הקונים הסתירו ליקויים ובעיות רטיבות מהקונה - מה פסק בית המשפט?
בעיית הרטיבות בבתים בישראל התגלתה במהלך החורף האחרון במלוא עוצמתה. הגשם הכה במשך ימים רצופים, מה שהוביל, כך לטענת קבלנים רבים, לבעיות נזילות ורטיבות שלא נראו כאן שנים. זה מעיד בעיקר דבר אחד על שוק הקבלנים בישראל: אי אפשר לתרץ בעיות רטיבות בגשם כבד. הקבלנים צריכים להיערך לכל תרחיש וכל פגם, נזילה או רטיבות שאינה מטופלת כמו שצריך צריכה להיגמר בפיצוי, בבית המשפט.
בעיה נפוצה בישראל. עבודת איטום בדירה (פרטי)
יחד עם זאת, יש תופעה אחרת: אנשים שרוכשים דירה יד שנייה מאחרים, מבלי שידעו דבר על רטיבות שהייתה בדירה קודם ומבלי שהמוכר הזכיר זאת עד מעמד החוזה. מה קורה במצב הזה? איך מתייחסת לכך הפסיקה ומה אומרת אותה שורה מוכרת בחוזה, שהדירה נמכרת AS-IS במצבה הנוכחית ומטילה אחריות על הרוכש?
עניין כזה הגיע ממש לאחרונה לפתחו של בית המשפט. התובעת רכשה מהנתבעים דירת יד שנייה וטענה כי הנתבעים הציגו את הדירה במצב טוב ותקין, אך מאז שנכנסה לגור בה התגלו סדקים, טחב, בעיות רטיבות ובעיות באיטום. היא טענה דבר אחד פשוט: שהנתבעים הסתירו ממנה את כל הליקויים האלה כשערכו שיפוץ קוסמטי והטעו אותה לגבי מצב הדירה. אותם הנתבעים טענו שלא ידעו על הליקויים. כלומר, הם לא ידעו לכן לא סיפרו. לפי חוות הדעת של המומחים שמונו מטעם שני הצדדים, ליקויי הרטיבות, האיטום והסדקים היו קיימים בעת המכירה.
- בית המשפט ביטל את קנס הענק שהוטל על טראמפ – ההרשעה נותרה על כנה
- משבר בהתחדשות העירונית? פסק דין חדש עלול להפוך פרויקטים ללא כלכליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"שני המומחים הבהירו כי נזקי הרטיבות שאותרו בדירה – לא נולדו ביום אחד, אלא הם תולדה מצטברת של שנים", כתב שופט בית משפט השלום בחיפה, זיו אריאלי. "הנתבעת העידה כי במשך שנים ביצע הנתבע ,1 מדי שנה, עבודות של "מריחת חומר" על הגג (אם כי התעקשה שלא לכנות זאת עבודות איטום), וכן תיקוני פנים הכוללים עבודות שפכטל וצבע. לאור זאת, אינני מקבל כמהימנה את טענת הנתבעת לפיה לא הייתה מודעת לקיומם של סדקים או לבעיות. הדברים מתחדדים נוכח היקף הליקויים וחומרתם, כעולה מחוות דעת המומחים. המדובר בליקויים בהיקף משמעותי. אני סבור כי הנתבעים ידעו בפועל על ליקויי איטום בגג, סדקים בקירות ובעיות רטיבות, שאם לא כן לא היו פועלים מדי שנה לתיקונם. על ליקויים אלו לא מסרו הנתבעים דבר לתובעת, טרם ביצוע עסקת המכר".
מה טענו הנתבעים? הם סיפרו שלמרות שלא היו מודעים לליקויים, הם ביצעו טיפולים שנתיים באיטום הגג וטיפלו בסדקים וברטיבות בקירות. בקיצור, כנראה שהם ידעו על הבעיות.
"בדירה נשוא התובענה התגלו ליקויים זמן קצר לאחר שהתובעת קיבלה את החזקה בה. חוות דעת המומחים מטעם שני הצדדים מאשרות כי הליקויים היו קיימים בעת שהנתבעים מכרו את הדירה לתובעת. הנתבעים לא גילו לתובעת על דבר קיומם של הליקויים, ולא עלה בידם לבסס את טענתם, כי לא היו מודעים לליקויים אלה", המשיך השופט. "אדרבא, שוכנעתי כי הנתבעים היו מודעים לליקויי הרטיבות והסדקים החמורים בדירה וכי הם פעלו לשם הסתרתם ולא גילו את דבר קיומם לתובעת. משכך, הרי שהנתבעים לא פעלו בתום לב בעת שניהלו משא ומתן למכירת הדירה ונמנעו מלגלות לתובעת פרטים מהותיים בנוגע לדירה. התנהלות זו של הנתבעים מקימה לתובעת עילת תביעה נגדם, וחבות בפיצוי".
- אפי קפיטל: מאחורי 888 הדירות - מרוויחה תחת מינוף גדול
- מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי...
בית המשפט קבע כי הנתבעים היו צריכים לדעת על הליקויים והם פעלו כדי להסתיר אותם מהתובעת ובכך הופרה חובת תום הלב. הם חויבו לפצות את התובעת והסכום שקבע בית המשפט לא היה נמוך - 213,385 שקל עבור עלות תיקון הליקויים, כך על פי חוות דעת המומחה מטעמה. עלות תיקון ליקויי הרטיבות בדירה נאמדה ב-128,300 שקל ועלות התיקון של ליקויי הקונסטרוקציה הייתה 37,500 שקל. "יש להוסיף 10% עבור פיקוח הנדסי בעת ביצוע העבודות, ומע"מ". קבע השופט.
- 5.נזק קטן יחסית לערך הנדלן בארץ (ל"ת)כותב 28/03/2024 12:41הגב לתגובה זו
- 4.לירן 27/03/2024 22:15הגב לתגובה זושידע הציבור ויזהר
- 3.ויק 27/03/2024 18:37הגב לתגובה זוהקונים היו צריכים להיעזר בהם
- איזה חברות? (ל"ת)שלמה 29/03/2024 14:46הגב לתגובה זו
- 2.הקונים אינם יכולים להסתיר מהקונה.... (ל"ת)הדר 26/03/2024 13:42הגב לתגובה זו
- 1.משה אאא 26/03/2024 13:21הגב לתגובה זוצריך ללמד את כל הנוכלים לקח, ורק דרך הכיס וכמה שיותר.
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותהמהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות
לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע,
במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.
המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל
בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.
בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.
הסיכונים הנלווים
אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף.
לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות
לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.
- האם הסכם ממון מאפשר לבני זוג להחזיק שתי נחלות?
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי
השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.
מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״
יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״
אאורה אאורה 2.11% העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.
מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.
אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.
במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.
- המסר הכפול שבמבצע "דירה בביטחון" של אאורה
- אאורה מכרה 800 דירות מתחילת השנה - גידול של 22% לעומת 2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי הצבר?
אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.
