הקונים הסתירו ליקויים ובעיות רטיבות מהקונה - מה פסק בית המשפט?
בעיית הרטיבות בבתים בישראל התגלתה במהלך החורף האחרון במלוא עוצמתה. הגשם הכה במשך ימים רצופים, מה שהוביל, כך לטענת קבלנים רבים, לבעיות נזילות ורטיבות שלא נראו כאן שנים. זה מעיד בעיקר דבר אחד על שוק הקבלנים בישראל: אי אפשר לתרץ בעיות רטיבות בגשם כבד. הקבלנים צריכים להיערך לכל תרחיש וכל פגם, נזילה או רטיבות שאינה מטופלת כמו שצריך צריכה להיגמר בפיצוי, בבית המשפט.
בעיה נפוצה בישראל. עבודת איטום בדירה (פרטי)
יחד עם זאת, יש תופעה אחרת: אנשים שרוכשים דירה יד שנייה מאחרים, מבלי שידעו דבר על רטיבות שהייתה בדירה קודם ומבלי שהמוכר הזכיר זאת עד מעמד החוזה. מה קורה במצב הזה? איך מתייחסת לכך הפסיקה ומה אומרת אותה שורה מוכרת בחוזה, שהדירה נמכרת AS-IS במצבה הנוכחית ומטילה אחריות על הרוכש?
עניין כזה הגיע ממש לאחרונה לפתחו של בית המשפט. התובעת רכשה מהנתבעים דירת יד שנייה וטענה כי הנתבעים הציגו את הדירה במצב טוב ותקין, אך מאז שנכנסה לגור בה התגלו סדקים, טחב, בעיות רטיבות ובעיות באיטום. היא טענה דבר אחד פשוט: שהנתבעים הסתירו ממנה את כל הליקויים האלה כשערכו שיפוץ קוסמטי והטעו אותה לגבי מצב הדירה. אותם הנתבעים טענו שלא ידעו על הליקויים. כלומר, הם לא ידעו לכן לא סיפרו. לפי חוות הדעת של המומחים שמונו מטעם שני הצדדים, ליקויי הרטיבות, האיטום והסדקים היו קיימים בעת המכירה.
- בית המשפט ביטל את קנס הענק שהוטל על טראמפ – ההרשעה נותרה על כנה
- משבר בהתחדשות העירונית? פסק דין חדש עלול להפוך פרויקטים ללא כלכליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"שני המומחים הבהירו כי נזקי הרטיבות שאותרו בדירה – לא נולדו ביום אחד, אלא הם תולדה מצטברת של שנים", כתב שופט בית משפט השלום בחיפה, זיו אריאלי. "הנתבעת העידה כי במשך שנים ביצע הנתבע ,1 מדי שנה, עבודות של "מריחת חומר" על הגג (אם כי התעקשה שלא לכנות זאת עבודות איטום), וכן תיקוני פנים הכוללים עבודות שפכטל וצבע. לאור זאת, אינני מקבל כמהימנה את טענת הנתבעת לפיה לא הייתה מודעת לקיומם של סדקים או לבעיות. הדברים מתחדדים נוכח היקף הליקויים וחומרתם, כעולה מחוות דעת המומחים. המדובר בליקויים בהיקף משמעותי. אני סבור כי הנתבעים ידעו בפועל על ליקויי איטום בגג, סדקים בקירות ובעיות רטיבות, שאם לא כן לא היו פועלים מדי שנה לתיקונם. על ליקויים אלו לא מסרו הנתבעים דבר לתובעת, טרם ביצוע עסקת המכר".
מה טענו הנתבעים? הם סיפרו שלמרות שלא היו מודעים לליקויים, הם ביצעו טיפולים שנתיים באיטום הגג וטיפלו בסדקים וברטיבות בקירות. בקיצור, כנראה שהם ידעו על הבעיות.
"בדירה נשוא התובענה התגלו ליקויים זמן קצר לאחר שהתובעת קיבלה את החזקה בה. חוות דעת המומחים מטעם שני הצדדים מאשרות כי הליקויים היו קיימים בעת שהנתבעים מכרו את הדירה לתובעת. הנתבעים לא גילו לתובעת על דבר קיומם של הליקויים, ולא עלה בידם לבסס את טענתם, כי לא היו מודעים לליקויים אלה", המשיך השופט. "אדרבא, שוכנעתי כי הנתבעים היו מודעים לליקויי הרטיבות והסדקים החמורים בדירה וכי הם פעלו לשם הסתרתם ולא גילו את דבר קיומם לתובעת. משכך, הרי שהנתבעים לא פעלו בתום לב בעת שניהלו משא ומתן למכירת הדירה ונמנעו מלגלות לתובעת פרטים מהותיים בנוגע לדירה. התנהלות זו של הנתבעים מקימה לתובעת עילת תביעה נגדם, וחבות בפיצוי".
