בעיית הרטיבות בבתים בישראל התגלתה במהלך החורף האחרון במלוא עוצמתה. הגשם הכה במשך ימים רצופים, מה שהוביל, כך לטענת קבלנים רבים, לבעיות נזילות ורטיבות שלא נראו כאן שנים. זה מעיד בעיקר דבר אחד על שוק הקבלנים בישראל: אי אפשר לתרץ בעיות רטיבות בגשם כבד. הקבלנים צריכים להיערך לכל תרחיש וכל פגם, נזילה או רטיבות שאינה מטופלת כמו שצריך צריכה להיגמר בפיצוי, בבית המשפט. בעיה נפוצה בישראל. עבודת איטום בדירה (פרטי) יחד עם זאת, יש תופעה אחרת: אנשים שרוכשים דירה יד שנייה מאחרים, מבלי שידעו דבר על רטיבות שהייתה בדירה קודם ומבלי שהמוכר הזכיר זאת עד מעמד החוזה. מה קורה במצב הזה? איך מתייחסת לכך הפסיקה ומה אומרת אותה שורה מוכרת בחוזה, שהדירה נמכרת AS-IS במצבה הנוכחית ומטילה אחריות על הרוכש? עניין כזה הגיע ממש לאחרונה לפתחו של בית המשפט. התובעת רכשה מהנתבעים דירת יד שנייה וטענה כי הנתבעים הציגו את הדירה במצב טוב ותקין, אך מאז שנכנסה לגור בה התגלו סדקים, טחב, בעיות רטיבות ובעיות באיטום. היא טענה דבר אחד פשוט: שהנתבעים הסתירו ממנה את כל הליקויים האלה כשערכו שיפוץ קוסמטי והטעו אותה לגבי מצב הדירה. אותם הנתבעים טענו שלא ידעו על הליקויים. כלומר, הם לא ידעו לכן לא סיפרו. לפי חוות הדעת של המומחים שמונו מטעם שני הצדדים, ליקויי הרטיבות, האיטום והסדקים היו קיימים בעת המכירה. "שני המומחים הבהירו כי נזקי הרטיבות שאותרו בדירה – לא נולדו ביום אחד, אלא הם תולדה מצטברת של שנים", כתב שופט בית משפט השלום בחיפה, זיו אריאלי. "הנתבעת העידה כי במשך שנים ביצע הנתבע ,1 מדי שנה, עבודות של "מריחת חומר" על הגג (אם כי התעקשה שלא לכנות זאת עבודות איטום), וכן תיקוני פנים הכוללים עבודות שפכטל וצבע. לאור זאת, אינני מקבל כמהימנה את טענת הנתבעת לפיה לא הייתה מודעת לקיומם של סדקים או לבעיות. הדברים מתחדדים נוכח היקף הליקויים וחומרתם, כעולה מחוות דעת המומחים. המדובר בליקויים בהיקף משמעותי. אני סבור כי הנתבעים ידעו בפועל על ליקויי איטום בגג, סדקים בקירות ובעיות רטיבות, שאם לא כן לא היו פועלים מדי שנה לתיקונם. על ליקויים אלו לא מסרו הנתבעים דבר לתובעת, טרם ביצוע עסקת המכר". מה טענו הנתבעים? הם סיפרו שלמרות שלא היו מודעים לליקויים, הם ביצעו טיפולים שנתיים באיטום הגג וטיפלו בסדקים וברטיבות בקירות. בקיצור, כנראה שהם ידעו על הבעיות. "בדירה נשוא התובענה התגלו ליקויים זמן קצר לאחר שהתובעת קיבלה את החזקה בה. חוות דעת המומחים מטעם שני הצדדים מאשרות כי הליקויים היו קיימים בעת שהנתבעים מכרו את הדירה לתובעת. הנתבעים לא גילו לתובעת על דבר קיומם של הליקויים, ולא עלה בידם לבסס את טענתם, כי לא היו מודעים לליקויים אלה", המשיך השופט. "אדרבא, שוכנעתי כי הנתבעים היו מודעים לליקויי הרטיבות והסדקים החמורים בדירה וכי הם פעלו לשם הסתרתם ולא גילו את דבר קיומם לתובעת. משכך, הרי שהנתבעים לא פעלו בתום לב בעת שניהלו משא ומתן למכירת הדירה ונמנעו מלגלות לתובעת פרטים מהותיים בנוגע לדירה. התנהלות זו של הנתבעים מקימה לתובעת עילת תביעה נגדם, וחבות בפיצוי". בית המשפט קבע כי הנתבעים היו צריכים לדעת על הליקויים והם פעלו כדי להסתיר אותם מהתובעת  ובכך הופרה חובת תום הלב. הם חויבו לפצות את התובעת והסכום שקבע בית המשפט לא היה נמוך - 213,385 שקל עבור עלות תיקון הליקויים, כך על פי חוות דעת המומחה מטעמה. עלות תיקון ליקויי הרטיבות בדירה נאמדה ב-128,300 שקל ועלות התיקון של ליקויי הקונסטרוקציה הייתה 37,500 שקל. "יש להוסיף 10% עבור פיקוח הנדסי בעת ביצוע העבודות, ומע"מ". קבע השופט. במקרה הזה, נקבע כי המוכרים הפרו את חובת הגילוי וחובת תום הלב, וחויבו בפיצוי משמעותי, כולל הכספים שנאלצה להוציא בתקופה הזאת.