כרמי גת, קרית גת נדל"ן נדלן בניין בנייה
צילום: מורן ישעיהו

ברמ"י כוססים ציפורניים: המכרז הענק בקריית גת ייסגר היום

אחרי האכזבה מתוצאות המכרז בירוחם, מכרז לבניית יותר מ-8,500 דירות מצפון לעיר ובשכונת כרמי גת ייסגר היום במסגרת "מחיר מטרה". כמה קבלנים ייגשו אליו וכמה דירות מיועדות לציבור החרדי בלבד?
איציק יצחקי | (1)

אחד המכרזים הגדולים אי פעם במסגרת מחיר מטרה ייסגר היום בעיר קריית גת. לפי המכז של רמ"י, בקרקע מצפון לעיר ישווקו 5,168 דירות לציבור הכללי ועוד 3,411 דירות שייועדו בעיקר לאוכלוסיה החרדית. הפרוייקט הענק הזה, אם אכן ייסגר בשלמותו, הוא תוספת משמעותית להיצע של הדירות בדרום. נכון, קריית גת היא לא אזור ביקוש בלב גוש דן ועדיין - היא מהווה אלטרנטיבה טובה לאלפי משפחות וזוגות צעירים.

שכונת כרמי גת (מורן ישעיהו)

מעל 5,000 דירות חדשות. כרמי גת (מורן ישעיהו)

המכרז האחרון, לאוכלוסיה החרדית, כולל שטחי מסחר ב-11 מתחמים בבניה רוויה בשכונת כרמי גת מערב. היא מוגדרת על ידי רמ"י כשכונה ל"צביון חרדי". השטח הקטן ביותר עומד על כ-10 דונם והגדול ביותר על כ-50 דונם. לפי ההערכות ברמ"י, עשרות חברות ישתתפו במכרז. חשוב לציין כי מחצית מכלל הדירות במתחם, שהן הדירות היקרות בפרויקט, יוקצו למכירה בשוק החופשי (במחיר גבוה יותר, כמובן, א"י).

מיתרת הדירות (50% הנותרים), תבוצע החלוקה בין דירות מחיר מטרה לבין יתרת יחידות הדיור למכירה בשוק החופשי. אגב, במכרזים בהם שיעור דירות מחיר מטרה לזכאים הינו 80% ומעלה, מקצים את כלל הדירות היקרות לשוק החופשי ונותנים למשרד השיכון אפשרות לבצע שינוי בחלוקה בין דירות השוק החופשי לדירות מחיר מטרה, בשיעור של 10%.

המכרז הראשון, בו ישווקו אלפי דירות נוספות לציבור הכללי, היא תוספת רובעית חדשה לעיר. היא מחוברת אל שכונת כרמי גת וממשיכה את העיר צפונה עד כביש 353 ובכך מוסיפה כניסה צפונית חדשה לקריית גת. התכנית הזאת מציעה חיבור נוסף לכביש 40 ומאפשרת יציאה נוספת לכיוון תל אביב וכניסה נוספת מכביש 40 דרום ובכך מקלה על היציאה והכניסה לעיר. היא כוללת תחנת רכבת חדשה שתוקם בחלק המזרחי של השכונה שתשרת את תושבי כרמי גת וסביבתה. בצמוד לתחנת הרכבת ובמקביל למסילה מוצעת רצועת תעסוקה בהיקף של כ-100,000 מ"ר.

כזכור, המכרזים האחרונים בדרום לא היו מוצלחים במיוחד עבור רמ"י. כך למשל, שבעה מכרזים של רמ"י בשכונת האירוסים בירוחם נסגרו בסוף השבוע האחרון, אך חמישה מהם ללא מציע. התקופה האחרונה מכבידה על הקבלנים - עלויות המימון גבוהות, חלקם חושב שמחירי המינימום של הקרקעות עדיין גבוה, ולכן הקבלנים לא ניגשים לחלק מהמכרזים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דוחסים יהודים במגדלים - בושה! (ל"ת)
    אורן 13/09/2023 01:23
    הגב לתגובה זו
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.