טיפה בים: הכנסת צפויה לאשר הכנסת 8,500 עובדים זרים לענף הבניה
בשבועות האחרונים החלו מגעים להבאת עובדי בניין זרים לישראל מכמה סיבות - ראשיתת, עובדים פלסטינים לא יכולים להיכנס לישראל ובנוסף, גם עובדים מאזור איו"ש לא יכולים לעבוד באתרי הבניה. בנוסף, כ-3,000 עובדים סינים ברחו מהארץ בתקופת המלחמה וזה מה שגרם לכנסת לדון בייבוא מהיר של עובדים, בעיקר ממולדובה ומהודו.
כיום מועסקים בענף מעל 200 אלף עובדים ישראלים (ערבים ויהודים), כשליש מהם פלסטינאים מיו"ש ומעזה. בנוסף, 25 אלף עובדים זרים נכנסים לכאן, כאשר חלקם כבר עזב את הארץ. הקבלנים מעריכים שדרושים כ-60-80 אלף עובדים. על פי המסתמן, כ-8,500 יגיעו לישראל עד סוף השנה הנוכחית, כלומר, תוך חודש וחצי. זה עדיין לא ימלא את המכסה אבל לפחות יקטין את החוסר.
כזכור, בשבוע שעבר נערך בוועדת הפנים מתווה שיאפשר להביא אלפי עובדים ללא אישור במדינות המוצא שלהם. היום (ראשון, החל מהשעה 10:00) תיערך ישיבת ועדה מיוחדת לעובדים זרים כדי לאשר המתווה. בישיבה ישתתפו חברי הכנסת ואליד אלהואשלה, סימון דוידסון, אלמוג כהן, ארז מלול, צבי ידידיה סוכות, חוה אתי עטייה, עודד פורר וגלעד קריב. הוועדה היא בראשות חבר הכנסת אליהו רביבו ומטרתה היא "לאשר הגדלת המכסות לענפים השונים בשל המחסור בכוח האדם שנוצר בעקבות המלחמה".
אם המתווה יאושר, חברות כח האדם יוכלו לגייס פועלים עצמאית. הקבלנים ממתינים בקוצר רוח להחלטה משום שאישור המתווה יוביל להתקדמות הבניה ולאי איחור במסירת דירות. בנוסף, הוא יקבל על המשבר המעמיק בתחום הנדל"ן.
- הממשלה נגד הבנקים: מי באמת אחראי למחירי הדירות?
- דו"ח המבקר: עיכובים בפינוי קרקעות תעש פוגעים בפתרונות הדיור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממשרד השיכון והבינוי נמסר הבוקר כי "הממשלה צפויה לאשר היום את הצעת שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, להבאה של 10,000 עובדים זרים. עובדים אלו יובאו בהליך מהיר, שלא מתוך הסכמים בילטרליים, תוך שמירה על העקרונות של הסכמים אלו. במקביל, מיושמים צעדים נוספים בנושא ובהם הגדלת מכסת העובדים הזרים ב-23 אלף עובדים, הארכת אשרות השהייה של עובדים זרים שנמצאים בארץ, האצת כניסתן של טכנולוגיות חדשות בבנייה מתועשת וכן קיצור הליכים בירוקרטיים. מכסת העובדים הזרים שעמדה על 30 אלף עובדים, הוגדלה בעוד 20 אלף עובדים. זאת לצד, עבודה של משרד הבינוי והשיכון לייעול מנגנון ההקצאה של חברות הביצוע הזרות עם מכסה העומדת על 12,000 עובדים והגדלתה בעוד כ- 3,000 עובדים. כמו כן, משרד הבינוי והשיכון פועל לקידום מואץ של שימוש בטכנולוגיות חדשניות מתועשות לבנייה למגורים, אשר יסייעו בבנייה עם הפחתה של כמות העובדים הנדרשים, ויקצרו את משך הבנייה. בנוסף מתקיימות בדיקות בנושא קיצור הליכי ביורוקרטיה. במקביל, המשרד ממשיך לקדם גם ערוץ לקידום הסכמים בילטרליים עם מדינות שונות, ולאחרונה נחתם הסכם הבילטרלי עם הודו".
- 1.משה 13/11/2023 08:31הגב לתגובה זוכל התפקיד של מכסות עבודה זה להגן על האזרחים. חברה שצריכה פועלים שתביא מהודו או רומניה בלי הגבלה. רק לא מהמדינות תומכות החמאס, טורקיה וכו'

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים?
משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.
רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה.
וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.
במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.
וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.

נדל"ן סביב השולחן: כך תיערכו נכון למכרזים בעידן של אי ודאות
איך מתמחרים עלויות בניה, אילו הפתעות יש במסמכי המכרזים, ומדוע זו תקופה של הזדמנויות בנדל"ן - על כך שוחחנו במפגש לבכירי הענף ביוזמת הפניקס ליווי בניה, משרד פירוֹן ו-Deloitte
בכירי ובכירות ענף הנדל"ן הגיעו ביום ג' השבוע למפגש הראשון של נדל"ן סביב השולחן – סדרת מפגשים אסטרטגיים שמטרתם להעמיק בעולם הנדל"ן, ביוזמה משותפת של הפניקס ליווי בניה, משרד פירוֹן ו-Deloitte ובשיתוף ביזפורטל. המפגש התמקד במכרזים, מדדים ותמחור בתקופה רווית חוסר וודאות.
פרויקטים עם רווחיות נמוכה
גלית וינדר־טפר, מנכ"לית הפניקס ליווי בניה, מקבוצת הפניקס גמא, פתחה את המפגש בהתייחסות לשינויים בשוק: "רואים הרבה מכרזים בדרך לשוק, אבל יש גם הרבה מאוד סימני שאלה סביבם וחוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב עניין עלויות הבנייה. בקשר עם מכרזים חדשים תנאי השוק המאתגרים ידועים ולכן יילקחו בחשבון בהצעות שיוגשו על ידי היזמים, אולם בעסקאות שנרכשו ומומנו לפני 3 שנים,
הדו"חות
שאנו כחברה מממנת נתקלים בהם היום, ערב הכניסה לבניה ומכירות, מראים תמונה שונה לגמרי: פרויקטים עם רווחיות נמוכה משציפה היזם בעת רכישת הקרקע. חשוב מאוד להבין את המספרים לעומק עוד לפני הגשת ההצעה למכרז".
מחירי הדיור יורדים?
זו אגדה אורבנית נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי מקרקעין, ציינה כי ירידת מחירי הדיור היא אגדה אורבנית. לטענתה, המחירים עולים, וימשיכו לעלות. בנוסף, לטעמה הציפייה למכרזים של רמ"י תתבדה, ורמ"י לא תמהר "להפציץ במכרזים". בוגין, התייחסה לתקן 21 ואמרה כי: "ישנם עוד דברים הדורשים סדר והסדרה - אין לוח זמנים מסודר, ולפעמים יזמים נתקעים שנתיים עם חוות דעת שלא מתקדמות, אנו בלשכה פועלים ליצור מנגנון הכרעה מוסדר.
- גולדווסר-מינצר ואלטשולר שחם רכשו מגרש בלב תל אביב בכ-46 מיליון שקל
- שפל במכירות הדירות, מלאי שיא לקבלנים - והגרלת ענק עם הנחות למילואימניקים; סיכום השבוע בנדל"ן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בנוסף, נדרשת התייחסות לעלויות הבנייה, הן עולות בקצב מהיר, כ-15%
בשנתיים האחרונות, וזה קריטי. הלשכה השיקה לראשונה אומדן עלויות בנייה שמבוסס על דוחות ליווי".