מניע כלכלי מתרבות

לאחר שהעליון קבע פה־אחד כי יש להביא בחשבון את השפעת תמ"א 38 בעת חישוב היטל ההשבחה במצב הקודם, העיריות מבקשות דיון נוסף, אף שהסיכוי לשינוי כמעט אפסי. שמאי המקרקעין יעקב תמם טוען כי מדובר בצעד שנועד לדחות את השבת הכספים שנגבו ביתר ולצבור ריביות על חשבון הציבור. במסמכים שהעביר למשרד המשפטים, הוא מציין כי בעלי דירות ממתינים להחזרים שנים אחרי שאושרו תוכניות הרובעים. לדבריו מדובר בפגיעה באמון הציבור

עוזי גרסטמן |

כשבע שנים עברו מאז שאושרו תוכניות הרובעים 3 ו-4 בתל אביב, שהעניקו זכויות בנייה חדשות בשכונות ותיקות בעיר. בתקופה הזו שילמו בעלי דירות שביקשו למכור את נכסיהם היטלי השבחה בהיקפים שהגיעו לעתים למאות אלפי שקלים לדירה, בשל חיוב שנגזר מהזכויות לכאורה שנוספו להם מכוח התוכניות. חלק מהדיירים סברו כי החיובים שנקבעו להם אינם משקפים את המצב התכנוני הנכון, ופנו להגשת שומות נגדיות בפני שמאים מכריעים. חלק מהשמאים קיבל את עמדתם והעמיד את ההיטל על סכומים זניחים, בעוד שאחרים תמכו בעמדת העירייה והותירו את החיוב גבוה - מה שיצר פערים גדולים בין תושבים שגרים באותו אזור ובתנאים דומים.

לפני כשלוש שנים כבר הכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי יש לחשב את היטל ההשבחה לפי שווי מקרקעין הכולל גם את השפעת תמ"א 38 במצב הקודם, הלכה שנודעה לימים כפסק דין לויתן. העיריות ערערו על פסק הדין, אך גם בבית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים, נדחו טענותיהן פה אחד. השופטים קבעו באופן ברור שאין לנטרל את תרומת תמ"א 38 משווי השוק בעת חישוב ההיטל, ואף דחו את נייר העמדה של היועצת המשפטית לממשלה שתמכה בערעור. ההחלטה הזו נחשבה סופית וברורה, והובילה לציפייה שהרשויות המקומיות יחזירו לתושבים את סכומי העתק שנגבו מהן לאורך השנים.

אלא שבאחרונה ביקשו עיריית תל אביב ועיריית ירושלים לקיים דיון נוסף בעליון - הליך נדיר שמותר להשתמש בו רק במקרים חריגים של הלכה חדשה או מחלוקת משפטית עמוקה. במסמך נוקב שהגישו השמאים יעקב תמם ורז אברהם למשרד המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה, נטען כי אין כל בסיס להליך שכזה. השניים מזכירים כי ההכרעה התקבלה על סמך פסיקות נמוכות יותר שהלכו בכיוון דומה, ולכן אין כאן הלכה חדשה או מהפכה פרשנית שמצדיקה פתיחה מחדש של הדיון. לדבריהם, עצם הבקשה "לוקה בחוסר תוחלת משפטית משווע", ובפועל אינה אלא ניסיון לעכב את ביצוע פסק הדין ולהמשיך להחזיק כספים ששייכים לציבור.

הוצאה של עשרות אלפי שקלים בכל מכירת דירה פשוטה

תמם מציין כי דחיית יישום פסק הדין מאפשרת לוועדה המקומית להמשיך ולהפיק רווחי ריבית מצטברת על כספים שנגבו ביתר, ולעכב עוד את ההחזר לבעלי הדירות. חלק מהתושבים, הוא מדגיש, ממתינים כבר שנים ארוכות להחזרי ענק שהצטברו מאז אישור תוכניות הרובעים. בנוסף, הוא מזהיר כי המשך הוצאת שומות שאינן תואמות את פסיקת העליון תחייב בעלי נכסים לעבור שוב הליכים שמאיים ומשפטיים, לשכור שמאים, להיעזר בעורכי דין ולהוציא עשרות אלפי שקלים מיותרים בכל מכירת דירה פשוטה.

יעקב תמם
יעקב תמם