- "תכנית דיור לאומית" - 1.4 מיליארד שקל כדי להחיות את הענף
- פרשקובסקי גרופ החלה בשיווק מגדל המשרדים ברחובות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
בית המשפט קבע כי הנתבעים היו צריכים לדעת על הליקויים והם פעלו כדי להסתיר אותם מהתובעת ובכך הופרה חובת תום הלב. הם חויבו לפצות את התובעת והסכום שקבע בית המשפט לא היה נמוך - 213,385 שקל עבור עלות תיקון הליקויים, כך על פי חוות דעת המומחה מטעמה. עלות תיקון ליקויי הרטיבות בדירה נאמדה ב-128,300 שקל ועלות התיקון של ליקויי הקונסטרוקציה הייתה 37,500 שקל. "יש להוסיף 10% עבור פיקוח הנדסי בעת ביצוע העבודות, ומע"מ". קבע השופט.
- 5.נזק קטן יחסית לערך הנדלן בארץ (ל"ת)כותב 28/03/2024 12:41הגב לתגובה זו
- 4.לירן 27/03/2024 22:15הגב לתגובה זושידע הציבור ויזהר
- 3.ויק 27/03/2024 18:37הגב לתגובה זוהקונים היו צריכים להיעזר בהם
- איזה חברות? (ל"ת)שלמה 29/03/2024 14:46הגב לתגובה זו
- 2.הקונים אינם יכולים להסתיר מהקונה.... (ל"ת)הדר 26/03/2024 13:42הגב לתגובה זו
- 1.משה אאא 26/03/2024 13:21הגב לתגובה זוצריך ללמד את כל הנוכלים לקח, ורק דרך הכיס וכמה שיותר.
צחי אבו. קרדיט: יובל אליאסאבו פמילי ריט רוכשת 35 דירות באשדוד תמורת 46 מיליון שקל
קרן הריט בשליטתו של צחי אבו מתרחבת: הדירות יושכרו ל-5 שנים בתשואה של כ-5.2% צמוד למדד לשנה; העסקה צפויה לתרום לשיפור תזרים המזומנים ולחזק את ה-NOI של החברה
קרן אבו פמילי ריט , שבשליטת היזם צחי אבו, ממשיכה להתרחב ומדווחת על רכישה משמעותית נוספת בתחום המגורים להשכרה. דירקטוריון הקרן אישר את רכישתן של 35 דירות במתחם מגורים באשדוד, בתמורה כוללת של 46 מיליון שקל (כולל מע"מ). נראה כי מדובר במהלך נוסף במסגרת האסטרטגיה של הקרן להגדיל את פורטפוליו הנכסים המניבים שלה ולבסס את פעילותה בשוק השכירות לטווח ארוך.
התמורה תשולם בשני שלבים: 15 מיליון שקל במועד החתימה ו-31 מיליון שקל נוספים בתוך 90 יום ממועד כניסת ההסכם לתוקף, בכפוף להשלמת התנאים המתלים, מסירת החזקה והמצאת האישורים הנדרשים.
את העסקה מתכננת הקרן לממן באמצעות הנפקת אג"ח או מימון בנקאי, בהתאם לתנאי השוק ולמדיניות המימון שלה.במסגרת התנאים שסוכמו, כל 35 הדירות יושכרו לתקופה של חמש שנים, בהסכמי שכירות שיניבו תשואה שנתית של כ-5.2% צמודה למדד, נתון הנחשב לגבוה יחסית בשוק השכירות המקומי. בקרן מציינים כי השלמת העסקה צפויה לתרום לשיפור תזרים המזומנים מפעילות שוטפת, ולחזק את ה-NOI (רווח תפעולי נקי מנכסיה של החברה) כבר בטווח הקרוב.
נכון להיום כולל הפורטפוליו של הקרן כ-1,074 דירות בפריסה ארצית, מתוכן 368 דירות מניבות ב-5 פרויקטים פעילים, 324 דירות בשלבי בנייה שונים ו־381 דירות בשלבי תכנון. הנכסים פרוסים בערים חיפה, רחובות, בית שמש, אילת ואשדוד. מה שככל הנראה מעניק לקרן פיזור גיאוגרפי רחב ויציבות תזרימית.
