בניה דירה נדלן
צילום: freeimages

טיפה בים: הכנסת צפויה לאשר הכנסת 8,500 עובדים זרים לענף הבניה

ועדה מיוחד לעובדים זרים צפויה לאשר הבוקר הכנסת עובדים זרים לישראל, ועדיין - מדובר באחוזים קטנים יחסית לדרישת הקבלנים. משרד השיכון: "נגדיל את מכסת הזרים ב-23 אלף עובדים". האם ענף הבניה בדרך להתאוששות?
איציק יצחקי | (1)

בשבועות האחרונים החלו מגעים להבאת עובדי בניין זרים לישראל מכמה סיבות - ראשיתת, עובדים פלסטינים לא יכולים להיכנס לישראל ובנוסף, גם עובדים מאזור איו"ש לא יכולים לעבוד באתרי הבניה. בנוסף, כ-3,000 עובדים סינים ברחו מהארץ בתקופת המלחמה וזה מה שגרם לכנסת לדון בייבוא מהיר של עובדים, בעיקר ממולדובה ומהודו.

כיום מועסקים בענף מעל 200 אלף עובדים ישראלים (ערבים ויהודים), כשליש מהם פלסטינאים מיו"ש ומעזה. בנוסף, 25 אלף עובדים זרים נכנסים לכאן, כאשר חלקם כבר עזב את הארץ. הקבלנים מעריכים שדרושים כ-60-80 אלף עובדים. על פי המסתמן, כ-8,500 יגיעו לישראל עד סוף השנה הנוכחית, כלומר, תוך חודש וחצי.  זה עדיין לא ימלא את המכסה אבל לפחות יקטין את החוסר.

כזכור, בשבוע שעבר נערך בוועדת הפנים מתווה שיאפשר להביא אלפי עובדים ללא אישור במדינות המוצא שלהם. היום (ראשון, החל מהשעה 10:00) תיערך ישיבת ועדה מיוחדת לעובדים זרים כדי לאשר המתווה. בישיבה ישתתפו חברי הכנסת ואליד אלהואשלה, סימון דוידסון, אלמוג כהן, ארז מלול, צבי ידידיה סוכות, חוה אתי עטייה, עודד פורר וגלעד קריב.  הוועדה היא בראשות חבר הכנסת אליהו רביבו ומטרתה היא "לאשר הגדלת המכסות לענפים השונים בשל המחסור בכוח האדם שנוצר בעקבות המלחמה".

אם המתווה יאושר, חברות כח האדם יוכלו לגייס פועלים עצמאית. הקבלנים ממתינים בקוצר רוח להחלטה משום שאישור המתווה יוביל להתקדמות הבניה ולאי איחור במסירת דירות. בנוסף, הוא יקבל על המשבר המעמיק בתחום הנדל"ן.

ממשרד השיכון והבינוי נמסר הבוקר כי "הממשלה צפויה לאשר היום את הצעת שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, להבאה של 10,000 עובדים זרים. עובדים אלו יובאו בהליך מהיר, שלא מתוך הסכמים בילטרליים, תוך שמירה על העקרונות של הסכמים אלו. במקביל, מיושמים צעדים נוספים בנושא ובהם הגדלת מכסת העובדים הזרים ב-23 אלף עובדים, הארכת אשרות השהייה של עובדים זרים שנמצאים בארץ, האצת כניסתן של טכנולוגיות חדשות בבנייה מתועשת וכן קיצור הליכים בירוקרטיים. מכסת העובדים הזרים שעמדה על 30 אלף עובדים, הוגדלה בעוד 20 אלף עובדים. זאת לצד, עבודה של משרד הבינוי והשיכון לייעול מנגנון ההקצאה של חברות הביצוע הזרות עם מכסה העומדת על 12,000 עובדים והגדלתה בעוד כ- 3,000 עובדים. כמו כן, משרד הבינוי והשיכון פועל לקידום מואץ של שימוש בטכנולוגיות חדשניות מתועשות לבנייה  למגורים, אשר יסייעו בבנייה עם הפחתה של כמות העובדים הנדרשים, ויקצרו את משך הבנייה. בנוסף מתקיימות בדיקות בנושא קיצור הליכי ביורוקרטיה. במקביל, המשרד  ממשיך לקדם גם ערוץ לקידום הסכמים בילטרליים עם מדינות שונות, ולאחרונה נחתם הסכם הבילטרלי עם הודו".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה 13/11/2023 08:31
    הגב לתגובה זו
    כל התפקיד של מכסות עבודה זה להגן על האזרחים. חברה שצריכה פועלים שתביא מהודו או רומניה בלי הגבלה. רק לא מהמדינות תומכות החמאס, טורקיה וכו'
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.