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- ארי נדל"ן: ה-NOI גדל ב-4%; התקדמות בפרויקטים באשדוד אילת וקפריסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, הקרן נמצאת בימים אלו בהליך מיזוג מתקדם עם החברה הציבורית "הודיית הארץ". לפי מתווה העסקה, בעלי המניות של אבו פמילי ריט יקבלו כ-88% ממניות החברה הממוזגת, לצד תמורה כספית נוספת. המיזוג צפוי להעניק לקרן יתרון משמעותי בנגישות לשוק ההון ולמקורות מימון עתידיים, ולחזק את מעמדה כאחת מהשחקניות המרכזיות בתחום הנדל"ן להשכרה לטווח ארוך בישראל.

"תכנית דיור לאומית" - 1.4 מיליארד שקל כדי להחיות את הענף
סמוטריץ’ וכץ יביאו בשבוע הבא לאישור הממשלה תכנית חדשה שמוסגרה ככזאת שבאה לשמר את מגמת ירידת המחירים, לחזק את הרשויות המקומיות ולהרחיב את היצע הדירות ברחבי הארץ
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ושר הבינוי והשיכון חיים כץ צפויים להביא בשבוע הבא לאישור הממשלה את תכנית הדיור הלאומית, שמטרתה להמשיך את מגמת הירידה במחירי הדיור ולאפשר נגישות רחבה יותר לאזרחי ישראל. מדובר במהלך בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקל, שנועד להאיץ את קצב הבנייה, לחזק את הרשויות המקומיות ולהרחיב את היצע הדירות ברחבי הארץ.
לפי ההודעה שפרסמו המשרדים, התכנית החדשה נועדה לשמר את תנופת הענף אחרי הצלחת תכנית האצת הנדל״ן של השנתיים האחרונות, שבזכותה נרשמה עלייה משמעותית בשיווקי הקרקע ובמספר היתרי הבנייה.
עיקרי התכנית: תמרוץ לפריפריה והתחדשות עירונית
בין מרכיבי התכנית מופיעים כמה צעדים תקציביים מרכזיים:
- תמרוץ בנייה בפריפריה באמצעות העמקת סבסוד הוצאות פיתוח - 750 מיליון שקל.
- תמרוץ רשויות מקומיות עם גידול באוכלוסייה והרחבת היצע הדיור - 300 מיליון שקל.
- חיזוק תחום ההתחדשות העירונית - 250 מיליון שקל.
- תכנון לטווח ארוך בקרקע פרטית מרובת בעלים - 30 מיליון שקל.
- ייעול הליכי גיוס עובדים לענף הבנייה - 60 מיליון שקל, מתוכם 35 מיליון למשרד הבינוי והשיכון ו-25 מיליון לרשות האוכלוסין וההגירה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ אמר כי “שוק הדיור הוא מנוע צמיחה מרכזי לכלכלה הישראלית ובניווט נכון שלו אפשר לשנות את הדמוגרפיה בנגב והגליל ולהביא בשורה חברתית אמיתית לזוגות הצעירים במדינת ישראל. התכנית הלאומית לדיור שאנחנו מגישים יחד עם שר הבינוי והשיכון חיים כץ מתמקדת בעיקרה בהעמקת סבסודי פיתוח והתחדשות עירונית באזורי פיתוח בנגב ובגליל במטרה לשווק בהם עשרות אלפי יחידות דיור בהנחה לזכאים, בדגש על משרתי המילואים, והיא תבטיח המשך האצה בבנייה, ייהוד הנגב והגליל ויצירת אופק אמיתי לזוגות צעירים בדגש על הפריפריה. האחריות שלנו היא לא רק לפתור את משבר הדיור - אלא להפוך אותו להזדמנות לצמיחה, לתעסוקה ולפיתוח אזורי בדגש על איזורים שזקוקים לחיזוק לאומי”.
- "גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר הבינוי והשיכון חיים כץ אמר כי “הנתונים מראים שתוכניות האצה ממוקדות מביאות תוצאות בשטח. השיווקים הנרחבים מביאים להגברת קצב הבנייה והרחבת ההיצע בכל רחבי הארץ. התוכנית החדשה שאנו מקדמים עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שומרת על המומנטום, מחזקת את הרשויות המקומיות וממשיכה להזרים חמצן לענף שמהווה מנוע צמיחה מרכזי למשק. בפעילות משותפת עם הרשויות המקומיות נחתמים הסכמי גג בקצב שיא ואנחנו מלווים אותן צעד אחר צעד כדי להסיר חסמים, להאיץ תהליכים ולוודא שהבנייה מתקדמת בשטח ונותנת מענה לציבור. במקביל, אנו ממשיכים לתת עדיפות לחיילי המילואים בפרויקטים ייעודיים ובהגרלות דירה בהנחה כך שמי שנותן למדינה יקבל חזרה.”
